ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין עומר דראושה נגד בנק עברי ישראלי בע"מ :

בפני כבוד ה שופטת יפעת מישורי

מבקש

עומר דראושה ת.ז XXXXXX484

נגד

משיב

בנק עברי ישראלי בע"מ
סניף איכסאל

החלטה

מבוא וטענות הצדדים בתמצית:

בפני בקשת רשות להתגונן בפני תביעה על סכום קצוב בסכום כולל של 110,410 ₪.

לטענת המבקש, הוא אינו חייב מאום למשיב הואיל והוא אינו עוד בעל מניות או בעל תפקיד בנתבעת 1 (חברת דראושי מואיד בע"מ ואשר ניתן כנגדה פסק דין על מלוא סכום התביעה ביום 20.7.2016). לטענתו, המשיב יודע וידע כי הוא אינו עוד קשור בנתבעת 1 והמשיב למעשה התנהל מול בעל המניות החדש בכל התקופה האמורה. עוד נטען כי המשיב מעולם לא פנה למבקש בטענה כי ההלוואה לא שולמה או כי קיים חוב וכן לא מסר התראה בפני תביעה למבקש בטרם פתיחת ההליך דנן. עוד נטען כי לאור התנהלותו של המשיב אשר חדל מלעדכן את המבקש במצב החשבון או ההלוואה הרי שהוא סבר כי הערבות מבוטלת. לטענתו אילו היה יודע כי קיים פיגור בתשלום ההלוואה הוא היה תורם שהעניין לא יגיע לכדי תביעה. כן הוסיף המבקש וטען כי המשיב התרשל בהתנהלותו כלפיו. לשיטתו, המשיב לא בדק את הנתבעת 1 בטרם מתן ההלוואה, לא החתים את בעל המניות החדש על כתב ערבות אישית והכל כמפורט בסעיף 18 לתצהיר המבקש. עוד טוען המבקש כי הוא ערב מוגן ולכן לא ניתן לנהל כנגדו הליכים בטרם אישור מרשם ההוצאה לפועל.

לטענת המשיב, המבקש הוא ערב יחיד לא מוגן של הנתבעת. הוא זה שחתם על כתב הערבות והוא אינו מכחיש זאת. עוד נטען כי הגנתו של המבקש הינה הגנת בדים ולא בכדי לתצהירו לא צורפו כל אסמכתאות. זאת ועוד, באשר לטענה כאילו המבקש אינו הבעלים של הנתבעת 1, נטען כי המבקש הוא זה שהציג עצמו כבעלים של הנתבעת 1 על סמך מסמכים מרשם החברות אשר הציג בזמן אמת ובזמן חתימת הערבות ונטילת ההלוואה. עוד נטען כי המבקש מעולם לא הודיע, או מישהו אחר, כי הבעלים של החברה התחלף וממילא לא ביקש את החלפת הערבות או ביטולה. עוד נטען כי עצם טענת המבקש כאילו אילו היה ידוע שיש חוב לנתבעת 1 הוא היה פועל שזה לא היה מגיע לבית המשפט מוכיחה יותר מכל כי המבקש הוא בעל השליטה בנתבעת 1 והוא עדיין מיודע בכל. באשר להתראה בטרם הגשת התביעה, טוען המשיב כי אכן נשלחה התראה שכזו.

בדיון שהתקיים בפני העיד המבקש בעצמו. הצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה.

דיון:

התביעה בסדר דין מקוצר הינה חריג להליכים הרגילים. במסגרת תביעה בסדר דין מקוצר עשוי בית המשפט להכריע בתביעה, כולה או חלקה, על סמך האמור בכתב התביעה ובבקשת הרשות להתגונן וכן על סמך הדיון בו ייחקר מבקש הרשות להתגונן. כפי שנקבע בפסיקה, בית המשפט ייעתר למתן רשות להתגונן אף מקום בו מדובר בהגנה קלושה. יחד עם זאת, אין בכך כדי להביא לסיכול ההליך על ידי העלאת טענות סתמיות, שכל מטרתן למנוע ממגיש התביעה את היתרונות שבסדר דין מקוצר (ראו למשל ע"א 779/87 בליט נ' בנק לאומי, פ"ד מד(3) 304, 311 (1990)). ושעה שמדובר בהגנת בדים הרי שדין בקשת הרשות להתגונן להידחות.

בענייננו, אין חולק למעשה כי לידתה של התביעה בחשבון בנק מטעמה של הנתבעת 1, חברה בע"מ. ואשר בזמנים הרלבנטיים המבקש הוא היה בעל המניות היחידי בחברה. כן אין חולק כי המבקש הוא זה אשר חתום על כתב הערבות אשר הוצג על ידי המשיב (ראו פרוטוקול הדיון עמ' 1). זאת ועוד, מעיון עולה כי כתב הערבות נחתם על ידי המבקש בעצמו וכי הוא הערב היחידי על פי כתב הערבות, כפי שמופיע גם ליד חתימת המבקש על הערבות. כן עולה כי הערבות אינה מוגבלת בסכום או במועד. עוד נכתב בכתב הערבות, עליה חתום המבקש, כי הערבות תעמוד בתוקף עד אשר הבנק יאשר לערב כי אחריותו על פי הערבות הסתיימה (ראו נספח ה' לכתב התביעה, סע' 3). מהדיון עלה כי המבקש ידע היטב כי הוא חותם על כתב ערבות ולא ניתן כיום לטעון כנגד המשיב בעניין זה. בהקשר זה יוזכרו דברי בית המשפט העליון לפיהם: " כלל הוא, כי אדם החותם על מסמך מוחזק כמי שקרא והבין את תוכנו וכי חתם עליו לאותם הסכמתו, בייחוד כאשר מדובר במסמך מהותי ביחס לנכסיו..." (ע"א 1513/99 דטיאשווילי ואח' נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פ"ד נד(3) 591 (2000)). הנה כי כן כל טענות המבקש בקשר עם כתב הערבות נדונות לדחייה. כל טענותיו בהקשר זה נטענו באופן כוללני, סתמי וללא כל פירוט ובוודאי שללא צירוף אסמכתאות. המבקש אשר טוען כאילו הוא סבר שהוא פטור מכתב הערבות לא הצליח להוכיח טענה זו ולו באופן הקלוש ביותר. והרי כתב הערבות קובע באופן מפורש כי המבקש יהא פטור הימנה בהצגת אישור מהבנק. והרי אין חולק כי אישור שכזה לא הוצג בפני.

כמו כן, כל טענות המבקש כנגד המשיב אילו הוא התרשל כלפיו (כאמור בסעיף 19 לתצהירו - מ/1) נדונו לדחייה. המבקש טען גם בהקשר זה באופן כוללני וסתמי. המבקש לא פירט ולו ברמה הקלושה ביותר בדבר נסיבות חתימתו על כתב הערבות או פתיחת החשבון. למעשה, המבקש אשר חתם על כתב הערבות בעיניים עצומות (לשיטתו) - הוא זה שאחראי בתוצאות חתימתו. ויוסף כי, הגם שבנק חייב בחובת זהירות כלפי לקוחותיו, הרי ש:"יש לסייג היטב שכן אין זה מתפקידו של הבנק לשמש כ"שמרטף" של לקוחו וחובת זהירות בלתי מוגבלת יהא בה כדי להטיל נטל בלתי סביר על הבנק ולהביא לפגיעה חמורה בתפקודו" (תא"ק (חיפה) 48771-08-15 מיאסה חמזה נ' בנק הפועלים בע"מ, עמ' 4 (פורסם במאגרים המשפטיים, 8.2.2016)).

באשר לטענות המבקש כאילו הינו ערב מוגן הרי שטענות אלו נדחות. המבקש חתם על ערבות כאשר היה כתוב בה מפורשות כי איננה מוגבלת בסכום וכן עולה כי סכום התביעה עולה על הסכום של ערב יחיד בחוק הערבות תשכ"ז-1967.

באשר לטענות המבקש בעניין גובה החוב ואי מסירת התראה טרם הגשת התביעה או הודעה בדבר פיגור בתשלומים , המבקש לא הציג שום גרסה מטעמו. כל טענתו התמצתה בכך שאילו היה יודע הוא היה פועל כדי שלא יגיע ההליך לבית המשפט. טענה זו אינה ברורה בלשון המעטה. ויוסף המבקש למעשה, לא פירט מה היה עושה אילו היה מקבל התראה במועד מוקדם יותר, אלא טען באופן כוללני כמפורט לעיל - גם מסיבה זו הרי שטענה זו הינה טענה סתמית ואין לקבלה. עוד אציין את הדברים הבאים: " גורל הטענה לא יוכרע על סמך הסתירות הפנימיות בגרסת המבקש בלבד, אלא יש לשים אל לב כי לטענות בדבר אי מסירת ההודעה אין נפקות, ולא נטען במה נפגע המבקש לו היה מקבל הודעות. בסעיף 26 לחוק הערבות, התשכ"ז-1967 נקבע כי התוצאה של אי הודעה ע"י המשיב לערב, תוך 90 יום מההפרה תהיה: "לא הודיע כאמור, יופטר הערב כדי הנזק שנגרם לו בשל כך". כאמור המבקש לא ציין מה הנזק שנגרם לו, האם החייב העיקרי הרע את מצבו, הבריח נכסים, או כל דבר אחר, שיפגע במצב הערב (הדגשה - י.מ)" (תא"ק (חיפה) 13100-05-09 זיאד תכתוב נ' בנק הפועלים בע"מ, 3 (פורסם במאגרים המשפטיים, 4.8.2010) כך שם, כך גם במקרה דנן. מה גם שנשלחו מכתבים בעניין התראה ופיגורים בחשבון, לכתובת אשר נמסרה על ידי המבקש בעת חתימתו על הערבות ופתיחת חשבון הבנק של הנתבעת 1 אצל המשיב.

באשר לטענת המבקש כאילו איננו בעל מניות עוד הרי שאין נפקות לעניין זה ובייחוד שהמבקש חתום על כתב ערבות בלתי מוגבל בסכום או זמן. המבקש לא העלה ולו בדוחק כל הסבר הכיצד ערבותו נדחית מפני החלפת בעלי המניות בנתבעת 1. החלפת בעלי מניות אשר המבקש אפילו לא עמד בנטל הלכאורי כדי להוכיח שהודיע בזמן אמת לנתבעת 1 אודותיה.

לסיכום:

לאור כל האמור בקשת הרשות להתגונן נדחית במלואה, שעה שמדובר בהגנת בדים. שכן פרט לעצם העלאת הטענות הרי ש הן חסרות בסיס, חסרות תימוכין ולו באופן הקלוש ביותר.

המבקש ישא בשכ"ט המשיב בסכום כולל של 5,000 ₪. סכום זה ישולם בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית החל מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

המשיב יגיש פסיקתא לחתימתי על מלוא סכום התביעה וזאת בתוך 14 ימים מהיום.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ד שבט תשע"ז, 20 פברואר 2017, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: עומר דראושה
נתבע: בנק עברי ישראלי בע"מ
שופט :
עורכי דין: