ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין סמיר טבאגא נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני:

כבוד השופט נוהאד חסן

המערער
סמיר טבאגא, 055174981
ע"י ב"כ: עו"ד עופר כהן
-
המשיב
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד מישאל ו/או עו"ד סיון

פסק דין

1. לפני ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים מיום 10.3.16 (להלן: " הועדה"), אשר קבעה למערער נכות זמנית בשיעור של 10% לתקופה מ-8.2.14 עד 31.3.14, וכן נכות יציבה בשיעור של 0% בתחולה מ-1.4.14, וזאת בגין פגיעה בעבודה מיום 27.12.13 (להלן: "ההחלטה").

2. טענות ב"כ המערער:

א. הוועדה לא מילאה אחר פסק הדין, אשר ניתן ביום 11.1.16 במסגרת תיק בל 10866-08-15 (להלן: "פסק הדין"), בכך שלא ערכה למערער בדיקה קלינית למרות שנדרשה לעשות כן, ולמרות שנתבקשה לפרט טווחי תנועות.

ב. לא ניתן לקבוע נכות יציבה ללא בדיקה קלינית, אלא רק ע"י מבט בעיניים של רופא הועדה, ובפרט כאשר הועדה נתבקשה ע"י בית הדין לפרט את טווחי התנועה, ואין להסתפק בקביעת הועדה, כי המערער ישב על ספת הבדיקה עם רגליים ישרות, כדי לצאת ידי חובת עריכת בדיקה קלינית, בהתאם לפסק דין.

ג. טעתה הועדה עת שללה קשר סיבתי לאחר שבתחילה העניקה נכויות זמניות וגם בית הדין בפסק דינו הפנה את תשומת לב הועדה לכך, אך הועדה נעולה בדעתה ורק התפלמסה והתחמקה וטעתה טעות קשה בעניין זה, שכן למערער אין עבר רפואי והיה עליה, לכל הפחות, לבצע חשבון עובר ושב.

3. טענות ב"כ המשיב:

א. הועדה מילאה אחר הוראות פסק הדין במלואן. הועדה הבהירה כי המערער סובל משינויים ניווניים קלים בכל הגבהים, וכי ניתן היה לייחסם לתאונה רק אם הממצאים היו קשים בהרבה מאלו הצפויים בגילו הכרונולוגי, אך מכיוון שהשינויים הניווניים הם אפילו קלים מהמצופה ביחס לגילו, הרי שהם אינם קשורים כלל לחבלה.

ב. באשר למגבלה בתנועה, הועדה מציינת כי עת המערער חלץ את נעליו, הוא הגיע עם קצות האצבעות למפרק הקרסול, וכי המדובר בתנועה מלאה וקבעה עוד כי ישב על ספת הבדיקה כאשר רגליו ישרות, דבר המעיד גם הוא על תנועה מלאה.

ג. מפרוטוקול הועדה עולה כי הועדה ערכה בדיקה בהסתכלות, דבר המסביר את טענת המערער. הלכה היא, כי סוג הבדיקה שעל הועדה לבצע על מנת להגיע למסקנותיה, הוא עניין רפואי המסור לשיקול דעתה הבלעדי.

ד. הועדה מבהירה, כי לא נותרה למערער נכות, ובהעדר נכות הרי שאין מקום לבצע חשבון עובר ושב.

לאור כל האמור לעיל אני קובע כדלקמן :

4. במסגרת סמכותו של בית הדין לדון ב"שאלה משפטית" בלבד, בוחן בית הדין, האם טעתה הועדה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, התעלמה משיקולים זרים, או התעלמה מהוראה המחייבת אותה. (ראה פסק הדין עב"ל 10014/98 יצחק הוד נ' המל"ל, פד"ע לד 213).

5. השאלה להכרעה במקרה שבפנינו היא, האם מילאה הוועדה אחר ההוראות המפורשות שבפסק הדין.

הלכה פסוקה היא, כי:
"משהוחזר עניינו של המערער לוועדה, עם הוראות, יהיה על הוועדה להתייחס אך ורק לאמור בפסק הדין" (דב"ע נ"ה/29-01, מנחם פרנקל נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כד 160, בעמ' 162).

6. הוועדה, במקרה דנן, התכנסה בעקבות פסק הדין בו נקבע, כי:
"... לפני ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים ( עבודה) מיום 11.6.15, אשר העניק למערער סובל 0% נכות צמיתה בתחולה מיום 1.4.14.
טענות הצדדים מפורטות בפרוטוקול לעיל.
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובמסמכים השונים שהוגשו לתיק בית הדין לרבות פרוטוקול הוועדה הגעתי למסקנה כי יש לקבל את הערעור ולהורות על החזרת עניינו של המערער לוועדה הרפואית לעררים בהרכבה מיום 11.6.15 על מנת שתבחן ותקבע באופן מפורש את טווחי התנועות של התובע והאם הוא סובל ממגבלה כלשהי וכן תבחן הוועדה במפורש את קביעתה בדבר שינויים ניווניים, היינו האם שינויים אלה, קשורים לתאונה שאירעה לתובע ביום 27.12.13. יצוין, כי החלטת הוועדה העניקה אחוזי נכות זמניים עד ליום 31.3.14, וזאת ככל הנראה על סמך מסמכים רפואיים שהיו מונחים לפניה, בהם צוינו הגבלות וכאבים ואילו מבדיקת הוועדה לא ברור מה מצבו הרפואי של המערער לעניין טווחי התנועה.
כמו כן, מעיון בפרוטוקול הוועדה עולה כי הוועדה קבעה באופן מפורש שבצילומי ה- C.T נראים שינויים ניווניים של החוליות המותניות, אך לא בחנה ולא קבעה דבר לעניין ממצאים אלה.
אשר על כן, אני מורה בזאת על החזרת עניינו של המערער לוועדה הרפואית לעררים כמפורט לעיל.
הוועדה תזמן את המערער גם באמצעות בא כוחו ותאפשר לו לטעון טענותיו בעניינים שלשמם הוחזר העניין לוועדה...".

7. מעיון בפרוטוקול הוועדה עולה, כי הועדה לא מילאה אחר הוראות פסק הדין:

א. ראשית, תשומת הלב לעובדה, כי פסק הדין הנ"ל דן בערעורו הקודם של המערער, על החלטת הועדה הרפואית לעררים הקודמת מיום 11.1.16, ובהמלצת בית הדין התמקד הדיון בבית הדין ואשר התקיים ביום 11.1.16, הן בטענה שהועדה הקודמת קבעה שהמערער סובל משינויים ניווניים מבלי שבחנה האם שינויים אלה קשורים לתאונה שהוכרה, והן בטענה כי הועדה הקודמת לא קבעה באופן ברור את טווחי התנועה של המערער, ועל כן, עליה לעשות זאת באופן ברור.

ב. בעקבות אותו דיון קיבל בית הדין דאז את ערעור המערער והחזיר את עניינו של המערער לועדה הרפואית לעררים באותו הרכב, על מנת שתבחן ותקבע באופן מפורש, את טווחי התנועות של המערער ותשיב לשאלה, האם המערער סובל ממגבלה כלשהיא, הן על מנת שהועדה תבחן במפורש את קביעתה בדבר שינויים ניווניים ותשיב לשאלה, באם שינויים אלה קשורים לתאונה שאירעה לתובע ביום 27.12.13, וכן על מנת לבחון באופן ענייני את ממצאי ה- CT ואשר מראים שי נויים ניווניים של החוליות המותניות.

ג. עיון בפרוטוקול הועדה לעררים נשוא התיק שבפני, מלמד כי הועדה ואשר התכנסה ביום 10.3.16, לא מילאה אחר הוראות פסק הדין, בכך שלא ערכה למערער בדיקה קלינית ולא רשמה את טווחי התנועות, וכן בכך ששללה קשר סיבתי למרות שבדיון עובר לפסק הדין, העניקה למערער נכויות זמניות, ובית הדין אף הפנה תשומת לב הועדה בפסק הדין לעניין זה.

8. משכך, ולאחר שעיינתי בכתב הערעור, בפרוטוקולי הועדה וכן בפרוטוקול הדיון בערעור, ולאחר שמיעת טיעוני הצדדים, שוכנעתי כי יש לקבל את הערעור, ולהעביר את עניינו של המערער לועדה הרפואית לעררים, בהרכב אחר, וזאת לאור העובדה כי המדובר בהחזרה לאחר שני פסקי דין.

9. משכך, עניינו של המערער יוחזר לועדה רפואית לעררים, בהרכב חדש, על מנת שתזמן את המערער, גם באמצעות בא כוחו, ותפעל בהתאם לכל ההנחיות שניתנו ע"י בית הדין, בפסק דינו שניתן ביום 11.1.16, במסגרת תיק שמספרו בל 10866-08-15.

בפני הועדה הרפואית לעררים בהרכבה החדש, לא יונח פרוטוקול הועדה לעררים מיום 10.3.16.

החלטת הועדה תהיה מפורטת ומנומקת.

10. אני מחייב את המשיב לשלם למערער הוצאות בסך של 1,500 ₪, וזאת בתוך 30 ימים, שאם לא כן ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק, החל מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

11. למשיב הזכות לפנות לשופט בית הדין הארצי לעבודה בירושלים, שמונה לכך, בבקשת רשות ערעור על פסק דין זה תוך 30 ימים מהיום שיקבל, הוא או בא כוחו, עותק הימנו.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

ניתן היום, כ"ד שבט תשע"ז, (20 פברואר 2017), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .


מעורבים
תובע: סמיר טבאגא
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: