ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מ.נ. תנובות ישראל בע"מ נגד פירות שוק הכפר בע"מ :

בפני כבוד הרשם הבכיר ריאד קודסי

מבקשים

  1. מ.נ. תנובות ישראל בע"מ
  2. בן חמו מיכאל מחלוף

נגד

המשיבה

פירות שוק הכפר בע"מ

החלטה

לפניי בקשה לרשות להתגונן כנגד תביעה בסדר דין מקוצר , כאשר המבקשת 1 הינה חברה שעוסקת בין היתר בשיווק סיטונאי של פירות וירקות והמבקש 2 היה בעל מניות אצל המבקשת 2 (להלן: " המבקשים")).
המשיבה, הינה חברת פירות שוק הכפר (להלן: "המשיבה") שעוסקת בין היתר בשיווק סיטונאי של פירות וירקות.
ביום 11.01.16 הגישה המשיבה תביעה בסדר דין מקוצר כנגד המבקשים בה תבעה סך של 64,648.8 ₪ בגין יתרת חוב עסקה משנת 2015 במהלכה התקשרה מבקשת 1 דרך מבקש 2 עם המשיבה כאשר זימנה וקיבלה מהמשיבה סחורות מעת לעת, ובתמורה מסר לה מבקש 2 המחאות מעותדות חתומות ע"י המבקשים על חשבון חובה של מבקשת 1.
לטענת המשיבה, בתביעתה, בדיעבד התברר לה כי המבקשים הוליכו אותה שלל וכי ביום 31.07.15 הודיעה מבקשת 1 באמצעות מבקש 2 כי המבקשת 1 הפסיקה את פעילותה החל מיום 31.07.15 וכי חברה חדשה תתנהל מול המשיבה בבעלותו של מר מנחם שלי החל מיום 01.08.15.
עוד הודיעו לה המבקשים, במכתב כי ככל ותסופק למבקשת 1 כל סחורה הרי שהיא לא תשולם.
לטענת המשיבה, מבקשת 1 ציינה במכתבה כי ענייני התשלומים עד לחודש יולי יוסדרו מול בעלי המניות הרלוונטיים לאותה תקופה דהיינו, המבקש 2, זאת בציון העובדה כי השיקים נמסרו למשיבה כבר ביום 06.07.15 וביום 30.07.15, דהיינו גם ערב הפסקת פעילותה של מבקשת 1 רכשו הם מהמשיבה סחורה, כאשר נטען שהם ידעו היטב על מצבה ושהם עומדים להפסיק את פעילותה משכך נטען ,שפעלו בחוסר תם לב.
המשיבה פירטה את השיקים שלא נפרעו וחוללו ע"י הבנק והוחזרו למשיבה מהסיבה א.כ.מ ו חשבון מוגבל ובסך הכול 550,697.7 ₪. בנוסף ע"פ כרטסת הנה"ח של מבקשת 1 אצל המשיבה, למבקשת 1 יתרת חוב נוספת בגין סחורות שנמשכו ולא שולמו בסך של 9,549.10 ₪.
המשיבה פנתה למבקשים לצורך תשלום החוב ,אך פניותיה לא נענו ולטענתה המבקשים פעלו תוך תרמית וחוסר תם לב ועל כן יש לחייבם בתשלום החוב.
ביום 12.02.16 הוגשה התנגדות לביצוע שטר בה נטען כי החזקת המשיבה בשטרות הינה שלא כדין ונמסרו לה לפני שהמבקשים גילו מעשה מרמה שביצעה המשיבה בצוותא עם אחרים.
בנוסף, המבקשים טענו שהם לא מכחישים עצם התנהלות יחסים עסקיים בינם לבין המשיבה ולפיהן שילמו סכומים למשיבה תמורת סחורה ,שהתברר להם בדיעבד, כי חלק גדול ממנה לא התקבל אצלם.
לטענת המבקשים ,בחודש אוגוסט 2014, הם שכרו נחלה במושב ניר יפה לסיפוק פירות וירקות לבעלי עסק שונים, כאשר המשיבה הייתה אחת מהספקיות במהלך שנת 2015 נרכשו ממנה סחור ות ע"ס 587,638.70 ₪.
לטענת המבקשים, בתחילת חודש אוגוסט 2015, הם עלו על מעשי מרמה שבוצעו ע"י חלק מהעובדים שהיו גם המשכירים של הנכס, מה שגרם להפסקת הפעילות העסקית בנחלה ולהודעת הספקים והלקוחות על כך.
לטענת המבקשים, עקב מעשה המרמה הגישו הם תביעה כנגד העובדים ו/או המשכירים של הנחלה ע"ס 679,044 ₪ וכן בקשה להטלת עיקול זמני שהתקבלה, וכי לאחר הגשת התביעה החלו בבדיקת חשבונית מקיפה שהעלתה שמעשה מרמה נוספים נעשו בצוותא עם ספקים שונים ביניהם המשיבה, והתברר לה שחלק מהסחורה בסכום של 243,165 ₪ לא נמסרה כלל למבקשים אלא נשלחה ישירות מהמשיבה לאדם שאינו ידוע למבקשים בשם "עלי שרארה".
על כן לטענת המבקשים, הם סירבו לשלם את הסכום שטרם נפרע בסך של 55,099 ₪ וכי המשיבה נותרה חייבת למבקשים ,לאחר קיזוז סכום זה סך של 188,066 ₪. עוד ציינו המבקשים כי הם עתרו לבית משפט לתקן כתב התביעה שהוגש במסגרת 4443-10-15 ודרשו להוסיף את המשיבה כנתבעת ושטרם ניתנה החלטה. לטענת המבקשים הסכום ע"ס 9,549 ₪ הינו תמורה לסחורה שמעולם לא סופקה להם.
לטענת המבקשים הפסקת הפעילות הייתה פתאומית לאחר גילוי הממצאים בדבר מעשי המרמה.
המבקשים ביקשו לאחד את התביעה עם התיק השני ולחילופין להורות על קבלת ההתנגדות.
ביום 22.01.17 התקיים דיון הוכחות במהלכו העידו מטעם המבקשים המבקש 2 והצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה.
ב"כ המבקשים טען בסיכומיו שיש הגנה חזקה וכי יש מחלוקת אם הסחורה התקבלה וכי רואים שעל פי החשבונית שהוצאה על שם אחר כאשר המשיבה ניסתה להראות שהם הוצאו על שם אחר לשם סיפור אחר בדבר הכשרות.
ב"כ המשיבה טען בסיכומיו כי תצהיר מבקש 1 הינו תצהיר כללי לא מפורט, ולא היה מאומת וחתום כדין עד לדיון. נטען שטענות המרמה אין להן כל הוכחה והן סתמיות וכראיה חלק גדול מהשיקים נפרעו.
השיקולים שעל בית המשפט לשקול בהתנגדות לביצוע שטר זהים לשיקולים בגינם ניתנת רשות להתגונן בתביעה על פי סדר דין מקוצר. בשלב הבקשה למתן רשות להתגונן, בית המשפט איננו שוקל את מהימנותו של הנתבע ובית המשפט יוצא מנקודת הנחה שטענותיו בתצהיר אמיתיות הן. נקבע, כי די לנתבע בכך שהראה בתצהירו הגנה אפשרית בפני התביעה ולו בדוחק, אלא אם כן התמוטטה הגנה זו בחקירה שכנגד (ע"א 16/89 "ורדים חב' לגידול פרחים" נ' החברה הישראלית לביטוח סיכוני סחר חוץ בע"מ, פד"י מ"ה (5), 735; ד. בר אופיר, סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה, מהדורה שתים עשרה, 2014, ע' 292).
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה, כי בענייננו קיימים נימוקים המטים את הכף לטובת קבלת ההתנגדות אך בתנאי של הטלת עירבון בהיות ההגנה לא מפורטת דיה.
טענתם העיקרית של המבקשים הינה שהסחורה שהוזמנה לא סופקה כולה לידיה וכי החזקת השטרות הינה שלא כדין, כיוון שיש חשש למרמה בכך שחלקמהסחורה נמסר לאדם בשם "עלי שרארה" שאין להם קשר אתו וכראיה צירפה תעודות משלוח שהוצאו על שמו.
טענה זו נחשבת כטענת הגנה לכאורה אשר אינני נדרש להכריע בה בשלב זה אך נ ראה כי הינה מספיקה לצורך קבלת ההתנגדות משהראה המבקש הגנה אפשרית בבקשתו.
נוכח האמור, לאור ההלכה הפסוקה ביחס לבקשת רשות להתגונן, התרשמתי, כי טענות ההגנה של המבקשים אשר לא הועמדו במבחן החקירה הנגדית, מספיקות לקבלת רשות להתגונן, בשלב זה של ההליך, ומחייבות את בירורן בשלב מתקדם יותר, אך היות והן ההתנגדות והן התצהיר לא מפורטים דיה, מקום שנפרעו קודם לכן, חלק מהשיקים ומקום שטענת המרמה הינה טענה שדורשת רמת הוכחה גבוה, בנוסף היות ותצהיר המבקש 2 לא נחתם ולא נערך כדין והוא אושר ע"י ב"כ המבקשים רק במהלך הדיון מצאתי שקבלת ההתנגדות תהיה מותנית בהפקדת עירבון בסך של 4,000 ₪.
בנסיבות אלו אני מורה על קבלת ההתנגדות בתנאי של הפקדת סך של 4,000 ₪ ע"י המבקשים לקופת ביהמ"ש תוך 45 ימים.
אני קובע הוצאות הליך זה סך של 1,500 ₪ ואשר ישולם בהתאם לתוצאה הסופית בהליך העיקרי.
הצדדים יתאימו את כתבי טענותיהם להליך של סדר דין מהיר תוך 30 יום מיום הפקדת העירבון.
ככל והעירבון לא יופקד בזמן- תדחה מאליו הבקשה לרשות להתגונן והמשיבה תהיה זכאית לקבל פסק-דין על יסוד התביעה.

המזכירות תמציא העתק החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"ד שבט תשע"ז, 20 פברואר 2017, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: מ.נ. תנובות ישראל בע"מ
נתבע: פירות שוק הכפר בע"מ
שופט :
עורכי דין: