ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין חיים יצחק בורנשטיין נגד א.ד. פז יזום והשקעות בנדל"ן בע"מ :

1
לפני כבוד ה רשמת קרן כ"ץ

המבקש:
חיים יצחק בורנשטיין
ע"י ב"כ עו"ד ירון אסידון

נגד

המשיבה:
א.ד. פז יזום והשקעות בנדל"ן (2000 ) בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד ארז היימן

החלטה

לפני מונחת התנגדות לביצוע שטר חוב על סך של 300,000 ₪ שהוגשה במועד ע"י המבקש.
התקיים דיון מאוחד בהתנגדות זו ובתיק נוסף, באופן שהסיכומים הוגשו לשני התיקים, ורק פרוטוקול דיון אחד הודפס, אך כל חקירה משמשת בכל תיק בנפרד, ולכן תינתן החלטתי בכל תיק בנפרד. המבקש נחקר על תצהירו והצדדים הגישו את סיכומיהם בכתב לתיק ביהמ"ש, כאמור לעיל.

להלן יובאו עיקרי טענות המבקש 1 כפי שפורטו בהתנגדות:
אחותו של המבקש (להלן: "רחל") נשואה למר יעקב דומב (להלן: "יעקב"), אשר בבעלותו חברת י.מ.י טיים בע"מ (להלן: "חברת טיים") שהינה החייבת מס' 1 בתיק ההוצל"פ.
בין המבקש לבין יעקב התקיימו יחסים עסקיים עד לשנת 2014. במהלך יחסיהם, ביקש יעקב מהמבקש עזרה בפתיחת חברת צ'יינג'. מאחר ויעקב לא היה זכאי לקבל רישיון נש"מ עקב חובות ושיקים חוזרים, יעקב הציע כי חברת הצ'יינג' שיפתח תירשם על שמו של המבקש בכדי לקבל רישיון נש"מ ומי שינהל את העסק בפועל יהיה יעקב. מאחר ויעקב הוא בן משפחתו, המבקש הסכים לעזור ואכן פתח חברה על שמו, חיים בורנשטיין בע"מ (להלן: "החברה").
למרות שספקי האשראי הרבים עמם עבדה החברה הסתפקו בערבותו של יעקב מאחר וידעו כי הוא המנהל של החברה בפועל, המשיבה התעקשה כי המבקש יהיה מי שיחתום ערבות אישית, זאת בטענה כי היא מחויבת לקבל ערבות מהבעלים הרשמי של החברה.
המבקש טוען כי פגש את נציגי המשיבה פעם אחת בלבד, במשרדו של יעקב, במעמד החתימה על שטר הערבות. עוד טוען המבקש כי במהלך אותה הפגישה, הבהיר המבקש כי הקשר שלו לחברה הינו פורמלי בלבד ולצרכי רישום. המבקש טוען כי הובטח לו ע"י נציגי המשיבה כי ערבותו היא רק פורמלית, וכי ככל שיהיה צורך לממש את שטר החוב, לא תהיה פנייה למבקש.
מספר חודשים לאחר הקמת החברה המבקש פנה ליעקב וביקש ממנו לסגור את החברה. יעקב לא היה מעוניין בסגירת החברה והציע מנגד כי רחל תכנס בנעליו של המבקש ואכן רחל נרשמה כבעלת המניות בחברה במקום המבקש. זאת ועוד, יעקב הודיע למבקש כי רחל תחליף אותו כערב וטען כי נציגי המשיבה אישרו זאת. בפועל, מעיון בשטר החוב עולה כי רחל לא החליפה את המבקש אלא חתמה על שטר החוב בנוסף.
המבקש טוען כי יעקב ושותפיו הונו אנשים פרטיים ובנקים בסכומים גבוהים ועקב חובותיהם הכבדים, יעקב ורחל נמלטו מהארץ.
המבקש טוען כי המשיבה עוסקת בהלוואות חוץ בנקאיות ועם זאת, המבקש שלא עסק כלל בפעילותה של החברה אינו יודע בגין מה ניתנה ההלוואה והאם ניתנה בפועל.
המבקש מוסיף וטוען כי ככל ושטר החוב בצירוף כתב הערבות הוגשו לביצוע בגין הלוואה, הרי שהיה על המשיבה לצרף הסכם הלוואה בגינו מבוקש לממש את כתב הערבות.
בהתאם לכך המבקש טוען כי יש לו טענות הגנה טובות ולפיכך יש לתת את הרשות להגן.

להלן יובאו עיקרי טענות המבקש כפי שפורטו בשלב הסיכומים:
המשיבה לא הבהירה ממה מורכב החוב ומה היתרה העדכנית שלו, ככל וקיים. למעט כתב הערבות ושטר החוב לא הוצגו ראיות לחוב הנטען, הסכם הלוואה או כל אסמכתא אחרת שתעיד על היווצרות החוב.
המשיבה פועלת בחוסר תום לב מאחר ומנצלת את בריחתו של יעקב לחו"ל בכדי לנקוט הליכים נגד המבקש כאשר אין ברשותו אינדיקציה באשר לחוב הנטען כלפי המשיבה.
עוד טוען המבקש כי לאחרונה נודע לו כי המשיבה הגיעה להסדרי חוב ואף גבתה כספים מבעלי שיקים במסגרת הליכי הסדר בגין החוב הנטען בהליך זה ולפיכך, החוב בתיק זה אינו מעודכן. לחיזוק טענה זו, מצורפים לסיכומי המבקש שני תצהירים של חייבים הטוענים כי העבירו לאחרונה כספים למשיבה. המבקש מדגיש כי נודע לו על כך לאחרונה וזו הסיבה שטענה זו מועלית בשלב הסיכומים ולא בהתנגדות עצמה.
לאור טענות אלו המשיבה אינה זכאית להיפרע מהמבקש ועל כן יש לתת את הרשות להגן.

להלן יובאו עיקרי טענות המשיבה כפי שפורטו בשלב הסיכומים:
באשר למבקש 1, אין מחלוקת כי המבקש 1 חתם על שטר החוב ועל כתב הערבות וכי היה מודע למשמעות חתימות אלו. כמו כן, המבקש 1 טוען כי הובטח לו ע"י יעקב כי ערבותו הוסרה, אך הודה בחקירתו כי לא עשה דבר על מנת לברר עניין זה או לקבל אסמכתא התומכת בטענה זו, עמ' 4 שורות 10-21 לפרוטוקול הדיון.
המבקש 1 לא התנה את חתימתו בעצם כך שמהווה בעלים של החברה החייבת ולכן, העברתה של החברה על שמה של רחל לא משפיע על תוקפו של כתב הערבות או שטר החוב.
המשיבה טוענת כי טענת המבקש כי החוב פחת לא מבוססת ואינה ברורה, שכן לא ברור מה הרלוונטיות של ההליכים אליהם מתייחס המבקש בהקשר לטענה זו להליך דנן. כמו כן, מוסיפה המשיבה כי צירוף תצהירים וראיות חדשות בשלב הסיכומים מנוגד לדין ועל כן אין להתייחס לפרטים אלו.
לפיכך, טוענת המשיבה, כי המבקש לא הוכיח את טענותיו, הודה מפורשות כי התחייב לערוב למילוי ההתחייבות למשיבה וכן זיהה את חתימותיו וכתב ידו על גבי שטר החוב והערבות.
לאור טענות אלו טוענת המשיבה כי יש לדחות את ההתנגדות שהגיש המבקש.

לגופה של החלטה
באשר לטענת המבקש לכישלון תמורה, הרי שהתמורה בגינה נחתמו שטר החוב וכתב הערבות ניתנה ליעקב ולא למבקש, שכן הם היו ערבים לחובו ולכן, העובדה כי המבקש לא קיבל תמורה באופן אישי בנסיבות העניין איננה מהותית. כמו כן מדובר בשטר טובה שעשה המבקש לטובת מר יעקב דומב, כפי שהעיד בחקירה ולכן בהתאם לסעיף 27(ב) לפקודת השטרות, מספיק שניתן ערך כלשהו למר יעקב דומב או לחברת טיים. לא ניטען בפני כי לא ניתן ערך שכזה, ולכן אין לקבל את הטענה בדבר כשלון תמורה.
באשר לטענות המבקש כי על המשיבה היה לצרף הסכם הלוואה לבקשה לביצוע שטר, הרי שבהתאם לסעיף 37 לתצהירו של המבקש, המבקש אינו יודע כיצד ועקב אילו נסיבות נוצר החוב של יעקב בגינו הוגש השטר נשוא ההתנגדות לביצוע . המבקש לא טוען ולו לעובדה אחת כי הוא יודע שניתנה הלוואה בין המשיבה לבין מר יעקב דומב או חברת טיים. המבקש לא מפרט איזו הלוואה ניתנה, מה סכומה, מתי נתנה ומהם תשלומיה, וגם אין לו כל שביב מידע בנושא, שבכלל ניתנה הלוואה. המבקש מסיק זאת מעצם טענתו כי המשיבה עוסקת במתן הלוואת חוץ בנקאיות. טענה שאיננה מפורטת. למעשה אין בפני כל בסיס עובדתי שהוא, כדי להחיל משפטית את הטענה של הלוואה חוץ בנקאית. לא ניתן להחיל טענות משפטיות מבלי להעמיד להם ולפרט כל בסיס עובדתי שהוא, המקשר. זאת להבדיל מהלכה בעניין בע"א (ת"א) 4003/07 בסר נ. אברהם אריה שאליה הפנה המבקש, שכן שם הונח בסיס עובדתי לקיומה של הלוואה, והצדדים כלל לא חלקו על כך שניתנה הלוואה. היות והמקרה דנן לא הונחה כל תשתית עובדתית לקיומה של הלוואה, לא ניתן כלל לט עון את הטענות המשפטיות הקשורות לכך.על כן, אין מקום לטענה כי חלה חובה על המשיבה לצרף הסכם הלוואה.
בסוף הוא הדין גם של חריגה מהרשאה, שכן לא פורטה בפני כל הרשאה שניתנה וחרגו ממנה.
טענת המבקש כי החוב העדכני נמוך מהחוב המופיע בתיק בית המשפט מאחר ובינתיים שולמו כספים ע"י חייבים אחרים דינה להידחות בשלב זה. ראשית משום שלא ניתן להגיש תצהירים בשלב זה, לאחר שבוצעה חקירה והוגשו סיכומים. שנית, משום שאם שולמו כספים על חשבון החוב כנטען, הרי שהם שולמו לאחר פתיחת תיק ההוצל"פ ולכן בהתאם לחוק ההוצל"פ על המבקש להגיש בקשה מתאימה בטענת "פרעתי", בתיק ההוצל"פ או בקשה מתאימה להקטנת קרן בתיק ההוצל"פ. בהתאם לדין, לא ידון בית משפט זה בנושאים שלא בסמכותו של רשם ההוצאה לפועל. לפיכך, הטענה איננה רלוונטית כטענת הגנה בהתנגדות ואני דוחה אותה.
המבקש טען בחקירתו כי הוא חתם על כתב הערבות והוא מזהה את חתימתו. עוד טען כי הוא הבין מה זה כתב הערבות ועל מה הוא חותם וכי המשיבה ומר יעקב דומב בקשו ממנו לחתום כיוון שהוא הבעלים של החברה. המבקש מודה כי חתם גם בשם החברה, וגם באופן אישי. ראו עדותו בשורות 18-25 בעמ' 3 לפרוטוקול הדיון. עוד טען המבקש בחקירתו, כי הוא חייב כל עוד הוא הבעלים של החברה, ואם הבעלות בחברה עברה לאחר, הוא לא חייב. ראו עדותו בשורות 3-6 בעמ' 4 לפרוטוקול הדיון. במסגרת זו חתם גם על כתב ערבות נוסף. בשלב מסויים הועברו המניות לרחל (ראו שורות 9-11 בעמ' 4 לפרוטוקול הדיון), ולכן הערבות מבוטלת, זאת משום שהייתה הסכמה בין המבקש למר יעקב דומב, שרחל תחתום במקום המבקש. אינני מקבלת את הטענה שמשהועברה הבעלות לרחל, המבקש כבר איננו חייב. שכן המבקש חתם על ערבות אישית אשר אינה מסויגת בעצם היותו בעל החברה. כמו כן, משהועברה החברה לרחל, אכן ייתכן והיה לפי הסכמת המבקש ויעקב דומב להחליף אותו בערבותו, אך להסכמה זו אין כל תוקף כל עוד הנושה לא הסכים לכך (לפי הדין והפסיקה). לפיכך, אין כל נפקות להסכמתו של מר יעקב דומב שאיננו צד בתיק זה, להחליף את הגב' רחל ולבטל את ערבותו של המבקש, כוון שכל עוד לא בוטלה הערבות על ידי המשיבה, אין לביטול הנטען כל תוקף משפטי. המבקש הודה בחקירתו כי לא קיבל כל אסמכתא בכתב מיעקב דומב על כך שערבותו של המבקש הוחלפה ובוטלה וגם לא פנה בעניין זה למשיבה הנושה (ראו עדותו בשורות 17-21 בעמ' 4 לפרוטוקול הדיון).

לאור כל האמור לעיל נראה כי יש לדחות את התנגדותו של המבקש על כל חלקיה, וכי למבקש סיכויי הגנה קלושים בלבד. לפיכך, לפנים משורת הדין, איעתר לבקשת המבקש ואתן רשות להגן רק בכפוף להפקדת סך של 150,000 ₪ על ידו. המבקש יפקיד את הסכום הנ"ל עד ולא יאוחר מיום 28.3.17 בקופת בית המשפט. המזכירות תביא את התיק לעיוני ביום 29.3.17 לבדיקת ההפקדה.
במידה ובדיקתי תעלה כי הופקד הסכום של 150,000 ₪ ע"י המבקש בלבד , תינתן הרשות להגן ויינתנו הוראות להמשך ניהול התיק.
במידה ובדיקתי תעלה כי לא הופקד הסכום במלואו ובמועדו, אורה על דחיית ההתנגדות.
בנסיבות העניין המבקש ישלם למשיבה את הוצאות הדיון בסך של 3,000 ₪ . סכום זה יועבר למשיבה מתוך סכום הפיקדון הנ"ל.
במידה ולא יופקד הפיקדון במלואו ובמועדו, תהא רשאית המשיבה לפעול בהליכי הוצל"פ גם לגביית סכום ההוצאות.

המזכירות תשלח החלטתי זו לשני הצדדים.

ניתנה היום, כ"ד שבט תשע"ז, 20 פברואר 2017, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: חיים יצחק בורנשטיין
נתבע: א.ד. פז יזום והשקעות בנדל"ן בע"מ
שופט :
עורכי דין: