ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין עאוני חכים נגד גוליבר תיירות בע"מ :

בפני כבוד הרשם הבכיר ריאד קודסי

תובעים

1.עאוני חכים
2.מאי חכים

נגד

נתבעים

1.גוליבר תיירות בע"מ
2.אשת טרמינל 3 בע"מ

פסק דין

לפני תביעה על הסך של 30,000 ₪ כפיצוי בגין שינוי תנאי טיסה.

רקע טענות הצדדים
התובעים הזמינו מהנתבעות אשר משמשות סוכנות נסיעות ( להלן: ("הנתבעות"),חבילה שכוללת טיסה הלוך וחזור ללונדון ביום 13.03.14 ועד 17.03.14 וכן 4 לילות במלון " היאט ריג'ינסי צ'רצ'י".
לטענת התובעים, לפי ההזמנה שאושרה, אמורים היו התובעים לטוס בטיסה מס' 164 היוצאת מנתב"ג ביום 13.03.14 שעה 16:40 ולחזור בטיסה מס' 163 ביום 17.03.14 שעה 22:30.
לאחר שקיבלו התובעים את אישור ההזמנה עשו את ההכנות הדרושות ,כגון סידורים המתבקשים הן בעבודה והן לילדיהם הקטנים.
התובעים הדגישו כי בחירת החבילה הנטענת, נעשתה בשל שעות הטיסה הנוחות להם והיכולת לנצל את שהותם בלונדון ,כך שגם בערב ההגעה יוכלו ליהנות לבילוי ערב בלונדון על אף שהוצעו להם חבילות אחרות זולות יותר.
לטענת התובעים, הם הופתעו לקבל שיחת טלפון ביום 12.03.14, יום לפני הטיסה, מהנתבעות בהן הודיעו להם כי, בשל תקלה שקשורה בספק שלהן לא ניתן להחזירם ארצה ביום 17.03.14 , אך הן הציעו להן לדחות את החזרה ליום 19.03.14 תמורת פיצוי של שתי לילות באותו בית מלון על חשבונן של הנתבעות.
התובעים השיבו שלא יוכלו לתת תשובה מידית נוכח הצורך לבדוק אם הם יוכלו לדאוג לסידורים המתבקשים בנוגע לילדיהם ולעבודתם ולאחר שביצעו אותם סידורים הודיעו לנתבעות שהם מסכימים להצעה. עוד באותו יום שלחו להן הנתבעות " מכתב קבלה ושחרור" (להלן: "מכתב וויתור") לפיו מאשרים התובעים את קבלת הפיצוי, ומצד שני מוותרים על כל טענה/ תביעה ,כתוצאה מהשינוי הנ"ל בתכנית הנסיעה.
לטענת התובעים, כעבור מס' שעות שוב חזרו הנתבעות והודיעו להם כי חל שינוי נוסף בתוכנית הטיסה שלהם, כך שהם יחזרו ארצה ביום 17.03.14 ולא ביום 19.03.14 וכי ההטבה/ הפיצוי של שתי לילות במלון מבוטלת.
התובעים מחו רבות על היחס שקיבלו מהנתבעות מקום שהשינויים שנעשו על ידי הנתבעות נעשו , לאחר שהתובעים כבר עשו את כל הסידורים וההכנות הדרושות בכדי להתאים את עצמם לשינויים .
לטענת התובעים התנגדותם לא עזרה והנתבעות עמדו על ביטול ההטבה/ פיצוי ושינו את מועד החזרה ליום 17.03.14 תוך הבטחה לפצות את התובעים בהתאם.
בנוסף בשיחה בין תובעת 2 לנתבעות הרגישה התובעת שהתנהלות הנתבעות פגעה קשות בחופשתם עוד בטרם התחילה ובתוכניות שהם עשו לערב הראשון בלונדון ולכן היא ביקשה לבטל את ההזמנה , אך הנתבעות טענו שהביטול יוביל להפסד כל הכסף ששולם מטעם התובעים ולכן נאלצו אלו לנסוע לשדה התעופה.
לטענת התובעים, גם בשדה התעופה הם נתקלו בעוד בעיה כך כשפנו לדלפק ה CHEK IN ע"מ לעלות על הטיסה שמספרה 164, התברר להם כי הם לא רשומים על הטיסה כלל אלא על טיסה אחרת וכשבדקו את כרטיס הטיסה החדש שלהם הופתעו לגלות כי הנתבעות שינו על דעת עצמן וללא אישור התובעים את הטיסה לטיסה מספר 166 שיוצאת בשעה 19:15 במקום 164 שהייתה אמורה לצאת בשעה 16:40. כך חיכו בנתב"ג וטיסתם יצאה בשעה 20:30 והגיעו ללונדון בחצות ושם גילו כי אין יותר אוטובוסים ונאלצו לקחת מונית שעלתה להם , לטענתם , כסף רב.
ביום 25.03.14 שיגרו התובעים לנתבעות מכתב בו פירטו את השתלשלות האירועים.
בתגובה למכתב, נתבעת 1 ( להלן: "גוליבר") טענה כי התקבלה אצלה הודעת " שינוי טיסה" מספק החופשה ובהמשך נציג מטעמה העביר במסרון לנייד של התובעת, כי אין לה שליטה על השינויים.
נתבעת 2 ( להלן: "אשת") השיבה כי התגלתה אצלה טעות טכנית אצל הספק לפיה הוזמנו הכרטיסים לתאריכים 13.03 ועד 19.03 ומיד פעלה על מנת לרכוש שני לילות נוספים, ובסופו של דבר, הצליחה לתפוס מקומות בטיסה שהוזמנה לראשונה מתאריכים 13.03 ועד 17.03 וכי בסוף קיבלו התובעים את מה שהזמינו במקור..באשר לשינוי בטיסות טענה שהיא לא עודכנה בנוגע לשינויים כאשר הטיסות נתונות לשינוי.
לעניין זה טענו התובעים כי התנהגות הנתבעות מהווה הפרת הסכם משולשת, כאשר בפעם הראשונה נאלצו לקבל את החבילה המתוקנת , בפעם השנייה אילצו אותם לקבל את החבילה המקורית ובפעם השלישית התברר שלא מכרו את החבילה המקורית, אלא וללא הסכמתם רשמו אותם לטיסה אחרת בשעה מאוחרת יותר.
על כן, טוענים התובעים כי נגרמה להם עוגמת נפש מרובה, ותכוניותיהם לא יצאו לפועל וכי אין עוד תוקף לכתב הוויתור שנדרשו לחתום עליו לאור ההפרות מצד הנתבעות. התובעים הכחישו קבלת מסרון מטעם נתבעת 2 וטענו כי התנהגותם מהווה הטעיה וכי אילו ידעו לא היו מזמינים את החבילה וכי הפרו את חובת גילוי המידע וכי חל חוק שירותי תעופה ,לפיו הם זכאים לפיצוי.
אשת טענה בכתב הגנתה כי נספח " העתק תדפיס פרטי הטיסות" שצירפו התובעים לתביעתם הינו פרטי הזמנה טרם הוצאת כרטיסי טיסה שהועברו ע"י אשת לידי גוליבר מאוחר יותר וכי לתובעים לא הונפקו כלל ע"י אשת כרטיסי טיסה לטיסה 164 אלא לטיסה 166 וזה מצוין ,לטענתם, בכרטיסי הטיסה החדשים שצורפו לכתב התביעה ולכן לטענתה התובעים הם אשר היו צריכים לבחון את שעות הטיסה.
באשר לטענת אפשרות בילוי בלונדון, טענה אשת כי זו טענה חסרת שחר כי גם הטיסה 164 הייתה מתוכננת לנחות בלונדון בשעה 20:05 כך שלאחר איסוף כבודה הייתה בכל מקרה סמוך לשעה 22:00. עוד טענה אשת כי היא פעלה על מנת להסדיר טיסה במועד שהתבקש והזמן ועם אישור הטיסה התייתר שינוי פרק זמן שהות התובעים בחו"ל.
גוליבר טענה כי תמורת ההזמנה שילמו התובעים לנתבעת סך של 10,385 ₪ וכי היא ביצעה את ההזמנה אצל אשת שהינה הסיטונאי המספק את השירותים בפועל.
לטענת גוליבר, ביום 12.03.14 בשעה 13:09 התקבלו מסמכי הנסיעה של התובעים ובכרטיסי הטיסה נרשמו מועדים אחרים מאלו שהוזמנו (13-19/3) וגוליבר פנתה לאשת ודרשה להבין את השוני בין מועדי הטיסות במסמכי ההזמנה ובין מועד הטיסות הנקובים בכרטיסי הטיסה ובשלב זה הציעה אשת כי חופשתם של התובעים תוארך ביומיים נוספים מעבר למוזמן ללא כל תוספת בגין העובדה שמועדי הטיסות אינם תואמים את ההזמנה ובכפוף לחתימה על כתב ויתור וסילוק לטובת אשת .
עוד טענה גוליבר כי הואיל והיא איננה קשורה כלל לטעות שנוצרה הרי שכתב הוויתור לא נשלח מטעמה ולא נועד להגן עליה לכן לטענתה אין עילת תביעה נגדה. התובעים ציינו שהם יבדקו את ההצעה ובשעה 17:30 קבלה גוליבר הודעה מאשת, לפיה האחרונה חוזרת בה מההצעה שהוצעה במסגרת כתב הוויתור שכן ימי הטיסות המופיעים בהזמנה המקורית שהיו מועדפים על התובעים מלכתחילה יסופקו להם כמוזמן על ידם.
גלויבר העבירה את ההודעה לפיה ימי הטיסות יחזרו להיות כפי שהוזמנו מלכתחילה אלא שביום הטיסה בשעה 10:28 קיבלה גוליבר הודעה נוספת מאשת לפיה שעת הטיסה נדחית משעה 16:40 לשעה 19:15 ומספר הטיסה משתנה מטיסה 164 לטיסת 166.
לטענת גוליבר, היא מסרה הודעה אודות השינוי לתובעים בדואר אלקטרוני לתיבה שמסרו התובעים בעת ביצוע ההזמנה ובאמצעות משלוח מסרונים לטלפונים הניידים שלהם וכן עדכנה בדף ההזמנה באתר האינטרנט את כרטיסי הטיסה בהתאם למועדים החדשים על כן לטענתה לא נפל כל פגם בהתנהלותה וכי האיחור היה סביר וכי לא נגרם נזק לתובעים משהונפקה להם הטיסה המקורית.
ביום 05.12.16 התקיים דיון הוכחות במהלכו העידו מטעם התובעים הם בעצמם. מטעם מטעם גוליבר העידה גב' אגמי ויקי שהינה עובדת אצל גוליבר ( להלן: " גב' ויקי"), מטעם אשת העיד מר שי דקל שעובד אצל חברת אשת ( להלן: "מר שי") .

דיון והכרעה
לאחר שעיינתי בכתבי הטענות של הצדדים, על כלל נספחיהם, וכן לאחר שהתרשמתי מהעדויות ועיינתי בסיכומיהם מצאתי כי דין התביעה להתקבל אם כי לא במלוא הסכום.

אחריות אשת
אשת, היא הגורם שמסר את הכרטיסים לגוליבר וגוליבר העבירה אותם לתובעים.
בנוסף, אשת היא הגורם שמסר וניסח כתב הוויתור וגוליבר מסרה אותו לתובעים לצורך חתימה והחזרתו לאשת.
על כן, בשלב זה אדון באחריותה לאירועים שהתרחשו באופן פרטני.
התובעים עמדו בנטל המוטל עליהם להוכחת יסודות תביעתם, כך עלה מחקירת העדים כי אכן הייתה הזמנה לתאריכים שבין 13.03.14 ועד 17.03.14.
בנוסף, אין חולק כי נפלה טעות אצל הנתבעים באשר להזמנה, כך הופיע אצלה שההזמנה הינה עד ליום 19.03.14 ובנסיון לפתור את הבעיה אשת הודיעה לגוליבר שתמסור לתובעים מתווה הצעה לפיו תוארך ההזמנה ביומיים נוספים, דהיינו עד ליום 19.03.14 ובמקביל התובעים יוותרו על כל טענותיהם.
התובעים שקלו את ההצעה והחזירו תשובה לגוליבר שהם מסכימים ואף חתמו עלכתב הוויתור הנטען.
מהעדויות עלה, כי גוליבר מסרה לאשת עניין הסכמת התובעים למתווה החדש ועניין החתימה על כתב הוויתור, ועל אף זאת משמצאה אשת מקום בטיסה ליום 17.03.14 היא חזרה בה מההצעה ,בשים לב שכפי שעלה בפני וכפי שהתרשמתי החזרה מההצעה הייתה לאחר שהתובעים הסכימו כבר למתווה החדש ואף חתמו על כתב הוויתור בידיעת אשת. דהיינו, לאחר שנתקיימו כל התנאים לכריתת חוזה בין הצדדים ולאחר שהתובעים חתמו עליו בגמירות דעת, משכך ומשכבר נכרת חוזה בין הצדדים הרי שביטולו באופן חד צדדי משמעו הפרה שכתוצאה ממנה על הנתבעים לפצות את התובעים.
ראה עדות גב' ויקי עמ' 7 ש' 8-10:
ש: כשקיבלתם את ההודעה מאשת טורס לא הודעתם לאשת טורס שיש כבר טופס חתום של התובעת אצלכם?
ת: הודענו, גם אם זה היה אחרי שהם חתמו על הסכמה של כתב הוויתור.
מכאן עולה שאשת ביצעה את הביטול של הטיסה החדשה על אף שידעה שכבר ניתנה חתימה והסכמה מצד התובעים.
מר שי ציין בחקירתו עמ' 10 ש' 28-31:
"אנחנו עשינו שני דברים, ראשית לקחנו אחריות ואמרנו שניקח על עצמנו את העלות של היומיים הנוספים וניתן אפשרות להחזיר את הנוסעים ביומיים האלה, הצענו את זה לנציגי גוליבר, רצינו לעגן את זה בהסכמת התובעים בכתב, שלחנו להם בקשה להחתים את הלקוחות על כתב היעדר תביעה, כעבור פחות משלוש ארבע שעות משאובחנה התקלה הצלחנו לשבץ אותם על הטיסה המקורית שהוזמנה על ידי הלקוחות בגוליבר וזה היה אחרי שקיבלנו את כתב הוויתור והקבלה חתום."
דהיינו מר שי הודה כי אשת לקחה אחריות, וכן כי הם ביצעו את השינוי חזרה לטיסה הקודמת לאחר שכבר התקבל אצלם כתב הוויתור חתום.
התנהלות זו מצד אשת מהווה סוג של ביטול הסכם באופן חד צדדי. כידוע כלל להשתכללות חוזה הינם שני תנאים אשר התקיימו בענייננו הראשון גמירת דעת והשני מסוימות כאשר פה לא רק שהם התקיימו אלא שגם החתימה על מכתב הוויתור והקבלה הייתה לאחר ששקלו התובעים את ההצעה, ארגנו את עצמם לביצועה וחתמו עליה.
ראה לעניין זה ע"א 3102/95 י' כהן נ' ש' כהן ואח'
"גמירות-דעת ומסוימות הן היסודות הדרושים ליצירת חוזה מחייב".
בהמשך:
"גמירות-דעת נקבעת על-ידי התחקות אחר כוונת הצדדים ליצור קשר חוזי מחייב ביניהם בשלב החתימה על זיכרון הדברים.."
באשר למסוימות ראה ע"א 440/75 זנדבנק נ' דנציגר פ"ד ל(2) 260, 269 (1976)). שמגדיר מה היא הצעה מסוימת:
" מלאה ומדויקת במידה מספקת עד שניתן יהיה לראות באמור בה עם קיבולה, חוזה מלא ובר ביצוע, ללא צורך במו"מ משלים נוסף"
בחזרה לענייננו, הנה אם כן עולה כי אשת מסרה הצעה לתובעים , דרך גוליבר, במטרה שאלה יטוסו בתאריכים החדשים ולא ציינה בהצעה שלה שמדובר בהצעה שיכול שתתבטל במידה ותהיה טיסה שמתאימה להזמנה הקודמת, אלא כפי שעלה מהמכתב כי במידה ויקבלו את ההצעדה הם יטוסו במועדים החדשים לפיהם החזרה תוארך ביומיים ובמקביל יוותרו התובעים על טענות כלשהן כלפי הנתבעת.
דהיינו ישנה הצעה, מסוימת, והתקבלה ונחתמה בגמירת דעת משני הצדדים ועל כן ביטולה מהווה ביטול חד צדדי אשר מזכה את התובעים בפיצויים.
מערכת היחסים בין נוסע לבין " מפעיל טיסה", בכל הקשור לטיסות ממדינת ישראל אליה או בשטחה, מוסדרת בחוק שירותי תעופה ( פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), התשע"ב- 2012 (להלן: "חוק שירותי תעופה") שמסדיר את ההטבות אליהן זכאי הנוסע, בהתאם למשך העיכוב בטיסה ובהתאם לנסיבות המקרה.
סעיף 6 לחוק מתייחס לטיסה שבוטלה והוא רלוונטי לענייננו כי לאחר שהתובעים חתמו על מכתב הוויתור וקיבלו את ההצעה לטיסה החדשה היו אמורים לטוס באותה טיסה חדשה, טיסה אשר בוטלה באופן חד צדדי ובלי לוודא כי התובעים ידעו אודות ביטולה על כן לפי ס' 6:
(א) נוסע שהונפק לו כרטיס טיסה לטיסה שבוטלה, יהיה זכאי לקבל ממפעיל טיסה או מהמארגן הטבות אלה:
(1) שירותי סיוע;
(2) השבת תמורה או כרטיס טיסה חלופי, לפי בחירת הנוסע;
(3) פיצוי כספי כאמור בתוספת הראשונה.
לעננינו חל אם כן סעיף 6(א) אשר לפיו מגיעות ההטבות שמצוינות בסעיף "א".

אחריות גוליבר
לעניין גוליבר, עלה כי היא מהווה הגורם המתווך בין אשת לתובעים, וכי היא רק מסרה אודות העדכונים השונים, על כן מצאתי שאין מקום לחייבה בסכום כלשהוא.
בנוסף מקום שעלה שהיא הודיעה אודות האיחור, שלחה הודעה לתובעים, ואף ממכתבם מיום 25.03.14 עלה כי היא ידעה כבר בבוקר יום 13.03.14 על האיחור אזי היא לא התרשלה.
ביחס לביטול ההסכם ( שכולל שני ימים נוספים בלונדון) הרי שאותו הסכם היה בין התובעים לבין אשת וגוליבר אינה צד לו ועל ביטולו באופן חד צדדי יש לחייב את אשת בלבד בהתאם לתוספת הראשונה לחוק התעופה וכן בקיזוז מחצית מהסכום המגיע לאור העמידה בתנאי ס' 6(ב)(2) לחוק.
כפי שהתרשמתי, עלה כי גוליבר הייתה הגורם המתווך בין התוביעם לאשת בלבד וכי ההסכם שנכרת ושבוטל לא הייתה צד לו אלא שמי שהיה צד לו ומי שניסח אותו הינה אשת בלבד. על כן ביחס להפרשתו לא מצאתי שנפל פגם כלשהו ביחס לאשת והאחריות רובצת לפתחה של אשת.
ראה לעניין זה טענותיה הן בכתב הגנתה והן בסיכומיה וכן לפי העדה מטעמה. אשת היא אשר יזמה את השינוי מטעמה מעדות מר שי עלה כי הם אשר ביצעו את הטעות עמ' 10 ש' 14 מציין " הבנו שיש בעיה והצהרתי עליה בתצהיר"
מר שי לא הסביר ממה התקלה והסתפק בטענה כי המדובר בהתממשקות מערכות ללא מתן הסבר נוסף. מהתשובות שלו עולה ,כי אשת היא אשר מנסה לפתור את הבעיה וכי תפקיד גוליבר היה לעדכן את התובעים אודות השינויים ולא היא אשר ביצעה אותם. לדוגמה עמ' 10 ש' 20 "אנחנו קודם מחפשים דרך למזער נזקים מול הלקוחות, הצענו ..." לעומת גוליבר שטענה שוב ושוב כי היא מהווה רק הגורם המתווך ראה עמ' 6 ש' 27 לעדות גב' ויקי " אנחנו הגורם המתווך בין הנוסע לספק שהיא נתבעת 2 ".
באשר לעניין ההודעה על האיחור של השעתיים בטיסה שבסוף נסעו דרכה התובעים,, הרי כפי שעלה בדיון לעיל , התובעים לא הוכיחו כי הנתבעים לא יידעו אותם אודות השעה של הטיסה אלא נהפוך הוא ,כפי שעלה ממכתב קודם שנשלח על ידי ב"כ כבר בבוקר הטיסה ידעו אודות השעה וכן כפי שעלה מ חקירת גב' ויקי עמ' 6 ש' 1-4 הם שלחו הודעת אס אם אס וכן אימייל לכתובת של התובעים :
" ש: איך.
ת: באמצצעות אס אם אס, אימייל
ש: תצחיגי לי
ת: מציגה... "
לעניינו ראה מכתב ב"כ התובעים מיום 25.03.14, סמוך למועד החזרה מחו"ל שסביר שעובדות שנזכרות בו הינן יותר טריות, שם נכתב כי התובעים ידעו בבוקר ה 13.3.14 כי טיסתם הינה לשעה 19:15 על כן התובעים ידעו עוד בטרם הגעתם לנתב"ג כי טיסתן היא בשעה 19:15 בנוסף שם נכתב כי בהגיע התובעים לנתב"ג ראו בלוח האלקטרוני שטיסה 164 של השעה 16:40 מאחרת ומועד יציאתה הינו בשעה 18:00 כך שעולה שהפרש הזמנים הינה של שעה ורבע בלבד.
בנוסף עובדות אלו סתרו את טענות התובעים ביחס לאי הידיעה על האיחור, וכי הם ידעו אודות האיחור בבוקר ולא רק עם הגיעם לשדה התעופה.
על כן לעניין האיחור בטיסה, לא מצאתי שיש לחייב מי מהצדדים אודותיו כיוון שהתובעים ידעו מתי יוצאת הטיסה עוד בבוקר הטיסה ו/או שהיה עליהם לדעת מקום שהודעה מצד הנתבעות נשלחה אליהם.
לאור האמור דין התביעה כנד גוליבר להידחות במיוחד שהנתבעת צירפה לתצהיר עדותה העתקי הודעות בדבר שינוי מועד הטיסה היוצאת ופרטיה ואין די בטענת התובעים כי לא קראה את ההודעות בכדי לשנות מקביעה זו.
בנוסף למכתב הדרישה שנשלח לנתבעת ציינו התובעים ( נספח ה לתצהיר עדות ראשית מטעם התובעים) כי בבוקר הטיסה ידעו אודות השינוי וזה סתר את טענתם במהלך הדיון כי לא ראו את ההודעה כלל וכי רק בהגעתם ל CHECK IN גילו את שינוי השעה.

חישוב הפיצוי
כאמור בהתאם לסעיף 6( א)(3) יש לפסוק פיצוי כספי בהתאם לתוספת הראשונה. מעיון בתוספת הראשונה עולה כי ככל שהמרחק הינו עד 4,500 ק"מ הנוסע זכאי לפיצוי בסך של 2,050 ₪ עבור נוסע אחד. בענייננו שני נוסעים דהיינו 4,100 ₪.
בענייננו, עולה השאלה האם יש להפחית מהסכום הזה את מחציתו נוכח קבלת כרטיסי טיסה חילופיים? דהיינו האם יש להחיל את סעיף 6( ב) שלפיו " מפעיל טיסה או מארגן שהציע לנוסע כרטיס טיסה חלופי כאמור בסעיף קטן ( א)(2), והנוסע קיבל הצעה זו, רשאי להפחית במחצית את סכום הפיצוי הכספי שהנוסע זכאי לו לפי הוראות סעיף קטן ( א)(3), ובלבד שהאיחור במועד הנחיתה ביעד הסופי של הנוסע לעומת המועד המקורי לנחיתה באותו יעד הוא כמפורט להלן: (2) עד שלוש שעות – אם הטיסה היא במרחק שאינו עולה על 4,500 ק"מ;"?
בענייננו, על אף שהוכח כי האיחור לא עלה על שלוש שעות ועל אף שנטיתי לקבל את הטענה של אשת בעניין זה- עדין לא מצאתי מקום להפחית במחצית את הסכום שנפסק וזה מן הטעם החשוב לפיו ההצעה לקבלת כרטיס חילופי וקבלתה על ידי הנוסעים הייתה בלית ברירה כיוון שהתובעים חזרו שוב ושוב על הטענה לפיה הם ביקשו לבטל את הנסיעה ובקשו כספם בחזרה, אך הנתבעת טענה שאם יבטלו את הטיסה יפסידו את כל הכסף, דהיינו אשת לא אפשרה לתובעים לקבל את ההחזר והעמידה אותם באופציה קיימת לפיה עליהם לקבל את הצעה.
דהיינו, התנאי של ההסכמה בסעיף 6( ב) ראה: "והנוסע קיבל הצעה זו" לא התקיים כיוון שהשתכנעתי שבתובעים נאלצו להסכים לאותה טיסה וכיוון שאשת לא העמידה בידם אופציה אחרת כפי שהיא מתבקשת בהתאם לאותו סעיף ש מורה כדלקמן:
"השבת תמורה או כרטיס טיסה חלופי, לפי בחירת הנוסע;"
על כן לא מצאתי מקום להפחית במחצית מהסכום שנפסק כיוון שלא התקיים התנאי של ההסכמה והן התנאי של " בחירת הנוסע".
בנוסף , אני פוסק פיצויים בגין הפרת ההסכם למתן שני לילות נוספים באותו בית מלון בלונדון על חשבון הנתבעת 2 סך של 2,000 ₪ וכן פיצויים בגין עוגמת נפש בגין התנהלות נתבעת 2 סך של 2,000 ₪.
בסך הכול מחייב נתבעת 2 לשלם לתובעים סך של 8,100 ₪.
סוף דבר
התביעה כנגד נתבעת 1- גוליבר – נדחית ללא צו להוצאות.
התביעה כנגד נתבעת 2- אשת - מתקבלת חלקית.
אשר על כן- אני מחייב את אשת לשלם לתובעים סך של 8,100 ₪ אשר ישולמו תוך 30 יום מהיום שאם לא כן יישאו ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה ועד יום התשלום המלא בפועל.
בנוסף על הנתבעת 2 לשלם לתובעים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 2,600 ₪ אשר ישולמו תוך 30 יום מהיום שאם לא כן יישאו ריבית והצמדה מהיום ועד יום התשלום המלא בפועל.

המזכירות תמציא העתק פסק-דין זה לצדדים.

ניתן היום, כ"ד שבט תשע"ז, 20 פברואר 2017, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: עאוני חכים
נתבע: גוליבר תיירות בע"מ
שופט :
עורכי דין: