ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שאדי טאטור נגד 1 מועצה מקומית ריינה :

לפני: כבוד הנשיאה ורד שפר

המבקש:
שאדי טאטור
ע"י ב"כ: עו"ד זאהי טאהא

-
המשיבות:
1 מועצה מקומית ריינה
ע"י ב"כ: עו"ד ריחאן נג'אר
2 מדינת ישראל
ע"י ב"כ: עו"ד יעל גנזר

החלטה

1. בבקשה זו עותר המבקש למתן צו מניעה זמני כנגד החלטת המשיבה מס' 1 המועצה המקומית ריינה (להלן: "המועצה") להפסיק את עבודתו בשירותה כלבורנט בבית ספר שבתחומה.

2. ואלה העובדות והשתלשלות המהלכים בענייננו, שעיקרם אינו שנוי במחלוקת בין הצדדים -

א. המבקש עובד כלבורנט בבית הספר העל יסוד בתחומה של המועצה (להלן:"בית הספר") מאז שנת 2010.

המבקש הינו אחיינו וגם חתנו של מר חאלד טאטור (נשוי לביתו).
בשנת 2010 היה מר חאלד טאטור סגן ראש המועצה והחל משנת 2013 הוא מכהן כראש המועצה (להלן:"ראש המועצה").

ב. ביום 28/01/16 הוגשה בבית הדין תביעה מטעם עמותת "עורכי דין לקידום מנהל תקין", ובה נתבקש בית הדין ליתן צו המצהיר על בטלות מינויו של המבקש לתפקיד לבורנט בבית הספר, נוכח ניגוד העניינים הקיים בהינתן קירבת המשפחה בינו לבין ראש המועצה, , ונוכח העובדה שלא נתקבל אישור למינויו על ידי ועדת מנהל השירות של המועצות המקומיות והאזוריות ליד משרד הפנים (להלן: "ועדת מנהל השירות"). התביעה התבררה במסגרת תיק פ"ה 57206-01-16, (להלן: "ההליך הראשון").
במסגרת ההתדיינות שהתקיימה בהליך הראשון, הודיעה המועצה כי בהתאם להנחיות משרד הפנים הודע למבקש שהוא מפוטר בחודש יוני 2016, וכי היא פרסמה מכרז פומבי למשרת לבורנט בבית הספר (לאחר שלא היו מועמדים במכרז פנימי), וכי היא מתחייבת שככל שיבחר המבקש באותו המכרז - יופנה עניינו לוועדת מנהל השירות והוא לא יאייש את המשרה עד לקבלת החלטה חיובית מהועדה, ולחילופין, ככל שלא ייבחר במכרז, תופסק העסקתו בחלוף שלושה חודשים מיום המכתב בדבר סיום העסקתו.

ג. המבקש היה המועמד היחיד במסגרת המכרז הפומבי, ונבחר לתפקיד ביום 21/07/16, והמועצה פנתה לוועדת מנהל השירות לקבלת היתר להעסקת המבקש חרף קרבת המשפחה בינו לבין ראש המועצה.
יוער כי הלכה למעשה לא המתינה המועצה לאישורה של ועדת מנהל השירות והעסקת המבקש נמשכה .

ד. ועדת מנהל השירות דנה בעניינו של המבקש ובהחלטתה שתאריך הוצאתה היה יום 28/11/16, קבעה פה אחד כי אין לאשר את העסקתו, ונימקה זאת כהאי לישנא –
"א. סעיף 106 לצו המועצות המקומיות (נוהל קבלת עובדים לעבודה) קובע כחזקה שראש הרשות הוא הממונה על כלל עובדי הרשות. לא הובאו בפני הוועדה ראיות לסתור חזקה זו למעט הטענה לפיה לא קיימת כפיפות בין המועמד לראש המועצה;
ב. המועמד נבחר במכרז חיצוני כמועמד יחיד ;
ג. על אף שמדובר בתפקיד זוטר, חברי הוועדה סבורים כי לא הובאו נימוקים מיוחדים המצדיקים חריגה מהכלל לפיו העסקת קרובי משפחה אסורה, גם בתפקידים זוטרים יש לשמור על מנהל תקין ולהימנע מנפוטיזם והעדפת קרובי משפחה;
ד. הוועדה סבורה כי על אף שלכאורה ניתן אולי למנוע את ניגוד העניינים העלול להיווצר במהלך העבודה השוטפת, יש לתת משקל לאופן בו נתפס מינוי של קרוב משפחה של ראש הרשות כעובד במועצה בעיני הציבור, ולפגיעה באמון הציבור בשירות הציבורי, פגיעה שעלולה לבוא לידי ביטוי בין היתר בכך שמועמדים ראויים יימנעו מלגשת למכרזי המועצה שיתפסו כ"תפורים". בכך תסוכל אחת המטרות המרכזיות של ההליך המכרזי שהינו מציאת המועמדים המתאימים והראויים ביותר לתפקיד;

בנסיבות המתוארות לעיל, קבעה הוועדה כי יש לתת עדיפות לאינטרס הציבורי של מינהל תקין הנראות הציבורית ואמון הציבור, על פני האינטרס האישי של המועמד".

ה. בעקבות החלטת ועדת מנהל השירות הודיעה המועצה למבקש כי תאלץ לסיים את העסקתו.

מכאן התביעה והבקשה שהוגשו לבית הדין.

3. להלן תמצית טענות המבקש –

א. המבקש עובד בבית הספר בתפקיד לבורנט מאז שנת 2010 ומבצע עבודתו נאמנה.
מדובר בתפקיד זוטר, שחרף המיומנויות הרבות שהינו דורש – מתוגמל בשכר צנוע ודרגתו בסולם הדרגות נמוכה.
כפיפותו של הלבורנט הינה למנהל בית הספר ואין בינו לבין ראש המועצה כל עבודה משותפת כך שלא נוצר ניגוד עניינים.

ב. המבקש זכה במכרז הפומבי כדין.

ג. בפני וועדת מנהל השירות עמדה חוות דעתו של היועץ המשפטי של המועצה, אשר לפי המלצתו אין חשש לניגוד עניינים בהעסקתו במשרת לבורנט.

ד. הוועדה לא קבעה כי נפל פגם באופן בו זכה המבקש במכרז, ואף קבעה כי לכאורה ניתן היה לנטרל את ניגוד העניינים שעלול להיווצר .

ה. החלטת הוועדה פוגעת בחופש העיסוק של המבקש ולא נעשתה בזהירות המתחייבת, תוך שהיא מתעלמת מהעובדה שכבר הועסק בשירות המועצה בתפקיד לבורנט משנת , 2010 ושגם בזמנו נבחר לתפקיד בהליך תחרותי, וכעת שוב נבחר במכרז.
בנוסף, נפל טעם לפגם בכך שהוועדה קיבלה את החלטתה מבלי שקדמה לכך הופעה של המבקש לפניה ומתן הזדמנות להשמיע טענותיו בעל פה.

ו. המשקל אותו ייחסה הוועדה לעובדה שהמבקש נבחר כמועמד יחיד במכרז – שגוי ונימוקיה בעניין זה אינם סבירים.

ז. קביעת הוועדה שהחזקה לפיה ראש המועצה הוא הממונה על כלל עובדי הרשות – לא נסתרה בנסיבות העניין – שגוייה, ואינה מתיישבת עם כלל המסמכים שהונחו בפניה, ומעידה על כך שגישתה היא שכל בקשה להעסקת קרוב משפחה של ראש רשות מקומית דינה להידחות.

ח. קביעת הוועדה לפיה מינוי של קרוב משפחה של ראש המועצה י פגע באמון הציבור ועלול לגרום לכך שמועמדים ראויים לא יגשו למכרזי המועצה מתוך חשש שהם "תפורים" – שרירותית ופוגענית, משום שהיא מיוחסת לכל הרשויות בהן נבחר קרוב משפחה של ראש הרשות, ויש בה כדי לייחס לכל ראשי הרשויות התנהלות בלתי תקינה.

ט. מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש.
זאת, מאחר ופרנסת משפחתו נסמכת על ההכנסה מעבודתו כלבורנט.
למועצה, לעומת זאת, לא ייגרם נזק מהמשך העסקתו.

י. במעמד הדיון בבקשה העלה ב"כ המבקש טענה שלא נטענה בבקשה וגם לא בתביעה העיקרית, לפיה יש בהחלטת הוועדה כדי להפלות אותו, שכן "במקומות אחרים" לא נמנעה העסקת קרובי משפחה של ראש הרשות, ו – "בדבוריה, חברי הסביר לי, שאשתו של ראש המועצה התקבלה. אנו טענו שהחלטה של וועדת השירות לא סבירה ואני מוסיף שהייתה גם אפליה".

4. יוער כי המועצה, מעסיקתו של המבקש והמשיבה מס' 1, לא פעלה בהתאם להוראת בית הדין ונמנעה מלהגיש תגובה בכתב לבקשה, והסתפקה בהבאת עמדתה במעמד הדיון שהתקיים בבית הדין.
בדברים שהועלו על ידי ב"כ המועצה היה בעיקר כדי לצדד בטיעוני המבקש.
ב"כ המועצה הוסיף וטען כי הוועדה לא התייחסה לנסיבותיו המיוחדות של המקרה ולהצעה המפורטת שהובאה מצד המועצה בכל הנוגע לניטרול ניגוד העניינים, ובנסיבות אלה יש כדי להעביר את הנטל אל הוועדה להראות מדוע אין די בהצעות אלה.
בנוסף, ביקש ב"כ המועצה להפנות לשורה של מקרים בהם אישרה הוועדה העסקת קרובים של ראשי רשויות מקומיות באותן רשויות.

5. להלן תמצית טענותיה העיקריות של ב"כ המדינה, המשיבה מס' 2 –

א. משניתנה החלטת ועדת מנהל השירות לפיה לא אושרה העסקת המבקש – היה על המועצה להפסיק מייד את העסקתו, ומשלא עשתה כן – פעלה בניגוד לדין.
העסקת המבקש לכל אורך הדרך נעשתה שלא כדין, עת מונה, תחילה, ללא מכרז וללא היתר של וועדת מנהל השירות, ובהמשך כאשר המשיכה המועצה להעסיקו חרף העובדה שפוטר וחרף אי מתן אישורה של הוועדה לאחר שנבחר במכרז.
משכך מנועים המבקש והמועצה לטעון כי יש לבחון את העסקתו ככזו שהתחילה עוד בשנת 2010.

ב. הבקשה הוגשה בשיהוי, למעלה מחצי שנה ממועד פיטוריו של המבקש ולמעלה מחודש לאחר מתן החלטת הוועדה.

ג. סעיפים 106-108 לצו המועצות המקומיות (נוהל קבלת עובדים לעבודה) התשל"ז – 1977 (להלן: " נוהל קבלת עובדים") קובעים כי אין להעסיק ברשות מקומית עובד שקרוב משפחה שלו ממונה באותה רשות, אלא אם להעסקתו ניתן אישור ועדת מנהל השירות.
אין ספק, אם כן, כי העסקת המבקש, כקרוב משפחה של ראש הרשות, טעונה היתר .
פסיקת בתי הדין פירשה את המושג כפיפות המצויין בסעיף 107 לנוהל קבלת עובדים באופן רחב כך שהוא כולל גם זיקה או תלות בין בעלי התפקיד.
הכלל הוא של אי העסקת קרובים, ואישור ועדת מנהל השירות הוא החריג לכלל, והוא ניתן בהתקיים נסיבות ייחודיות, ובתנאי שהוועדה משתכנעת כי ניתן להתגבר על ניגוד העניינים באמצעות הסדר מבלי שתנאי ההסדר יפגעו בתפקוד המועמד או קרובו או השירות שיקבלו התושבים.

ד. בבוא הוועדה לדון בבקשה לאישור העסקת קרובים מפעילה היא שיקול דעת מנהלי, וככל שמדובר בהחלטה המצוייה במתחם הסבירות – אל לו לבית הדין להתערב החלטתה, או לשים שיקול דעתו תחת שיקול דעתה.

ה. החלטת הוועדה עניינית ומנומקת, ולא נפלו בה הפגמים הנטענים על ידי המבקש.
צדקה הוועדה בכך שמצאה לנכון לייחס משקל להיות המבקש מועמד יחיד במכרז – שכם יש בכך כדי לחזק את החשש שהמכרז לתפקיד נתפס בעיני הציבור כ"מכרז תפור" שאין טעם להגיש מועמדות אליו.
האפשרות לנטרול ניגוד העניינים היא רק אחד השיקולים העומדים בפני הוועדה, וקיומה אין משמעותו בהכרח שיש להתיר העסקה במקרה נתון. משכך מדובר בתנאי הכרחי שאיננו מספיק.

ו. כל מקרה נבחן על ידי הוועדה לגופו, ויש וניתן להתיר העסקת קרוב משפחה של ראש רשות, אולם בעניינו של המבקש הוועדה בחנה את מכלול נסיבות העניין ולאורן החליטה לא להתיר את ההעסקה.

ז. למבקש ניתנה זכות הטיעון בכתב, ולא נדרש טיעון בעל פה.

ח. אשר לטענת המבקש בדבר הפגיעה בחופש העיסוק שלו, הרי שלנגד עיני הוועדה עומד האיזון בין האינטרס הציבורי המגולם בנוהל קבלת עובדים לבין האינטרס של העיובד להתקבל לעבודה.
למבקש אין זכות קנויה לעבוד דווקא במועצה.

ט. בענייננו, בקשת המבקש הינה למעשה למתן צו עשה, וצוים שכאלה יינתנו רק במקרים חריגים.
זאת ועוד, משעסקינן בבקשה למתן סעד זמני, יש לשקול גם את התנהגות הצדדים והאם מועד הפנייה לבית הדין נגוע בשיהוי.

י. לעניין מאזן הנוחות, נזקו של המבקש ניתן לפיצוי כספי, והוא קטן מהנזק שייגרם לאינטרס הציבורי , שכן מתן הסעד המבוקש יפגע פגיעה קשה באמון הציבור בשירות הציבורי , בעקרון השוויון ובמנהל התקין. בהקשר זה יש לבחון גם את סיכויי התביעה העיקרית, שבענייננו – נמוכים.

דיון והכרעה –

6. אקדים את המאוחר ואומר כי דעתי הנה שבנסיבות העניין אין הצדקה להעניק למבקש - העובד את הסעד הזמני המבוקש , וזאת מכוחם המצטבר של הנימוקים שתמציתם להלן –

א. אין מקום למחלוקת שבענייננו מדובר בהעסקת קרובים ברשות מקומית – המבקש ה נו אחיינו של ראש המועצה ונשוי לביתו . אין גם חולק שהיה מקום לקבל את אישורה של ועדת מנהל השירות להעסקת המבקש מכוח המכרז, ואכן המועצה פנתה לוועדה, והיא, כמו גם המבקש שטחו את טענותיהם לפניה.

ב. אינני סבורה שישנה הצדקה לקבוע בשלב הדיון בבקשה למתן הסעד הזמני קביעות נחרצות לגבי מתכונת העלאת הטיעונים לפני ועדת מנהל השירות, והשאלה האם יש לתת הזדמנות לעובדים שהוועדה דנה בעניינם להישמע בפני הועדה בעל פה.
עניין זה יתכן שראוי ללבנו ביתר העמקה בשלב הדיון בתביעה העיקרית.
לצורך שלב זה של הדיון בו מתבקשת פסילת החלטת הועדה כבר כעת בשל כך (בין היתר) שלא ניתנה למבקש ההזדמנות להישמע בעל פה – די לי בכך שבפני הועדה הונחו נימוקים מפורטים , בכך שלא נטען שהמבקש הפנה בקשה מפורשת להישמע בפני הוועדה בעל פה ונדחה, ובעיקר די לי בכך שב"כ המבקש לא התיימר להפנות לטיעון מהותי כזה או אחר שיכול היה להשפיע, לכאורה, על הוועדה - ולא הועלה בטיעונים שבכתב שהונחו לפניה.

ג. עסקינן בתקיפת החלטה של הוועדה שהינה רשות מנהלית.
תפקידו של בית הדין, בפנותו לבחון את התנהלות הוועדה, מתמצה בקביעה אם החלטת הועדה חוקית אם לאו, ולא אם החלטתה של הוועדה "נכונה" בעיניו. בעניין זה קבע כבר בית המשפט העליון כי: "שיקול הדעת המינהלי יוצר מיתחם של סבירות, המשתרע לרוב על מספר אופציות סבירות, שהבחירה ביניהן נתונה לרשות המינהלית עצמה, מבלי שבית המשפט מחליף את שיקול-דעתה של הרשות המינהלית בשיקול-דעתו שלו.
בקביעת גבולותיו של "מיתחם סבירות" יש להתחשב בין השאר, בשאלה, אם הרשות הציבורית נתנה משקל ראוי לגורמים הרלוונטיים השונים שבהם עליה להתחשב. החלטתה של רשות מינהלית תיפסל בשל חוסר סבירות, אם המשקל שניתן לגורמים השונים אינו ראוי בנסיבות העניין.
אכן, שיקלול ואיזון זה הם מעיקרי תפקידיה של הרשות הציבורית, והביקורת על אופן ביצועם נתונה לבית המשפט. [ראו, בג"צ 341/81 מושב בית-עובד מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ נ' המפקח על התעבורה (פורסם בנבו, 9.8.82)].

ד. עיון בהחלטת הועדה מראה שהחליטה פה אחד שלא לאשר העסקתה של המבקש וזאת מהנימוקים העיקריים הבאים –
ראשית, מכוח נוהל קבלת עובדים נוצרת חזקה שראש הרשות הוא הממונה על כלל עובדי הרשות.
הוועדה מצאה שלא הובאו לפניה ראיות לסתור חזקה זו למעט הטענה לפיה לא קיימת כפיפות בין המועמד לראש המועצה;
הוועדה הייתה מודעת לתפקידו הזוטר של המבקש, אולם לא נחה דעתה שבנסיבות העניין הובאה נימוקים להצדקת ראיית המקרה כחריג באופן שמצדיק העסקת קרוב משפחה של ראש הרשות.

שנית, הוועדה מצאה לנכון לייחס משקל לכך שהמבקש היה המועמד היחיד במסגרת המכרז הפומבי.

שלישית, הוועדה אכן ציינה שייתכן שניתן היה למנוע את ניגוד העניינים שעלול להיווצר במהלך העבודה השוטפת, אולם בחרה ליתן עדיפות לאופן בו נתפס מינוי של קרוב משפחה של ראש הרשות בעיני הציבור ולפגיעה שמינוי כזה עלול לחולל הן בתדמית השירות הציבורי והן באינטרס שלשמו מתקיימים המכרזים – שהוא מציאת המועמדים הטובים והראויים ביותר, אינטרס שנפגע בנסיבות כאלה שכן עולה חשש שמא מועמדים ראויים יימנעו מלגשת למכרזים מחשש שהם "תפורים".
הוועדה סיכמה נימוקיה בכך שבנסיבות העניין יש לתת עדיפות לאינטרס הציבורי של מינהל תקין הנראות הציבורית ואמון הציבור, על פני האינטרס האישי של המועמד.

ה. סבורני שמהאמור לעיל עולה כי הוועדה שקלה לכאורה את השיקולים המהותיים והעיקריים שהיה עליה לשקול.
יוזכר ויודגש, כי ברירת המחדל הינה כי אין לאפשר העסקת קרובים ברשות וזו נקבעת על פי החוק, ועל כן תפקידה של הועדה לבדוק האם עסקינן בהצדקה לחריגה מהאיסור שקבע החוק והנטל לשכנעה מוטל על מבקש ההיתר.
משכך, לא הוועדה היא שצריכה לנמק בהרחבה מדוע הסדר נטרול ניגוד עניינים שמוצע איננו מספק אותה, או מדוע בנסיבות מקרה נתון לא מצאה שיש הצדקה למתן ההיתר החריג, אלא העובד הוא זה שצריך לשכנע מדוע נסיבותיו כה חריגות הן, עד שיש בהן כדי להצדיק היתר להעסקתו.

ו. אסכם ואומר כי לא מצאתי בנסיבות המקרה דנן קיימת הצדקה להתערב כבר בשלב לכאורי זה של הדיון בהחלטת הועדה שלא לאשר העסקת המבקש במועצה.
יש להוסיף שהמסקנה דלעיל יפה ביתר תוקף, בהתחשב בעובדה שעסקינן בבקשה לצו עשה שמטרתו שינוי של המצב הקיים (כפי שתואר לעיל) , ולא סעד זמני שמיועד לשימור מצב קיים, וה"מצב הקיים" עליו מנסים להשתית טענותיהם המועמצה והמבקש – נוצר שלא כדין ואינו מקור ראוי להסתמכות.

לא מצאתי גם כל נימוק של ממש מצד ה מבקשבכל הנוגע למאזן הנוחות, לבד מהטענה שיהא באי העסקתו כדי לפגוע במקור פרנסתו, טענה שממילא יפה ביחס לכל המקרים הנבחנים על ידי הוועדה.

7. לאור כל האמור לעיל דין הבקשה להידחות.
הוצאות הבקשה יילקחו בחשבון במסגרת פסק הדין שיינתן בתביעה העיקרית.
הנתבעות יגישו כתבי הגנה בתוך 30 יום ממועד קבלת החלטה זו.
התיק נקבע לדיון מוקדם ביום 03/05/17 בשעה 13:00.

ניתנה היום, כ"ד שבט תשע"ז, (20 פברואר 2017), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


מעורבים
תובע: שאדי טאטור
נתבע: 1 מועצה מקומית ריינה
שופט :
עורכי דין: