ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אברהם בורנשטיין נגד א.ד. פז יזום והשקעות בנדל"ן בע"מ :

1
לפני כבוד ה רשמת קרן כ"ץ

המבקש:
אברהם בורנשטיין
ע"י ב"כ עו"ד ירון אסידון

נגד

המשיבה:
א.ד. פז יזום והשקעות בנדל"ן (2000 ) בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד ארז היימן

החלטה

לפני מונחת התנגדות לביצוע שטר חוב על סך של 300,000 ₪ שהוגשה במועד ע"י המבקש.
התקיים דיון מאוחד בהתנגדות זו ובתיק נוסף, באופן שהסיכומים הוגשו לשני התיקים, ורק פרוטוקול דיון אחד הודפס, אך כל חקירה משמשת בכל תיק בנפרד, ולכן תינתן החלטתי בכל תיק בנפרד. המבקש נחקר על תצהירו והצדדים הגישו את סיכומיהם בכתב לתיק ביהמ"ש, כאמור לעיל.

להלן יובאו עיקרי טענות המבקש 2 כפי שפורטו בהתנגדות:
המבקש הינו חמיו של מר יעקב דומב (להלן: "יעקב").
המבקש טוען כי למיטב זכרונו, חתם על מסמך אחד בלבד אשר היה כתב ערבות וכי לא זוכר כי חתם על שטר חוב וכי חתימתו על גבי שטר החוב נחזית להיות מזויפת.
המבקש טוען כי עקב מצבו הכלכלי, יעקב הציע לו לעיתים עזרה כספית בתשלומי המשכנתא ויחד עם זאת, טוען כי השיב ליעקב כל הלוואה שקיבל ממנו.
כשהמבקש סיפר ליעקב כי הוא מתעתד לקבל ירושה וכי בכוונתו להחזיר באמצעותה משכנתא, יעקב ביקש כי המבקש יעביר את הכספים ישירות ליעקב בכדי לסייע ליעקב בהתנהלותו מול הבנק. יעקב הבטיח כי ישלם את תשלומי המשכנתא ויקזז אותם מכספי הירושה וכן התחייב כי ישיב את הכספים למבקש. המבקש שהבין שהמהלך יסייע לעסקו של יעקב, הסכים להצעתו ואכן, יעקב שילם את תשלומי המשכנתא מכספי הירושה של המבקש.
עם זאת, לאחר שנקלע לקשיים כלכליים, יעקב חדל לשלם בגין המשכנתא בהתאם להסכמות והמבקש פנה אליו בדרישה להשבת הכסף.
המבקש טוען כי יעקב הסביר כי הוא מצוי בהליכים הסכמיים עם לקוחות העתידים להקל על מצבו הכלכלי וככל והמבקש מעוניין לזרז הליך זה, עליו לחתום על כתב ערבות, כחלק מהליך פרוצדורלי.
מאחר ויעקב התנה את השבת כספי הירושה ששייכים למבקש בכך שהמבקש יחתום על כתב ערבות, לטענת המבקש יעקב אילץ אותו לחתום על כתב הערבות והמבקש אכן עשה כן.
המבקש טוען כי לא קיבל מעולם את כספו בחזרה או כל תמורה אחרת בגין חתימתו הנ"ל.
עוד טוען המבקש כי משיחתו עם יעקב הוסבר לו כי יעקב השיב את החוב למשיבה ועל כן, אין למבקש סיבה לחשוש מכך שחתם על הערבות.
המשיבה עוסקת במתן הלוואות חוץ בנקאיות, המבקש מדגיש כי מעולם לא יצר עם המשיבה קשר עסקי או חברי ואינו יודע בגין מה הוגשו שטר הערבות ושטר החוב לביצוע. המבקש גם טוען כי המשיבה לא נתנה לו כל תמורה בגין חתימתו על שטר הערבות.

להלן יובאו עיקרי טענות המבקש כפי שפורטו בשלב הסיכומים:
המשיבה לא הבהירה ממה מורכב החוב ומה היתרה העדכנית שלו, ככל וקיים. למעט כתב הערבות ושטר החוב לא הוצגו ראיות לחוב הנטען, הסכם הלוואה או כל אסמכתא אחרת שתעיד על היווצרות החוב.
המשיבה פועלת בחוסר תום לב מאחר ומנצלת את בריחתו של יעקב לחו"ל בכדי לנקוט הליכים נגד המבקש כאשר אין ברשותו אינדיקציה באשר לחוב הנטען כלפי המשיבה.
טענתו של המבקש בגין הזיוף לא נסתרה במהלך החקירה, שכן המבקש טען כי החתימה אמנם נחזית להיות חתימתו, אך הוא טוען כי זויפה, עמ' 2, שורות 16-19 לפרוטוקול הדיון. המבקש הודה כי חתם על כתב הערבות, אך לא חתם על שטר החוב נשוא ההתנגדות, וחתימתו זו מזויפת.
עוד טוען המבקש כי לאחרונה נודע לו כי המשיבה הגיעה להסדרי חוב ואף גבתה כספים מבעלי שיקים במסגרת הליכי הסדר בגין החוב הנטען בהליך זה ולפיכך, החוב בתיק זה אינו מעודכן. לחיזוק טענה זו, מצורפים לסיכומי המבקש שני תצהירים של חייבים הטוענים כי העבירו לאחרונה כספים למשיבה. המבקש מדגיש כי נודע לו על כך לאחרונה וזו הסיבה שטענה זו מועלית בשלב הסיכומים ולא בהתנגדות עצמה.
לאור טענות אלו המשיבה אינה זכאית להיפרע מהמבקש ועל כן יש לתת את הרשות להגן.

להלן יובאו עיקרי טענות המשיבה כפי שפורטו בשלב הסיכומים:
באשר למבקש, המשיבה טוענת כי מחקירתו הסכים לערוב לחובותיה של חברת טיים שבבעלותו של יעקב. טענתו של המבקש בגין זיוף החתימה נטענה באופן סתמי. המבקש טוען כי אינו זוכר כי חתם על שטר חוב וכפועל יוצא מכך מסיק, כי חתימתו על גביו זויפה. יחד עם זאת, המבקש אישר כי מזהה את חתימתו על גבי שטר החוב במהלך החקירה בדיון, עמ' 2 שורות 13-17 לפרוטוקול הדיון וכי מדובר בכתב ידו . לפיכך, טענת הזיוף שמעלה המבקש במסגרת ההתנגדות נסתרה בחקירה.
עוד טוענת המשיבה כי עולה סתירה נוספת מחקירתו של המבקש, שכן בהתנגדות טען כי חתם על מסמך אחד בלבד, הוא שטר הערבות ומנגד בחקירתו, כשהתייחס לכך, אמר כי הוצגו לו מסמכים (ברבים) לחתימה.
המשיבה טוענת כי טענת המבקש כי החוב פחת לא מבוססת ואינה ברורה, שכן לא ברור מה הרלוונטיות של ההליכים אליהם מתייחס המבקש בהקשר לטענה זו להליך דנן. כמו כן, מוסיפה המשיבה כי צירוף תצהירים וראיות חדשות בשלב הסיכומים מנוגד לדין ועל כן אין להתייחס לפרטים אלו.
לפיכך, טוענת המשיבה, כי המבקש לא הוכיח את טענותיו, הודה מפורשות כי התחייב לערוב למילוי ההתחייבות למשיבה וכן זיהה את חתימותיו וכתב ידו על גבי שטר החוב והערבות.
לאור טענות אלו טוענת המשיבה כי יש לדחות את ההתנגדות שהגיש המבקש.

לגופה של החלטה
באשר לטענת המבקש לכישלון תמורה, הרי שהתמורה בגינה נחתמו שטר החוב וכתב הערבות ניתנה ליעקב ולא למבקש, שכן הם היו ערבים לחובו ולכן, העובדה כי המבקש לא קיבל תמורה באופן אישי בנסיבות העניין איננה מהותית. כמו כן מדובר בשטר טובה שעשה המבקש לטובת מר יעקב דומב, כפי שהעיד בחקירה ולכן בהתאם לסעיף 27(ב) לפקודת השטרות, מספיק שניתן ערך כלשהו למר יעקב דומב או לחברת טיים. לא ניטען בפני כי לא ניתן ערך שכזה, ולכן אין לקבל את הטענה בדבר כשלון תמורה.
באשר לטענות המבקש כי על המשיבה היה לצרף הסכם הלוואה לבקשה לביצוע שטר, הרי שבהתאם לסעיף 35 לתצהירו של המבקש, המבקש אינו יודע כיצד ועקב אילו נסיבות נוצר החוב של יעקב בגינו הוגש השטר נשוא ההתנגדות לביצוע. המבקש לא טוען ולו לעובדה אחת כי הוא יודע שניתנה הלוואה בין המשיבה לבין מר יעקב דומב או חברת טיים. המבקש לא מפרט איזו הלוואה ניתנה, מה סכומה, מתי נתנה ומהם תשלומיה, וגם אין לו כל שביב מידע בנושא, שבכלל ניתנה הלוואה. המבקש מסיק זאת מעצם טענתו כי המשיבה עוסקת במתן הלוואת חוץ בנקאיות. טענה שאיננה מפורטת. למעשה אין בפני כל בסיס עובדתי שהוא, כדי להחיל משפטית את הטענה של הלוואה חוץ בנקאית. לא ניתן להחיל טענות משפטיות מבלי להעמיד להם ולפרט כל בסיס עובדתי שהוא, המקשר. זאת להבדיל מהלכה בעניין בע"א (ת"א) 4003/07 בסר נ. אברהם אריה שאליה הפנה המבקש, שכן שם הונח בסיס עובדתי לקיומה של הלוואה, והצדדים כלל לא חלקו על כך שניתנה הלוואה. היות והמקרה דנן לא הונחה כל תשתית עובדתית לקיומה של הלוואה, לא ניתן כלל לטעון את הטענות המשפטיות הקשורות לכך.על כן, אין מקום לטענה כי חלה חובה על המשיבה לצרף הסכם הלוואה.
בסוף הוא הדין גם של חריגה מהרשאה, שכן לא פורטה בפני כל הרשאה שניתנה וחרגו ממנה.
טענת המבקש כי החוב העדכני נמוך מהחוב המופיע בתיק בית המשפט מאחר ובינתיים שולמו כספים ע"י חייבים אחרים דינה להידחות בשלב זה. ראשית משום שלא ניתן להגיש תצהירים בשלב זה, לאחר שבוצעה חקירה והוגשו סיכומים. שנית, משום שאם שולמו כספים על חשבון החוב כנטען, הרי שהם שולמו לאחר פתיחת תיק ההוצל"פ ולכן בהתאם לחוק ההוצל"פ על המבקש להגיש בקשה מתאימה בטענת "פרעתי", בתיק ההוצל"פ או בקשה מתאימה להקטנת קרן בתיק ההוצל"פ. בהתאם לדין, לא ידון בית משפט זה בנושאים שלא בסמכותו של רשם ההוצאה לפועל. לפיכך, הטענה איננה רלוונטית כטענת הגנה בהתנגדות ואני דוחה אותה.
באשר לטענת המבקש כי אולץ ע"י יעקב לחתום על כתב ערבות בניגוד לרצונו, הטענה נעדרת פירוט. המבקש לא מבהיר באילו תאריכים התרחשו האירועים ולפיכך לא ברור האם התנהלות זו הייתה סמוכה למועד החתימה על כתב הערבות. כמו כן, המבקש לא מציג כל אסמכתא מכל סוג שהוא אשר תתמוך בטענתו כי יעקב החזיק בכספי הירושה של המבקש ושילם עבורו את תשלומי המשכנתא, מה שהיווה, לטענת המבקש, את הנסיבות בגינן אולץ לחתום על כתב הערבות בניגוד לרצונו. אך גם אם אצא מנקודת הנחה לצורך הדיון בלבד, כי טענות המבקש בדבר האילוץ שאולץ ע"י יעקב, לא נסתרו בחקירה, הרי שאין לכך כל רלבנטיות להתנגדות. זאת משום שהמבקש הודה בחקירתו כי החתימה על כתב הערבות נעשתה בביתו ע"י נציג המשיבה שנתן לו מסמכים לחתימה ונציג המשיבה לא אילץ אותו לחתום על כתב הערבות ולא הפעיל עליו כל לחץ משום סוג שהוא. ראו עדותו בשורות 20-23 בעמ' 2 לפרוטוקול הדיון. המבקש גם לא טען שסיפר למשיבה או לנציג מטעמה כי מר דומב אילץ אותו לחתום וכי הוא חותם מתוך לחץ. לכן כלפי המשיבה לא ניתן כלל לקבל טענה של חתימה מתוך לחץ. מר יעקב דומב הינו צד ג' לתובענה שבפני ואם למבקש יש טענות כנגדו הוא יכול להעלותן במסגרת תביעה נפרדת שיגיש כנגדו. טענות אלו אינן מהוות עילת הגנה כנגד המשיבה ויש לדחותן.
באשר לטענת הזיוף אותה מעלה המבקש 2, טענה זו לא פורטה כדבעי בתצהירו ולא די בהצהרה כללית כי המבקש אינו זוכר כי חתם על המסמך בכדי להוכיח כי חתימתו על גבי מסמך זה, קרי, שטר החוב, זויפה. בהעדר פירוט בהקשר זה, הטענה נדחית, לעניין זה ראו בש"א (ת"א) פינס מאיר נ' לבנה נכסים (20.1.2004). לא זו אף זו, צודקת המשיבה בטענתה דלעיל, כי במהלך החקירה הודה המבקש כי החתימה וכתב היד על שטר הערבות נחזים להיות שלו והעלה טענה חדשה שלא הופיעה בתצהיר כי יתכן שכתב ידו וחתימתו הועתקו שכן עדיין טען שאינו זוכר שחתם על כתב הערבות.
חרף טענותיו של המבקש כי יעקב מסר לו מידע לפיו פרע את חובו בפני המשיבה, הרי שהמבקש לא קיבל אישור על סילוק החוב באופן ישיר מהמשיבה וגם לא נטען בפני כי פנה אליה בכדי להבהיר את סטטוס פירעון החוב של יעקב ולכן אין לראות בטענה זו טענת הגנה לגופו של עניין.
לאור כל האמור לעיל נראה כי יש לדחות את התנגדותו של המבקש על כל חלקיה, וכי למבקש סיכויי הגנה קלושים בלבד. לפיכך, לפנים משורת הדין, איעתר לבקשת המבקש ואתן רשות להגן רק בכפוף להפקדת סך של 150,000 ₪ על ידו. המבקש יפקיד את הסכום הנ"ל עד ולא יאוחר מיום 28.3.17 בקופת בית המשפט. המזכירות תביא את התיק לעיוני ביום 29.3.17 לבדיקת ההפקדה.
במידה ובדיקתי תעלה כי הופקד הסכום של 150,000 ₪ ע"י המבקש בלבד, תינתן הרשות להגן ויינתנו הוראות להמשך ניהול התיק.
במידה ובדיקתי תעלה כי לא הופקד הסכום במלואו ובמועדו, אורה על דחיית ההתנגדות.
בנסיבות העניין המבקש ישלם למשיבה את הוצאות הדיון בסך של 3,000 ₪. סכום זה יועבר למשיבה מתוך סכום הפיקדון הנ"ל.
במידה ולא יופקד הפיקדון במלואו ובמועדו, תהא רשאית המשיבה לפעול בהליכי הוצל"פ גם לגביית סכום ההוצאות דלעיל .

המזכירות תשלח החלטתי זו לשני הצדדים.

ניתנה היום, כ"ד שבט תשע"ז, 20 פברואר 2017, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אברהם בורנשטיין
נתבע: א.ד. פז יזום והשקעות בנדל"ן בע"מ
שופט :
עורכי דין: