ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין חיים אפרים נגד מדינת ישראל :

החלטה בתיק רע"ב 1757/17

לפני: כבוד השופטת ע' ברון

המבקש:
חיים אפרים

נ ג ד

המשיבה:
מדינת ישראל – שירות בתי הסוהר

בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לעניינים מינהליים מרכז-לוד (כבוד השופטת ד' עטר) ב-עת"א 37166-02-17 שניתן ביום 22.2.2017

בשם המבקש: עו"ד נס בן-נתן

בבית המשפט העליון

החלטה

1. לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית משפט לעניינים מנהליים מרכז-לוד (כבוד השופטת ד' עטר) מיום אתמול, 22.2.2017, שבה נדחתה עתירת המבקש כנגד סירוב המשיבה (להלן: שב"ס) לאפשר לו לצאת לחופשה מיוחדת לרגל אירוע בר המצווה של בנו, שייערך בעוד יומיים, 25.2.2017.

2. המבקש הוא אסיר המרצה עונש מאסר לתקופה של 5 שנים, שהחלה ביום 1.8.2016, בגין ביצוע עבירות מין בקטינה בת משפחה, אחייניתו. יצוין כי העבירות בוצעו לפני כ-15 שנים וכי המבקש הורשע בהן לפי הודאתו.

המבקש פנה לשב"ס בבקשה לצאת לחופשה מיוחדת לרגל בר המצווה של בנו בתחילת חודש דצמבר 2016, בהתאם לנוהלי שב"ס; ולאחר שנמסר לו שהבקשה סורבה, הגיש עתירת אסיר ביום 20.12.2016 (עת"א (מחוזי מרכז-לוד) 43380-12-16), ונקבע בה דיון ליום 22.12.2016 (החלטת כבוד הנשיא א' טל מיום 21.12.2016). ואולם העתירה נמחקה לבקשת המבקש, ונטען שכך לנוכח בקשת שב"ס מהמבקש ושלא על דעת בא-כוחו, לאפשר את מיצוי ההליך המנהלי.

לאחר פניות חוזרות ונשנות לשב"ס שנותרו ללא מענה, הוגשה העתירה נושא הערעור ביום 19.2.2017, וביום 21.2.2017 התקבלה תשובת שב"ס שלפיה הבקשה לצאת לחופשה נדחתה. בתשובת שב"ס הודגש כי המבקש מסווג בקטגוריה א' לפי פקודת נציבות בתי הסוהר לעניין חופשות אסירים (מס' 04.40.00; להלן: הפקודה), ובהתאם לכך לא תאושר לו חופשה אלא באישור הנציב או מפקד המחוז ומטעמים מיוחדים. ועוד קובעת הפקודה, כי טרם שיינתן אישור כאמור, נדרשות חוות דעת מאת ועדה לגילוי עריות (להלן: וג"ע) ומאת מרפאת בריאות הנפש (להלן: מב"ן). בענייננו נמסר כי במב"ן אין התנגדות לאישור החופשה, אך וג"ע מתנגדת לכך, על סמך מכלול המידע המקצועי שברשותה לרבות מידע חסוי; וכן נמסר כי ישנה התנגדות לחופשה מצד גורמי הטיפול ומצד משטרת ישראל. ולנוכח כל האמור סורבה הבקשה.

3. בית משפט לעניינים מנהליים קיים דיון בבקשה ביום אתמול, 22.2.2017, שבו נשמעו טענות הצדדים. כן הוצג לבית המשפט החלק החסוי בחוות הדעת של וג"ע, כמו גם השלמה ופירוט שנתבקשו לנוכח טענות המבקש כי המדובר באירוע מצומצם שבו ישתתפו בני המשפחה הגרעינית בלבד, ושהוא נכון לצמצם את בקשת החופשה לכדי שעות ספורות בלבד.

לאחר שנתן דעתו למכלול הדברים, ובהם גם מצבו הרפואי הלקוי של המבקש, מצא בית המשפט כי אין מנוס מדחיית העתירה, הואיל ולא נמצא שההחלטה חורגת ממתחם הסבירות. בשולי הדברים צוין כי היה מקום להחיש את הטיפול בבקשה, בשים לב להשלכות הנודעות לכך על המבקש ובני משפחתו, "ועל רשויות שב"ס לשים ליבם לעניין זה ולפעול כמתחייב".

כנגד החלטה זו מכוונת בקשת רשות הערעור שלפניי.

4. בבקשה נטען כי ישנה הצדקה למתן רשות ערעור, הן משום שהבקשה מעוררת שאלה משפטית עקרונית – היא המשקל שיש לייחס לעמדת וג"ע בעניין יציאה לחופשה נקודתית, מקום בו המרכז להערכת מסוכנות (כך לשון הבקשה–ע'ב') אינו רואה לכך מניעה; והן משום שיקולי צדק, לנוכח נסיבות המקרה. המבקש טוען כי עמדת הגורמים המקצועיים נסמכה על עמדת וג"ע ללא שעיינו בדו"ח מב"ן, וכי סירוב הבקשה לצאת לחופשה נקודתית על יסוד התנגדות וג"ע לבדה, איננה מאזנת באופן מידתי בין כלל השיקולים הצריכים לעניין. בנוסף מדגיש המבקש כי העבירות שבגינן נגזר עליו עונש המאסר בוצעו לפני כ-15 שנה, וכי הביע חרטה על המעשים ושילם לנפגעת העבירה את מלוא הפיצוי שנגזר עליו; וכן מודגש מצבו הרפואי המורכב.

5. לאחר עיון בבקשה על נספחיה, באתי לכלל מסקנה שלא ניתן להיעתר לה. כידוע, רשות ערעור על החלטה בעתירת אסיר לא תינתן כדבר שבשגרה, אלא באופן מצומצם ורק באותם מקרים שבהם מתעוררת שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים או נושא אחר בעל חשיבות כללית (ראו למשל, רע"ב 8326/16 וידובסקי נ' שירות בתי הסוהר, בפסקה 24 (1.1.2017); רע"ב 2440/15 קבועה נ' שירות בתי הסוהר – מחוז דרום, בפסקה 4 (8.4.2015) (להלן: עניין קבועה)). לא מצאתי ממש בטענותיו של המבקש כי הבקשה מעוררת שאלה כללית; ועל פניו הבקשה אינה נוגעת אלא לעניינו הפרטני בלבד – ודי בכך כדי לדחותה על הסף.

גם לגופו של עניין לא מצאתי כי נפל פגם בהחלטה של בית המשפט לעניינים מנהליים. כפי שמציין המבקש, אין לו לאסיר זכות קנויה לצאת לחופשה – גם לא חופשה מיוחדת לרגל אירוע משפחתי – וההחלטה אם לאשר חופשה כזו אם לאו נתונה לשיקול דעתם של הגורמים המוסמכים אצל שב"ס (ראו רע"ב 10186/16 אלטורי נ' שירות בתי הסוהר, בפסקה 4 (1.1.2017); עניין קבועה, בפסקה 4). הוראות הפקודה קובעות כי אישור חופשה מיוחדת מותנה בקבלת חוות דעתם של שני הגופים, הן מב"ן והן וג"ע; והמשקל שיש ליתן לכל אחת מחוות הדעת, כמו גם יתר השיקולים הצריכים להחלטה, תלוי בנסיבותיו הקונקרטיות של כל מקרה. בענייננו, אחד משני הגופים האמורים מצא, מטעמיו המקצועיים, להתנגד לה. בין היתר צוין בחוות דעת וג"ע, כי האסיר נמצא רק בחודשים הראשונים למאסרו וכי העבירות שביצע באחייניתו הן קשות, ועוד עולה מחוות הדעת כי ישנו בעניין זה חומר חסוי בעל משקל. בנוסף יצוין כי גורמי הטיפול בשב"ס התנגדו אף הם לאישור הבקשה, וזאת בין היתר בשים לב לכך שהמבקש "טרם עבר טיפול בתחום עבירותיו".

בית המשפט נתן את דעתו למכלול הנתונים שהוצגו, לרבות החומר החסוי, ולעמדות המקצועיות של מגוון הגורמים המוסמכים. במסגרת הדיון שקוים אף נבחנה בקשת המבקש לצמצם את החופשה המבוקשת, כך שזו לא תתפרש על פני יממה שלמה ואף לא תכלול את אירוע בר המצווה באולם אירועים, אלא תתמצה בשעות ספורות ואירוע משפחתי מצומצם בלבד. ואולם בא-כוח שב"ס הודיע בדיון, בעקבות שיחה עם יו"ר וג"ע, כי גם בנסיבות אלה ההתנגדות לאישור החופשה בעינה עומדת, וזאת בעיקר לנוכח הנזק שעלול להיגרם לנפגעת העבירה. הבקשה אינה מניחה תשתית שיש בה כדי ללמד על פגם כלשהו שנפל במסקנת בית משפט לעניינים מנהליים, שלפיה בהינתן כל האמור החלטת שב"ס היא סבירה.

6. בשולי הדברים יובהר כי אני שותפה לביקורת שמתח בית משפט לעניינים מנהליים על התנהלות שב"ס בענייננו, כאשר הותיר את בקשתו של המבקש "תלויה באוויר" זמן ממושך ללא מענה, ודומה שרק פנייה לאפיקים משפטיים, בסד זמנים לחוץ, הובילה את שב"ס להכריע בבקשה. בגין התנהלות זו נותרו המבקש ומשפחתו בחוסר ודאות שנראה כי ניתן היה למנוע אותו, וראוי שהדבר לא יישנה.

7. התוצאה היא שהבקשה נדחית. אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ‏כ"ז בשבט התשע"ז (‏23.2.2017).

ת


מעורבים
תובע: חיים אפרים
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: