ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין רבקה קלנר נגד אלדד פלד :

בפני כבוד ה שופט מוטי פירר

תובעת

רבקה קלנר

- נגד-

נתבע

אלדד (איסר) פלד (פוזניאק)

פסק דין

הסעד המבוקש בתובענה זו הוא פינוי הנתבע מנכס ברח' מוהליבר 104 ביהוד- מונסון, הידוע כחלקה 115 בגוש 6727 (להלן: "הנכס").
הגב' אילקה זבילביץ' ז"ל (להלן: "המנוחה") חתומה על הסכם חכירה מול מנהל מקרקעי ישראל (כיום רשות מקרקעי ישראל - להלן: "רמ"י"), מיום ה- 31.10.1977 באשר לנכס. הסכם החכירה הנ"ל קובע כי זכות החכירה הינה ל-49 שנים החל מיום 1.4.1954 וכי לחוכר נתונה זכות להארכת תקופת החכירה ב-49 שנים נוספות.
התובעת הינה בתה של המנוחה וזכאית לזכויותיה בנכס מכוח צו קיום צוואה שניתן ביום 21.10.12 על ידי הרשם לענייני ירושה בתל אביב.
לטענת התובעת, לאורך השנים הנתבע הציג עצמו בפני המנוחה, ולאחר פטירתה בפניה, כמי שיכול לסייע להן במכלול סוגיות הקשורות בנכס. בין היתר, התח ייב הנתבע לסייע ולהסדיר את העברת הזכויות בנכס על שם התובעת על פי צו קיום הצוואה, ל סייע בהיוון זכויות החכירה ברמ"י ו כן לקדם את מכירת הנכס, אך לדבריה במשך שש שנים דבר מכל התחי יבויותיו לא בוצע.
לטענת התובעת התברר לה כי הנתבע מתגורר בנכס דרך קבע, ולמעשה נוהג בנכס כמנהג בעלים ללא כל הסכמה או אישור מטעמה . לפיכך, ולאחר שמוצו הליכים שונים מול הנתבע מחוץ לכ ותלי בית המשפט ללא תוצאות, הוגשה תובענה זו. לטענת התובעת לנתבע אין כל זכות להחזיק בנכס ועליו לפנותו לאלתר מכל אדם וחפץ ולמסור את החזקה בו לרשותה.
מכתב הגנתו של הנתבע וכן מפרוטוקול הדיון מיום 5 לאוקטובר 2016 עולה כי הנתבע מסכים שאינו בעל הנכס, אינו טוען לזכויות בנכס, טוען כי אינו מתגורר בנכס ואף אינו מחזיק פיסית בנכס כשוכר או כדייר. לדבריו, הוא מטפל בנכס בשם התובעת מול רמ"י.
בסעיף 15 לכתב ההגנה נכתב (ההדגשות במקור) : "הנתבע כאמור אינו מחזיק בנכס - אלא רק מטפל בשמה מול המנהל"; וכן ס' 21 לכתב ההגנה "הנתבע יחזור על טענתו כי אינו מחזיק בנכס וכי אין לו התנגדות כי התובעת תמשי ך לטפל מול המנהל לצורך חכירתה והמשך המכירה לצד ג' ובלבד כי ישולם לו שכרו וכן הוצאות ותשלומים שהוציא מכיסו "
כמו כן ר' פרוטוקול הדיון מיום עמ' 1 ש' 19: "אני לא גר היום בנכס, רק מתחזק את הנכס" וכן ר' שם עמ' 3 ש' 14: "הנכס בטיפולי אבל אני לא מחזיק בו ולא מתגורר בו".
הנתבע טוען כי הוא נשכר תחילה על ידי המנוחה ולאחר מכן על ידי התובעת לשם טיפול בנכס, בין היתר לצורך הסדרת הזכויות ברמ"י וכן לצורך מכירת הנכס , וכי הוא זכאי לכספים בשל כך, הן כספים בגין פועלו מול רמ"י והן כספים בגין חובות עבר בגין דמי החכירה ששילם מכספו.
עוד טוען הנתבע כי נחתם הסכם מכר ביום 14.6.2010 עם אדם ששמו מר עמית (להלן: "צד ג"), והכל באישורה של המנוחה ובידיעתה של התובעת, לפיו נמכר הנכס בסכום של 1,250,000 ₪ ובגינו אף קיבלה התובעת תשלום ראשון בסך 50,000 ₪. דומה כי אין חולק כי עסקה זו לא הושלמה מעולם.
מכל מקום, אותו צד ג' אינו צד להליך זה, נסיבות העסקה עמו עלומות בשלב זה, וממילא אינן רלבנטיות לתביעה זו העוסקת ביחסי התובעת והנתבע.
לאור העובדה שהנתבע אינו טוען לכל זכות בנכס מכל סוג שהיא, לרבות דבריו המפורשים כי אינו מחזיק בנכס ואינו מתגורר בו, הרי שלא עומדת לו כל טענת הגנה בתביעה זו , ואין מניעה מלקבל את התביעה לסילוק ידו של הנתבע מהנכס. מובן כי אין בכך כדי לקבוע דבר באשר לדרישותיו הכספיות של הנתבע כלפי התובעת. מכל מקום, דרישות כספיות אלו אין בהם כדי להוות טענות הגנה כנגד פינויו מהנכס.
ביום 27.12.16 הוגשה מטעם הנתבע בקשה לעיכוב הליכים בתיק דנן עקב היותו נתון בהליך פשיטת רגל ועקב צו כינוס שניתן בעניינו עוד ביום 8.1.14. לטענתו, נוכח צו הכינוס ובהתאם לסעיף 20 (א) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"מ-1980 (להלן: "הפקודה"), אין להוסיף ולנהל הליך זה אלא ברשות בית המשפט הדן בפשיטת הרגל.
בתגובתה לבקשה מציינת התובעת כי דווקא בשל הודעת הנתבע כי הינו מצוי בהליך פשיטת רגל, הודעה שהוגשה חודשים אורכים לאחר הגשת התביעה, נודעת חשיבות יתרה במתן פסק דין לסילוק יד ו של הנתבע מהנכס נשוא התובענה, שכן המשך החזקתו בנכס פירושה יצירת נזקים והפסדים נוספים אשר לא ניתן יהיה בבוא היום להיטיבם. עוד מוסיפה וטוענת התובעת כי מעת שהודה הנתבע כי אינו בעל כל זכות בנכס ו כי אין לו כל התנגדות למסירת החזקה בנכס לידי התובעת ובלבד שיקבל תמורה כספית עבור פועלו, הרי שעם מתן פסק הדין לפינוי הנכס, תיוותר בין הצדדים מחלוקת כספית בלבד, ואין כל מניעה לנהל הליך זה במנותק מתביעת סיל וק יד.
לאחר ששקלתי את עמדות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי הדין עם התובעת.
סעיף 20. (א) לפקודה קובע כדלקמן:
"משניתן צו כינוס יהיה הכונס הרשמי שליד בית המשפט הכונס של נכסי החייב, ומכאן ואילך, ובאין הוראה אחרת בפקודה זו, לא תהיה תרופה לנושה נגד חייב לו חוב בר-תביעה, ולא יפתח שום נושה בתובענה או הליכים משפטיים אחרים, אלא ברשות בית המשפט ובתנאים שיראה לקבוע".
עניינו של הסעיף בחובות ברי תביעה, אשר אינם כוללים תביעה לפינוי מושכר ו/או תביעה לסילוק יד במקרקעין. לפיכך, הליכי הפש"ר בהם מצוי הנתבע, לרבות צו הכינוס אשר ניתן בעניינו, אינם גורעים מסמכותו של בית המשפט לדון בתביעה זו.
בע"א 1516/99‏ לוי נ' חיג'אזי,‏ פ''ד נה(4) 730, נאמר:
על-כן נראה כי " חובות בני-תביעה" בפשיטת רגל שבהם דן הנאמן, ואשר לצורך ריכוזם בפניו לאחר מתן צו כינוס נדרש עיכוב הליכים, הינם חובות וחבויות שמשמעותם היא כספית – בין קיימת ובין עתידית, בין ודאית ובין מותנית, בין קצובה ובין בלתי קצובה, ולמעט חובות מסוימים המוצאים מן הכלל במפורש(סעיפים 72 ו-73לפקודה). מאחר שעיכוב הליכים תלויים ועומדים ואיסור על פתיחת הליכים חדשים לאחר צו כינוס מתייחסים רק לחובות בני-תביעה, אין מניעה כי תובע יגיש תביעת נזיקין כנגד פושט רגל בהיות תביעה זו מוצאת מגדר ההגדרה של חוב בר-תביעה ( סעיף 72(1) לפקודה( והוא הדין לגבי תביעה לסילוק יד של פושט רגל ממושכר בשל אי-תשלום דמי שכירות ( לוין וגרוניס בספרם הנ"ל [19], עמ' 115).
יש להוסיף ולהדגיש כי מתן פסק הדין לפינוי אין בו כדי לפגוע או לגרוע מזכויות מי מהנושים האחרים.
אי לכך, ולאחר ששוכנעתי כי לנתבע אין כל טענת הגנה באשר לפינויו מן ה נכס, ולא יגרם לו, או לכל נושה אחר, כל נזק בפינויו מן ה נכס, אני מורה בזאת על פינוי הנכס לאלתר מכל אדם וחפץ מטעמו של הנתבע.
למען הסר ספק מובהר כי פסק דין זה הינו במישור היחסים שבין התובעת לנתבע בלבד.
הנתבע יישא בהוצאות התובעת ובשכ"ט עו"ד בסך 7,000 ₪.
ניתנה היום, כ"ג שבט תשע"ז, 19 פברואר 2017, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: רבקה קלנר
נתבע: אלדד פלד
שופט :
עורכי דין: