ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שלמה כהן נגד שי צוקרמן :


בפני כבוד ה שופט רונן אילן

מבקש:

שלמה כהן

נגד

משיבים:

  1. שי צוקרמן
  2. אסי לביא צוקרמן

החלטה

לפני בקשה לביטול פסק הדין שניתן במעמד צד אחד ביום 23.9.14 (להלן: " פסק הדין").
המבקש הינו פושע, אשר הורשע וריצה עונש מאסר בגין הפריצה לביתם של המשיבים. בגין אירוע זה עתרו המשיבים לחיובו בפיצוי על הנזק שנגרם להם, אך לדיון שנקבע לא התייצב המבקש וניתן כנגדו פסק דין בהיעדר התייצבות.
במוקד בקשה זו עומד האיחור הניכר בהגשת הבקשה לביטול פסק הדין, ולצד זאת גם הטענה כי המבקש חויב בתשלום פיצוי בסכום מופרז בעליל והטענה שאפילו המבקש, אדם שעבר עבירה הראויה לכל גנאי, זכאי ליומו בבית המשפט.
הרקע לבקשה
במסגרת תיק זה מתבררת תביעה מיום 31.12.13 בה עתרו המשיבים לחי וב המבקש בתשלום סך של 556,990.57 ₪.
לפי הנטען בכתב התביעה, המבקש הינו עבריין אשר הודה ו הורשע בהתפרצות לביתם וגניבת חפצים מהם. במהלך ביצוע מעשים אלו, כך נטען, גנב מהם המבקש רכוש הכולל כספים במזומן, שיקים, מחשבים, תכשיטים ועוד. שווי הרכוש אותו גנב המבקש, לפי הנטען, עומד על 455,397.57 ₪ ולכך מבקשים המשיבים להוסיף הוצאה שהוציאו על בדיקת פוליגרף בסך של 1,593 ₪ וכן פיצוי על עגמת הנפש שנגרמה להם בסך של 100,000 ₪. המשיבים עתרו לפיכך לחיוב המבקש בתשלום שווי הרכוש שגנב מהם , והנזק שגרם להם, בסך כולל של 556,990.57 ₪.
ביום 13.2.14 הגיש המבקש כתב הגנה בו הודה בעבירות שבצע ואף בהתפרצות לבית המשיבים, אך הכחיש את גובה הנזק לו טענו . בכתב ההגנה, נטען כי חלק מהרכוש שנגנב הושב למשיבים במסגרת ההליך הפלילי, חלק נתפס בידי המשטרה וחלק כלל לא נגנב. על בסיס טענה זו עתר המבקש לדחיית התביעה.
במועד שנקבע לקיום קדם המשפט, יום 2.7.14, לא התייצב המבקש. התברר כי המבקש שוהה במאסר, נקבע מועד נוסף לקיום הדיון וניתנה הוראה לזמן את המבקש באמצעות שירות בתי הסוהר. גם במועד הנוסף, ביום 23.9.14, לא התייצב המבקש. לאחר שהוצג אישור מסירה ולאחר שהובהר יסוד סכום התביעה, ניתן בהעדר המבקש פסק דין המקבל את התביעה במלואה .
הבקשה
המבקש עותר לביטול פסק דין והארכת המועד להגשת הבקשה לביטול .
באשר להארכת המועד, המבקש טוען כי שהה במאסר עד ליום 24.11.15, מועד בו שוחרר כאסיר ברישיון המוגבל בפעולותיו, כי לקח לו זמן "לאסוף את עצמו", וכי סבר בטעות, כי יוכל להגיש את בקשתו לביטול פסק דין בכל עת. כל אלה, מהווים לטעמו טעם מיוחד להארכת המועד להגיש את בקשתו.
באשר לעתירה לביטול פסק הדין, חוזר המבקש על הטענות שהעלה בכתב ההגנה, ומדגיש כי השיב את כל אשר גנב מהמשיבים. המבקש טוען כי סיכויי ההצלחה בתיק העיקרי גבוהים. עוד טוען המבקש כי אי-התייצבותו לדיון נבעה מסיבה שלא תלויה בו, שכן במועד הדיון אליו הוזמן אמנם הובא לבית המשפט על ידי שירות בתי הסוהר , אך לא הועלה לאולם הדיונים.
המשיבים מתנגדים לבקשה וטוענים כי דינה להידחות על הסף בשל האיחור, הלא מוצדק, בהגשתה.
לטענת המשיבים, השתחרר המבקש מבית הסוהר ביום 24.11.15, ושבועיים לאחר מכן כבר הגיש בקשה לחיוב בתשלומים בתיק ההוצל"פ אשר נפתח לביצוע פסק הדין. משמע, טוענים המשיבים, ידע המבקש על פסק הדין לפחות בדצמבר 2015 אך את הבקשה לביטולו הגיש רק ביום 25.10.16. טוענים לפיכך המשיבים שאין כל "טעם מיוחד" אשר יצדיק את הארכת המועד להגשת הבקשה ובשים לב לנסיבות העניין, לחוסר תום הלב הגלום בהתנהגותו של המבקש, די בכך כדי לדחות את הבקשה.
לגופה של הבקשה, טוענים המשיבים כי אין לקבל את ההסבר שמביא המבקש לאי התייצבותו, שכן לטענה לפיה שירות בתי הסוהר לא אפשר לו להגיע לדיון אין כל תמיכה ואף אין בה הגיון. עוד טוענים המשיבים כי סיכויי ההגנה של המבקש קלושים, שכן יש ראיות למכביר לביסוס הטענה שהרכוש בגינו הוגשה התביעה אכן נגנב על ידי המבקש ולא הוחזר.
המשיבים מדגישים את עברו הפלילי של המבקש בתחום עבירות הרכוש, את הנזק הרב שגרם להם ומבקשים שהבקשה תידחה.
בתשובתו לתגובת המשיבים, שב המבקש על טענותיו כפי שפורטו בבקשה וציין כי עצם הגשת כתב ההגנה סותר את הטענה לזלזול שיוחס לו על ידי המשיבים. המבקש שב על טענות ההגנה וטען כי פסק הדין ניתן על יסוד עובדות מוטעות וחלקיות שהציגו המשיבים. עוד טוען המבקש כי יש להורות על ביטול פסק הדין מחמת הצדק בשל מניעתו להגיע לדיון על רקע היותו אסיר.
דיון
בהתאם לתקנה 201 בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, (להלן: "התקנות"), ניתן להגיש בקשה לביטול החלטה שנתקבלה במעמד צד אחד בתוך 30 ימים מיום שהומצאה ההחלטה.
פסק הדין ניתן ביום 23.9.14 ולפי טענת המבקש עצמו (סעיף 14 בבקשה) נמסר למבקש ביום 16.12.14. בקשה זו לביטול פסק הדין הוגשה רק ביום 25.10.16.
אין איפה ספק כי הבקשה הוגשה באיחור ניכר . לפיכך, בטרם תתברר הבקשה עצמה יש לבחון אם יש בכלל מקום ליתן למבקש הארכת מועד להגשתה.
עיון בבקשה מלמד, שלמעט בקשה לארכה כלל לא מצביע המבקש על העובדות המסבירות את העיכוב בהגשת הבקשה. המבקש טוען שהשתחרר מבית הסוהר ביום 24.11.15 (סעיף 50 בבקשה) אך איננו מסביר כלל מדוע לא יכול היה לעתור לביטול פסק הדין בטרם השתחרר, ומדוע לא עשה כן בסמוך לאחר שהשתחרר. כל שיש בעניין זה בבקשה הינה טענה כוללנית שלפי נזקק המבקש לזמן כדי לצאת לדרך חדשה (למשל סעיף 47 בתצהיר המבקש). אין איפה ספק כי השתהותו הרבה של המבקש בהגשת הבקשה עומדת לו לרועץ.
למעשה, נראה כי הטעם היחיד שמביא המבקש להצדקת הארכה לה הוא עותר הינה הטענה לעיוות דין שנגרם לו במתן פסק הדין. לגרסת המבקש, הסכום בו חויב בפסק הדין מופרז בעליל.
עת בוחנים בקשה להארכת מועד לביטול פסק דין, מן הדין גם לבחון את אותו הליך בגינו הוגשה הבקשה ואת סיכוייו הלכאוריים של המבקש להצליח בו.
"הנה כי כן, הבקשה להארכת מועד אינה מנותקת מן ההליך לגביו היא מתבקשת. לשם הכרעה בה יש 'לפזול' אל עבר ההליך העיקרי ולבחון את סיכוייו הלכאוריים. שאלת סיכויי ההליך העיקרי משפיעה, בין יתר השיקולים, על ההכרעה בבקשה להארכת מועד. התעלמות משאלת סיכויי ההליך שלשם נקיטה בו מבוקשת הארכה, עלולה להביא, במקרים מסוימים, לתוצאות קשות הפוגעות יתר על המידה בבעל הדין המבקש" ( רע"א 7092/11 איוב מ.ט.ח. בצוע פרויקטים בע"מ נ' קרן הסיטי בע"מ [פורסם בנבו] 16.8.2012)).
עיון בטענות המבקש ביחס לתביעה עצמה, אכן מעלה סימני שאלה.
סכום התביעה מתבסס על טענות המשיבים באשר להיקף ושווי הרכוש אשר גנב מהם המבקש. דא עקא, שאין בכתב התביעה כל הפנייה לראיה שתבסס את טענות ותחשיבי המשיבים. המשיבים טוענים לגניבת כספים במזומן אך אינם מפרטים אסמכתאות להיקף הכספים; המשיבים טוענים לגניבת תכשיטים אך אינם מפרטים את הבסיס להערכת שווים; המשיבים טוענים לגניבת שיקים שמשך אדם בשם ארז יניר בסך של 310,000 ₪ אך אינם מפרטים אם מאן דהו פרע את השיקים או שמא ניתן היה להחליפם או אם בכלל ניתן היה להיפרע מהם (לטענת המבקש אותו אדם בכלל נקלע להליכי כינוס נכסים) ; המשיבים אף עתרו לפיצוי בסך 100,000 ₪ על עגמת הנפש שנגרמה להם שזה בכלל סכום שכולו אומדן.
לא ניתן איפה לקבוע שסיכויי הצלחת המבקש בתיק העיקרי קלושים. טענות המשיבים בכתב התביעה בהחלט מחייבות בירור.
המשיבים מלינים רבות בתגובתם על אופיו של המבקש ונסיבות האירוע שהוביל להגשת התביעה.
אך ברור שיש לגלות אמפטיה לטענת המשיבים. פריצתו של המשיב לביתם ומעשה הגניבה שבצע ראוי להוקעה ובדין גם נגזר על המבקש עונש הכולל מאסר בפועל. ברורה גם טרונ יית המשיבים על עיתוי הגשת הבקשה והתעלמות המבקש מהמועדים שנקבעו והאינטרס הציבורי של סופיות הדיון.
ועם זאת, כנגד כל אלו עולה החשש מעיוות דין. מפסק דין המשית על המבקש חיוב בסכום עתק ובלא שיתבררו הטענות שהעלה בגינו. אף המבקש, פושע מועד שהתנהגותו ראויה לכל גנאי, זכאי ליומו בבית המשפט.
לגופה של הבקשה, מאשר המבקש שידע על הדיון שנקבע ליום 23.9.14 ושאליו לא התייצב. אין איפה טענה לזכות המבקש לביטול פסק הדין "מחובת הצדק".
מקום שניתן פסק דין בהיעדר הגנה כדין ואין לבטלו מחמת הצדק, יבחן בית המשפט אם ראוי לבטלו מחמת שיקול הדעת. במקרה כזה על בית המשפט לבחון את סיכויי ההצלחה בהגנה אם יבוטל פסק הדין, וכן את הנימוק למחדל הדיוני, אם נבע כתוצאה מזלזול או שמא מתוך טעות בתום לב, אי הבנה או רשלנות. המשקל העיקרי ניתן לסיכויי ההצלחה אך ייתכנו מקרים בהם המחדל יהיה כה משמעותי עד שיאפיל על התשובה לשאלה הראשונה.
המבקש טוען שהגיע לבית המשפט באמצעות שירות בתי הסוהר אך לא הועלה לאולם בו התקיים הדיון. טענה זו נטענה בלא ניסיון להביא לה אסמכתא, בלא כל הסבר להתנהגות שמייחס המבקש לשירות בתי הסוהר, וממילא שבלא ניסיון להסביר מדוע לא נטענה מיידית בבקשה לבית המשפט. לא ניתן לקבל את הטענה שלפיה מישהו אחר, לא המבקש, היה הגורם לאי ההתייצבות.
כך ניתן לסכם:
המבקש השתהה במשך קרוב לשנתיים (!) בהגשת הבקשה ולא הביא כל הסבר להשתהות ארוכה זו.
פסק הדין נשוא הבקשה ניתן עקב אי התייצבות המבקש לדיון, והמבקש לא הביא כל הסבר של ממש לאי ההתייצבות.
כנגד אלו, התברר שיש קושי בבחינת הראיות שעליהן התבססו המשיבים בקביעת סכום התביעה ויש חשש לעיוות דין של ממש אם יוותר החיוב בפסק הדין כפי שנקבע.
כדי ליישב בין אלו, יחויב המבקש בתשלום הוצאות המשיבים בגין ההתעסקות בבקשה זו כאשר תשלום ההוצאות יהווה תנאי לקבלת הבקשה. ככל שישולמו ההוצאות יוארך המועד להגשת הבקשה ויבוטל פסק הדין.
אשר על כן אני מחייב את המבקש לשאת בהוצאות המשיבים בגין בקשה זו בסך של 15,000 ₪, אשר ישולמו בתוך 30 יום בלא קשר לתוצאות ההליך.
ככל שיעמוד המבקש בתשלום הוצאות אלו, יוארך המועד, יבוטל פסק הדין ותתברר התביעה.
ככל שלא יעמוד המבקש בתשלום הוצאות אלו, תידחה הבקשה.
המבקש יגיש לבית המשפט בתוך 30 יום הודעה על תשלום ההוצאות.
לתז"פ ביום 20.3.17.
ניתנה היום, כ"ג שבט תשע"ז, 19 פברואר 2017, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: שלמה כהן
נתבע: שי צוקרמן
שופט :
עורכי דין: