ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין קיבוץ יחיעם נגד ממשלת ישראל :

בפני: כבוד השופט מ' חשין
כבוד השופטת ד' ביניש
כבוד השופט ע' ר' זועבי

העותר: קיבוץ יחיעם

נגד

המשיבים: 1. ממשלת ישראל
2. ראש ממשלת ישראל
3. שר הביטחון
4. שר האוצר
5. שר החקלאות
6. שר הבינוי והשיכון
7. שר התשתיות הלאומיות
8. שר החינוך, התרבות והספורט
9. שר העבודה והרווחה
10. השר לענייני דתות
11. שר הבריאות
12. שר התיירות
13. שר הפנים
14. שר המסחר והתעשייה
15. שר התחבורה
16. מנכ"ל משרד ראש הממשלה
17. פיקוד העורף
18. מועצת מינהל מקרקעי ישראל

תאריך הישיבה: א' באדר א' התש"ס (7.2.2000)

בשם העותר: עו"ד רם פרייס
עו"ד אורי פרימו

בשם המשיבים: עו"ד דנה בריסקמן

עתירה למתן צו על-תנאי

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

פסק-דין

השופט מ' חשין:

מזה שנים הרבה שמדינת ישראל מעניקה - מכוח החלטות ממשלה - הטבות ליישובים אלה ואחרים בארץ על-פי אמות-מידה הנקבעות מעת לעת. סידרי העדיפויות משתנים מממשלה לממשלה ויש אף שבמהלך כהונתה של ממשלה פלונית משתנות אמות-המידה. אחת מהטבות אלו הן הטבות הניתנות ליישובים הקרויים יישובי קו העימות. רשימת יישובים זו נקבעה לראשונה בהחלטת ממשלה משנת 1985. בחודש פברואר 1998 נתבקשה רוויזיה ברשימה של יישובי קו העימות, וועדת המנכ"לים מינתה צוות בין-משרדי לקביעת יישובים בקו העימות בצפון אשר יזכו להטבות כיישובי קו העימות. הצוות הוסמך לקבוע אמות-מידה לסיווג היישובים וכן הטבות שתינתנה לאותם יישובים לאחר שיסווגו כיישובי קו העימות.

הצוות הבין-משרדי ישב על המדוכה ולסופם של דיונים ובחינת החלופות השונות עשה שלוש החלטות אלו: אחת, ברשימת יישובי קו העימות בצפון ייכללו יישובים בגיזרת גבול הלבנון אשר מיקומם הינו עד מרחק של תשעה ק"מ מן הגבול הבין לאומי בין ישראל בין לבנון. שתיים, מדידת המרחק תיעשה על-פי המרחק האווירי הקצר ביותר שבין מרכז היישוב לבין גדר הגבול. שלוש, לכל אלה נקבע חריג אחד והוא העיר נהריה. חלקה של נהריה נמצא מעבר לתשעה הק"מ הקובעים, אך הואיל והמרכז העירוני של העיר - אשר אינו המרכז הגיאוגרפי של העיר - מצוי בטווח תשעה הק"מ, המליץ הצוות כי נהריה כולה תיכלל ברשימת יישובי קו העימות בצפון. עוד החליט הצוות כי עד סוף שנת 1999 ייקבע סופית מעמדה של נהריה.

ביום 3.1.99 החליטה הממשלה על ההטבות אשר תינתנה ליישובי קו העימות בצפון, ובהמשך לכך הוסיפה הממשלה והחליטה, ביום 31.1.99, לאמץ את המלצות הצוות הבין-משרדי באשר לקריטריון תשעה הק"מ.

העותר שלפנינו, קיבוץ יחיעם, מקום מושבו הוא במרחק של כעשרה ק"מ מגבול הלבנון, וממילא אין הוא זכאי - כהחלטת הממשלה - להטבות הניתנות ליישובי קו העימות. על-כך קובל העותר לפנינו, ולעניין זה שמענו בקשב את טיעוניו המסודרים והראויים של בא-כוחו, עורך-דין רם פרייס.

עורך-דין פרייס כילה כל פאת השדה לקצור ראיות כדי לשכנענו כי אמת-המידה של תשעה ק"מ אין היא אמת-מידה ראויה, או, לחלופין, כי זכאי הוא העותר לבוא בגדריה של אותה אמת-מידה. כך, למשל, טען עורך-דין פרייס כי מעיקרם של דברים הוקם הצוות כדי לכלול בין יישובי קו העימות את העותר (ויישובים אחרים אף הם), וכי השמטת העותר מרשימת היישובים הזכאים נעשתה שלא-כדין. עוד הוסיף עורך-דין פרייס וטען, כי הצוות - ובעקבותיו הממשלה - שגו בכך שלא קבעו שני אזורי עימות, והוסיפו ושגו בכך שלא כללו את העותר באיזור עימות ב' (אזור הנחוּת בהטבות - על-פי הגדרתו - מאזור עימות א'). כן טען עורך-דין פרייס, כי קריאת המסמך המפורט שהכין הצוות הבין-משרדי אינו מסביר בבהירות כיצד זה קבע את אמת המידה של תשעה ק"מ דווקא, ומה היו השיקולים העיקריים שהביאו אותו לקבוע אמת-מידה זו.

טענותיו של עורך-דין פרייס, יפות ככל שתהיינה, אין בהן כדי לפגום כהוא-זה באמות-המידה שקבעה הממשלה. בהצבתו של גבול להבדיל בין לבין, לעולם עשויה שתתעורר שאלה מדוע זה נקבע הגבול כפי שנקבע - כך ולא אחרת. קושי זה קושי מוּבְנֶה הוא בכל נושא שעניינו זמנים, מישקלות ומידות. כך הוא באשר להתיישנות, כך הוא באשר לגיל וכך הוא באשר למישקל. לו נקבעה אמת מידה של עשרה ק"מ כי אז היו מעלים שאלה וטרוניה יישובי האחד-עשר ק"מ, ולו נקבע גבול של שמונה ק"מ, כי אז היו באים בטרוניה יישובי התשעה ק"מ. אין זאת אלא שהנטל על העותר הוא להראות כי גבול תשעה ק"מ אין הוא אך גבול שרירותי על דרך הסתם - כשרירות הטבועה בכל מיספר ומיספר, בכל מידה, בכל מישקל ובכל קביעת זמן - אלא שרירות ספציפית לאותו עניין. כך למשל הרצון (הבלתי לגיטימי) להיטיב עם פלוני או הרצון (הבלתי לגיטימי) להרע עם פלמוני. שרירות מעין-זו לא עלה בידי בא-כוח העותר להראות לנו. אכן, קריאת הנמקותיו של הצוות הבין משרדי תקשה עלינו להניח אצבע על השיקול העיקרי שהביא אותו למסקנות שהגיע אליהן, ואולם ברור כי הכוונה היתה להיטיב עם יישובים המצויים בקירבת הגבול עם לבנון, ובמסגרת זו הובאו במניין שיקולים משיקולים שונים שעה שהשיקול הגיאוגרפי נקבע כשיקול מכריע.

מוסיף וטוען עורך-דין פרייס כי שדות העותר - להבדיל מבנייני הקיבוץ - מצויים בתחום תשעה ק"מ מגבול לבנון, אשר-על-כן ראוי לכוללו במסגרת יישובי קו העימות. עוד מוסיף הוא וטוען, כי לעת מתיחות נחסמים הכבישים המוליכים אל הקיבוץ העותר, באשר כבישים אלה מצויים בתחומי תשעה הק"מ הקובעים. על כל אלה מוסיף בא-כוח העותר וטוען, כי ילדי הקיבוץ העותר לומדים בקיבוץ כברי (במטה אשר), וכי קיבוץ זה מצוי בתחום תשעה הק"מ הקובעים. על-יסוד כל אלה טוען הוא כי יש לזכות את הקיבוץ העותר בהטבות הניתנות ליישובי קו העימות באשר מצוי הוא, ולו בחלקו, בתחום תשעה ק"מ.

גם טענה זו לא נוכל לקבל ומאותו טעם של זמנים, מידות ומשקלות. אמת המידה שקבעה הממשלה איננה בלתי ראויה כדי כך שנורה אותה כי תעשה אחרת. לו היתה הממשלה קובעת כבקשת העותר לא היינו אומרים לה עשי אחרת; ומשעשתה כפי שעשתה, גם אז לא נאמר לה עשי אחרת. אכן, שיקול הדעת לממשלה ניתן הוא, ואנו לא מצאנו כי ראוי שנתערב בו באותו שיקול דעת.

אנו מחליטים לדחות את העתירה.

היום, א' באדר א' התש"ס (7.2.2000).

ט

העתק מתאים למקור
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
99051930.G04


מעורבים
תובע: קיבוץ יחיעם
נתבע: ממשלת ישראל
שופט :
עורכי דין: