ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אלכסנדר כהן נגד הועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז המרכז :

בפני: כבוד השופט י' זמיר

המבקש: אלכסנדר כהן

נגד

המשיבים: 1. הועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז המרכז
2. הועדה המקומית לתכנון ולבניה "הדרים"
3. סנטוריום הוד השרון בע"מ
4. אברהם שרייבר

בקשה לעיכוב ביצוע פסק-דין של בית המשפט
המחוזי בתל-אביב-יפו בתיק ע.מ. 2105/99

בבית המשפט העליון בירושלים

החלטה

זוהי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (הנשיא בפועל א' גורן). בפסק הדין נצטוותה המשיבה 1 (הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז המרכז) לפרסם ברשומות ובעיתונות, תוך זמן קצוב, הודעה על אישור תכנית מיתאר מפורטת מספר הר/2/175/א בתחום המשיבה 2 (הוועדה המקומית לתכנון ולבניה הדרים) (להלן - התכנית). התכנית אושרה על ידי הוועדה המחוזית עוד בשנת 1995, לאחר שהתנגדויות שהוגשו לגביה נדחו, והיא קובעת הוראות בענין תיקון והתאמת קווי בנין במקרקעין מסויימים בהוד השרון, עליהם שוכן ופועל בית אבות סיעודי השייך למשיבה 3 (סנטוריום הוד השרון בע"מ) (להלן - הסנטוריום). העתירה, שהובילה לפסק הדין, הוגשה על ידי הסנטוריום כנגד הוועדה המחוזית והוועדה המקומית, בשל הימנעותה של הוועדה המחוזית מפרסום הודעה על אישור התכנית לפי סעיף 117 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה1965-. במהלך הדיון המוקדם בעתירה החליט בית המשפט המחוזי לצרף כמשיבים לעתירה את המבקש (אלכסנדר כהן) והמשיב 4 (אברהם שרייבר), שהם בעלי מקרקעין סמוכים למקרקעין נשוא התכנית, המתנגדים לתכנית. בית המשפט הוסיף והחליט לדון ולהכריע בעתירה כבר בדיון המוקדם, ולאחר ששמע טיעון מטעם בעלי הדין (להוציא המשיב 4) החליט לקבל את העתירה. לאחר מכן, בעקבות בקשה של המבקש, החליט בית המשפט המחוזי לעכב את ביצוע פסק הדין עד יום 5.2.2000 ולא יותר. מכאן הבקשה אל בית משפט זה, להמשיך ולעכב את הביצוע עד למתן פסק הדין בערעור.

הבקשה זוכה להסכמה מצד שלושה משיבים: הוועדה המחוזית, הוועדה המקומית והמשיב 4. המתנגד היחיד לבקשה הוא הסנטוריום, שיזם בשעתו את התכנית ונאבק זה שנים למען אישורה ופרסומה.

המבקש מונה בבקשתו שורה של פגמים, דיוניים ומהותיים, בפסק הדין של בית המשפט המחוזי. אולם, דיון בטענות כאלה במסגרת בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין אינו מקובל בדרך כלל. הכלל הוא, שאין מקום להקדים את המאוחר ולהיכנס אל תוך נבכי הערעור אלא בפני ההרכב השומע את הערעור. כדי לחרוג מן הכלל, יש להציג אינטרס המצדיק חריגה כזאת. אינטרס כזה, לפי ההלכה, יכול להיות נזק ממשי ובלתי-ניתן לתיקון העשוי להיגרם ליחיד או לציבור אם הערעור יתקבל לאחר שפסק הדין כבר בוצע. לפיכך, אין מקום לבחון, במסגרת הבקשה הנוכחית, את טענות הצדדים לגוף הערעור, אלא אם יתברר כי פרסום התכנית, כפי שהורה בית המשפט המחוזי, עשוי לקבוע עובדות שלא יהיו ניתנות לשינוי אם הערעור יתקבל ופרסום התכנית יתבטל. האם יש בידי המבקש או בידי אחד מן המשיבים התומכים בבקשה להצביע על עובדות מסוג כזה?

הוועדה המחוזית והוועדה המקומית אינן מתייחסות, בתגובתן לבקשה, לנקודה זאת. לא כך המבקש והמשיב 4. שניהם טוענים כי פרסום ההודעה על אישור התכנית יהווה צעד ראשון לקביעת עובדות בלתי-הדירות. כיצד? פרסום ההודעה יתן תוקף חוקי לתכנית. לאחר שהתכנית תיכנס לתוקף, יוכל הסנטוריום לבקש היתר בניה על פיה. הבניה שתבוצע על פי ההיתר תיצור מציאות חדשה, ולא יהיה ניתן, או לפחות יהיה קשה מאד, לסלק אותה אף אם הערעור יתקבל והתכנית תאבד את תוקפה. לדעת המבקש והמשיב 4, תרחיש אפשרי זה מצדיק, כבר כעת, מניעת פרסום ההודעה על אישור התכנית.

התשובה לטענה זאת היא, ראשית, כי בנסיבות המקרה הנדון, הסיכוי שפרסום ההודעה על אישור התוכנית יגרור בקשה למתן היתר לבניה חדשה במקרקעין נשוא התכנית נמוך למדי. המטרה המוצהרת של מאמצי הסנטוריום לתת תוקף לתכנית אינה הוספת בניה במקרקעין, אלא הכשרת בניה שכבר בוצעה במקרקעין ללא היתר. כנגד בניה בלתי-חוקית זו תלוי ועומד צו הריסה שיפוטי, שביצועו נדחה בשל הליכי האישור של התכנית. אין צריך לומר כי לגבי בניה קיימת לא צפוי למבקש או למשיב 4 כל נזק כתוצאה מכניסה מיידית של התכנית לתוקף, שהרי גם אם יינתן היתר בניה המכשיר את הבניה הקיימת, ולאחר מכן הערעור יתקבל וההיתר יתבטל, יהיה ניתן לחדש את הליכי ההריסה נגד בניה זאת מאותו שלב בו נפסקו. כך או אחרת, הבניה הקיימת תמשיך לעמוד על מכונה, לפחות עד להכרעה בערעור, גם אם הביצוע של פסק הדין יעוכב.

המבקש מנסה להתגבר על קושי זה באומרו כי כניסת התכנית לתוקף תאפשר לסנטוריום, לא רק להשאיר את הבניה הקיימת, אלא גם "לבקש היתרי בניה נוספים בהתאם לקווי הבנין החדשים, ובמיוחד בקומה שמעל קומת הקרקע, וכולל הקלות מהקווים החדשים". הוא מוסיף כי הסנטוריום כבר החל לבצע, ללא היתר, עבודות בניה בקומה השניה של הבנין, תוך חריגה מקווי הבנין הרשמיים, וכי גם בניה זאת כבר קיבלה צו הפסקה מינהלי וצו הפסקה שיפוטי. על טענה זאת יש להשיב כי ככל שמדובר בבניה שכבר בוצעה, שוב אין בעיכוב הביצוע כדי למנוע שינוי המצב בשטח. לעומת זאת, בקשה לקבלת היתר לבניה שטרם בוצעה תעמוד בניגוד להתחייבות חד-משמעית שהסנטוריום נטל על עצמו בתגובתו לבקשה, בזו הלשון: "שינוי פיזי, כאמור, לא יהיה, שכן התכנית (והיתר שיוצא על-פיה) עניינם אך ורק אישור (או אישרור) הקיים ולא היתר לבניה נוספת כלשהי". אם הסנטוריום יפר את ההתחייבות, ויבקש, לאחר פרסום ההודעה על אישור התכנית, היתר לביצוע עבודות בניה נוספות, יוכל המבקש להתנגד לבקשה על יסוד ההתחייבות או לנקוט כל צעד משפטי אחר לפי שיקול דעתו.

יתירה מכך. בכל מקרה, הסיכוי שיינתן לסנטוריום היתר לביצוע הבניה הנוספת, ממנה חושש המבקש, הינו קלוש, לאחר ששטח הסנטוריום נכלל בהודעה, שנתפרסמה (בשנת 1998) על ידי הוועדה המחוזית לפי סעיף 78 לחוק התכנון והבניה, המונעת הוצאת היתרי בניה עד לסיום הליכי האישור של תכנית מיתאר חדשה באזור (מספר הר/8/600/ג). אמנם, בעקבות ערר שהגיש הסנטוריום למועצה הארצית לתכנון ולבניה רוככה ההגבלה, אך עדיין אין אפשרות לקבל היתר בניה בשטח הסנטוריום אלא, כפי שקבעה ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית, "ככל שהדבר נדרש לצרכים של החזקה ותפעול שוטף שלו, ואף לצרכי שיפוץ שאין בו משום הרחבה של המוסד". נראה, על פני הדברים, כי הוספת קומה לבניין (העומדת ביסוד חששו של המבקש) הינה הרחבה אסורה לפי החלטת המועצה הארצית.

מאחר שלא שוכנעתי בקיומו של נזק ממשי הצפוי למי מן הצדדים כתוצאה מפרסום ההודעה על אישור התכנית, לפחות לא בעתיד הנראה לעין, אני מחליט לדחות את הבקשה לעיכוב ביצוע. אין בכך כדי למנוע בעד המבקש לנקוט בכל הליך שייראה לו אם וכאשר יינקטו צעדים ממשיים למתן היתר לביצוע עבודות בניה חדשות במקרקעין נשוא הבקשה.

המבקש ישלם לסנטוריום את הוצאות המשפט בבקשה זאת בסך 2,000 ש"ח.

ניתנה היום, יא' באדר א' תש"ס (17.2.2000).

העתק מתאים למקור
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
99090000.I04/אמ


מעורבים
תובע: אלכסנדר כהן
נתבע: הועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז המרכז
שופט :
עורכי דין: