ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שלמה תחבורה בע"מ נגד ליז שמואל :

לפני כבוד ה שופט נצר סמארה

תובעת

שלמה תחבורה (2007) בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד ימין

נגד

נתבעות

  1. ליז שמואל
  2. הראל חברה לביטוח בע"מ

ע"י ב"כ עוה"ד ארזי

פסק דין

1. לפניי תביעה כספית, בסדר דין מהיר, על רקע נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים מיום 30.07.2012, בין כלי רכב, מ"ר 57-462-72 (להלן: "רכב התובעת") לבין כלי רכב, מ"ר 19-212-63 שבעת התאונה היה נהוג בידי הנתבעת 1 ומבוטח על ידי הנתבעת 2 בביטוח אחריות לנזקי צד ג' (להלן: "רכב הנתבעות") (ולהלן: "התאונה").

2. התובעת טוענת כי האחריות לתאונה מוטלת על נהגת רכב הנתבעות, אשר נסעה עם רכבה בנתיב השתלבות ולאחר שנתיב ההשתלבות הסתיים, סטתה שמאלה לנתיב נסיעתו של רכב התובעת, פגעה ברכב התובעת והסבה לו נזקים שהוערכו על ידי שמאי רכב ובגינם מוגשת התובענה.

מנגד, טוענות הנתבעות, כי מהלך התאונה היה שונה, לפיו רכב התובעת הוא שסטה ימינה לעבר נתיב נסיעתו של רכב הנתבעות ופגע ברכב הנתבעות. כמו כן, מכחישות הנתבעות את הקשר הסיבתי בין התאונה לנזק ואת שיעור הנזק.

למעשה, המחלוקת היא הן בשאלת האחריות לקרות התאונה והן בשאלת הנזק.

3. נערכה לפניי ישיבת הוכחות שבה הוצגו ראיות הצדדים, ובכלל זה טופסי ההודעה על התאונה מטעם הצדדים (ת/1 ו-נ/1 בהתאמה), תמונות הנזק לרכב התובעת (ת/2), ותמונות מזירת התאונה (נ/2). כמו כן, העידו הנהגים המעורבים בתאונה.

4. עתה נותר לדון ולהכריע בתובענה.

5. על יסוד החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק ברכבים, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל חלקית, הכל כפי המפורט להלן:

האחריות

5.1. בראש ובראשונה, אקדים ואומר כי אני מעדיף את גרסתו של נהג רכב התובעת, אשר הייתה קוהרנטית, סדורה, התיישבה עם מוקדי הנזק ברכבים המעורבים בתאונה, הייתה משכנעת והפגינה מהימנות. זאת לעומת גרסתה של נהגת רכב הנתבעות, שהייתה מהוססת, מתפתלת, מתפתחת ולא הותירה בי רושם של מהימנות.

5.2. כל אחד מנהגי הרכבים המעורבים בתאונה תיאר מהלך שונה של נסיבות התאונה. נהג רכב התובעת תיאר כי התאונה ארעה בנקודת ההתמזגות בין הנתיבים או בקירוב לה, כאשר רכב הנתבעות הגיע לנתיב ההשתלבות מפנייה ימינה בצומת, כפי שסומן על גבי מוצג נ/2, במהלך עדותו של נהג רכב התובעת, ואילו נהגת רכב הנתבעות תיארה כי התאונה ארעה כאשר היא נוסעת בנסיעה ישרה על הנתיב הימיני ואילו רכב התובעת נוסע משמאלו כאשר קודם לכן פנה שמאלה בצומת, כפי שסומן בכיתוב צהוב על גבי נ/2.

אף אם תיאורה לעיל של נהגת רכב הנתבעות היה נכון, הרי שלא ברור מה היה לו לרכב התובעת לסטות ימינה. לעומת זאת, הסבירות שהסטייה או שמפגש הרכבים בעת נקודת ההתמזגות יתרחשו גדול יותר מהסבירות שבתיאור התאונה על ידי נהגת רכב הנתבעות.

5.3. חיזוק נוסף לכך לרשלנותה של נהגת רכב הנתבעות לקרות התאונה, ניתן למצוא במוקדי הנזק ברכבים המעורבים בתאונה.

רכב התובעת נפגע בחלקו האחורי של הדופן הימינית (ת/2, עמ' 6, שורות 4-1 לפרוטוקול), ואילו רכב הנתבעות נפגע בכנף השמאלית הקדמית (עמ' 6, שורה 5 לפרוטוקול).

5.4. מוקדי נזק אלו מעידים כי רכב התובעת קדם לרכב הנתבעות בעת המגע ביניהם. דבר המעיד כי נהגת רכב הנתבעות שהייתה מאחורי רכב התובעת יכולה הייתה להבחין ברכב התובעת הנוסע על הנתיב אליו נתיבה אמור להתמזג, כך שהיה עליה ליתן לרכב התובעת זכות קדימה.

5.5. משכך, אני מקבל את גרסתו של נהג רכב התובעת, לפיה התאונה בין רכב התובעת לבין רכב הנתבעות, ארעה בנקודת ההתמזגות של הנתיב ההשתלבות, בו הוסע רכב הנתבעות, עם הנתיב שמשמאלו בו הוסע רכב התובעת. ודוק לא תתכן סטייה לפני ההתמזגות מאחר שמשמאלו של נתיב ההשתלבות קיים לכל אורכו אי תנועה המפריד בין נתיב ההשתלבות לנתיב עליו הוסע רכב התובעת (עמ' 5, שורות 12-11 לפרוטוקול).

5.6. נהגת רכב הנתבעות הפרה את הוראת תקנה 64(ו) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן: "תקנות התעבורה"), הקובעת:

"נוהג רכב שנתיב נסיעתו מסתיים ועליו לסטות לנתיב סמוך, ייתן זכות קדימה לכלי רכב הנוסעים בנתיב שאליו הוא מבקש לסטות."

5.7. הואיל ונהגת רכב הנתבעות לא נתנה זכות קדימה לרכב התובעת, ובכלל זה לא נקטה במשנה זהירות בעת התמזגות הנתיבים, הרי שהיא נושאת ברשלנות לקרות התאונה.

5.8. יחד עם זאת, אני סבור כי נהג רכב התובעת, גם הוא, התרשל בנהיגתו ותרם ברשלנותו לקרות התאונה, עת לא נתן דעתו לרכב הנתבעות שהוסע בנתיב ההשתלבות ושלא האט את מהירות נסיעתו כאינדיקציה למפגש אפשרי בין הרכבים בעת התמזגות הנתיבים.

אמנם, זכות הקדימה בהתמזגות הנתיבים הייתה מוקנית לרכב התובעת. אולם, זכות הקדימה זו אינה מפקיעה את חובתו של בעל זכות הקדימה לנהוג בזהירות הנדרשת הנלמדת מהוראת תקנה 21(ג) לתקנות התעבורה, הקובעת:

"לא ינהג אדם רכב בקלות ראש או בלא זהירות, או ללא תשומת לב מספקת בהתחשב בכל הנסיבות ובין השאר בסוג הרכב, במטענו, בשיטת בלמיו ומצבם, באפשרות של עצירה נוחה ובטוחה והבחנה בתמרורים, באותות שוטרים, בתנועת עוברי דרך ובכל עצם הנמצא על פני הדרך או סמוך לה ובמצב הדרך."

5.9. לפיכך, אני קובע כי אחריותה של נהגת רכב הנתבעות תעמוד על שיעור של 80% ואילו אחריותו של נהג רכב התובעת לקרות התאונה תעמוד על שיעור של 20%.

הנזק

5.10. באשר למחלוקת בעניין ניתוק הקשר הסיבתי שבין התאונה לנזק על יסוד הבדיקה המאוחרת שנעשתה לרכב על ידי שמאי, סבורני כי הדין הוא עם התובעת. לא עלה בידי הנתבעות להראות ניתוק קשר סיבתי שכזה. הנזקים שנמצאו ברכב התובעת על ידי שמאי מתיישבים עם נסיבות קרות התאונה, ונהגי הרכבים אישרו את מוקדי הנזק, אשר נמצאו בידי שמאי הרכב.

יתירה מזאת, בדיקה לאחר 40 יום בנסיבות העניין, אינה יכולה להוות שיהוי העולה כדי ניתוק הקשר הסיבתי שבין התאונה לנזק.

מכאן, שדין טענת הנתבעות להיעדר קשר סיבתי בין התאונה לבין נזקי רכב התובעת, אשר נטענה בעלמא, להידחות.

5.11. באשר למחלוקת בעניין שיעור הנזק הנטען, הרי שמאחר שהנזק נתמך בחוות דעת שמאי ובאסמכתאות המתאימות, ומאחר שהצד שכנגד לא הגיש שומה נגדית, שככלל באמצעותה ניתן היה לסתור את שיעור הנזק, ואף לא ביקש לחקור את שמאי התובעת על חוות דעתו, הרי שסכום התביעה בדין יסודו.

לסיכום

5.12. התביעה מתקבלת חלקית, באופן ששיעור אחריותה של נהגת רכב הנתבעות יעמוד על 80%, ושיעור אחריותו של נהג רכב התובעת יעמוד על 20%.

6. הנתבעות, באמצעות הנתבעת 2, תשלמנה לתובעת את הסכומים הבאים:

6.1. סך של 2,528 ₪, שהינו 80% מסכום התביעה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל.

6.2. הוצאות משפט (ובכלל זה אגרת בית משפט ושכ"ט עו"ד), בסך של 2,500 ₪.

6.3. שכר העד כפי שנפסק בדיון.

הסכומים הכוללים ישולמו תוך 30 יום.

7. הנתבעת 2 תישא בשכר העדה מטעמה כפי שנפסק בדיון.

8. המזכירות תמציא את פסק הדין לב"כ הצדדים בדואר רשום ותסגור את התיק.

ניתן היום, י"ט שבט תשע"ז, 15 פברואר 2017, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: שלמה תחבורה בע"מ
נתבע: ליז שמואל
שופט :
עורכי דין: