ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין רוני יסקין נגד עו"ד דיאב תאופיק :


בתי המשפט

בית משפט השלום עכו

בשא003946/07

בשא 3947/07

בתיק עיקרי: א 004116/06

בפני

כב' הרשמת לובנה שלאעטה-חלאילה

תאריך:

17/01/2008

בעניין:

רוני יסקין

ע"י ב"כ עו"ד

א. טופול

המבקש

- נ ג ד -

עו"ד דיאב תאופיק

המשיב

החלטה

1. בפני בקשה לביטול פסה"ד שניתן נגד המבקש ביום 15.5.07, לפיו חויב לשלם למשיב סך של 8,500 ₪, בתוספת הוצאות ושכ"ט עו"ד. הואיל והבקשה הוגשה באיחור, הוגשה בצידה בקשה להארכת המועד להגשתה.

2. התביעה העומדת מאחורי פסה"ד הינה תביעה לתשלום שכר טרחתו של המשיב, עו"ד במקצועו, אשר ייצג את המבקש בתיק תעבורה שהתנהל נגדו בביהמ"ש לתעבורה בירושלים. המשיב טען בתביעה כי בהתאם למוסכם ביניהם, אמור היה המבקש לשלם לו שכ"ט בסך של 1,500 $ בתוספת מע"מ, כאשר בסמוך לקבלת הייצוג שולם סך של 100 $, ע"ח התמורה וסוכם כי היתרה תשולם עם סיום המשפט.

המשיב טען כי המבקש לא עמד בהבטחותיו ולא שילם את שכרו למרות פניות חוזרות ונשנות אליו.

3. המבקש טען בבקשתו כי הוא לא קיבל לידיו את כתב התביעה וכי העובדות שהובאו בתצהירו של השליח, שצורף לבקשה למתן פס"ד בהעדר, אינן נכונות.

לגוף העניין, טען המבקש להגנתו כי חודש לאחר שהיה אצל המשיב במשרד נדרש לשלם סך של 2,000 $ כשכ"ט וכי הוא נטל הלוואה לצורך מימון התשלום מ"האגודה הישראלית להלוואות" והעבירה לידי האנשים שהכירו לו את המשיב והפגישו ביניהם– "שני בחורים מצפון הארץ" (כך בלשונו של המבקש).

אשר לאיחור בהגשת הבקשה, טען המבקש כי השגת התיק וצילום כתבי ביה"ד התארכה לאור המרחק הגיאוגרפי של אזור מגוריו (מעלה אדומים) מביהמ"ש ולאור העובדה כי אינו יליד הארץ והשפה העברית אינה "שגורה בפיו על בוריה". זאת ועוד, לאחר קבלת המסמכים פנה המבקש, לטענתו, ללשכה לסיוע משפטי, לקבלת ייצוג אולם בסופו של יום לא נמצא זכאי לייצוג מבחינה כלכלית, כאשר הליך בחינת הזכאות ארך מספר שבועות.

4. כידוע לכל, ביטול פסק דין שניתן בהעדר נבחן בשני מסלולים. האחד ביטול מחובת הצדק והשני ביטול מתוקף שיקול הדעת המוקנה לביהמ"ש, לפי תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד -1984.

מקום שפסק הדין, שניתן במעמד צד אחד, פגום – ובדרך כלל נובע הפגם מהעדר המצאה כדין למבקש – יבוטל פסק הדין בלי להתייחס כלל למשקל הטענות ולסיכויי ההצלחה. הלכה זו נסמכת על ההשקפה, שלפיה בעל – דין זכאי לקיומם התקין של ההליכים המקדמיים, עובר למתן פסק הדין. ביטול כזה נעשה "מתוך חובת הצדק ". (ר' א' גורן , 'סוגיות בסדר דין אזרחי', מהדורה שביעית, עמ' 281 ).

אומנם טען המבקש כי הוא לא קיבל את כתב התביעה, ברם לא הניח תשתית עובדתית מינימלית לצורך הוכחת פגם בהמצאה. הבקשה למתן פסה"ד בהעדר, כמו גם פסה"ד שניתן, התבססו על תצהיר מטעם השליח שמסר את כתב התביעה לידי המבקש, במסגרתו הוא מפרט את יום, מקום ושעת ההמצאה והוא מצהיר כי מי שקיבלה את כתב התביעה היתה אשתו של המבקש 'מירינה', אשר סירבה לחתום על אישור המסירה. על המבקש מוטל, איפוא, הנטל לסתור טענות אלה וניתן היה לצפות ממנו להתייחס לתצהיר ולפרטים שהובאו בו; תחת זאת הוא טען באופן סתמי כי הוא לא קיבל את כתב התביעה, תוך התעלמות טוטלית מהפרטים שהובאו בתצהיר, דבר אשר מביא לדחיית הבקשה, ככל שהיא נסמכת על פגם בהמצאה.

5. מכאן, יש לבחון אם יש מקום לבטל את פסה"ד מתוקף שיקול הדעת המוקנה לביהמ"ש, בתקנה 201 לתקנות סדה"א, התשמ"ד-1984. בבחינה זו ביהמ"ש מתייחס לשתי שאלות :

ראשית - הסיבה אשר גרמה לכך שהמבקש לא רשם הופעה, או לא הגיש את הגנתו, או לא הופיע בתאריך הקבוע לבירור המשפט.ו

שנית - ושאלה זו חשובה לאין ערוך מהראשונה – מה הם סיכויי ההצלחה של הנתבע –המבקש, אם יבוטל פסק הדין והנתבע יורשה להתגונן במשפט.

מדובר איפוא, בשתי שאלות, הנבחנות באופן מצטבר, כאשר הפסיקה ביכרה את השאלה השנייה ונתנה לה יותר חשיבות ומשקל ו"ככל שסיכויי הנתבע להצליח בהגנתו נראים טובים יותר, יכול בית המשפט לנהוג בו ביתר סלחנות בעניין הסיבה למחדלו, אי הגשת כתב הגנה או אי התייצבות במשפט, שגרם לפסק הדין." (ראה בע"א 276/72, פרידמן נ. פרידמן פ"ד יז, 349, 358א).

השאלה המקדימה שיש לבחון, הינה אם יש הצדקה להאריך למבקש את המועד להגשת הבקשה, כאשר על פני הדברים השתהות המבקש בהגשת הבקשה היתה לתקופה ארוכה יחסית.

אכן, כפי שעולה מהבקשה אין בפני המבקש טעמים מיוחדים המצדיקים את הארכת המועד, כדרישת תקנה 528 לתקנות סדה"א, שכן הטעמים שבבסיס הבקשה רובם ככולם טעמים שאינם אובייקטיביים. עם זאת ועל רקע ההלכה כי הזכות לביטול פסק דין שניתן בהעדר, הפכה לזכות בעלת מימד חוקתי, הנגזרת מזכות הגישה לערכאות איני רואה לחסום את דרכו של המבקש מלהגיש את הבקשה, ולטעמי יש לבחון אותה לגופה. כבר נפסק כי מכוח זכות הגישה לערכאות, "... עשוי בית המשפט לבטל פסק דין שניתן במעמד צד אחד, בין מנימוקים אובייקטיבים ובין מנימוקים סובייקטיביים, העשויים בראייה כוללת להצדיק את ביטול הפסק". (ראה ספרו של השופט ש. לוין "תורת הפרוצדורה האזרחית, מבוא ועקרונות יסוד", בעמוד 204 וע"א 3115/93 יעקב נ' מנהל מס שבח, פד"י נ(4) 549).

הגנתו של המבקש מסתכמת, למעשה, בטענה כי הוא שילם סך של 2,000 $ לידיהם של האנשים אשר הכירו לו את המבקש, כאשר לאישוש טענה זו הוא צירף אישור מ"האגודה הישראלית להלוואות", ממנו עולה כי ביום 11.6.04 הוא קיבל הלוואה ע"ס של 2,000 $.

על פני הדברים ומבלי לקבוע מסמרות בדבר, נראית גרסתו של המבקש חלשה מה, שכן המשיב טען בתביעתו כי שכה"ט המוסכם עמד ע"ס של 1,500 $ ולא ע"ס של 2,000 $ וחשוב מכך נטען בתביעה כי המבקש פנה אליו לצורך קבלת ייצוג בתחילת שנת 2005, דבר שאינו מתיישב עם תאריך קבלת ההלוואה (6/04) כעולה מהאישור המצורף.

הן סכום ההלוואה והן תאריך קבלתה, כפי שאלה מצויינים באישור האגודה הישראלית, מחלישים במידת מה את גרסתו של המבקש והעובדה כי המבקש אינו מתמודד עם קשיים אלה בתצהירו אינה מטיבה עימו. זאת ועוד, המבקש אינו מביא בבקשתו פרטים כלשהם בדבר זהות האנשים שהוא טוען ששילם להם את הכסף ואף לא את נסיבות התשלום.

בכל מקרה, גם אם יוכח כי הוא שילם סכומי כסף לאותם "שני בחורים", הרי שיש להוכיח כי הם פעלו מטעמו של המשיב וכי בכך הוא פרע את חובו כלפי המשיב; למעשה אין בתצהירו של המבקש התייחסות לקושייה זו.

בשוקלי את כל האמור, את גרסתו של המבקש מחד ואת מחדליו הבאים לידי ביטוי באי הגשת כתב הגנה ובאיחור בהגשת הבקשה מאידך, אני מורה על הארכת המועד להגשת הבקשה ועל ביטול פסה"ד בכפוף לשני תנאים מצטברים אלה:

א. הפקדת סך של 5,000 ₪, בקופת ביהמ"ש תוך 21 יום מיום המצאת החלטה זו לידי המבקש.

ב. תשלום הוצאות הבקשה בסך של 1,000 ₪, בתוספת מע"מ כחוק, לידיו של המבקש, באותו פרק זמן.

אם המבקש לא ימלא אחר התנאים הנ"ל, תידחה בקשתו ויחוייב בהוצאותיה.

תזכורת פנימית ליום 16.2.08.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים

ניתנה היום י' בשבט, תשס"ח (17 בינואר 2008) בהעדר הצדדים

לובנה שלאעטה-חלאילה, רשמת

הקלדנית - אתי באזוב