ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אלמשרק חברה לביטוח בע"מ נגד אלסנדוק אלפלסטיני לפיצוי נפגעי תאונות... :

החלטה בתיק רע"א 661/17 בבית המשפט העליון

לפני: כבוד השופט י' עמית

המבקשת:
אלמשרק חברה לביטוח בע"מ

נ ג ד

המשיבים:
1. אלסנדוק (הקרן) אלפלסטיני לפיצוי נפגעי תאונות דרכים

2. פלוני

3. פלוני (משיב פורמאלי)

4. "קרנית" הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (משיבה פורמאלית)

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים בת"א 37107-09-14 שניתנה ביום מיום 20.12.2016 על ידי כבוד השופט אריה רומנוב

בשם המבקשת:
עו"ד בנימין (בנצ'י) לבנטל

החלטה

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופט א' רומנוב) מיום 20.12.2016 בת"א 37107-09-14, במסגרתה הורה בית המשפט על דחיית בקשה לסילוק על הסף הודעת צד ג' ועל צירוף צד ג' כנתבע בהליך העיקרי.

1. עניינה של התביעה המתנהלת בבית משפט המחוזי בתאונת דרכים בה נפגע המשיב 2 (להלן: המשיב) ונקטעה רגלו. התביעה הוגשה ביום 15.9.2014 כנגד נהג הרכב הפוגע, הקרן הפלסטינית לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (להלן: קרנית הפלסטינית) וקרנית, הקרן הישראלית לפיצוי נפגעי תאונות דרכים. לאחר שבית המשפט נעתר לבקשה להארכת מועד, הגישה קרנית הפלסטינית ביום 22.9.2016 הודעת צד ג' כנגד המבקשת. לדידה, עיון בתיק המשטרה הפלסטינית מעלה כי בתאונה היה מעורב רכב נוסף (להלן: רכב המשא) המבוטח על ידי המבקשת, ועל כן מדובר ב'תאונה מעורבת' הכוללת מספר כלי רכב, ובהתאם לסעיף 146 לחוק הביטוח הפלסטיני, קרנית הפלסטינית זכאית לדרוש מהמבקשת שיפוי בגין מחצית מהסכום בו תחויב.

ביום 25.11.2016 הגיש המשיב בקשה לתיקון כתב התביעה בדרך של צירוף המבקשת ובעל רכב המשא כנתבעים נוספים בהליך. בבקשה נטען כי במסגרת תגובה לבקשה למינוי מומחה, קרנית הפלסטינית טענה לראשונה כי ככל שיוכח שבתאונה היה מעורב כלי רכב מבוטח, לא קמה נגדה עילת תביעה. לפיכך טען המשיב כי יש לאפשר את התיקון המבוקש ולאפשר לבית המשפט להכריע בסוגיות השנויות במחלוקת בגדרי אותו ההליך.

2. המבקשת מצידה הגישה בקשה לסילוק על הסף של הודעת צד ג' (להלן: ההודעה) והתנגדה לצירופה כנתבעת. נטען כי על פי הדין הפלסטיני, שהוסכם בין הצדדים כי יחול בנסיבות המקרה, לא קמה נגדה כל עילת תביעה. המבקשת סמכה ידיה על קביעת בית המשפט הפלילי הפלסטיני שהרשיע את נהג הרכב הפוגע וקבע כי רכב המשא לא היה בשימוש בעת התאונה אלא חנה בצד הכביש, וכן על חוות דעת ממנה עולה כי לפי הדין הפלסטיני אין מדובר בתאונת דרכים מעורבת. כן נטען כי ההודעה לא הומצאה למבקשת בהתאם להוראות צו שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית) (שטחי המועצה הפלסטינית – עזרה משפטית בענינים אזרחיים), התשנ"ט-1999 (להלן: צו שעת חירום או הצו) ומשכך, לא נקנתה לבית המשפט קמא הסמכות לדון בתביעה וממילא הוא אינו הפורום הנאות להכריע במחלוקת פרשנית של הוראת חוק פלסטיני. אשר לבקשה לתיקון כתב התביעה, הוסבר כי הטענה לקיומה של עילת תביעה נגד המבקשת נטענה בעלמא וללא כל בסיס עובדתי או משפטי.

לאחר קבלת תגובת קרנית הפלסטינית ושמיעת טענות הצדדים, ניתנה החלטת בית משפט קמא המורה על דחיית הבקשה לסילוק על הסף ועל תיקון כתב התביעה. הוטעם כי אף שיש טעם בטענות המבקשת, עדיין יש צורך בבירור מעמיק של הדברים הן במישור העובדתי הן במישור המשפטי. בנוסף, נדחתה הטענה בדבר אי נאותות הפורום, מן הטעם שבהינתן כי טענות המשיב כנגד יתר הנתבעים מתבררות בבית משפט קמא, ראוי כי גם התביעה כנגד המבקשת תידון במסגרת הליך זה.

המבקשת לא השלימה עם ההחלטה ומכאן הבקשה שלפניי.

3. המבקשת חזרה על טענותיה בפני בית משפט קמא והדגישה, בין היתר, כי בית המשפט שגה כאשר לא דן בטענתה להיעדר עילה לגופה, מה עוד שסעיף החוק עליו התבססה קרנית הפלסטינית אינו מקים נגדה עילת תביעה. זאת ועוד, לטענתה היה מקום להבחין בין עילת תביעה, ככל שישנה, במישור שבין קרנית הפלסטינית למבקשת לבין עילת התביעה של המשיב כלפי המבקשת, וככל שהייתה מוכרעת שאלת קיומה של עילת תביעה ביחס לקרן הפלסטינית, ממילא היה בכך כדי להשליך על טענתו הבלתי מבוססת של המשיב. נטען כי אין לערוך בירור עובדתי מעמיק באשר לנסיבות התאונה שעה שטענות קרנית הפלסטינית והמשיב אינן מגלות עובדות אחרות מאלו שנקבעו בפסק דין חלוט בערכאות הפלסטיניות, וכל שיש בידיהם הוא מעין טענה פרשנית על אותן עובדות.

המבקשת סבורה כי הפניית בית משפט קמא לסעיף 3 לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, שעניינו בתאונה שבה מעורבים מספר כלי רכב, שגויה מעיקרא הואיל וסעיף זה עוסק בנוהג ברכב, כאשר במקרה דכאן, רכב המשא חנה בשול הדרך, ללא נהג, ורכב אחר הוא שפגע במשיב.

עוד הלינה המבקשת על כך שבית משפט קמא לא נדרש לטענה בדבר חוסר סמכותו לדון בתביעה בהיעדר ההמצאה כדין וטענה כי קיומו של הליך כנגד הנתבעים אינו מצדיק את ניהול ההליך מולה בבית משפט קמא. נטען כי הפורום הנאות לדון במחלוקת הנוגעת למבקשת הוא בית המשפט הפלסטיני, וכי אין מניעה שלאחר בירור תביעתו של המשיב, טענות קרנית הפלסטינית כנגד המבקשת יתבררו בטריבונל פלסטיני מוסמך. לשיטתה, יש לתת רשות ערעור על מנת למנוע את ההתדיינות לגופה שכן ככל שימצא שיש צדק בטענותיה, גרירתה להליך המשפטי עלולה להסב לה נזק ולהביא לניהול הליך מיותר ושגוי הפוגע בזכויותיה להתדיין בהתאם לדין המוכר לה.

דיון והכרעה

4. אקדים ואומר כי לא מצאתי כי יש לחרוג מהכלל לפיו השגות על החלטות ביניים של הערכאה הדיונית ידונו במסגרת הערעור על פסק הדין וכי בהחלטת ביניים שתוצאתה היא המשך ניהול ההליך לגופו "התערבותה של ערכאת הערעור תהא מעיקרא מוגבלת" (רע"א 8076/16 בטאט נ' דיור ב.פ. בע"מ, פסקה ח' והאסמכתאות שם (5.2.2017)). החלטות בבקשה לסילוק על הסף מסורות לשיקול דעתה של הערכאה המבררת, והפעלת ביקורת ערעורית עליהן תיעשה במקרים חריגים בהם קיים חשש שניהול ההליך ישפיע באופן בלתי הפיך על זכויות הצדדים או שההכרעה בבקשה תמנע ניהולו של הליך שגוי או מורכב במיוחד (רע"א 2856/12 כהן נ' מע"צ- החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ, בפסקאות 12-9 (20.5.2012); רע"א 1833/15 תעשיות מזון תנובה נ' מאנה, פסקה 5 (25.3.2015); רע"א 6840/15 עיריית חולון נ' בילו, פסקה 8 (‏21.12.2015)).

אף לגופם של הדברים, לא מצאתי כי נפלה טעות מהותית בהחלטתו של בית המשפט המחוזי. המבקשת טענה כי ההודעה והבקשה לתיקון כתב התביעה לא מגלות כלפיה עילת תביעה, אך ההלכה היא כי אין לסלק על הסף תביעה מחמת היעדר עילה מקום בו קיימת אפשרות ולו קלושה כי התובע יצליח בתביעתו (ע"א 76/86 ד"ר פיינשטיין נ' ה.ש. מלונות בע"מ, פ"ד מג(3) 124, 128 (1989); רע"א 1926/16 צוריאל נ' מורד (29.3.2016)). בהינתן נקודת מוצא זו, מקבל אני את קביעת בית משפט המחוזי, לפיה אף אם יש ממש בטענות המבקשת, ותאונת הדרכים שבה עסקינן אינה עולה לכדי תאונת דרכים מעורבת לפי הדין הפלסטיני, ראוי כי הדברים יתבררו בגדר ההליך עצמו. כעולה אף מחוות הדעת מטעם המבקשת, אין חולק כי היה מגע בין רכב המשא לרכב הפוגע עובר לפגיעתו במשיב כדרישת סעיף 146 לחוק הביטוח הפלסטיני, ולא ניתן לומר כי האפשרות לקיומה של תאונה מעורבת חסרת סיכוי של ממש. אף אין הכרח כי קביעה לפיה התקיימה תאונת דרכים מעורבת תסתור את קביעותיהן של הערכאות הפליליות הפלסטיניות.

הדברים האמורים נכונים אף במישור היחסים שבין המשיב למבקשת, שכן דומה שאם תקבע מעורבותו של כלי רכב נוסף, קמה עילת תביעה גם לו. מכל מקום, ניכר כי בין הצדדים ניטשת מחלוקת באשר לעובדות המקרה ולנפקותן המשפטית וראוי שהן יתבררו שלא במסגרת בקשה לסילוק על סף (רע"א 6770/01 קי.בי.ע. קבוצת בוני ערים בע"מ נ' מועצה אזורית באר טוביה, בפסקה 5 (14.10.2001); רע"א 8862/08 צין טורס חדשה נ' אהרוני, פסקאות ד'-ה' (1.12.2008)). סילוק תביעה אך בשל החשש כי ההליך יתברר כמיותר יעשה במקרים קיצוניים בהם הדבר יגרור השקעת משאבים יוצאת דופן (רע"א 7913/14 תרכובת ברום בע"מ נ' הדס חצב, פסקה 7 (‏8.2.2015)), ולא הוצגה תשתית עובדתית התומכת בטענה זו.

5. עוד טענה המבקשת, כי בהתאם להוראת סעיף 3 לצו שעת החירום היה על קרנית הפלסטינית להמציא את כתב התביעה באמצעות הממונה על העזרה המשפטית כהגדרתו בסעיף 9 לחוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשס"ז-2007, ומשהדבר לא נעשה, כתב התביעה הומצא שלא כדין ולא נקנתה לבית משפט קמא סמכות לדון בהליך. ברע"א 9048/07 ‏הרשות הפלסטינית, המועצה הפלסטינית נ' גולדמן (2.5.2010) עמדנו על ההסדר הקבוע בסעיף 3 לצו, הדורש את המצאת כתבי בית הדין באמצעות הממונה ובצירוף תרגום המסמכים לערבית, ועל תחולתה המקבילה של תקנה 477 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, מכוחה ניתן להמציא את כתבי בית הדין אף לבא כוחו של הנתבע השוהה בישראל. עוד עמדנו על חשיבות ההמצאה, שתכליתה אינה רק בידוע הנתבע על ההליך המשפטי המתנהל נגדו, אלא היא מחילה את סמכותו של בית המשפט על הנתבע (פסקה 11 לפסק הדין והאסמכתא המובאת שם).

בענייננו, כתב התביעה הוגש למשרדי המבקשת ברמאללה, ומשלב זה הוגשו כתבי בית הדין מטעמה על ידי בא כוחה הישראלי תוך ציון כי ייפוי הכוח הינו מוגבל. קרנית הפלסטינית טענה בתגובתה לבקשה לסילוק על הסף, כי נוכח הייצוג על ידי בא כוח דובר עברית סברה כי המבקשת אינה עומדת על משלוח ההודעה באמצעות הממונה. בנוסף צוין בתגובה, כי קרנית הפלסטינית תפעל להמצאת ההודעה דרך הממונה ככל שבית משפט קמא ימצא לנכון להורות על כך. אף כי ראוי היה כי בית המשפט היה נותן דעתו בסוגיה, ואף שקלתי להשיבה לפתחו על מנת שיכריע בה, לא מצאתי כי בשלב זה, כאשר טענות בא כוח המבקשת אף נוגעות לגופו של עניין, יש להורות על סילוק ההודעה מחמת טעם זה בלבד. יוער כי הערכאות מטה חלוקות בדעותיהן באשר לקונקלוסיביות צו שעת חירום, אך לא מצאתי כי בנסיבות המקרה יש להכריע בשאלה (ראו בר"ע (מחוזי י-ם) 3384/07 הלאומית - חברה לביטוח נ' חמדאן, פסקה 7 (21.1.2008) והאסמכתאות המפורטות שם (להלן: עניין חמדאן)).

בנוסף, בתגובת קרנית הפלסטינית לבקשה נטען כי המבקשת עצמה לא הקפידה על הוראות צו שעת חירום ולא אישרה את חוות דעת המומחה עליה היא נסמכת, עם הממונה על העזרה המשפטית, בהתאם להוראות סעיף 8 לצו (ולא נעלם מעיני כי גם קרנית הפלסטינית טענה להיעדר המצאה כדין של כתב התביעה, בשל סיבות זהות). אין להלום כי הוראות הצו ישמשו את הצדדים פעם כחרב ופעם כמגן, ואף מטעם זה הנני סבור כי בנסיבות המקרה אין להורות על סילוק ההודעה על הסף בשל טענה לפגם בהמצאה (השוו לעניין חמדאן, בפסקה 7).

6. לבסוף טענה המבקשת, כי מכלול הנתונים וביניהם, תחולת הדין הפלסטיני והצורך בפרשנותו, זהות הצדדים לסכסוך והתרחשות האירוע בתחום השיפוט של הרשות הפלסטינית, מביאים למסקנה כי הפורום הנאות איננו בית המשפט הישראלי. אכן, במסגרת בחינת נאותות הפורום נבחנים שיקולים כגון מהו הפורום המשפטי בעל מירב הזיקות הנוגעות לסכסוך; ציפיותיהם הסבירות של הצדדים; שיקולים ציבוריים; ושיקולי צדק (רע"א 2939/13 פלדמן נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, בפסקה יט' (19.5.2013) (להלן: עניין פלדמן); ע"א 9328/12 נירימליק בע"מ נ' חברה באחריות מוגבלת סובורובה, בפסקה 10 (21.4.2013)). נאמר זה מכבר, כי במציאות המודרנית בה חציית גבולות פיסיים ותקשורתיים בין מדינות הינה דבר שבשגרה, קיימת נטייה לצמצם בהיענות לטענת פורום לא נאות (עניין פלדמן, בפסקה יט' ובאסמכתאות המפורטות שם). אף נאמר כי "אין מייחסים עוד למבחן של מרב הזיקות את המשקל שהיו מייחסים לו בעבר לעניין טענת הפורום הבלתי נאות" (רע"א 2736/98‏ Bros. Co. Habboub‎ נ'NikeInternational Ltd פ''ד נד(1) 614, 621 (6.3.2000)).

אכן ניתן לומר, כי לפחות לעניין פרשנות הוראות הדין הפלסטיני, קיימת זיקה חזקה יותר לטריבונל פלסטיני מאשר לזה הישראלי. עם זאת, נוכח החשיבות שבריכוז ההליכים משפטיים של המשיב, לא מצאתי להתערב בהחלטת בית משפט בנוגע לנאותות הפורום. אף בהינתן הכבדה מסוימת בניהול ההליך בבית משפט קמא, איני סבור כי זכויות המבקשת, המיוצגת על ידי באי כוחה הישראליים, יפגעו עד כדי עיוות דין, ואף לא למותר לציין כי ניתן יהיה לפצות את המבקשות בהוצאות, אם בסופו של יום ההליך יתברר כמכביד ומיותר.

7. נוכח האמור דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתגובת המשיבים.

משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ‏כ' בשבט התשע"ז (‏16.2.2017).


מעורבים
תובע: אלמשרק חברה לביטוח בע"מ
נתבע: אלסנדוק אלפלסטיני לפיצוי נפגעי תאונות דרכים
שופט :
עורכי דין: