ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אילנה מלך נגד פרקליטות המדינה :

בפני: כבוד השופט מ' חשין
כבוד השופט י' זמיר
כבוד השופטת ד' ביניש

העותרת: אילנה מלך

נגד

המשיבה: פרקליטות המדינה

עתירה למתן צו על-תנאי

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

פסק-דין

השופט י' זמיר:

1. העותרת מבקשת לחייב את פרקליטות המדינה לערער על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (השופט מודריק) בת.פ. (ת"א) 40107/99. העותרת הינה קרובת משפחה של המנוחה צופיה גפלא. המנוחה רכבה על אופניה ביום 1.1.99, כאשר אדם בשם ליאור שגב, הנאשם בת.פ. 40107/99, פגע בה ברכבו והרגה. הנאשם הודה באשמה, וטען כי הדבר אירע מפני שנהג כשהוא בגילופין ועייף. בית המשפט המחוזי הרשיע את הנאשם בהריגה על פי הודאתו, וגזר עליו 20 חודשי מאסר, מהם 10 חודשים לריצוי בפועל והיתר על-תנאי. נוסף לכך החליט בית המשפט לפסול את הנאשם מלהחזיק רשיון נהיגה לתקופה של 15 שנים. ולבסוף ביקש בית המשפט כי הנאשם יופנה, עם תחילת המאסר, לאבחון פסיכיאטרי במסגרת בית הסוהר ויקבל טיפול כנדרש במצבו.

2. העותרת סבורה כי העונש שהוטל על הנאשם אינו עומד ביחס ראוי לחומרת העבירה. היא באה בטרוניה גם עם התביעה, שהודיעה לבית המשפט המחוזי, בעת הטעונים לעונש, כי היא מבקשת שיוטל על הנאשם עונש של מאסר בפועל, אך היא משאירה לשיקול דעתו של בית המשפט את שאלת משך המאסר. לדעת העותרת, התביעה היתה צריכה לבקש מבית המשפט שיטיל על הנאשם מאסר לתקופה מירבית. היא טוענת כי תקופת המאסר הקצרה שהוטלה על הנאשם אינה משרתת את הצורך להעביר לציבור מסר ראוי בדבר החומרה שבנהיגת מכונית במצב של שכרות, אשר עלולה לקפח חיי אדם, כפי שארע במקרה זה. לפיכך מבקשת העותרת כי בית משפט זה יצווה על פרקליטות המדינה להגיש ערעור על גזר הדין של בית המשפט המחוזי.

3. כידוע, בית משפט זה אינו נוטה להתערב בהחלטות של היועץ המשפטי לממשלה, או של בא-כוח היועץ המשפטי לממשלה, בשאלה אם להגיש או לא להגיש כתב אישום, וכן בשאלה אם להגיש או לא להגיש ערעור על פסק דין. כיוון שבית המשפט הציג והסביר את עמדתו בעניין זה לא אחת, אין צורך לחזור על הדברים, ודי יהיה אם נפנה אל פסק הדין של בית משפט זה בבג"ץ 6009/94 שפרן נ' התובע הצבאי הראשי, פ"ד מח(5) 573. שם, כמו כאן, נתבקש בית משפט זה להורות לתובע להגיש ערעור על קולת העונש. בית המשפט, בדחותו את העתירה, אמר (מפי השופט אור) כדלקמן (בעמ' 582, 585):

"כפי שנקבע לא אחת, בית המשפט אינו ממיר את שיקול דעת היועץ המשפטי לממשלה בשיקול דעתו שלו. אין בית המשפט פועל 'כיועץ משפטי על'. לפיכך לא יתערב בית המשפט בהחלטתו של היועץ המשפטי לממשלה רק מכיוון שהוא היה מחליט אחרת. אך בית המשפט יתערב בהחלטתו של היועץ המשפטי אם זו לוקה בחוסר סבירות קיצוני או בעיוות מהותי... על סמך כל האמור לעיל, המקרים שבהם יתערב בית המשפט ויורה ליועץ המשפטי לממשלה על הגשת ערעור, אף-על-פי שלפי שיקול דעתו סבור האחרון שלא היה מקום להגשתו, יהיו נדירים ביותר".

מכאן השאלה אם המקרה שלפנינו הוא אחד המקרים "הנדירים ביותר", בהם פסק הדין של בית המשפט המחוזי "לוקה בחוסר סבירות קיצוני או בעיוות מהותי", עד כדי כך שבית משפט זה יצווה להגיש ערעור על פסק הדין.

4. במקרה שלפנינו, בית המשפט המחוזי שקל באופן יסודי את שאלת העונש שראוי להטיל על הנאשם, והציג בגזר הדין באופן מפורט את השיקולים לכאן ולכאן. כדבריו, "מלאכת גזירת העונש כל כולה איזון עדין בין אינטרסים מנוגדים". הוא ציין, מצד אחד, את חומרת העבירה בה הורשע הנאשם, והוסיף כי הוא היה מטיל על הנאשם עונש מאסר לתקופה ממושכת יותר, אילולא הנסיבות המיוחדות של המקרה. בית המשפט הציג את הנסיבות האלה. הנאשם, צעיר ללא עבר פלילי, הודה מיד בעבירה שיוחסה לו ונטל על עצמו את האחריות לתוצאה הטרגית. אולם, כפי שנתברר מן התסקיר של שירות המבחן, הנאשם מצוי במצב נפשי קשה, אף לפני הארוע הטרגי, ומצב זה החמיר בעקבות אירוע זה. הוא נתון במצב של סיכון ממשי, והפסיכולוגים שבדקו אותו הביעו דאגה רבה ממצבו וראו סכנה אובדנית ניכרת עקב תחושות אשם. לכן שרות המבחן המליץ כי לא יוטל על הנאשם עונש של מאסר בפועל, אלא רק פיקוח של שירות המבחן. על רקע זה אמר בית המשפט כי התלבט מאד בשאלת העונש הראוי, עד שהחליט להטיל על הנאשם, כפועל יוצא מן האיזון שערך, את העונש שהטיל.

פסק הדין מלמד כי בית המשפט המחוזי לקח בחשבון את השיקולים שהיה עליו להתחשב בהם, וביקש לאזן ביניהם כראוי, על פי ניסיונו ומצפונו. זהו תפקידו הקשה של בית המשפט וזאת אחריותו כלפי עצמו, כלפי הנוגעים בדבר וכלפי הציבור כולו. הוא עשה את מלאכתו באמונה, והשאלה היחידה שנותרה בפני פרקליטות המדינה היתה, אם גזר הדין לוקה בטעות מהותית שמצדיקה ערעור ונותנת סיכוי לערעור.

5. פרקליטות המדינה, כפי שעולה מן ההודעה שהוגשה על ידה לבית משפט זה, שקלה באופן יסודי ואחראי את השאלה אם להגיש ערעור על גזר הדין. התיק נבחן על ידי פרקליט מן המחלקה הפלילית של פרקליטות המדינה, שהגיע לחלטה כי אין מקום להגיש ערעור על גזר הדין. התיק הועבר אל המשנה לפרקליטת המדינה שהגיעה אף היא לאותה החלטה. לאחר מכן נענתה המשנה לפרקליטת המדינה לבקשה של משפחת המנוחה, ונפגשה עם בני המשפחה כדי לדון שוב בבקשתם שיוגש ערעור. הדיון לא הביא לשינוי ההחלטה. כיוון שכך ביקשו בני המשפחה להיפגש עם פרקליטת המדינה. היא נפגשה עמם. לאחר הפגישה, ולאחר שהתייעצה עם היועץ המשפטי לממשלה, החליטה פרקליטת המדינה לאשר את ההחלטה. הנה כי כן, השאלה אם להגיש ערעור נבחנה באופן יסודי על ידי הדרג הגבוה ביותר, שהגיע למסקנה, כפי שנאמר במכתב מאת פרקליטת המדינה אל בני המשפחה, כי "מבחינה משפטית, בנסיבות במקרה, אין מקום להגשת ערעור".

בהודעה שפרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט, בתגובה לעתירה, נאמר כך: "מן האמור לעיל עולה כי המדובר בהחלטה סבירה שנתקבלה לאחר התייעצויות רבות ושימת לב הן לחומרת המעשה והן לנסיבותיו המיוחדות של הנאשם. מכל מקום, בוודאי שאין המדובר בהחלטה בלתי סבירה באופן קיצוני או בהחלטה שנתקבלה משיקולים זרים, אשר רק הן מצדיקות לפי הפסיקה את התערבותו של בית המשפט הנכבד בהחלטה מעין זו".

6. אכן, מתוך עיון בחומר שלפנינו הגענו למסקנה כי מקרה זה אינו אחד מאותם מקרים נדירים בהם בית המשפט מוכן לבטל החלטה של היועץ המשפטי לממשלה או של פרקליטת המדינה בשל חוסר סבירות קיצוני או עיוות דין מהותי. פרקליטת המדינה בדקה את השאלה אם להגיש ערעור באופן יסודי ואחראי, ואין לנו יסוד לומר, בנסיבות המקרה, כי נפל בהחלטתה פגם משפטי מסוג הפגמים המצדיק התערבות של בית משפט זה.

מסקנה זאת מתחזקת לאור המדיניות הנוהגת בבית משפט זה לגבי התערבות בגזר דין שניתן על ידי ערכאה נמוכה יותר, ובהתאם לכך לגבי הסיכוי שבית משפט זה היה מתערב בגזר הדין שניתן במקרה הנדון.

7. מעבר לנדרש נוסיף כי ממילא אי-אפשר היה להיענות לעתירה כפי שהיא, כיוון שהנוגע בדבר, הוא הנאשם, לא צורף כמשיב לעתירה, ולא היה זה ראוי לדון בעתירה בלי לתת אף לו הזדמנות להשמיע את טענותיו.

לפיכך, ואף שאנו מבינים את הצער של משפחת המנוחה ואת המניע להגשת העתירה, אנו מחליטים לדחות את העתירה.

ניתן היום, ו' באדר ב' התש"ס (14.3.00).

ת

העתק מתאים למקור
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
00007100.I02


מעורבים
תובע: אילנה מלך
נתבע: פרקליטות המדינה
שופט :
עורכי דין: