ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין זידאן אפראח נגד עו"ד אופיר דידי :

בפני כבוד השופטת אורית וינשטיין

המערערת:

זידאן אפראח

נגד

המשיבים:
1.עו"ד אופיר דידי – בעל תפקיד לבדיקת תביעות חוב
2.כונס נכסים רשמי מחוז חיפה והצפון
3.המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

פתח דבר:

  1. בפני ערעור על החלטתו של המשיב 1, עו"ד אופיר דידי (להלן – בעל התפקיד), אשר מונה כבעל תפקיד לבדיקת תביעות החוב של עובדי חברת כירם 2004 בע"מ (בפירוק) (להלן – החברה). על פי החלטת בעל התפקיד נדחתה תביעת החוב שהוגשה על ידי המערערת, מאחר והינה בעלת שליטה בחברה, עקב העובדה כי הינה אשתו של בעל כל הון המניות המונפק בחברה.
  2. על פי הנטען בערעור, המערערת הועסקה בחברה בתפקיד של מזכירה במשך תקופה של כ- 3 שנים, בין סוף שנת 2006 לסוף שנת 2009.
  3. המערערת הגישה תביעת חוב לבעל התפקיד במסגרתה תבעה סך של 36,000 ₪ בגין חוב שכר עבודה ופיצויי פיטורין.
  4. בעל התפקיד קיבל תחילה את תביעת החוב של המערערת באופן חלקי, ואישר לה תשלום של כ- 20,000 ₪ בדין שכר עבודה ופיצויי פיטורין. אך לאחר שהכרעת בעל התפקיד הועברה למשיב 3, המוסד לביטוח לאומי (להלן – המל"ל), מסר זה האחרון לבעל התפקיד כי המערערת הינה אשתו של מר תאופיק זידאן, בעל המניות בחברה, ומכאן הינה בעלת שליטה בחברה ואינה זכאית לתשלום על פי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה -1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי). בהתאם לכך התבקש בעל התפקיד לתקן את הכרעתו בתביעת החוב.
  5. בעל התפקיד איפשר לב"כ המערערת להגיש תגובתו לעמדת המל"ל, ולאחר שהוגשה עמדת המערערת, הוציא בעל התפקיד הכרעה מתוקנת בתביעת החוב, קיבל את עמדת המל"ל ודחה את תביעת החוב של המערערת בשל היותה בעלת שליטה בחברה, עקב היותה אשתו של בעל המניות בחברה.

מכאן הערעור.
טענות המערערת:
6. בעל התפקיד התעלם מטענת המערערת לפיה לא נתונה בידו סמכות לשנות את החלטתו, במיוחד לאחר חלוף המועד להגשת ערעור על ההכרעה בתביעת החוב.
7. החלטת בעל התפקיד אשר קיבל חלקית את תביעת החוב של המערערת הפכה להיות סופית והדרך היחידה לתקוף את ההחלטה היא באמצעות הגשת ערעור על ההחלטה בתביעת החוב או בקשה להארכת מועד להגשת לערעור.
8. לגופו של עניין, בעל התפקיד ביסס החלטתו המתוקנת על מבחן טכני – קרבת המשפחה של המערערת לבעל המניות – מבלי שבחן עניינית את תפקידה של המערערת בחברה או את מידת השפעתה על החברה.
9. המערערת היתה עובדת זוטרה בחברה ומילאה תפקיד של מזכירה בלבד. לא היתה לה השפעה כלשהי על החברה במישרין או בעקיפין והיא לא התערבה בניהול החברה, כספיה, חשבוניותיה או התקשרויותיה עם ספקים או לקוחות. בנוסף, המערערת לא היתה בעלת זכות למנות מנהלים בחברה, להשתתף באסיפות החברה או להצביע בהן ואף לא היתה שותפה בקבלת החלטות בחברה, לא קיבלה כל חלק מרווחי החברה ולא קיבלה כל טובת הנאה למעט שכר עבודתה.
10. לפיכך, יש לקבוע כי המערערת לא היתה בעלת שליטה בחברה ויש לקבל את ערעורה באופן שהחלטתו הראשונה של בעל התפקיד, אשר אישר חלקית את תביעת החוב שלה – תיוותר על כנה.
עמדת בעל התפקיד:
11. הערעור במהותו, הגם שמכוון לכאורה כנגד החלטת בעל התפקיד, נועד לערער על הוראות פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי, הקובע כי בעל שליטה בחברה אינו זכאי לגמלת פש"ר מאת המל"ל.
12. ההכרעה בשאלה אם המערערת זכאית לגמלת פש"ר אם לאו, נגזרת מלשון חוק הביטוח הלאומי המפנה להוראת סעיף 32 לפקודת מס הכנסה לעניין הגדרת המונח "בעל שליטה" ולסעיף 76(ד) לפקודת מס הכנסה לעניין הגדרת "חברת מעטים" ולעניין הגדרת המונח "קרוב". ההכרעה אינה נגזרת מהתפקיד אותו מילאה המערערת בחברה.
13. חוק הביטוח הלאומי אינו מתייחס לשאלה אם המערערת שלטה בחברה בפועל אם לאו – אלא ההתייחסות היא לשאלה אם המערערת היא בת זוגו של בעל השליטה – שאז אינה זכאית לגמלת פש"ר. החוק אינו מבחין בסוג העבודה ובמידת השפעתו של ה"קרוב" – על כן אין כל משמעות לכך שהמערערת עבדה בתפקיד זוטר בחברה.
14. לבעל התפקיד אין סמכות לסטות מהוראות חוק הביטוח הלאומי.
עמדת המל"ל:
15. המערערת הינה בעלת שליטה במישרין בחברה, בהתאם להוראת סעיף 32(9)(א)(3) וסעיף 76(ד)(1) לפקודת מס הכנסה ועל כן, ובהתאם לסעיף 6ב' לחוק הביטוח הלאומי - אינה זכאית לגמלה לפי פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי. זאת, מאחר והמערערת מחזיקה יחד עם בעלה במעל 10% ממניות החברה, בשים לב לפסיקת בית המשפט העליון לפיה גם מקום בו למערערת לא הוקצו כל מניות אך בעלה מחזיק במעל 10% מהון המניות של החברה – תיחשב המערערת כבעלת שליטה.
16. כוונת המחוקק בתיקונו של סעיף 6ב' לחוק הביטוח הלאומי היתה יישום בהיר ואחיד של מבחני הזכאות לגמלאות והבהרת אי זכאותם של בעלי שליטה בחברת מעטים לגמלת פש"ר ודמי אבטלה. זאת, בשל מעמדם בחברת מעטים, הזהה למעמד עצמאי. מטרת התיקון של סעיף 6ב' לחוק הביטוח הלאומי היתה לצמצם את הצורך בהתדיינויות בעניינים אלו בשל קשיים ראייתיים במצב בו חברה מצויה בהליכי חדלות פירעון.
על כן, ולאור הפסיקה הקיימת, אין כל רבותא בשאלת מעמדה של המערערת כעובדת החברה, אלא עניין העדר זכאותה לגמלת פש"ר נקבע מאחר ואינה עוברת את תנאי הסף של סעיף 6ב' לחוק הביטוח הלאומי.
17. אין בסיס לטענת המערערת הטוענת כי בעל התפקיד פעל שלא כדין עת בחן הכרעתו בתביעת החוב לאחר פניית המל"ל אליו. הפרקטיקה הנוהגת בתחום חדלות הפירעון היא כי כאשר קיימת מחלוקת בנוגע להכרעת בעל התפקיד ביחס לתביעת החוב מתקיימת הידברות בין הצד המעוניין לבעל התפקיד על מנת לייתר את הצורך בהגשת ערעור ולחסוך במשאבים ובזמן שיפוטי יקר. פרקטיקה זו נהוגה ביתר שאת כאשר מדובר בזכות של עובדים לגמלה מהמל"ל, כאשר רכיבי השכר ועצם הזכאות לגמלה – שנויים במחלוקת ובשים לב לעובדה כי בידי בעלי התפקיד לבדיקת תביעות חוב של עובדים אין את כל הכלים והסמכות שיש למפרקי חברה ולרוב מצוי בידי המל"ל מידע בדבר זכאות העובד לגמלה.
18. בעל התפקיד משמש כזרועו הארוכה של בית המשפט, ועליו לשקול את מלוא האינטרסים ומנוע הוא מלאשר תביעות חוב אשר הדין לא מאפשר קבלתן. על כן, על בעל התפקיד לאפשר לא רק לעובדים להשמיע קולם בפניו אלא אף למל"ל יש זכות להשמיע טענותיו ביחס לרכיבי תביעת החוב ואישורה. המחוקק העניק לבעל התפקיד במכוון סמכויות מעין שיפוטיות על מנת לברר באופן מיטבי את מצבת החובות וחלוקת קופת הנשייה, מבלי שיהא צורך להידרש להליך משפטי בכל עניין ודבר. על כן יש טעם רב גם בהליכים של אישור תביעות חוב של עובדים בפרקטיקה הנהוגה שצוינה לעיל ובקיום התייעצויות מול המל"ל לפני אישור תביעת חוב ואף לאחר אישורה.
דיון והכרעה:
19. סעיף 6ב' לחוק הביטוח הלאומי קובע כי הוראות פרקים ז' וח' לחוק, שעניינם ביטוח אבטלה וביטוח זכויות עובדים בפשיטת רגל ובפירוק תאגיד, לא יחולו על מי שהוא בעל שליטה בחברת מעטים.
20. סעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי מפנה להוראות סעיפים 32 ו- 76 לפקודת מס הכנסה לצורך הגדרת "בעל שליטה" ו"חברת מעטים", בהתאמה.
סעיף 32 לפקודת מס הכנסה מגדיר "בעל שליטה" כדלקמן:
"בעל שליטה" - מי שמחזיק, במישרין או בעקיפין, לבדו או ביחד עם קרובו באחת מאלה:
(א) ב-10% לפחות מהון המניות שהוצא או ב-10% לפחות מכוח-ההצבעה;
(ב) בזכות להחזיק ב-10% לפחות מהון המניות שהוצא או ב-10% לפחות מכוח-ההצבעה או בזכות לרכשם;
(ג) בזכות לקבל 10% לפחות מהרווחים;
(ד) בזכות למנות מנהל;
"קרובו" - כמשמעותו בסעיף 76(ד);"
בסעיף 76(ד)(1) לפקודת מס הכנסה מוגדר "קרוב" כך:
"קרוב", לענין זה - בן-זוג, אח, אחות, הורה, הורי הורה, צאצא וצאצאי בן-הזוג, ובן-זוגו של כל אחד מאלה;
21. במקרה שלפני מוחזקות, כאמור, כל מניות החברה שבפירוק על ידי מר זידאן אפראח, בעלה של המערערת. כך שאין ספק כי מדובר ב"חברת מעטים" (שכן החברה בפירוק היתה מוחזקת בידי פחות מ- 5 בעלי מניות ואינה בת חברה ואף לא חברה שיש לציבור עניין ממשי בה).
22. כעולה מהגדרת בעל שליטה בסעיף 32 לפקודת מס הכנסה יש לראות כ"בעל שליטה" את מי שמחזיק במישרין או בעקיפין ביחד עם קרובו בלפחות 10 מהון המניות המונפק בחברה. עמדתי היא כי לאור ההגדרה דלעיל המערערת אף היא היתה בעלת שליטה בחברה שבפירוק.
23. אכן, על שמה של המערערת לא רשומות מניות כלשהן מהון המניות החברה. כל הון המניות של החברה רשום על שם בעלה של המערערת, אך לטעמי את התיבה "ביחד" האמורה בהגדרה הנ"ל של "בעל שליטה" - יש לפרש, ככוללת גם מצבים שבהם הון המניות מוחזק רק על ידי ה"קרוב". היינו: יש לומר כי כבעל שליטה ייחשב גם מי שאינו מחזיק בהון מניות כלשהו (במקרה שלפני - המערערת) אך קרובו (במקרה זה – בעלה של המערערת) מחזיק מעל 10 אחוז מהון המניות.
כך פסק בית המשפט העליון בעניין ע"א 6357/90 פקיד שומה באר שבע נ' האחים שלם (10.4.2002), שם נפסק:
"קשה להבחין באופן מהותי בין המקרה שלפנינו, שבו המשיבים אינם מחזיקים בהון המניות המוצא של החברה ונשותיהם מחזיקות, כל אחת, ב-50% בהון המניות, לבין מקרה היפותטי שבו כל אחד מהמשיבים היה מחזיק ב-0.1% ממניות החברה, וכל אחת מנשותיהם הייתה מחזיקה ב-49.9% מהמניות בחברה. והרי, אין מחלוקת שבמקרה השני היו המשיבים נחשבים כ"בעלי שליטה" בחברה. מה ההצדקה המהותית לייחס את חלקן של הנשים במניות החברה לבני-זוגן במקרה השני, ולא לעשות כן במקרה הראשון. הרי הדיבור "ביחד עם בני זוגם" סובל את המשוואה שלמשיבים אפס אחוזים, ולכל אחת מבנות-הזוג עשרה אחוזים."
24. הרציונאל שביסוד הדברים הוא ברור. אם אין אתה אומר כן התוצאה תהא כי יהיה הבדל בין מצב זה לבין מצב שבו אחד מהקרובים מחזיק בפרומיל אחד ממניות החברה, שאז בוודאי ניתן לצרף אליו את החזקתו של ה"קרוב" לצורך בדיקת שיעור ההחזקה הכולל. תוצאה זו אינה סבירה על פניה.
אוסיף גם, כי ערה אני לכך כי הגדרת "קרוב" בסעיף 76(ד) לפקודת מס הכנסה היא רחבה מאחר שהיא כוללת אף קרובים שאינם מדרגה ראשונה, כגון גיסים. לפיכך הפרשנות דלעיל של התיבה "ביחד" עלולה להביא, לכאורה, לתוצאה פחות סבירה לפיה כל קרוביו של בעל השליטה, לרבות אלה שבדרגה שניה, ייחשבו כ"בעלי שליטה" לצורך שלילת הגמלה.
יתכן, איפוא, כי ראוי לצמצם את הפרשנות הרחבה של התיבה "ביחד" (לצורך בחינת החזקה במישרין במניות החברה), ליחסי קרבה בדרגה ראשונה או למקרים של בני זוג בלבד, כפי שנקבע בעניין שלם הנ"ל. מכל מקום, הכרעה בשאלה זו אינה נדרשת לצורך העניין שלפנינו בו מדובר בבני זוג.
25. כשמדובר בבני זוג, המנהלים משק בית משותף, לא רק לשונה של הגדרת "בעל שליטה" מובילה למסקנה שיש לייחס לבן הזוג האחד את הון המניות המוחזק על ידי בן הזוג האחר, אלא הדברים עולים בקנה אחד אף עם תכליותיו של חוק הביטוח לאומי והרציונל העומד ביסוד שלילת כספי הביטוח מבעל שליטה. אם לא נאמר כן, תשלום של גמלת פש"ר לבן הזוג, ובמקרה דנן – המערערת, כמוהו כתשלומה לידיו של בן הזוג שהמניות רשומות על שמו, ובמקרה דנן – הבעל, מאחר והתשלום ישמש את אותו משק בית המשותף לשני בני הזוג כאחד – היינו: התשלום ייכנס לאותו "כיס". וזאת, בניגוד לכוונת המחוקק.
26. לפיכך, אין כל רבותא בכל טיעוני המערערת לעניין תפקידה בחברה או מידת השפעתה או שליטתה על ניהול עסקי החברה, שכן טיעון זה מכוון למידת השליטה "בעקיפין".
27. עוד אציין, כי איני מקבלת את טענת המערערת לפיה בעל התפקיד לא היה מוסמך לשנות את החלטתו הראשונית בעניין תביעת החוב שלה, לאחר שנמסרה לו עמדת המל"ל. ככל שנתון רלבנטי ומהותי לא עמד לנגד עיני בעל התפקיד עת נתן את החלטתו הראשונית בתביעת החוב של המערערת, והמל"ל הוא שהסב את תשומת ליבו לאותו נתון מהותי – הרי שעל מנת שההכרעה בתביעת החוב תהא מבוססת על המסד העובדתי המלא ועל הוראות הדין, רשאי בעל התפקיד לבחון מחדש את עמדתו ביחס לתביעת החוב של המערערת.

אין במתכונת התנהלות שכזו משום פגיעה כלשהי בזכויותיה הדיוניות או המהותיות של המערערת, שהרי ממילא אילו בעל התפקיד היה מחליט כי אינו משנה בעצמו את החלטתו אך מחמת שאושרה שלא כיאות, רשאי היה לפנות לבית המשפט בבקשה מתאימה מכוח הוראת סעיף 95(א) ל תקנות פשיטת הרגל, תשמ"ה – 1985 (החלה מכוח הוראת תקנה 53 לתקנות החברות (פירוק) תשמ"ז – 1987) וממילא היתה נתונה לבית המשפט הסמכות לקבוע כי יש לדחות את תביעת החוב של המערערת, לאחר מתן הזדמנות למערערת להשמיע את עמדתה.

הבחירה שבחר בעל התפקיד במקרה הנדון, היינו – לבחון בשנית את תביעת החוב של המערערת, על בסיס המידע שהועבר אליו מאת המל"ל ושעל פני הדברים לא עמד בפניו עת נתן החלטתו הראשונית- אין בה משום חריגה מסמכות המצדיקה את ביטול החלטתו. ממילא אף רשאי היה המל"ל עצמו לפנות בבקשה מתאימה לבית המשפט על פי סעיף 95(ב) לתקנות פשיטת הרגל. כך או כך היתה נבחנת עניינית עמדת המל"ל בעניין תביעת החוב של המערערת והתנהלות בעל התפקיד בבחינה החוזרת של תביעת החוב יש בה משום יעילות דיונית ונסיון לחסוך בזמנו של בית המשפט, מבלי שיש בה, כאמור, פגיעה בזכויות דיוניות או מהותיות של המערערת.

28. סוף דבר – אני קובעת כי המערערת היא בעלת שליטה בחברה שבפירוק, מכוח היותה מחזיקה יחד עם בעלה בלפחות 10 אחוז מהון המניות המונפק בחברה. לפיכך, ולאור הוראת סעיף 6ב' לחוק הביטוח הלאומי – המערערת אינה זכאית לגמלת פש"ר ועל כן בדין דחה בעל התפקיד את תביעת החוב של המערערת.
המערערת תישא בהוצאות בעל התפקיד והמל"ל בסך 2,500 ₪ לכל אחד מן המשיבים הנ"ל (בסך הכל 5,000 ₪), אשר ישולמו בתוך 30 יום מהיום שאם לא כן יישאו ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.
המזכירות תשלח החלטה זו לבאי כוח הצדדים .

ניתן היום, ח' שבט תשע"ז, 04 פברואר 2017, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: זידאן אפראח
נתבע: עו"ד אופיר דידי
שופט :
עורכי דין: