ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד רחמנוב יוסף :

בפני: כבוד השופט מ' חשין

העוררת: מדינת ישראל

נגד

המשיב: רחמנוב יוסף

ערר על החלטת בית המשפט המחוזי
בבאר שבע מיום 27.3.00 בב"ש 20393/00
שניתן על ידי כבוד השופט ב' אזולאי

בשם העוררת: עו"ד אורי כרמל

בשם המשיב: עו"ד חיים קאזיס

בבית המשפט העליון בירושלים

החלטה

המשיב בערר - רחמנוב יוסף (רחמנוב) - עומד לדין לפני בית-משפט השלום בבאר-שבע בעבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות, איומים וסחיטה באיומים. עם הגשת כתב האישום ביקשה המדינה לעוצרו עד תום ההליכים, ובית-משפט קמא נעתר לבקשה והורה כפי שנתבקש.

על החלטה זו הגיש רחמנוב ערר לבית-המשפט המחוזי, וזו הפעם שפר לו: בית-המשפט המחוזי הורה לשחררו ממעצרו בתנאי "מעצר בית" ותנאים נוספים, הכל כפי שקבע בהחלטתו (החלטת כבוד השופט ברוך אזולאי) מיום 27 במארס 2000.

עתה מונח לפניי ערר המדינה על החלטתו של בית-המשפט המחוזי, ובקשת המדינה היא כי אשיב את החלטת בית-משפט השלום על כנה וכי אורה על החזרתו של רחמנוב למעצר.

בהחלטתי מיום 31/3/2000 הארכתי את מעצרו של רחמנוב עד להחלטה אחרת, וביני לביני - ולפי הצעתו-שלו - הגיש שירות המבחן תסקיר-מעצר משלים.

היום, יום 14/4/2000, שמעתי טיעונים על-פה מפי בא כח המדינה ורחמנוב. כן הוסיפה והשמיעתנו דברים בשם שירות המבחן למבוגרים, הגב' חנה אטקס.

החומר בכתובים שנאסף אל תיק בית-המשפט - וחומר לא-מעט הוא - ועימו הטיעונים על-פה ששמעתי היום, לא הקלו עימי. אם כך על דרך הכלל, לא כל שכן, בשים לב לעליות ולמורדות שחלו במשך ההליכים.

לענייננו עתה, אין חולקים על קיומן של ראיות-לכאורה להוכחת האשמה, אף לא על קיומה של עילה למעצרו של רחמנוב. השאלה היחידה ששומה עליי להכריע בה - היא השאלה שאף בתי המשפט שקדמו לי נדרשו לה - נסבה על נושא חלופת-מעצר, לאמור: האם ראוי הוא רחמנוב כי אורה על חלופת-מעצר בעניינו, אם לאו. ואכן, זו השאלה הקשה שבפנינו.

על פי המתואר בכתב האישום, אלו הן הנסיבות בענייננו: ביום 31 בינואר, במרכז המסחרי בדימונה, איים רחמנוב, שלא כדין, לפגוע בגופה של חברתו לשעבר איבגניה טקצי'ק (איבגניה), באומרו לה כי רוצה הוא להורגה וכי מוכן הוא לשבת על-כך בבית האסורים. עוד מספר לנו כתב האישום, כי לאחר שביקשה ממנו להניח לה, תקף רחמנוב את איבגניה בכך שאחז בחולצתה, דחף אותה והצמידה לקיר, היכה אותה באגרופים בראשה וסטר על פניה מספר פעמים.

עד כאן לא היה מעורר העניין שלפניננו קשיים מיוחדים, ובמהלך הדברים הרגיל ניתן היה לשחרר את רחמנוב בחלופת מעצר. אלא מסתבר כי מעשה תקיפה זה של רחמנוב, לא היה אלא חוליה אחת בשרשרת לא-קצרה של איומים ומעשי תקיפה כלפי איבגניה, איומים ומעשי-תקיפה המלמדים על אובססיה שיש לרחמנוב כלפי איבגניה. ואמנם, במהלך חודשים לא-מעטים קודם לאותה תקיפה נושא כתב האישום, איים רחמנוב על איבגניה לא פעם ולא פעמיים כי יפגע בגופה. בנוסף לכך, התקשר אליה פעמים רבות ואיים עליה באומרו כי ברצונו לצאת עימה, לשכב עימה, וכי אם לא תיענה לו - יהרוג אותה. יתר-על כן: כחודש ימים קודם מעשה התקיפה שאנו מדברים בו, הורשע רחמנוב בעבירות של הסגת גבול, כליאת שווא, תקיפה בנסיבות מחמירות ואיומים, וכל אלה - גם כאן - בעניינה של איבגניה. רחמנוב כלא את איבגניה בביתה שלא-כדין, תקף אותה בכך שהיכה אותה באגרופים בביטנה ובאוזנה, ואף הוסיף ואיים כי יהרוג אותה וישחט אותה אם תתלונן במשטרה. ביום 26 דצמבר 1999 הורשע רחמנוב, על פי הודאתו, באותן עבירות, ובו ביום נדון לכמה וכמה עונשים, ביניהם למאסר על תנאי לתקופה של שמונה חודשים למשך שנתיים. הנה-כי-כן, לא עבר אלא כחודש ימים מאז גזר הדין, והנה מוצאים אנו את רחמנוב חוזר לסורו ותוקף את איבגניה. הוא אשר אמרנו: אין המדובר בענייננו במעשה תקיפה מן-המניין, אלא במעשה תקיפה על רקע אובססיה שיש לרחמנוב כלפי איבגניה - חברתו לשעבר - ומעשיו כלפיה ניכרים בהם סימנים רצידיביסטיים.

נוכח כל אלה נדרשו בתי-משפט קמא, ונדרשתי אף אני, לקבלת תסקירי מעצר לבירור מצבו הנפשי של רחמנוב. הוגשו ארבעה תסקירי מעצר, ומסתבר כי בתוכנם של אלה חלו שינויים עמוקים. הנה כי כן, תסקירי המעצר מהימים 10 ו- 22 בפברואר מעלים לפנינו תמונה קשה למדיי על דבר סיכון הנשקף מרחמנוב לאיבגניה. אחרי תסקירים אלה נתקבלה חוות דעת פסיכיאטרית (ביום 16 במארס), ובתסקיר מעצר שהוגש לבית-המשפט ב- 19 במארס נהפכה הקערה על פיה. זו הפעם המליץ שירות המבחן על חלופת-מעצר בתנאים מגבילים. על אותה המלצה חוזר שירות המבחן בתסקיר-מעצר נוסף מיום 9 באפריל. שני תסקירי-המעצר האחרונים כתובים בלשון זהירה, אך ההמלצה שבהם - והמלצה זו זכתה לחיזוק מפיה של הגב' אטקס בדבריה על-פה היום - ניתנת לזיהוי בנקל: שירות המבחן ממליץ על חלופת-מעצר בביתה של הדודה שושנה.

בטיעונו על-פה לפניי, בכישרונו שהרגיל אותנו בו, הסביר עו"ד כרמל, בא כח המדינה - הסביר ופירט את דבריו - את הלבטים שהמדינה מתלבטת בהם, ומסקנתו היתה כי שומה עלי לדחות את חלופת המעצר שהוצעה מטעמים שונים; בעיקר: העליות והמורדות בהתנהגותו של רחמנוב ואיבגניה; העובדה שרחמנוב לא הפנים את הצורך להניח לאיבגניה לנפשה; והפקפוקים שהעלה שירות המבחן, הוא-עצמו, באשר לחלופת-מעצר בביתה של הדודה שושנה. טיעוניו של עו"ד כרמל נושאים עימהם, כרגיל, מיטען כבד של שכנוע, ודעתי ניטלטלה לא מעט אנה ואנה. ואם החלטתי לבסוף כפי שאומר בסמוך, אין זאת אלא בתיתי דעתי לשני התסקירים האחרונים של שירות המבחן ולדבריה של גב' אטקס אותם מכבד אני ביותר. אכן, לא אכחד נוטל אני סיכון בהחלטתי, ואולם בערבו של יום סבורני כי נכון ליטול סיכון זה, בשים לב, בין השאר, לעומס הרב המוטל על בתי המשפט ולחשש כי יעברו חודשים ארוכים עד שמיעת משפטו של רחמנוב והוא במעצר.

אני מחליט, איפוא, לא בלי היסוסים, לדחות את ערר המדינה ולאמץ את החלטתו של בית-המשפט המחוזי מיום 27 במארס, על התנאים האמורים בסעיפים 8 ו- 9 לאותה החלטה. כן אוסיף ואורה, בנוסף לאותם תנאים, כי שיחרורו של רחמנוב ממעצר יותנה בכך כי יימצא בפיקוחו של קצין מיבחן כאמור בסעיף 48(א)(6) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו1996-.

רחמנוב ישוחרר ממעצר לאחר שבית-המשפט המחוזי יוודא כי נתקיימו במלואם התנאים שקבע בסעיף 8 להחלטתו מיום 27 במארס. למותר לומר, כי בית-המשפט המחוזי ימשיך ויעקוב אחרי קיום תנאי שחרורו של המשיב ממעצר, כאמור בסעיף 9 להחלטתו הנ"ל.

ניתנת היום, ט' בניסן התש"ס (14.4.00)

העתק מתאים למקור
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
00024060.G03


מעורבים
תובע: מדינת ישראל
נתבע: רחמנוב יוסף
שופט :
עורכי דין: