ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין תועלת לציבור נגד משרד המשפטים/רשם העמותות :

בפני כבוד ה שופט עודד שחם

עותרת

תועלת לציבור (ע"ר)

על ידי ר' אמסלם, עו"ד

נגד

משיבים

משרד המשפטים/רשם העמותות

על ידי ל' סאלם, עו"ד, מפרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי)

פסק דין

בפניי בקשה לסילוק על הסף של העתירה שבכותרת.

  1. העתירה הוגשה ביום 28.11.16. בעתירה נתבקשו שני סעדים עיקריים. האחד, להורות על ביטול החלטת רשם העמותות, הוא המשיב, בנוגע לעמותה העותרת, שניתנה ביום 28.9.16, ונתקבלה בידי העותרת ביום 30.10.16. השני, להורות למשיב להימנע מכל פעולה שנועדה להביא לפירוק העמותה בדרך כלשהי.
  2. בהחלטה נשוא העתירה נכתב, כי בעקבות פנייה שנתקבלה אצל המשיב, נערכה בדיקה בעניינה של העמותה. בהחלטה מפורטים בהקשר זה ליקויים שונים, ובהם שכירת דירה מחברת ועד, השכרת דירה עבור חברת ועד, ושכירת דירה מחבר ועדת ביקורת. בסיכום ההחלטה נקבע, כי התגלו ליקויים חמורים בתפקוד העמותה והתנהלותה, כי העמותה פועלת בניגוד לחוק ולמטרותיה המאושרות, וכי נראה שמתבצעת בה במשך מספר שנים חלוקת רווחים אסורה. נקבע עוד כי מתקיימות בעמותה עילות פירוק, ולכן יש מקום להגשת בקשה לבית המשפט המוסמך להורות על פירוק העמותה. לחלופין, ככל שהעמותה תביע נכונות לשיתוף פעולה, נקבע כי עליה לחתום על התחייבות לתיקון הליקויים בליווי גורם מלווה מטעם רשם העמותות על חשבון העמותה. העמותה הצטוותה לפעול בתיאום עם הגורם המלווה לתיקון הליקויים העולים מן ההחלטה. נקבע עוד, כי ככל שלא תתקבל התחייבות חתומה על ידי שני חברת ועד לפעול על פי האמור, וככל שלא תיחתם תכנית לתיקון ליקויים עד ליום 15.11.16, יועבר המשך הטיפול בעמותה למחלקת אכיפה ובקרה לשם בחינת הגשת בקשה לפירוק העמותה.
  3. בהמשך לבקשת ארכה לביצוע הפעולות האמורות, העמותה השיבה למכתב זה בתגובה מפורטת מיום 12.11.16. התגובה אוחזת 17 עמודים. בתגובת העמותה נטען כי התנהלות הרשם בעניינה של העמותה נגועה בפגמים שונים, ובהם פגיעה בפרטיות, הפרת חיסיון, שימוש במידע פנים, חשש ממשי למשוא פנים, יצירת קנוניה במטרה לפגוע בעמותה, רשלנות (ואפשר שאף זדון), וכן לשון הרע. נטען עוד, כי בהחלטה נשוא העתירה נפלו אי דיוקים, טעויות, סתירות, וכי דינה להתבטל מעיקרה. בהמשך לכך, מצויות התייחסויות מפורטות לעניינים שפורטו בהחלטת הרשם. במכתב נכתב כי בדעת העמותה להמתין 7 ימים לקבלת התייחסות רשם העמותות למכתב, וככל שלא תתקבל התייחסות כאמור, בדעתה לפנות לערכאות. בטרם השיב רשם העמותות למכתב זה, הוגשה העתירה שבפניי.
  4. בבקשה לסילוק על הסף מעלה רשם העמותות שתי טענות עיקריות. האחת, טענה של העדר סמכות עניינית. השנייה, טענה של אי מיצוי הליכים, והיות העתירה מוקדמת ובלתי בשלה לבירור.
  5. סמכות עניינית. נקודת המוצא לדיון בעניין זה מצויה בסעיף 5(1) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים תש"ס – 2000 ( להלן – החוק). סעיף זה קובע, כי בית משפט לעניינים מנהליים ידון ב"עתירה נגד החלטה של רשות או של גוף המנוי בתוספת הראשונה בעניין המנוי בתוספת הראשונה....". סעיף 6(1) לתוספת הראשונה מקנה לבית המשפט סמכות, ביחס לעמותות ולחברות לתועלת הציבור, בכל הנוגע ל"החלטה של רשות לפי חוק העמותות, התש"ם-1980, למעט לפי פרק ז' לחוק האמור". יצוין, כי פרק ז' לחוק העמותות עוסק בפירוק עמותות, לרבות בהמשך לבקשה המוגשת על ידי רשם העמותות ( ראו סעיף 50 לחוק).
  6. לטענת רשם העמותות, מהות העתירה היא לתקוף החלטה שלו לבחון האם יפעל לפירוקה של העותרת, נוכח ליקויים שהתגלו בה. על פי הטענה, ככל שתתקבל החלטה לבקש את פירוק העמותה, החלטה כזו אינה במסגרת סמכותו העניינית של בית המשפט לעניינים מנהליים. זאת, נוכח הוראת פרק ז' האמור לחוק העמותות. נטען עוד, כי בחינתה של החלטת הרשם נשוא העתירה צריכה להיעשות על ידי בית המשפט של פירוק, אם וככל שתוגש בקשה להורות על פירוק העמותה. על פי הטענה, לבית המשפט לעניינים מנהליים אין סמכות לבחון אם ממצאי החקירה מצדיקים לפרק את העמותה, וכי עניין זה יצטרך להיבחן בבית המשפט של פירוק, אם תוגש בקשה לפירוק.
  7. דין הבקשה לסילוק על הסף להתקבל. נקודת המוצא לדיון מצויה בהוראת הדין, המחריגה את סמכותו של בית המשפט לעניינים מנהליים, מקום בו מדובר בפירוק עמותה. הוראה זו נתפרשה בפסיקה כמונעת דיון, במסגרת של בית המשפט לעניינים מנהליים, בהחלטה דוגמת זו אותה תוקפת העותרת. כך היה בעת"מ (ירושלים) 12740-10-15 עמותת בית הכנסת הגדול בירושלים נ' רשם העמותות (21.12.15, כבוד השופטת נ' בן אור). באותה פרשה נקבע כי לרשם העמותות נתונה "הסמכות ליתן לעמותה, קודם להגשת בקשה לפירוק, הזדמנות לתקן את הליקויים שנמצאו בדו"ח הביקורת, בין על ידי יישום תכנית הבראה ובין בדרך אחרת שתמנע את הצורך בהליך פירוק". על רקע זה נקבע, כי

"...המשיב רשאי להודיע לעמותה כי היה והליקויים לא יתוקנו או לא תונהג תכנית הבראה, תוגש מטעמו בקשה לפירוקה. כך בדיוק עשה המשיב בעניינה של העותרת ומשכך אין החלטתו מ- 16.8.15 נתונה לביקורת שיפוטית של בית המשפט לעניינים מנהליים. למעשה מבקשת העותרת שבית משפט זה יקבע כי ליקוי זה או אחר לאו ליקוי הוא. אלא שקביעה זו ... מסורה לבית משפט של פירוק והכרעה בה במסגרת ההליך שלפניי כמוה כעקיפת הסדר הפירוק הקבוע בחוק".

8. גישה דומה ננקטה בפרשה אחרת (עת"מ ( ירושלים) 307/07 עמותת ישיבת השרון נ' רשם העמותות ( כבוד השופט י' עדיאל, 26.2.08)), שם נפסק (בפסקה 13), כי "אף שהחלטת הרשם כי 'ממצאי החקירה מצדיקים את פירוק העמותה' נתונה בעקרון לביקורתו של בית המשפט, ככלל בית המשפט לא יבחן החלטה זו אלא אם וכאשר תוגש על ידי הרשם בקשה להורות על פירוקה של העמותה ובמסגרת אותה בקשה. מקל וחומר שאין מקום לבחינה מוקדמת כזאת של השאלה אם יש הצדקה לפירוקה של העמותה, מקום שהרשם עצמו עדיין לא החליט באופן סופי על הגשת בקשה לפירוק והחלטתו בעניין זה היא החלטה מותנית, אשר תלויה בהתנהלותה של העמותה וביישום תכנית ההבראה. לאור האמור אין בדעתי לבחון במסגרת זו את השאלה האם ממצאי החקירה מצדיקים לפרק את העמותה. עניין זה יידון, ככל שיעלה בכך הצורך, במסגרת לפירוק העמותה, אם תוגש בקשה כזאת על ידי הרשם"

9. הגישה הנורמטיבית המבוטאת בדברים אלה מקובלת עליי. תוצאת ההחלטה נשוא העתירה, המצויה בפרק הסיכום שלה, היא כי קיימות עילות לפירוק העמותה, וכי יש מקום להגשת בקשה מתאימה לבית המשפט המוסמך. קביעות אלה הן בבירור בסמכותו של בית המשפט של פירוק. בתוך כך, סמכותו של בית משפט זה נשללה לגביהן באופן מפורש בחוק בתי משפט לעניינים מנהליים. אכן, בהחלטה נשוא העתירה ניתנה אפשרות חלופית להסרת ליקויים. ברם, הליקויים האמורים מהווים חלק בלתי נפרד מן ההחלטה בנושא הפירוק. הם אף מהווים את הבסיס להחלטה האמורה. במצב זה, ניסיונה של העותרת להפריד בין השניים, ולטעון כי עניינה של העתירה בהחלטה של רשם העמותות לפי פרק ה'1 לחוק העמותות, שנושאו הנחייה, פיקוח ובקרה, אינו יכול להתקבל. לא למותר להוסיף, כי שני הסעדים המתבקשים בעתירה, ביטול החלטת הרשם, ומניעת כל פעולה שמטרתה להביא לפירוק החברה, מלמדים אף הם, כי מדובר בהליך אשר במרכזו אפשרות פירוקה של העמותה. כך עולה גם מן הסעד הזמני שנתבקש בעתירה. כל אלה מוסיפים ומספקים תימוכין לעמדתו של רשם העמותות במקרה זה. אכן, החלק דומיננטי של ההחלטה הוא בבירור זה של הפירוק. מטרתה העיקרית של העתירה היא, בבירור, למנוע הליכי פירוק. בנסיבות אלה, העתירה מסיגה את גבולו של בית המשפט לפירוק, וחוצה את קווי הסמכות שנקבעו בחוק בית המשפט לעניינים מנהליים. יש אפוא בסיס לבקשה לסלקה על הסף.
10. בהקשר זה לא נעלם מעיניי, כי מפסק הדין בעניין ישיבת השרון עולה, כי בית המשפט הבחין בין נושא תיקון הליקויים, לגביו ניתן להבין כי הוא נמצא בסמכותו, ובין נושא פירוק העמותה, החורג מסמכותו. ברם, הלכה למעשה נושא תיקון הליקויים נבחן באותה פרשה אך מבעד לפריזמה של סמכות הרשם ליתן הוראות שונות, אשר נדונו באותה פרשה. לעצם הליקויים, הסתפק בית המשפט שם באמירה, כי "אין מקום לדון בנושא זה בהקשר לעניין הפירוק, היינו בהקשר לשאלה אם הליקויים שנמצאו מצדיקים את פירוק העמותה" (בפסקה 28 לפסק הדין). בנסיבות אלה, אין בפסק הדין כדי לסייע באופן ממשי לעותרת.
11. אי מיצוי הליכים. כאמור, העותרת פנתה לרשם העמותות ביום 13.11.16 במכתב מפורט, ובו שורה ארוכה של טענות. מכתב זה טרם נענה עת הוגשה העתירה, כשבועיים לאחר משלוח המכתב. בהמשך למכתב לא ננקטו צעדים על ידי רשם העמותות לטיפול במסקנות דו"ח הבדיקה. לטענת רשם העמותות, מהות העתירה היא תקיפת החלטת רשם העמותות לבחון האם יפעל לפירוק העמותה נוכח ליקויים שהתגלו בה. החלטה כזו טרם התקבלה. לכן, יש לסלק את העתירה על הסף מחמת אי מיצוי הליכים והיות העתירה מוקדמת. על פי הטענה, אין מקום לבחינה מוקדמת של השאלה אם יש הצדקה לפירוקה של העמותה, מקום בו הרשם טרם החליט באופן סופי על הגשת בקשה לפירוק, והחלטתו בעניין היא החלטה מותנית התלויה בהתנהלות העמותה.
12. ככל שטענת אי מיצוי הליכים נוגעת לבקשה לפירוק החברה, הרי שלכאורה יש בה ממש. הוא הדין בהיות העתירה מוקדמת. עם זאת, משעה שנקבע כי נושא הפירוק חורג מסמכותו של בית משפט זה, מתייתר הצורך להרחיב בעניין זה.
13. גם ככל שהדברים נוגעים לליקויים שפורטו בהחלטת הרשם, יש ממש בטענה בדבר אי מיצוי הליכים. העותרת פנתה לרשם העמותות במכתב מפורט ביותר. טרם היה ביד הרשם להשיב למכתב, הגישה העותרת את עתירתה, 15 ימים לאחר פנייתה לרשם. מדובר בשורה של עניינים הדורשים ליבון ובחינה. פרק הזמן שקצבה העותרת לרשם לעניין זה אינו סביר. הוא אף קצר משמעותית מזה הקבוע בסעיף 2 ( א) לחוק לתיקון סדרי המינהל ( החלטות והנמקות) תשי"ט – 1958 (45 ימים). בנסיבות אלה, טרם מוצה ההליך המנהלי לעניין זה בעת הגשת העתירה , והעתירה היא מוקדמת. משכך, אין מקום לבירור העניין במסגרת העתירה, אפילו הייתי מקבל את טענת העותרת, כי העניין נשוא העתירה מצוי בסמכותו של בית משפט זה.
14. התוצאה. סוף דבר, הבקשה לסילוק על הסף מתקבלת. אני מורה, אפוא, על דחיית העתירה על הסף , נוכח מכלול הטעמים עליהם עמדתי. העותרת תישא בהוצאות המשיב בסך של 5,000 ₪. לסכום זה אין להוסיף מע"מ. הוא משקף את היקף העבודה בהליך, ואת מכלול הקביעות לעיל. הוא ישולם עד ליום 1.3.17. מועד הדיון הקבוע בעתירה מבוטל בזה.

ניתן היום, כ"ד טבת תשע"ז, 22 ינואר 2017, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: תועלת לציבור
נתבע: משרד המשפטים/רשם העמותות
שופט :
עורכי דין: