ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אמיל סואעד נגד שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר :

בפני כבוד ה שופט יוסף בן-חמו

העותר
אמיל סואעד, ת.ז. XXXXXX335

נגד

משיבים

  1. שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר - זימונים
  2. מדינת ישראל

החלטה

בפני עתירת אסיר המופנית נגד חוות דעת והמלצת מב"ן.

נימוקי העתירה:
מב"ן מתנגד לשיקומו של האסיר במסגרת חוץ (הוסטל), וגורמת לכך שהוא לא מקבל את הטיפול המתאים לו.
העותר מציין כי הביע צער על מעשיו, התנצל ולקח אחריות והוא מודע לחומרת מעשיו.

העותר הינו אסיר פלילי המרצה עונש של 9 שנות מאסר לאחר שהורשע באונס בכח או באיומים ומעשה מגונה. החל בריצוי מאסרו ביום 17/1/11, מסווג לקטגוריה א' משטרה.

כתב התשובה :
דין העתירה להימחק על הסף. מב"ן אמון על הערכת מסוכנות מינית בהתאם להוראות הפקודה, הוא איננו מתערב בהחלטה לגבי בניית תכנית שיקום לאחר שחרור. סמכות זו הוקנתה לרש"א. בעתירתו העותר איננו מלין נגד רש"א.
המשיבה מפנה לתוכנו של כתב האישום וגזר הדין בעניינו של העותר אשר צורפו כנספחים לכתב התשובה.
לתגובה צורפה חוות דעת מפורטת של מב"ן שקבעה כי רמת המסוכנות המינית של העותר מוערכת, נכון להיום , כבינונית – גבוהה. העותר נמצא ברשימת המתנה לקבוצה ייעודית של עברייני מין.
מעמדת גורמי הטיפול עולה שהעותר משנה את עמדתו כל הזמן, הן לגבי הטיפול בהתמכרות והן לגבי נכונותו להשתלב בטיפול ייעודי לעברייני מין.
בדיון ביקש העותר לאפשר את שילובו בטיפול ייעודי לעברייני מין. העותר אישר גם שהוא כיום נמצא ברשימת ההמתנה לטיפול.

דיון :
לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, לא מצאתי מקום להתערב בממצאי ובהמלצות מב"ן.

בהיות העותר "עבריין מין" נבחן עניינו מעת לעת על ידי המרכז לבריאות הנפש בשירות בתי הסוהר (להלן:"מב"ן"). על פי הפקנ"צ, הטבות מסוימות לאסיר המוגדר כ"עבריין מין" כפופות להמלצת מב"ן שהוא הגורם המקצועי. תפקידו של מב"ן הוא לקבוע את מידת המסוכנות. דעתו המקצועית של מב"ן נחוצה על מנת לשמור על שלום הציבור.
הכנת תכנית שיקום לאסיר איננה בתחום סמכותו של מב"ן.

מעובדות כתב האישום הראשון בו הורשע העותר בעבירה של אינוס בצוותא של מתלוננת שהיתה בחודש ה- 5 להריונה, ניתן ללמוד על היותו של העותר כמסוכן לציבור, אלים, שאיננו מסוגל לרסן את יצריו ופוגע בקורבנותיו על מנת לספק את יצרו המיני, תוך זלזול בוטה בכבוד המתלוננת והשפלתה, כשהעותר וחברו ביצעו בה את זממם האחד אחרי השני והאחד בנוכחות השני תוך שהעותר מכה את המתלוננת בטרם אנס אותה.

מחוות דעת מב"ן מיום 28/12/16 עולה כי בבדיקות שבוצעו לעותר, הוא איננו מגלה אמפטיה ומרוכז אך בסבלו האישי. אינו מגלה תובנה באשר למסוכנות עתידית, מביע עמדה על פיה מסוכנות כזו כלל אינה קיימת. איננו מגלה תובנה לקיומם של מצבי סיכון וקיים ספק רב באשר ליכולתו להימנע מהם בעתיד.
הרושם הוא כי הצהרותיו לפיהן הוא מביע רצון לטיפול, נובעת מרצונו להשיג רווח משני ולא מתובנה על חשיבות הטיפול. בפועל, גם כשהשתתף פיזית בקבוצת טיפול, הוא איננו לוקח חלק בטיפול.

חוות הדעת של מב"ן מנומקת היטב ומפורטת כדבעי. הערכת המסוכנות נשענת על מכלול פקטורים סטאטיים ופקטורים דינאמיים. שילובם של גורמי הסיכון מצביעים על כך שרמת המסוכנות המינית הינה בינונית - גבוהה.

העותר נמצא מתאים, מבחינת רמת המסוכנות , לטיפול ייעודי במב"ן, אך לאחר ש כבר היה מצוי ברשימת ההמתנה חזר בו ולאחר מכן הביע שוב את נכונותו לעבור טיפול ייעודי. כיום הוא שוב מצוי ברשימת ההמתנה.
מב"ן מציין כי בנוגע לטענתו של העותר לפיה מב"ן מתנגד לשיקום חיצוני – טענה זו איננה נכונה משום שבחוות הדעת מב"ן מעריך את רמת המסוכנות המינית של הנבדק ואיננו מתערב בנושא השיקום הנתון לסמכות רש"א.

כפי שעולה מן הנספח של גורמי הטיפול, בדיקת רש"א העלתה שהעותר אינו נמצא מתאים לבניית תכנית רש"א עבורו.

לאור האמור, לא מצאתי כי נפל פגם בדוח מב"ן המצריך התערבות שיפוטית.

העתירה נדחית.

ניתנה היום, י"ז טבת תשע"ז, 15 ינואר 2017, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אמיל סואעד
נתבע: שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר
שופט :
עורכי דין: