ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין סעד נאסר נגד רשות האוכלוסין וההגירה :

לפני כבוד סגן הנשיא, השופט ד"ר קובי ורדי

המבקש

סעד נאסר
ע"י ב"כ עו"ד מיכל פומרנץ

נגד

המשיבה
רשות האוכלוסין וההגירה – מדינת ישראל
ע"י ב"כ עו"ד קרן יוסט (דון יחייא)

החלטה

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור מינהלי על פסק דינו של בית הדין לעררים מיום 27.10.2016 בערר (ת"א) 2497-16 (כבוד הדיין דותן ברגמן), והחלטתו בבקשה להבהרה מיום 7.11.16, שדחה את עררו של המבקש על הוצאת הוראת שהייה שניתנה לו מכוח סעיף 32ד לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) תשי"ד-1954 (להלן – "החוק למניעת הסתננות").
המבקש, נתין סודן, נכנס לישראל בשנת 2012. למבקש ניתן רישיון שהייה על פי סעיף 2(א)(5) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952, אשר חודש מעת לעת.
ביום 10.7.16 נערך למבקש שימוע טרם הוצאת הוראת שהייה למתקן חולות, אשר בסופו הונפקה למבקש הוראת שהייה לפיה יתייצב במרכז חולות ביום 25.7.16.
ביום 21.7.16 הגיש המבקש בקשת מקלט פרטנית.
ביום 25.7.16 הגיש המבקש ערר ועימו בקשה למתן צו ארעי לבית הדין לעררים כנגד החלטת המשיבה להפנותו למתקן חולות.
ביום 1.8.16 לאחר שנדחתה בקשתו למתן צו ארעי, התייצב המבקש בחולות.
ביום 27.10.16 ניתן פסק דינו של בית הדין בערר , לאחר שהתקיים דיון במעמד הצדדים.

פסק דינו של בית הדין לעררים
בית הדין דחה את עררו של המבקש.
נקבע כי רוב טענות המבקש הינן כלליות וכשהטענות העקרונית בדבר אי הסבירות להנפיק הוראת שהייה נדחו בבג"ץ דסטה (בג"ץ 8665/14 דסטה נ' הכנסת (פורסם בנבו, 11.8.2015) (להלן – " עניין דסטה"). כך גם דחה בית הדין את טענות המבקש בדבר העדר קריטריונים להוצאת הוראות שהייה, שכן קריטריונים אלו הוצאו זה מכבר והמבקש לא תיקן את עררו בעקבות שינוי הנוהל.
כך גם דחה בית הדין את טענת המבקש לפיה אין לזמנו למתקן חולות עד להכרעה בבקשת המקלט שהגיש שכן בקשתו הוגשה רק לאחר שהונפקה לו הוראת השהייה וימים ספורים בטרם המועד שנקבע להתייצבותו במתקן חולות. כך גם נקבע כי הגשת בקשת מקלט לכשעצמה אינה מהווה טעם למניעת הנפקת הוראת השהייה, כאשר המבקש גם הצהיר בשימוע שנערך לו עם כניסתו לישראל והן בשימוע מיום 10.7.16 כי מטרת הגעתו לישראל הייתה כלכלית.
עוד קבע בית הדין לעררים כי יש לדחות את טענתו של המבקש כי יש לבטל את הוראת השהייה שהוצאה בעניינו בשל מוצאו הדרפורי לאור הודעת המשיבה כי לא תנפיק הוראות שהייה לסודנים יוצאי חבל דרפור, זאת היות ולא מוצו ההליכים בעניין זה כאשר לא הובאה הטענה בפני המשיבה בטרם הגשת הערר ובשל טענת המבקש כי אינו מחבל דרפור אלא ממוצא אתני דרפורי. כך נקבע כי רשאי המבקש להביא טענותיו בפני המשיבה לעניין זה ויוכל לפעול כנגד החלטה עתידית של המשיבה.
כך גם נדחו טענותיו של המבקש לעניין פגם בהנמקת המשיב שכן הוסבר כי במסגרת השימוע העלה המבקש את כל טענותיו ונסיבותיו הפרטניות ובעקבותיו ניתנה הנמקה מספקת להחלטת המשיבה להנפיק למבקש הוראת שהייה.
סופו של יום, קבע בית הדין כי הוראת השהייה הוצאה כדין, שכן המבקש עומד בקריטריונים שקבעה המשיבה לצורך זימון מסתננים למתקן חולות ואינו נמנה עם האוכלוסיות המוזכרות בחוק למניעת הסתננות שלא ניתן להוציא להן הוראות שהייה.

בעקבות מתן פסק הדין, ביום 7.11.16 הגיש המבקש בקשה להבהרת פסק הדין בה נכתב כי בית הדין לא התייחס בפסק דינו לסעד שהתבקש על ידיו בערר, לצד ביטול הוראת השהייה, לפיו אם לא תיבדק בקשתו למקלט תוך פרק זמן מוגדר במהלך שהותו במתקן חולות, ישוחרר המבקש מהמתקן עד להכרעה בבקשתו למקלט.
באותו היום, קרי ביום 7.11.16, ניתנה החלטת בית הדין כי לא מדובר בבקשת הבהרה אלא בטענה ערעורית, כך המבקש הופנה לבית המשפט כאמור בסיפת פסק הדין של בית הדין לעררים.

טענות הצדדים
ביום 8.1.17 הגיש המבקש בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על החלטותיו של בית הדין.
המבקש טען בבקשתו כי הערעור אותו הוא רוצה להגיש עוסק בזכותו הבסיסית ביותר של המבקש לחירות ובפגמים בהתנהלותה של המשיבה המביאים לפגיעה קשה של המוני מבקשי מקלט שנמנע מתן מענה לבקשותיהם, כאשר המשיבה גם הסתירה את חוות הדעת המורה כי יש להעניק לדרפורים מעמד ושיקרה על כך לערכאות ולציבור. כך גם נהלי המשיבה שותקים לגבי משך הזמן בו יכול לשהות אדם במתקן חולות בלא שניתנה הכרעה בבקשתו למקלט, דבר המעצים את המחדל.
עוד טוען המבקש כי התקופה לצורך הגשת הערעור חלפה לפני כשבועיים כשהאחריות רובצת כולה על באת כוחו של המבקש אשר שגתה בחישוב המועד להגשת הערעור.
בנוסף טען המבקש כי מדובר בהליך בו קיימים באופן מובנה פערי כוחות בין הרשות והמבקש המטים את הכף גם הם לקבלת הבקשה כאשר למשיבה לא ייגרם כל נזק מקבלתה, כאשר היא גם מהווה שחקן חוזר בערכאות ולכן אינטרס סופיות הדיון בעניינה מופחת. זאת למול הפגיעה בזכותו של המבקש לחירות שימשיך להיות כלוא במתקן חולות ללא כל הצדקה, כאשר ריצה כבר מחצית מתקופת השהייה, וכך השיהוי שייוצר מהגשת ערר נוסף עשוי להפוך את טענותיו לתיאורטיות ולפיכך יש לקבל את בקשתו.
המשיבה מתנגדת לבקשה, לטענתה לא פורטו טעמים מיוחדים המצדיקים את הארכת המועד המבוקשת, כאשר מניין הימים להגשת ערעור חלף לפני 30 ימים, ומחושב מיום מתן פסק הדין ולא מיום מתן ההחלטה בבקשת ההבהרה.
בתגובתו של המבקש על תגובת המשיבה טען המבקש כי על אף שטעות של בא כוח אינה מהווה טעם מיוחד, לעיתים די באינטרס של בעל הדין הטועה על מנת להטות את הכף לקבלת הבקשה, כאשר מדובר בשיהוי של פחות מחודש ימים, אף אם מונים את התקופה מיום מתן פסק דינו של בית הדין.

דיון והכרעה
לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובת המשיבה ובתגובת המבקש על תגובת המשיבה, החלטתי לקבל את הבקשה להארכת מועד.
כידוע, על הפונה לבית משפט בבקשה להארכת מועד לנקיטת הליך ערעורי נדרש להוכיח "טעם מיוחד" שיצדיק את קבלת בקשתו באיחור, כאשר עם השנים הוכרו נסיבות מסוימות המהוות "טעם מיוחד", אך אין מדובר ברשימה סגורה וכל מקרה נבחן לפי נסיבותיו, בהתאם לאיזון הראוי בין השיקולים העומדים על הפרק (בר"מ 6094/13 לאול מדהנה נ' המשרד לקליטת עליה (פורסם בנבו, 10.12.2013)).
בענייננו, יש ליתן את הדעת לכך שמדובר לכל היותר בבדיקה של עניינו של המבקש ובבחינת טענותיו, במסגרת הערעור, כשאם יימצא בערעור שאין בסיס לטענותיו יידחה הערעור, ברם אין מקום להתעלם מטענותיו לגבי השתייכותו לסודנים יוצאי חבל דרפור והמשתמע מכך לטענתו ,כאשר המשיבה לא התייחסה כלל בתגובתה לטענות אלו ו עניין חוות הדעת לגבי חבל דרפור לא עלה בדיון .
כך גם יש ליתן את הדעת לכך שההליך שהגשתו מתבקשת הינו ערעור בזכות ושמדובר בזכות המהותית והבסיסית ביותר של אדם לחירותו .
בנוסף, נראה כי הפגיעה בעקרון ההסתמכות של המשיבה על סופיות דיון הינה פחותה נוכח טיב ההליך שאינו מונע מהמבקש להגיש בקשות ועררים נוספים למשיבה בעניין שהותו במתקן.
עוד יש ליתן את הדעת לכך שהמשיבה לא שינתה את מצבה לרעה בזמן שחלף לכאורה ולא נגרם לה נזק מהארכת המועד , שכן לאחר שניתנה החלטת בית הדין לעררים שדחתה את בקשתו לצו ארעי להתייצבותו במתקן חולות, ההחלטה יושמה על-ידי המבקש והוא התייצב במתקן חולות כנדרש ושוהה בו מיום 1/8/16 , כך שהוא זה ש"משלם את המחיר" על אי הגשת הערעור במועד.
על כן, בנסיבות העניין אני סבור שיש לנקוט בגישת בית הלל ולא לחסום את דרכו של המבקש מלהעלות טענותיו בבית משפט זה , עקב תקלה של בא כוחו.
לאור האמור, ומבלי לנקוט עמדה בדבר סיכויו של ההליך לגופו של עניין, אני מקבל את הבקשה ומאריך את המועד להגשת ערעור מינהלי עד ליום 22.1.2017.

המזכירות תודיע לצדדים.

ניתנה היום, י"ג טבת תשע"ז, 11 ינואר 2017, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: סעד נאסר
נתבע: רשות האוכלוסין וההגירה
שופט :
עורכי דין: