ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין נאוה שדות נגד עמי גלעדי :

לפני כבוד ה שופט שכיב סרחאן

המערערת ( המבקשת)

נאוה שדות
באמצעות ב"כ עו"ד אחז אגם

נגד

המשיב

עמי גלעדי
באמצעות ב"כ עו"ד אבי אביזמל

בית המשפט (כבוד הרשמת הלית סילש) נעתר לבקשת המשיב למחיקת הערעור (להלן: " בקשת המחיקה") , מהטעם הנטען, כי הוא הוגש בחלוף המועד שנקבע לכך בדין ונתן פסק הדין.

החלטה

לפני בקשה להארכת המועד להגשת בקשה לביטול פסק הדין שניתן, במעמד צד אחד, ביום

29.9.201 6 והמורה על מחיקת הערעור (להלן: "פסק הדין").

פתח דבר

בית המשפט (כבוד הרשמת הלית סילש) נעתר לבקשת המשיב למחיקת הערעור (להלן: " בקשת המחיקה") , מהטעם הנטען, כי הוא הוגש בחלוף המועד שנקבע לכך בדין ונתן פסק הדין.

המערערת אינה משלימה עם פסק הדין. היא לא השיגה על פסק הדין במועד. מכאן, בקשת ה דנן. זו בוכה וזה בוכה, והגיעה עת ההכרעה.

תמצית טענות המערערת/המבקשת

המערערת טוענת ,כי הגישה את הערעור כדין, במועד הקבוע לכך בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן: "התקנות"). היא התכוונה להגיש תגובתה לבקשת המחיקה מיד לאחר פגרת הקיץ בהתאם לדין, אלא שמצבו הבריאותי של בעלה החולה, החמיר בחודש אוגוסט 2016 והוא נפטר ביום 27.9.16. בכל אותה העת המערערת סעדה את בעלה. לאחר פטירת הבעל, שקעה המערערת באבל כבד, וכאשר אזרה כוח לחזור ולטפל בענייניה המשפטיים, היא הגישה את הבקשה דנן.

בעלה המנוח של המערערת היה הרוח החיה מאחורי ענייניה הכספיים של המשפחה, ואף הכספים עליהם דובר בפסק דינו של בית המשפט קמא נועדו לבעלה.

לא ניתן היה להגיש את הבקשה לביטול פסק הדין מוקדם יותר, משום שהיה צורך להגיש תצהיר התומך בעובדות הבקשה, ואילו המערערת לא הייתה מסוגלת, גופנית ונפשית, לחתום על תצהיר שכזה.

למערערת סיכויים גבוהים ביותר לזכות בערעור. יתרה מכך, היא משוכנעת, כי גם הבקשה למחיקת הערעור תידחה אם רק תינתן לה הזדמנות להשיב לאותה הבקשה.

תמצית טענות המשיב

המשיב טוען כי הערעור הוגש, למעשה, בחלוף המועד הקבוע לכך בתקנות. הערעור הוגש כחצי שנה לאחר פסק הדין שתוקן לראשונה . חלקו האופרטיבי של פסק הדין תוקן ביום 1.12.15 אך רק ביום 7.2.16 דהיינו 70 יום לאחר התיקון הגישה המערערת בקשה נוספת לתיקון פסק הדין וזאת לאחר המועד המותר להגשת בקשה מסוג זה. המערערת לא הגישה את בקשתה לתיקון פסק הדין, אלא רק כדי להאריך את המועד לערער עליו, בתחבולה, לאחר שהמועד להגשת ערעור חלף.

יתירה מכך, בית המשפט קמא דחה את בקשת המערערת לתיקון פסק הדין – לאור מועד הגשתה. בית המשפט אמנם תיקן מספר טעויות סופר, אולם הדגיש כי הוא עושה זאת מכ וח החלטתו מיום 1.12.15. כלומר, לשיטת המשיב, מועד "התיקון השני" של פסק הדין חסר כל משמעות. משום כך, יש להתחיל למנות את הימים להגשת הערעור ביום 1.12.15.

אין ממש בטענת המערערת כי לא התאפשר לה להגיב על הבקשה למחיקת הערעור בשל הצורך לחתום על תצהיר, שעה שהיא סועדת את בעלה או שרויה באבל. המערערת הי יתה מיוצגת וב"כ יכול היה להגיב בשמה, אף ללא צירוף תצהיר בייחוד כשאין מדובר בטענות משפטיות. ב"כ המערערת יכול היה להגיש, לכל הפחות, בקשה מנומקת להארכת מועד לפני חלוף המועד.
אין מדובר בהחלטה במעמד צד אחד, שכן ניתנה למערערת הזדמנות להגיב והיא לא מצאה לעשות כן. יתירה מכך, אין כל מקום לבקשה לביטול פסק דין, דרך המלך הינה הגשת ערעור על פסק הדין, במועד הראוי להגשת ערעור, אשר גם הוא כבר חלף.

בתקופה בה המערערת טוענת כי הייתה שרויה באבל, שלא אפשר לה לעסוק בענייני הערעור, היא הגישה בקשות שונות בתיק אחר בו היא מיוצגת ע"י עו"ד אחר.

לבסוף ,טוען המשיב, כי הערעור ממילא חסר סיכוי ולא נועד אלא להוות משקל נגד לערעור שהוא הגיש.

דיון והכרעה

לאחר עיון בבקשה, בתגובה, בתשובה ובשאר המסמכים שבתיק, ובשים לב לדין שלעניין נחה דעתי, כי יש ממש בבקשה ודינה להתקבל. אכן, המועד להגשת בקשה מעין דא קבוע בתקנה 201 לתקנות, בזו הלשון:
"ניתנה החלטה על פי צד אחד או שניתנה באין כתבי טענות מצד שני, והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה – לבטלה, בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות או בענינים אחרים...."
וכן, קובעת תקנה 528 לתקנות ,כי:
"מועד או זמן שקבע בית המשפט או הרשם לעשיית דבר שבסדר הדין או שבנוהג, רשאי הוא, לפי שיקול דעתו, ובאין הוראה אחרת בתקנות אלה, להאריכו מזמן לזמן, אף שנסתיים המועד או הזמן שנקבע מלכתחילה; נקבע המועד או הזמן בחיקוק, רשאי הוא להאריכם מטעמים מיוחדים שיירשמו."
יוצא, כי המועד להגשת הבקשה דנן נקבע בחיקוק ולפיכך לא ניתן להאריכו אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו.

לעניין הטעמים המיוחדים דנן, נקבע בבש"א 5636/06 נשר נ' שלומי גפן, תק-על 2006(3) 3082, 3084 (2006), כי הם ייבחנו לפי נסיבות כל מקרה, ובין היתר בהתחשב בשאלה האם הבקשה להארכת מועד הוגשה בתוך המועד הקבוע לכך בדין, הסיבה לצורך בארכה, הסתמכות בעל הדין שכנגד וסיכוייו הלכאוריים של ההליך.

אכן, נקודת המוצא היא, כי למערערת היו מחדלים דיוניים: הבקשה הוגשה למעלה מחודש וחצי לאחר חלוף המועד להגשת בקשה לביטול פסק דין, היעדר תגובה לבקשת המחיקה והיעדר בקשה לביטול פסק דין במועד. יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם ממצבה הנפשי בו הייתה שרויה עקב מותו הטראגי של בעלה.

לעניין מועד הגשת הערעור, דומני כי הדין עם המערערת. יש למנות את המועד מיום המצאת פסק הדין המתוקן בשנית לידי המערערת (ראו – 402 תקנה לתקנות וסעיף 81(ג) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד- 1984) ) . הערעור אכן הוגש כדין במועד הקבוע לכך בתקנות. בפניי, אין ראיה קבילה ובעלת משקל לסתור, וטענותיו של המשיב לעניין זה בעלמא הן.

עיינתי בערעור. בזהירות המתבקשת, לא אוכל לומר, כי הוא מחוסר סיכוי לחלוטין כטענת המשיב. ויודגש: לא ניתן לומר, כי העקרונות בדבר סופיות הדיון וההסתמכות על פסק הדין הם לטובתו של המשיב. הרי, ערעורו של המשיב על פסק דינו של בית המשפט קמא תלוי ועומד.

התוצאה

התוצאה היא, אפוא, כי אני נעתר לבקשה ומבטל בזאת את פסק הדין. וכן, לאור הממצאים העובדתיים והמסקנה, כי הערעור הוגש כדין, במועד הקבוע לכך בתקנות , גם דין הבקשה למחיקת הערעור להידחות.
אין צו להוצאות.

המזכירות תמציא את ההחלטה לצדדים והעתק הימנה יובא לידיעת המותב.

ניתנה היום, י"ג טבת תשע"ז, 11 ינואר 2017, בסמכותי כרשם ו בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: נאוה שדות
נתבע: עמי גלעדי
שופט :
עורכי דין: