ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין רמי שבירו הנדסה בניה והשקעות בע"מ נגד צובחי צובח :

07 ינואר 2017
לפני: כבוד הרשמת תמר עציון פלץ

המבקשת (הנתבעת):
רמי שבירו הנדסה בניה והשקעות בע"מ
ע"י ב"כ: עו"ד הופשטיין

-
המשיב (התובע) :
צובחי צובח
ע"י ב"כ: עו"ד רושרוש

החלטה

לפניי בקשה לחיוב המשיב/התובע, תושב הרשות הפלסטינית, בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיה של המבקשת/הנתבעת (להלן: הבקשה), וזאת בעיקר בשל אי עמידת התובע בחיוב הוצאות שנפסקו לחובתו בהחלטת בית הדין (כבוד השופטת הרמל), מיום 21.6.2016, במסגרת בקשת התובע לתיקון כתב התביעה (להלן: החלטת ביה"ד).
התובע מתנגד לבקשה וטוען, כי כל מטרתה לחסום את גישתו לבית הדין ולהפעיל עליו לחץ, תוך שימוש לרעה בהליכי משפט. לטענת התובע, אי תשלום ההוצאות שנפסקו לחובתו נובע ממצבו הכלכלי הקשה לאחר שפוטר מעבודתו בנתבעת ללא הודעה מוקדמת, ועל כן הוא מבקש לשאת בתשלום ההוצאות בסיום ההליך, על ידי קיזוז סכום ההוצאות מכל סכום שייפסק לו. התובע אף מוסיף וטוען כי סיכויי התביעה גבוהים, שכן במסגרת הראיות שיציג בהליך יוכחו כלל רכיבי התביעה.
בסעיף 8 לתגובת התובע אף נטען, כי בעבר הפקיד סך של 2,000 ₪ כערבות, אולם טענה זו לא נתמכה בתצהיר התובע שהוגש לתמיכה בבקשה, ולא נמסרו פרטים כלשהם אודות חיוב קודם של התובע בהפקדת ערובה.
התובע אף נמנע מלהבהיר עד כה את הטענה שבסעיף 8 לתגובתו, חרף החלטתי מיום 3.12.2016.
דיון והכרעה
הבקשה הוגשה במעמד הדיון שהתקיים ביום 14.11.2016, בעת שכבר נכנס לתוקפו התיקון לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין)(תיקון), התשע"ו-2016, שעניינו לערובה לתשלום הוצאות וכך הוא קובע:
( א) שופט בית הדין או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע לתת ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע.
(ב) היה התובע מי שאינו תושב ישראל ואינו אזרח אחת המדינות בעלת האמנה לפי תקנות לביצוע אמנת האג 1954 ( סדר הדין האזרחי), התשכ"ט- 1969, יורה שופט בית הדין או הרשם לתובע, לבקשת נתבע, להפקיד ערובה לתשלום הוצאותיו של הנתבע, זולת אם הראה התובע ראשית ראיה להוכחת תביעתו או שהוא הראה כי הנתבע יוכל להיפרע את הוצאותיו ממנו אם התביעה תידחה או אם ראה שופט בית הדין או הרשם לפטור את התובע מטעמים מיוחדים שירשמו.
(ג) הורה שופט בית הדין או הרשם על הפקדת ערובה ולא הופקדה ערובה בתוך המועד שנקבע, תימחק התובענה, זולת אם הורשה התובע להפסיקה"
(116א(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991, להלן: תקנות ביה"ד לעבודה).

לאחר שעיינתי בנימוקי הבקשה, התגובה, התשובה, ו בכל יתר המסמכים שבתיק בית הדין, השתכנעתי כי דין הבקשה להתקבל, מ ן הטעמים הבאים:
זכות הגישה לערכאות היא אכן זכות יסוד מן המעלה הראשונה (ע"א 733/95 ארפל אלומיניום בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ, פ"ד נא (3) 577 628; ע"ע (ארצי) 1424/02 פתחי אבו נסאר – Saint Peter In Gallicantu, לא פורסם, ניתן ביום 6.7.2003, להלן: הלכת פתחי אבו נאסר). יחד עם זאת, וככל זכות, אין מדובר בזכות מוחלטת ויש לאזנה אל מול זכותו של הצד שכנגד שלא להיגרר להליך סרק ולחסרון כיס בעקבותיו.
התובע אינו תושב ישראל או תושב מדינה אחרת שאמנת האג חלה עליה. בנסיבות אלה, קובעת תקנה 117א לתקנות ביה"ד לעבודה, כי יש להורות על חיובו בהפקדת ערובה למעט אם הציג ראשית ראיה להוכחת תביעתו; או שהראה כי הנתבעות תוכלנה להיפרע את הוצאותיהן ממנו ככל שהתביעה תידחה; או מטעמים מיוחדים אחרים המצדיקים לפטור את התובע מהפקדת ערובה.
התובע חויב, כאמור, בתשלום הוצאות בגין בקשה לתיקון כתב תביעה אך טרם נשא בהן, וטוען בתגובתו כי אף אינו יכול לשאת בהן, לנוכח מצבו הכלכלי הקשה .
ואולם, ככל שביקש התובע להשיג על ההחלטה לחייבו בהוצאות היה עליו לעשות כן באמצעות הגשת בקשת רשות ערעור על ההחלטה, ומשלא עשה כן, מדובר בהחלטה חלוטה והתובע חב בתשלום ההוצאות שנפסקו לחובתו, במועד שבו נקבע כי עליו לשאת בהן.
בקשת התובע לדחות את תשלום ההוצאות לסיום ההליך מגלמת בקשה לשינוי ההחלטה החלוטה בדבר חיובו בהוצאות, ולא ניתן להורות על שינוי ההחלטה (לא כל שכן החלטה חלוטה), במסגרת החלטה בבקשה אחרת, להפקדת ערובה.
זאת ועוד. משהתובע מצהיר כי אינו מסוגל לשאת בתשלום ההוצאות חרף חלוף המועד לכך, אזי מודה התובע כי הנתבעת אף לא תוכל להיפרע את הוצאותיה ממנו , ככל שתידחה התביעה .
יוזכר, כי אף טרם התיקון לתקנות נקבע בהלכת פתחי אבו נאסר, כי ככלל אין לחייב עובד זר בהבטחת ערובה להבטחת הוצאותיו של המעסיק-הנתבע רק בשל היותו תושב מדינה זרה, אולם אי עמידה בתשלום הוצאות מצדיקה חיוב כאמור (ע"ע 1424/02 פתחי אבו נסאר – SAINT PETER IN GALLICANTU, ניתן ביום 6.7.2003, בסעיפים 10 ו-16 לפסק הדין, והאסמכתאות שם, להלן: הלכת פתחי אבו נאסר).
לאור כל האמור השתכנעתי, כי יש לחייב את התובע בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיה של הנתבעת .
אשר לסכום הערובה אינני סבורה, כי יש לחייב את התובע בהפקדת ערובה בשיעור ההוצאות שהוטלו עליו במסגרת ההליך, וממילא אין בחיוב התובע בהפקדת ערובה כדי לגרוע מזכותה של הנתבע ת לפעול לגביית ההוצאות על פי דין.
לפיכך, בעריכת האיזון שבין זכות הגישה של התובע לערכאות לבין זכות הקניין של הנתבעת, ובשים לב להתנהלות התובע באשר לנטען בסעיף 8 לתגובתו, יפקיד התובע בקופת בית הדין ערובה בסך כולל של 2,000 ₪, וזאת בתוך 30 ימים ממועד המצאת החלטה זו לידיו.
לא תופקד הערובה במועד שנקבע – תימחק התביעה בלא התראה נוספת.
לאור חיוב התובע בהפקדת ערובה, אין צו להוצאות בגין בקשה זו.

ניתנה היום , ט' טבת תשע"ז (07 ינואר 2017), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


מעורבים
תובע: רמי שבירו הנדסה בניה והשקעות בע"מ
נתבע: צובחי צובח
שופט :
עורכי דין: