ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אמיר ברמלי נגד נתנאל גרין :


בפני כבוד ה שופט רונן פלג

המבקשים

  1. אמיר ברמלי
  2. דניאלה ברמלי קלמס

נגד

המשיב
נתנאל גרין

החלטה

1. לפניי בקשת המבקשים להורות על עיכוב ההליכים בתיק זה מכוח הכלל של "הליך תלוי ועומד", עד להכרעת בית המשפט המחוזי בתל אביב בהליך הפלילי המתברר בפניו, שעניינו כתב אישום אשר הוגש נגד המבקש 1 ונגד מספר חברות הקשורות בשני המבקשים (ת"פ 52446-06-16).

2. המשיב הגיש תביעה כספית נגד המבקשים לסך של 628,312 ₪. בכתב התביעה נטען בתמצית כי המבקשים הקימו אשכול חברות אשר פעלו בתחום ההשקעות וגייסו מהציבור סכומי כסף גבוהים תוך מרמה והונאת "פירמידה". נטען כי המשיב הפקיד בחברות של המבקשים סך של 1,800,000 ₪ וכאשר ביקש לקבל את כספו בחזרה נענה בהתחמקות. לימים הושגו הסכמות שלפיהן המשיב קיבל את כספו ב- 3 המחאות ואולם בסופו של דבר רק שתיים מהן נפרעו, כך שנותר חוב בסך של 568,675 ₪ (קרן).

כתב התביעה מציין כי המבקש 1 נעצר על ידי הרשות לניירות ערך, העומדת להגיש נגדו כתב אישום , וכי מונה מפרק זמני לחברות שהוקמו על ידי המבקשים.

תמצית טענות הצדדים בבקשה

3. המבקשים טוענים בבקשתם כך:

א. עובדות כתב האישום זהות בחלקן לעובדות כתב התביעה, השאלות השנויות במחלוקת בשני ההליכים דומות וקיימת חפיפה בין עדי התביעה. הדבר מעלה חשש להכרעות סותרות.

ב. ניהול ההליכים במקביל עלול לגרום לשיבוש בניהול הגנת המבקשים בהליך האזרחי, שכן הם מנועים מפניה לעדים פוטנציאליים, שהם עדי התביעה בהליך הפלילי. מניעה זו לא מאפשרת למבקשים לנהל את ההליכים המקדמיים בתיק האזרחי, שכן רבבות המסמכים של החברות מופקדים בידיו של המפרק הזמני ולא ניתן לקבלם טרם סיומו של ההליך הפלילי.

ג. בירור המחלוקות בהליך האזרחי פוגע בזכויותיו של המבקש 1 כנאשם בהליך הפלילי, שכן הוא יגלה את טענותיו ויפרוש את ראיותיו בתיק האזרחי טרם שיעשה כן במסגרת הגנתו ב תיק הפלילי.

ד. מקום שבו הליך פלילי והליך אזרחי הכוללים שאלות זהות מתנהלים במקביל, ראוי להמתין להכרעה בהליך הפלילי.

ה. לא ניתן להמשיך ולנהל את התביעה האזרחית רק נגד המבקשת 2, שכן מדובר באותן נסיבות ובשאלות עובדתיות זהות.

4. המשיב טוען בתגובתו כך:

א. המבקשים חסרי תום לב, שכן הם לא גילו לבית המשפט, שהמבקש 1 מנהל תביעות לשון הרע נגד מספר עיתונאים וכלי תקשורת בנושאים הקשורים להתמוטטות אשכול החברות שהוקם, מבלי לבקש את עיכוב ההליכים בהן. די בהסתרה של עובדה מהותית זו כדי לדחות את הבקשה.

ב. עצם הגשתו של כתב אישום וניהולו של הליך פלילי אינם מקנים כשלעצמם עילה לעיכוב ההליכים בתיק אזרחי המתנהל במקביל. המ בקשים לא הצביעו על נסיבות מיוחדות שמצדיקות את עיכוב ההליכים, שהוא החריג ולא הכלל.

ג. קו ההגנה של המבקשים מפני התביעה כבר נחשף ממילא בכתב ההגנה שהוגש מטעמם.

5. בתשובת המבקשים לתגובה נטען כי אין קשר בין עילת התביעה בהליך הנוכחי לבין עילותיהן של שתי תביעות לשון הרע שהוגשה על ידי המבקש 1 ואף הבירור העובדתי הנדרש במסגרתן הוא שונה. בתביעות לשון הרע עלו טענות בדבר שידור מגמתי ומעוות, תוך סילוף דבריו של המפרק הזמני ולאי מתן הזדמנות נאותה למבקש 1 להגיב.

עוד נטען בתשובה, שתביעת המשיב מהווה ניסיון לעקוף את בירור תביעת החוב שלו במסגרת הליכי הפירוק, תוך ייחוס אחריות אישית למבקשים ללא כל בסיס.

דיון והכרעה

הליך תלוי ועומד

6. ההלכה בעניין הליך תלוי ועומד מאפשרת לבית המשפט לעכב הליכים, אם אותו עניין החל להיות נדון בבית משפט אחר.

7. בפסק הדין בעניין רע"א 346/06 ד"ר באסם חזאן ואח' נ' קלאב אין אחזקות אילת ואח', [פורסם במאגרים - 14/5/06], קבע כבוד השופט גרוניס (כתוארו אז) כך:

"סמכותו של בית המשפט לעכב בירור תביעה כאשר קיים הליך תלוי ועומד המעורר שאלות דומות הינה סמכות שבשיקול דעת. ההחלטה בעניין עיכוב ההליכים מוכרעת על יסוד שיקולים של יעילות הדיון וחסכון במשאבי בית המשפט ובעלי הדין (ראו, ע"א 9/75 אל-עוקבי נ' מינהל מקרקעי ישראל, פ"ד כט(2) 477)".

בהחלטת בית המשפט העליון בעניין רע"א 5642/11 דובק בע"מ נגד מנהל מס ערך מוסף ומס קניה תל אביב, [פורסם ב מאגרים - 21/11/11], נקבע כך:

"לערכאה הדנה בעניין מסורה סמכות שבשיקול דעת להורות על עיכוב דיון בהליך שלפניה עד להכרעה בהליך אחר המעורר שאלות דומות ... נדרש כי בשני ההליכים תידון סוגיה מהותית זהה, אם כי אין דרישה לחפיפה מוחלטת בין כל העניינים הנדונים (ראו: ע"א 9/75 אל-עוקבי נ' מינהל מקרקעי ישראל, פ"ד כט(2) 477, 481 (1975)). במניין שיקוליו יביא בית המשפט בחשבון את זהות השאלות השנויות במחלוקת, זהות בעלי הדין, יעילות הדיון, חסכון במשאבים ובפרט בזמן שיפוטי, מניעת הכרעות סותרות, נוחות בעלי הדין, הכרעה מהירה ואת מאזן הנוחות".

8. לכך יש להוסיף נימוק נוסף שהוזכר בפסיקת בית המשפט העליון בדבר כבודה של הערכאה המוסמכת האחרת שלפניה הובא העניין.

9. ההיגיון העומד בבסיס הכלל של "עניין תלוי ועומד" הוא כפול - מניעת הכבדה מיותרת על בית המשפט והצדדים ומניעת החשש ששני בתי משפט יגיעו לתוצאות הפוכות.

10. בענייננו כתב האישום בהליך הפלילי וכתב התביעה בהליך האזרחי מעלים טענות דומות כלפי המבקש 1 והחברות שבשליטת המבקשים ובמרכזן טענות להונאת "פירמידה" ו לתשלום ריבית חודשית ללקוחות קיימים מכספי ההשקעות של לקוחות חדשים.

11. ניהול שני ההליכים במקביל עלול להביא לתוצאה לא רצויה של קביעות סותרות. בנוסף, הניהול הכפול אינו יעיל ומבזבז את משאבי בית המשפט שלא לצורך.

ההליך הפלילי פוגע באפשרויות של המבקשים לנהל את הגנתם בתיק האזרחי

12. נוסף על האמור, יש טעם בטענותיהם של המבקשים כי עצם קיומו של ההליך הפלילי מונע מהם לנהל את הגנתם בתיק האזרחי באופן מי טבי.

13. כתב האישום מציין את שמותיהם של מאות עדים שהם עדי התביעה ומכאן שהמבקשים אינם יכולים לפנות אליהם לצורך קבלת מידע ומסמכים או לצורך עריכת תצהירי הם.

14. עניין נוסף הוא הקושי לקבל מסמכים ומידע מהחברות שהוקמו על ידי המבקשים ושמונה להן מפרק זמני.

15. נראה כי המגבלות יוסרו לאחר שיסתיים ההליך הפלילי והמבקשים יוכלו לנהל את הגנתם, ככל שבכלל יהיה בכך צורך, שכן צפוי כי מרבית השאלות העובדתיות תוכרע בהליך הפלילי.

החשש לפגיעה בזכויותיו של המבקש 1 בהליך הפלילי

16. נוכח האמור לעיל, מתייתר למעשה הדיון בטענ ה שיש לעכב את ההליך האזרחי מחשש לפגיעה בזכויותיו של המבקש 1 כנאשם בהליך הפלילי. עם זאת, אדון ב כך בקצרה.

17. הכלל הבסיסי אשר נקבע בפסיקה הוא שאין בעצם קיומו של ההליך הפלילי כדי לעכב את ניהולו של ההליך האזרחי העוסק באותו העניין. הליכים משפטיים אזרחיים ופליליים צריכים להתנהל ביעילות וללא דחיות מיותרות, מה עוד שאין לדעת מתי יסתיים ההליך הפלילי ומתי ניתן יהיה להמשיך בהליך האזרחי (ראו רע"א 854/97 לופטין נ' מוניקה תכשיטים (פו רסם במאגרים - 30/4/97)).

אשר לפגיעה האפשרית בזכות השתיקה או בזכות לאי הפללה עצמית, נקבע כי אין להסתפק בטיעון כללי וכי יש להצביע על אפשרות לפגיעה ממשית בהגנתו של נאשם בהליך הפלילי בשל ניהול ההליך האזרחי. אף אם נשקפת פגיעה בזכויות הנאשם בהליך הפלילי, הרי שלצורך עיכוב ההליכים יש להצביע על פגיעה ממשית בהגנתו , שתיגרם כתוצאה מניהול ההליך האזרחי ו לא די בפגיעה אפשרית עקרונית (ת"א (מחוזי - מרכז) 1001-11-07 גביש נ' לאוטמן (פורסם במאגרים - 18/9/08)).

18. בענייננו הבקשה איננה מפרטת פגיעה ממשית וקונקרטית בהגנתו של המבקש 1 בהליך הפלילי אם יתנהל ההליך האזרחי ולא היה בנימוק זה בלבד כדי להביא לתוצאה של עיכוב ההליכים.

סיכום

19. כאמור, מסקנתי היא שיש לעכב את ההליכים המתנהלים בתיק שלפניי מכוח הכלל של "הליך תלוי ועומד" ובשל המגבלות שההליך הפלילי מציב בפני ניהול הגנתם של המבקשים בתיק האזרחי.

20. מובן כי הטעמים המצדיקים את עיכוב ההליכים בתביעה שהוגשה נגד המבקש 1 רלוונטיים גם לתביעה שהוגשה נגד המבקשת 2.

21. לא שוכנעתי שתביעות לשון הרע המתנהלות מטעמו של המבקש 1 רלוונטיות להליך ש לפניי או להליך הפלילי. לב העניין בתביעות לשון הרע הוא האופן שבו נערכו ושודרו כתבות בנוגע לפעילותו של המבקש 1 ו של החברות שבשליטתו. מכל מקום, לא מצאתי שיש בעצם התנהלותן של תביעות לשון הרע כדי לשנות את המסקנה שיש לעכב את ההליכים בתיק שלפניי.

22. לפיכך אני מורה על עיכוב ההליכים בתיק זה עד לקבלת הכרעת הדין בת"פ 52446-06-16, המתנהל בבית משפט המחוזי בתל אביב. עם קבלת הכרעת הדין, על הצדדים לעדכן בכך את בית המשפט, על מנת שתינתנה הנחיות להמשך.

23. אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ח' טבת תשע"ז, 06 ינואר 2017, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אמיר ברמלי
נתבע: נתנאל גרין
שופט :
עורכי דין: