ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שפיקה לוי נגד עיריית בני ברק :


בפני כבוד ה רשם דורון יעקבי

מבקשים

שפיקה לוי

נגד

משיבים

  1. עיריית בני ברק
  2. היועץ המשפטי לממשלה

החלטה

מונחת בפניי בקשה לפטור מאגרה על פי הקבוע בתקנה 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז 2007 (להלן: "תקנות האגרות").

עובדות רלוונטיות לעניין
המבקשת הגישה ביום 29.11.15 תביעה נזיקית בסה"כ 1,337,000 ₪ בגין נזקים שנגרמו לה עקב שימוש חורג בנכס- בבניין המגורים בו היא מתגוררת ע"י הנתבעים הפורמאליים 2,3 וע"י הנתבעת 1 אשר אפשרה את השימוש החורג ואף סייעה להכשרתו.

טענות המבקשת:
טענת המבקשת כי מדובר בתביעה בגין נזקים שנגרמו לה עקב שימוש חורג בנכס.
נתבעים 2,3 הקימו בבניין בו היא מתגוררת מספר גני ילדים וזאת בניגוד לדין, תוך ביצוע עבירות בנייה בלתי חוקיות, בנייה ללא היתר, השתלטות על שטחים ציבוריים ושימוש חורג מהיתר למגורים.
טענת המבקשת כי הנתבעת 1 לא הגישה כתב אישום כפי שהתחייבה, לא הרסה את המבנים הבלתי חוקיים ואף פעלה להכשיר את המצב הקיים ולהוציא לנתבעים 2,3 היתר לכך.
טענת המבקשת כי הגישה ערעור על החלטת הוועדה המקומית אשר הכשירה בהיתר את המצב הקיים וביום 17.5.15 ניתנה החלטת הוועדה המחוזית שקבעה כי כל הפעולות שנעשו היו ללא היתר ואף ההיתר שניתן ע"י הוועדה המקומית בטל. על החלטה זאת מסתמכת המבקשת בתביעתה.
המבקשת הינה אלמנה, קשישה בת 78, חולה במצב סיעודי ומוכרת ע"י המוסד לביטוח לאומי כנכה בשיעור של 150% החל מיום 01.07.14.
טענת המבקשת כי מצבה הבריאותי רע מאוד וכולל מחלות לב, אירוע מוחי שעברה והיא סובלת מלחץ דם גבוה.
המבקשת מתגוררת בדירה בת חדר וחצי בבעלותה ברח' האי גאון 9 בבני ברק, בגפה.
טענת המבקשת כי משתכרת מקצבת זקנה חודשית מהמוסד לביטוח לאומי בסה"כ 2,786 ₪ לחודש ובנוסף מקבלת פנסיה מקרן פועלי בנין בסה"כ 480 ₪ לחודש.
טענת המבקשת כי מעסיקה עובדת זרה שתסעד אותה ומשלמת לה שכר חודשי בסה"כ 2,131 ₪ בחודש ובנוסף ביטוח לעובדת הזרה.
טענת המבקשת כי אינה מחזיקה בכרטיס אשראי, אין לה תכניות חיסכון, קופות גמל, ביטוח חיים וכיוצ"ב.
לעניין שכ"ט עו"ד, מצהירה כי ב"כ אינו מקבל שכ"ט בתיק וההסכם ביניהם לקבלת אחוזים מכלל התקבולים שיתקבלו בסיום ההליך.
טענת המבקשת כי 2 ילדיה (בן אחד נפטר) חיים מהיד לפה, בתה היא אם חד הורית ובנה הוא אסיר משוחרר ואין ביכולתם לעזור לה בתשלום האגרה.

תגובת המשיבים:

תגובת המשיבה:
המשיבה טוענת כי דין הבקשה להידחות וזאת מן הטעם שאינה עומדת בשני התנאים המצטברים הדרושים לצורך קבלת הפטור מאגרה- היעדר יכולת כלכלית ועילת תביעה ראויה.
לטענת המשיבה, המבקשת לא עמדה בנטל ולא הוכיחה היעדר יכולת כלכלית לשלם את האגרה.
המבקשת טוענת בתצהירה כי אין כסף אך לא הוכיחה כי אינה יכולה לגייס את הכסף הדרוש לתשלום האגרה מידי קרובי משפחה.
במסמכים שצורפו לבקשה לפטור מאגרה צורפה קבלה על תשלום אגרה של המבקשת ל היתר העסקת עובד זר סיעודי אשר שולמה בכרטיס אשראי.
בס' 2 לתצהירה מציינת התובעת כי ילדיה מסייעים לה כלכלית.
המבקשת לא פירטה את מקורות ההכנסה של ילדיה/ מי שסמוך על שולחנה בהתאם להחלטת בימ"ש מיום 29.11.15.
המשיבה טוענת כי המבקשת לא עמדה בנטל ההוכחה כי מצבה הכלכלי רע ולא הראתה כי היא נעדרת יכולת כלכלית המצדיקה פטור מאגרה.
לעניין התנאי השני- עילת תביעה ראויה, טענת המשיבה כי כתב התביעה אינו מראה עילת תביעה ואין בו אף לא ראשית ראייה לסכום התביעה. סכום התביעה ננקב בעלמא, ללא כל עיגון במסמכים, בעובדות או בתחשיבים של ממש וללא חוות דעת מומחה כלשהי התומכת בו.

תגובת המדינה:
המדינה מציינת כי אינה צד להליך העיקרי ואין לה כל מידע בדבר ההליך העיקרי.
ע"פ התקנות חלה חובת תשלום אגרה בטרם פתיחת הליך בפני בימ"ש ועל כן גם אם מתמלאים התנאים הקבועים בתקנה 9(א) לתקנות, עדיין נתונה ההכרעה לשיקול דעתו של בימ"ש, ואין הפטור מוענק באופן אוטומטי.
אין למדינה מידע בדבר היכולת הכלכלית של המבקשת מעבר למפורט בבקשה ועל כן אין למדינה עמדה לגוף הבקשה.

המסגרת הנורמטיבית

כללי
תקנה 14 לתקנות האגרות מסדירה את נושא הפטור מתשלומה של אגרה שעל תובע לשלמה עם הגשת תביעתו ואת הדין החל על בקשה לפטור מאגרה.

14. (א) בעל דין, הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית המשפט, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצירוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה.
(ג) הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית משפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה, רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה; בית המשפט יתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו, אם הוא סמוך על שולחנם בלבד.
(ז) דחה בית משפט את הבקשה, או פטר מתשלום חלק מהאגרה בלבד, רשאי הוא להרשות למבקש לשלם את האגרה, שלגביה לא ניתן הפטור, לשיעורין, ובתוך הזמן שיקבע; שולמה האגרה בתוך הזמן שנקבע, יראו כאילו נעשה התשלום ביום שהובא ההליך; נדחה מועד תשלום האגרה, ישלם המבקש את האגרה בתוספת הפרשי הצמדה מיום התשלום לפי תקנות אלה אילולא הוגשה הבקשה, והוראות תקנה 13 יחולו בהתאמה, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.

ביסוד תקנה זו מונח איזון בין שתי תכליות נוגדות. מחד גיסא, התקנות הקובעות מנגנון של השתתפות הפרט המבקש לנהל הליך משפטי בעלות ההליך ובשירות המתקבל ממערכת המשפט, תוך מתן אפשרות לשירות כלל הנדרשים בפועל או בכוח לבתי המשפט. מאידך גיסא, מנגנון זה איננו מנגנון פיסיקאלי בלבד אלא הוא גם בא לבסס את רצינות ההליך ויסודו, מתוך הנחה כי מי שנדרש לשלם אגרה עבור הליך משפטי, ישקול היטב את הצורך בהליך ואת האמור לגופו. זאת ועוד, מושכלות יסוד של מערכת המשפט הינם כי הליכים משפטיים עולים כסף. ניהול ההליך המשפטי מטיל עלויות הן על בעל הדין והן על מערכת המשפט (ראה: החלטתו של כבוד הרשם מר משה בר-עם בת"א 35270-09-11, שוקר נ' inspecs ltd).

נקודת האיזון הראויה מחייבת קיומו של מנגנון שבכוחו להבטיח כי מחד שעריו של בית המשפט לא ינעלו בפניו של בעל דין שאין בידו לשאת בתשלום האגרה. ומאידך מקום בו אין בחיוב האמור כדי להוות חסם בדרכו של בעל דין אל עבר בית המשפט – יינתן משקל לתכליות שביסוד תשלום האגרה.

תנאי הזכאות לפטור
עפ"י תקנה 14(ג) לתקנות על מבקש הפטור להוכיח שני אלה: כי "אין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה" וכן "שההליך מגלה עילה". בהמשך התקנה מודגש לגבי התנאי הראשון כי "בית המשפט יתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו, אם הוא סמוך על שולחנם בלבד".

נטל ההוכחה
בעל דין המבקש ליתן לו פטור מאגרה, חייב להוכיח לבית המשפט כי הוא נעדר כל יכולת כלכלית לתשלומה ונטל ההוכחה בדבר חוסר יכולת זו מוטל על כתפיו (בש"א 128/89 מצא נ' מצא, תקדיון עליון 89 (2) 732).

מן הכלל אל הפרט
עילת התביעה לנזקים עקב שימוש חורג והרשאה לכך מצד המשיבה עומדת בסימן שאלה ומסתמכת בעיקרה על החלטת הוועדה המחוזית בדבר ביטול ההיתר שניתן ע"י הוועדה המקומית. בשלב זה בית המשפט בוחן רק את העילה לכאורה ושאין מדובר בעילה קלושה וחסרת סיכוי של ממש. אין בית המשפט דורש בשלב זה כי יהיה מדובר בעילה שסיכוייה גבוהים . (ע"א 8974/04 פלוני נ' פלונית).

עפ"י תקנה 14(א) לתקנות על מבקש הפטור לצרף לבקשת "תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה". בהלכה הפסוקה נקבע כי על מבקש הפטור "לפרוש בפני בית המשפט תשתית עובדתית מלאה ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי", ובכלל זה מסמכים לתמיכה בנטען בבקשה (מונדז נ' שבתאי בירן) ועפ"י תקנה 14(ג) לתקנות על מבקש הפטור להוכיח שני אלה: כי "אין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה" וכן "שההליך מגלה עילה".
על המבקש להגיש בקשה לפטור מאגרה שהיא עומדת בקנה אחד עם תקנה 14(א) לתקנות האגרות. דהיינו, הגשת בקשה מפורטת, שנתמכת בתצהיר ערוך כדין ואסמכתאות כאמור בתקנה.

אני מוצא שהמבקשת אכן עמדה בנטל המוטל על כתפיה, שפכה אור והציגה תמונה מלאה וכוללת על מצבה הכלכלי באם היא זכאית לקבלת פטור מאגרה ואם לאו.
המבקשת צירפה מסמכים ואישורים בדבר מצבה הרפואי הקשה, מצבה הסיעודי וכן אסמכתאות מהביטוח הלאומי לעניין הכרזתה כאישה סיעודית, נכה בשיעור של 150%.
המבקשת צירפה תדפיסי חשבון בנק ל-6 החודשים שקדמו להגשת הבקשה מהם ניתן ללמוד על הכנסות המבקשת כפי שהצהירה (קצבת זקנה בסך 2,600 ₪ ופנסיה בסך 480 ₪) וכן, כי חשבונה של המבקשת מצוי ביתרת חובה לאורך התקופה.
המבקשת צירפה אישור מהבנק להעדר תכניות חיסכון, קופות גמל, ביטוח חיים וכיוצ"ב. בנוסף הצהירה כי אינה מחזיקה בכרטיס אשראי וזאת ניתן ללמוד גם מתדפיסי חשבון הבנק שלה.
המבקשת צירפה אסמכתאות לעניין קצבת הזקנה המשולמת לה מהביטוח הלאומי והפנסיה המשולמת לה מקרן פועלי בנין, תשלומים המהווים את כל הכנסתה החודשית של המבקשת.
המבקשת אלמנה ומתגוררת בגפה, בתצהירה פירטה אודות ילדיה הבגירים, בן אחד של המבקשת נפטר, יש לה 2 ילדים נוספים אשר האחת היא אם חד הורית והשני אסיר משוחרר אשר מצבם הכלכלי הוא רע בפני עצמו ואין לה יכולת לגייס מהם את הסכום לאגרה. כמו כן, בני משפחתה של המבקשת, קרי ילדיה, שספק רב אם יכולים לסייע לה כלכלית, אינם סמוכים על שולחנה.
המבקשת הצהירה כי נתמכת בעובדת זרה לצורך סיעודה ולצורך כך משלמת לה שכר חודשי בסך של כ- 2,000 ₪ בנוסף לתשלומים נוספים כגון ביטוח- עמלה עבור שירותי עובד זר ודמי השמה.

מכל הסיבות המפורטות להלן, הן בנפרד וקל וחומר במצטבר, ובשכלול סכום תשלום האגרה שנקבע לתשלום בתביעה זו, מצאתי מקום להיעתר לבקשה לפטור ב שלב זה המבקשת מתשלום האגרה.
אני מורה על דחיית תשלום מלוא האגרה למועד סיום ההליך ככל שינתן פס"ד סופי וקבלת התביעה באופן חלקי . מובהר כי ככל ופס"ד יתקבל ולו בחלקו תשלום האגרה יהא בהתייחס לסכום התביעה (ובלבד שסכום הפסק לא יפחת מסכום האגרה לתשלום,ובמידה וכן, סכום הפסק ישמש לתש לום האגרה).

ניתנה היום, ג' טבת תשע"ז, 01 ינואר 2017, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: שפיקה לוי
נתבע: עיריית בני ברק
שופט :
עורכי דין: