ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין איי.די.איי חברה לביטוח בע"מ נגד איתי קארח :

בפני כבוד ה שופט נצר סמארה

תובעות

  1. איי.די.איי חברה לביטוח בע"מ
  2. מירב כהן

ע"י ב"כ עוה"ד אייזן

נגד

נתבעים

  1. איתי קארח
  2. שירביט חברה לביטוח בע"מ

ע"י ב"כ עוה"ד קריחלי

פסק דין

1. לפניי תביעת שיבוב והפסדים, בסדר דין מהיר, בגין תגמולי ביטוח ששילמה התובעת 1 למבוטחה, היא התובעת 2, ובגין ההפסדים שנגרמו לתובעת 2 עקב הפעלת הכיסוי הביטוחי מאת התובעת 1, הכל בשל נזקי רכב שנגרמו בתאונת דרכים מיום 06.08.2015, בין כלי רכב, מ"ר 83-017-75 (להלן: "רכב התובעות") לבין כלי רכב, מ"ר 73-993-27, שבעת התאונה היה בבעלות הנתבע 1 ונהוג על ידו ומבוטח על ידי הנתבעת 2 בביטוח אחריות לנזקי צד ג' (להלן: "רכב הנתבעים") (ולהלן: "התאונה").

2. אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה, אלא לעניין נסיבות התרחשותה ולעניין היקף הנזק.

3. נערכה לפניי ישיבת הוכחות שבה הוצגו ראיות מטעם הצדדים, והעידו הנהגים המעורבים בתאונה ועדי ראייה נוספים מטעמם.

4. בתום הדיון בתביעה, ולאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הגיעו ב"כ הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבל אותה באופן חלקי.

5. על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, ולאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק ברכבים, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל במלואה.

הגם שהצדדים הסמיכוני לפסוק על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי ליתן הנמקה תמציתית לביסוס מסקנתי:

אני מעדיף את גרסת התובעת 2, וגרסת העד הניטרלי, שהעיד מטעם התובעות, על פני גרסתו של הנתבע 1 ושל עדות הראיה מטעמו.

עדותה של התובעת 2 ושל עד הראייה מטעמה התיישבה עם מוקדי הנזק, הייתה קוהרנטית והקרינה מהימנות.

עדותה של התובעת 2 אף נתמכת בתיאורו של הנתבע 1 לאופן סטייתו שנועדה להשתלב במרווח שנוצר בין רכב התובעות לבין הרכב שלפני רכב התובעות, על אף שלא היה די מרווח כדי שייכנס עם רכבו בבטחה.

מכאן, שהאחריות חלה במלואה על הנתבע 1.

באשר למחלוקת בעניין היקף הנזק הנטען, הרי שמאחר שהנזק נתמך בחוות דעת שמאי ובאסמכתאות המתאימות, ומאחר שהצד שכנגד לא הגיש שומה נגדית שככלל באמצעותה ניתן היה לסתור את גובה הנזק, ואף לא ביקש לחקור את שמאי התובעת על חוות דעתו, הרי שסכום התביעה בדין יסודו.

6. הנתבעים, באמצעות הנתבעת 2, ישלמו לתובעות את הסכומים הבאים:

6.1. סכום התביעה, בתוספת אגרת בית המשפט ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל.

6.2. שכ"ט עו"ד בשיעור 11.7% מהסכום המוצמד שנפסק.

6.3. שכר העדים כפי שנפסק בדיון.

הסכומים הכוללים ישולמו תוך 30 יום.

7. הנתבעת 2 תישא בשכר עדיה כפי שנפסק בדיון.

8. המזכירות תמציא את פסק הדין לבאי כוח הצדדים בדואר רשום ותסגור את התיק.

ניתן היום, כ"ח כסלו תשע"ז, 28 דצמבר 2016, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: איי.די.איי חברה לביטוח בע"מ
נתבע: איתי קארח
שופט :
עורכי דין: