ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין משה קרן נגד א.מ.נ סאן סולאר בע"מ :

בפני כבוד ה שופט אלדד נבו

התובע

משה קרן

נגד

הנתבעת

א.מ.נ סאן סולאר בע"מ ח.פ 514354133

ב"כ התובע: עו"ד יצחק הוס
ב"כ הנתבעת: עו"ד גיא קונפורטי

פסק דין

1. התובע, בעלים של בית צמוד קרק ע בישוב מעלה אפרים, ביקש להתקין בביתו מערכת סולארית לייצור חשמל, ולצורך כך התקשר עם הנתבעת בהסכם מיום 21.4.2011.

2. לחתימת ההסכם קדם מו"מ אשר החל ביוזמת הנתבעת, ובו הוצגו לתובע היתרונות הכלכליים שבהתקנת מערכת סולארית לייצור חשמל, לרבות הסכומים שמשולמים על ידי חברת החשמל לבעלי המערכות, התורמים מייצור החשמל בביתם לרשת החשמל הארצית.

3. מעיקרי ההסכם:
א. התובע רכש מהנתבעת מערכת בהספק של 8 קילו וואט פיק (KWP), תמורת 113,000 ₪ + מע"מ.
ב. בהסכם הובהר כי יתכן שכלל לא ניתן יהיה להתקין מערכת סולארית בבית התובע בשל בעיה פיסית ו/או תכנונית (ס' 2.4), אולם מכשול כזה לא היה בפועל.
ג. עוד הובהר כי יתכן שינוי לא מהותי בהספק המערכת שי ותקן בפועל לבין ההספק שנקבע בהסכם (ס' 2.9).
במקרה כזה סכום התמורה ישתנה ב – 2.3 $ + מע"מ לכל וואט – פיק.

4. לאחר חתימת ההסכם, החלו הצדדים לפעול למימושו, בין היתר, לקבלת אישורים מתאימים מהרשויות ומחברת החשמל.

5. התובע אף החל לשלם עבור התקנת המערכת, ועד ליום בו נוצרה המחלוקת שבין הצדדים, שילם 112,172 ₪ כולל מע"מ (נספחים ה 2 – 4 לתצהיר התובע).

6. אולם התברר, כי בחברת החשמל נקלטה הזמנה לחיבור מערכת בהספק של kw4 בלבד ולא kw8, כפי שהוסכם בין הצדדים. הדבר התברר לתובע בביקור מקדים בביתו, שנערך ביום 20.12.11 (ראו נספח ב' לתצהירו – תדפיס ההזמנה בחברת החשמל).
הדבר נבע כתוצאה מסוג המונה שהיה מותקן בביתו של התובע בעת קליטת ההזמנה בחברת החשמל - מונה חד-פאזי.

7. חברת החשמל הוציאה ביום 22.12.11 אישור להתקנת המערכת בתוך 180 יום וציינה כי התקנת המערכת בתוך פרק זמן זה תזכה את התובע בתעריף של 1.67 ₪ לכל קילו וואט המיוצר במתקן שבביתו (נספח ג' לתצהיר התובע).

8. הנתבעת מצדה הוציאה לתובע ביום 10.1.12 מכתב ובו היא מודיעה לו שהתקבל אישור חב' החשמל להתקנת מערכת בהספק של kw8, למרות שאישור כזה לא ניתן מעולם.

9. הנתבעת ניסתה לתקן את התקלה ולעדכן את ההזמנה למערכת בהספק של kw8, אולם ניסיונותיה לא צלחו הואיל ועל מנת להגדיל הספק של מערכת סולארית, יש לבטל הזמנה קודמת ולהזין הזמנה חדשה. נוהל זה, משום מה, לא היה מוכר לנתבעת (נספח ז' לתצהיר התובע – מכתב חברת החשמל מיום 21.4.12).

10. בסופו של דבר, הותקנה בביתו של התובע מערכת בהספק של 4.48KW, אם כי פיסית הותקנה תחילה מערכת של kw8 שחלקה פורק על ידי הנתבעת.

11. עדי הנתבעת, אמיר מאיר , צבי לבנון ואייל בן יעקב, הסבירו את שהתרחש מנקודת מבטה של הנתבעת.

12. אמיר מאיר טען בתצהירו כי לתובע היה ברור, שאם לא יוחלף המונה בביתו למונה תלת פאזי בהקדם, ההספק המקסימלי של המערכת שתותקן בביתו יהיה kw4.48 (ס' 14 לתצהירו). לטענתו, כלל לא הובטח לתובע הספק כזה או אחר, הואיל ולצורך כך יש אישורים מגופים שונים (ס' 16 לתצהיר).
מר מאיר הפנה לס' 2.9 להסכם שצוין לעיל, וטען כי במקרה זה התממשו אותן מגבלות תכנוניות ופיסיות שצוינו בהסכם (טענה הסותרת את האמור בסעיף 10 לתצהירו שם צוין כי מבחינה פיסית לא הייתה כל מניעה להתקין מערכת בהספק של kw8).

13. מר מאיר טען, כי בפועל הוגשה לחברת החשמל בקשה לחיבור מערכת סולארית בהספק של kwp15 (נספח ה לתצהירו).

14. מר מאיר אף טען שקיבל אישור רשות החשמל מיום 29.12.11 להפעלת מערכת בהספק של kwp15, אלא שאישור זה אינו אישור של חברת החשמל, שהיא הגורם הרלוונטי הנותן את האישור הנדרש.

15. מר מאיר טען כי לא ברור לו כיצד חברת החשמל הזינה הזמנה של 4kwp על דעתה, כשהוא הגיש בקשה ל – 15kwp ואף טען כי חברת החשמל פעלה שלא כדין.

16. אולם, ממכתבו של המהנדס, צבי לבנון, מטעם הנתבעת, מיום 3.4.12, עולה כי בניגוד לאמור בתצהירו של מר מאיר, ההזמנה נרשמה לפי kwp4, בהנחיית חברת החשמל, בידיעת הנתבעת ובהסכמתה. כל זאת, הואיל ובשלב הגשת הבקשה עדיין לא היה מותקן בביתו של התובע מונה וחיבור תלת פאזי.

17. המהנדס, צבי לבנון, חזר בתצהיר עדותו הראשית על גרסתו של מר מאיר, וכך עשה גם מר אייל בן יעקב ביחס לעיקרי הדברים.

18. במהלך החקירות הנגדיות התבררו העובדות הנוספות הבאות הרלוונטיות לצורך הכרעה:

א. לנתבעת היה ידוע בעת הגשת הבקשה לחברת החשמל, כי הבקשה מוזנת לפי הספק של kwp4. לעניין זה העיד, מר מאיר אמיר:
"ש. אבל ידעת ביום ההגשה שמבחינת חברת החשמל זה 4 קילוואט ת. ידעתי מבחינת המועד שבו הגשתי את הבקשה ונאלצתי על פי בקשת חברת חשמל כי עוד לא היה מונה תלת פאזי שיש מערכת 4 קילוואט, 7-8 ימים אחר כך, עת פגש המהנדס שלי את נציג חברת החשמל, ואמר לו 8 קילו והוא אמר לו – בסדר, טופל וחוזר אלי המהנדס ואומר הבעיה של משה קרן טופלה ואמרנו "יש" ובדיעבד מסתבר שלא, מה יכולתי לעשות?"
(עמ' 45, ש' 6-10 לפרוטוקול)

ב. מאז הזנת הבקשה ועד לסיור המקדים, הנתבעת לא עדכנה את חברת החשמל כי במקום מותקן כבר מונה תלת-פאזי וכי יש לעדכן את ההזמנה (עדותו של מר מאיר בעמ' 44 שורות 1-3 לפרוטוקול).

ג. בעת הסיור המקדים, הגיע נציג חברת החשמל עם טופס ההזמנה, ובניגוד לגרסתו של המהנדס צבי לבנון, לא הובטח לנתבעת שינוי פרטי ההזמנה, אלא לכל היותר נאמר כי העניין ייבדק.
המהנדס לבנון לא ידע לספר מה היו הדברים המדויקים שנאמרו לו על ידי נציג חברת החשמל אלא על תחושותיו בלבד:
"ש. אז מתי נודע לך שהגשת בקשה ל-15 ואושר 4 ת. בסיור המקדים עם חב' החשמל, יש תיאום טכני לקראת ההתקנה, אנחנו דיברנו איתו ואז הוא הסתכל בדף והוא רואה שאצלו רשום 4 קילוואט ואמרתי לו – לא, אנחנו הגשנו בקשה ל-15 ואנחנו בכלל רוצים להתקין פה 8 ואז הוא רשם איזה משהו בדף שלו וזהו, מבחינתי נסגר העניין ואושר.
ש. אתה פעם הצלחת לסדר למשרדי הממשלה או חברות ממשלתיות משהו כזה בעל פה ת. זה לא היה בעל פה, זה היה בכתב, הוא רשם לעצמו ש. ראית מה הוא רשם
ת. אני לא זוכר באותו זמן אם ראיתי או לא. בהמשך ביקשתי לקבל. ראיתי שהוא רשם."
(עמ' 34, ש' 24-31 לפרוטוקול)

רישומיו של נציג חב' החשמל אינם מתיישבים עם גרסתו של המהנדס לבנון, ורואים בבירור כי על הטופס מסומן "?" בסמוך לרישום kwp8.

ד. לאחר אותו סיור, בו המהנדס לבנון טען כי הבין שנציג חברת החשמל אישר שינוי ההזמנה, אף אחד מעובדי הנתבעת לא טרח לברר עמו למחרת או במועד כלשהו מאוחר יותר כי השינוי אכן מתבצע . כצפוי, דבר לא השתנה ובוודאי לא פרטי ההזמנה.

ה. בחודש ינואר 2012 (תאריך מדויק לא ידוע) הודיעה הנתבעת לתובע כי התקבל אישור חברת החשמל למערכת בהספק של kwp8, למרות שאישור כזה לא התקבל מעולם, ודרשה ממנו תשלום נוסף מתשלומי התמורה.
בהתאם, התובע שילם לה סכום נוסף , ובסה"כ עד למועד זה שילם 112,172 ₪ (נספח ים ד - ה בתיק המוצגים מטעם התובע).

ו. רק לאחר שהותקנה המערכת, התברר כי המצג שהציגה הנתבעת לתובע היה מצ ג שווא, ואין אישור להתקנת המערכת בהספק של kwp8. לפיכך, פורקו חלק מהפאנלים הפוטו-וולטאים, והמערכת הותאמה להספק של kwp4.48. מספר פאנלים לא פעילים נותרו בידי התובע.

19. מן העובדות דלעיל מתבקשות המסקנות הבאות:

א. הנתבעת מכרה לתובע מערכת סולארית לייצור חשמל בהספק של 8kwp, אולם סיפקה לו מערכת בהספק של kwp4.48.

ב. לנתבעת היה ידוע מהרגע הראשון כי אין אישור להתקנת מערכת בהספק של kwp8 בביתו של התובע, ולמרות זאת גבתה ממנו תשלום עבור המערכת, כאילו הייתה בהספק של kwp8.

ג. הנתבעת הסתירה מהתובע לאורך כל הדרך, החל משלב המו"מ ועד למועד חיבור המערכת, כי אין לה אישור של חברת החשמל להתקנת מערכת בהספק של kwp8.

ד. אמנם, הסיבה לכך שלא היה אישור היא סוג המונה שהיה מותקן בבית התובע, אך עובדה זו הייתה ידועה לנתבעת, והיא לא עשתה דבר לאחר שהותקן מונה תלת – פאזי, על מנת לתקן את פרטי ההזמנה או לקבל אישור של חברת החשמל להתקנת מערכת בהספק של kwp8, כפי שהבטיחה לתובע.

ה. בכך, נהגה הנתבעת בחוסר תום לב כלפי התובע. היא לא נהגה כלפיו בשקיפות והסתירה פרטים מהותיים הנוגעים לעיקר העסקה. היא גם גבתה ממנו כספים שלא כדין, כספים שלא הגיעו לה, ועד היום היא מחזיקה באותם כספים שלא כדין.

ו. הנתבעת הפרה את ההסכם שבין הצדדים, ועליה להשיב לתובע את הכספים שגבתה שלא כדין ולשלם לו פיצוי בגין הנזקים שגרמה לו.

ז. הנתבעת אף התרשלה בביצוע הפרוייקט ולא נהגה כפי שמצופה מחברה העוסקת בתחום זה לפעול. לכן, גם מטעם זה הנתבעת אחראית לפצות את התובע בגין הנזקים שנגרמו לו.

20. השבת כספים שנגבו שלא כדין:

א. ההסכם בין הצדדים הוא להתקנת מערכת בהספק של kwp8 תמורת 132,210 ₪ (כולל מע"מ).

ב. בפועל הותקנה מערכת בהספק של kwp4.48 והתובע שילם סך של 112,172 ₪ עבורה .

ג. הואיל ושוויה הכלכלי של המערכת הסולארית הוא פונקציה של ההספק המזכה בתגמול חודשי, הרי שהנתבעת הייתה זכאית לתשלום סכום מירבי של 74,038 ₪. עליה להשיב לתובע את הסכום העודף על סכום זה – 38,134 ₪.

21. הפסדי הכנסות עתידיות:

א. התובע טוען שכתוצאה מרשלנותה של הנתבעת, נגרם לו הפסד כלכלי בדמות ההכנסות העתידיות שהיה אמור לקבל מאותו חלק של המערכת שלא הותקן לבסוף (ההפרש הוא הספק של kwp 3.52).

ב. כפי שהתברר במהלך שמיעת הראיות, עדכון ההזמנה במועד שבו הותקן מונה תלת פאזי, היה כרוך בהזנת הזמנה חדשה בחברת החשמל (ראה לעניין זה מכתב חברת החשמל מיום 3.4.12 וכן עדותו של התובע בעמ' 15, ש' 17-20 לפרוטוקול).

ג. הדבר היה מעמיד את התובע בסיכון שבאותו מועד, כל המכסות שהוקצו לאותה שנה היו מנוצלות, וחברת החשמל הייתה דוחה את בקשתו כליל.
במקרה זה, לא היה זוכה אף למערכת של kwp4.48 כפי שהותקנה בביתו.

ד. התובע העיד כי אינו יודע כיצד היה פועל אילו היו מוסרים לו את המידע הרלוונטי, והאם היה לוקח סיכון שלא תהיה לו מערכת סולארית כלל (עמ' 15 ש' 26-31 לפרוטוקול).
הוא הוסיף כי:
"ש.ב. נניח שהיו עושים מה שאתה אומר ב-20 לחודש והיו מחליפים בקשה בבקשה וחב' החשמל לא היתה מקבלת את זה והיתה אומרת לך שהמכסה נגמרה ומערכת אין לך בכלל, היו לך טענות לנתבעת?
ת. הייתי מבטל עסקה אם אין מערכת
ש.ב. היו לך טענות לנתבעת על משהו שהיא עשתה לא בסדר, או על פיצוי של הפסד הכנסות ממערכת שאין לך פתאום ת. עדכנתי אותם בזמן אמת על כל שלב שעשיתי, אם זה שהגשתי בקשה למועצה או הזמנתי מודד, הכל הם ידעו. הם ידעו שבעוד 3 ימים מחליפים לי מונה. בעיקרון היינו מבטלים את העסקה וזהו ש.ב. לא היית מבקש הפסדי הכנסות למשל
ת. לא, כי לא שילמתי עדיין, אלא רק מקדמה.
ש.ב. הפסד ההכנסות הוא לא בגלל התשלום אלא בגלל הרשלנות הנטענת ת. אם הם היו מגישים את הבקשה וחברת החשמל היתה דוחה אותם, זו לא היתה אשמתם."
(עמ' 16, ש' 9-19 לפרוטוקול)

ה. ואכן, התוצאה הסופית לפיה בביתו של התובע מותקנת מערכת בהספק של kwp4.48, אינה תלויה בהכרח בהתנהגות הנתבעת. אמנם הנתבעת פעלה ברשלנות, בחוסר תום לב, תוך הסתרת מידע מהתובע, אך אילו הייתה נוהגת כפי שהתובע טוען שהייתה צריכה לנהוג, קרי מבטלת את ההזמנה הראשונה ומגישה הזמנה חדשה ב – 20.12.11, הייתה התוצאה אחת משתיים:
או שהבקשה הייתה מאושרת והתובע היה זכאי למערכת של kwp8, או שלתובע לא הייתה מערכת כלל.

ו. מבחינה ראייתית, לא ניתן לקבוע מה התוצאה הסבירה יותר, ולכן הדבר פועל לחובת הנתבעת, ואסביר:
כאשר נהגה הנתבעת כפי שנהגה, כלומר תוך הסתרת פרטים מהותיים מהתובע, נמנעה ממנו האפשרות לבחור כיצד לפעול אל מול המכשול שהתעורר.
אילו הייתה הנתבעת מגלה לתובע מהרגע הראשון, כי אין אפשרות להזמין מע' של kwp8 ומסבירה לו את הסיכון בשינוי ההזמנה במועד מאוחר יותר, היה יכול התובע להחליט להישאר עם מע' של kwp 4.48 או ליטול על עצמו את הסיכון שבעדכון ההזמנה.
בכל אחד מהמקרים לא ניתן היה לבוא בטענה כלשהי לנתבעת, הואיל וההחלטה הייתה בידיו של התובע, לטוב ולרע.
אולם, בהסתרת הפרטים, מנעה הנתבעת מהתובע את האפשרות לבחור בעדכון ההזמנה ואת הסיכוי שההזמנה המעודכנת הייתה מקבלת אישור של חברת חשמל. אובדן סיכוי זה הוא נזק שעל הנתבעת לשאת בו.
שיעור הסיכוי שאבד אינו ידוע כתוצאה מהתנהגות הנתבעת, אשר גרמה בהתנהגותה לנזק ראייתי בעניין זה.
משמעות הדבר היא כי על הנתבעת להוכיח מה ההסתברות שחברת החשמל הייתה דוחה את הבקשה המעודכנת, ובהיעדר ראיה שכזו, ההנחה היא שסביר יותר שהבקשה הייתה מתקבלת.

ז. בכך מתקיים הקשר הסיבתי בין התנהגות הנתבעת לאובדן ההכנסות והמסקנה היא כי על הנתבעת לשלם לתובע פיצוי בגין אובדן הכנסות שהוא הפרש ההספקים בין המערכת שנמכרה למערכת שהותקנה.

ח. להוכחת הפסדיו, הגיש התובע חוות דעת מומחה של רו"ח, אביטל זך.
רו"ח זך ערכה חישובים בדבר הפסדיו הנטענים של התובע לתקופה של 20 שנה מיום התקנת המערכת, והגיעה למסקנה כי סך כל ההפסד שנגרם לו הוא 277,896 ₪.
אולם, כפי שהתברר בחקירה הנגדית, בחוות הדעת נפלו טעויות חישוב תמוהות אשר לא ניתן להן הסבר.
כך לדוגמה: בשנת 2018 הגיעה המומחית למסקנה כי ההכנסה הצפויה ממערכת של kwp8 היא 26,385 ₪, הכנסה ממערכת של kwp4.48 היא 22,317 ₪. ההפרש הוא 4,068 ₪, אולם בחוות הדעת מופיע הפרש של 14,950 ₪. כך לאורך כל החישוב המוצג בסעיף 3 לחוות הדעת. רו"ח זך לא ידעה לתת הסבר למקור הטעות ולא יכולה הייתה לתת חישוב חלופי כלשהו לנזק הנטען, ולכן על סמך חוות דעתה לא ניתן לקבוע כל ממצא.

ט. הנתבעת הציגה אף היא חוות דעת מומחה לעניין ההפסדים. המומחה מטעמה, ד"ר מאיר אמיר (שאינו אותו אמיר מאיר מנהל הנתבעת), הגיע למסקנה כי סך כל ההפסד שנגרם לתובע הוא 31,029 ₪ בערכים של דצמבר 2011. המומחה הציג חישוב של ההכנסות ממתקן של kwp8 לעומת מתקן של kwp4.48. לשיטתו, הרווח הנקי המהוון ממתקן של kwp8 הוא 61,819 ₪, ואילו ממתקן של kwp4.48 הוא 28,703 ₪. זאת לאחר שהפחית את עילות ההשקעה וההוצאות בגין כל מתקן.
מן הטבלאות שבעמודים 7-8 לחוות דעתו עולה כי המומחה ערך את חישוב ההיוון לפי ריבית של 7.6%. ההסבר שניתן לכך בעמ' 6 לחוות דעתו, הוא כי זו הריבית הממוצעת שבין התשואה הנדרשת על ההון העצמי לפי רשות החשמל (14%) לבין הריבית הבנקאית על ההון העצמי (6%), לפי יחס המימון של הפרויקט, 20% הון עצמי ו – 80% אשראי בנקאי.
על הסבר זה חזר בחקירתו הנגדית (עמ' 23, שורות 16-27 לפרוטוקול).
הסבר זה ודרך החישוב שהציג המומחה אינו סביר בעיני. חישוב ערך נוכחי של הפסדי הכנסה עתידיים צריך להיות מבוסס על ריבית היוון של השקעות חסרות סיכון.
בנתונים שהכניס המומחה לטבלאות נלקחו בחשבון כבר כל מרכיבי הסיכון, כגון בלאי ותחזוקה שוטפת של המערכת.
לכן, בעריכת החישוב, יש לקחת בחשבון ריבית היוון המקובלת כיום בפסיקה לחישוב הפסדי הכנסה עתידית בשיעור של 3%.

לעניין זה יצוין, כי גם הנתבעת, כאשר הציגה בפני התובע את רווחיו העתידיים הצפויים מהפרוייקט, ערכה את חישוביה על בסיס ריבית בנקאית של 4.5% ( מוצג ת/1) ולא על בסיס הריביות המוצגות בחוות הדעת מטעמה.

שני המומחים מסכימים כי תקופת החישוב היא 20 שנה.
מהנתונים שבחוות הדעת מטעם הנתבעת ניתן לראות כי ההפסד השנתי כתוצאה מפער ההספק הוא 9,500 ₪ = בממוצע ובקירוב.
על כן, חישוב אקטוארי של ההפסדים העתידיים, נכון לתחילת התקופה - דצמבר 2011 , הוא 142,746 ₪.
מסכום זה יש להפחית את הפרש העלויות בין המערכות כפי שמופיע בחישוב המומחה מטעם הנתבעת, 43,392 ₪.
התוצאה היא כי הפסד ההכנסה העתידית כתוצאה מהפער שבין הספק המערכות הוא 99,354 ₪ נכון לחודש דצמבר 2011.

22. אם כן, כתוצאה מהפרת ההסכם מצד הנתבעת, עליה לשלם לתובע סך של 38,134 ₪ בגין החזר התשלום עבור המערכת וסך של 99, 354 ₪ עבור הפסדי הכנסות עתידיות.
סכומים אלה יש לשערך מתחילת חודש דצמבר 2011.

23. אינני מקבל את טענות הנתבעת כלפי התובע בכל הנוגע לאי השבת הפנלים הסולאריים העודפים שהותקנו בביתו.
ראשית – לא הוכח שווים של אותם פנלים ולא הוכחה הכמות המדויקת שלא הושבה [כיוון שחלק מהפנלים פורקו ונלקחו על ידי הנתבעת] .
שנית – התובע היה רשאי להחזיק בפנלים מכוח זכות העיכבון, כל עוד הנתבעת החזיקה שלא כדין בכספים ששילם לה מבלי שהיתה לה זכות לקבלם.
אילו הנתבעת היתה פועלת להחזיר לתובע את התשלום העודף ששילם לה לאחר שהטעתה אותו לחשוב שהתקבל אישור חברת החשמל למערכת בהספק מלא – היתה יכולה לבוא בטע נות בנוגע לאותם פנלים, אולם היא לא עשתה זאת.

24. התביעה שכנגד:

א. התובעת שכנגד טוענת כי העניקה לנתבע שכנגד שירותי תכנון למערכות נוספות בבית אחר שבבעלותו. כל זאת במסגרת מו"מ ליישוב הסכסוך ביניהם.
היא דורשת עבור עבודתה סך של 25,000 ₪. התובעת שכנגד לא הציגה כל ראיה בדבר אופן החישוב שהביא אותה לסכום זה. אולם, בין הצדדים הרי נחתם הסכם ביום 21.11.11 ביחס למערכת הראשונה, ושם צוין במפורש מה עלות התכנון. בסעיף 4.2.2 להסכם נקבעה עלות התכנון בהסכמת הצדדים על סך 5,000 ₪ בתוספת מע"מ. התובע, הוא הנתבע שכנגד, מודה בכתב התביעה כי יש לקזז את עלות התכנון של המערכת הנוספת מסכום ההחזר שמגיע לו (סעיף 32 לכתב התביעה).
לכן, בעניין זה מתקבלת התביעה שכנגד באופן חלקי, ומסכום ההחזר שנקבע לעיל יופחת סך של 5,000 ₪ בתוספת מע"מ.

ב. התביעה שכנגד להשלמת התשלום החוזי למערכת של kwp8 נדחית, לנוכח מסקנותיי בתביעה כי על התובעת שכנגד להשיב כספים לנתבע שכנגד.

ג. התביעה לתשלום 50,000 ₪ בגין לשון הרע שכביכול הוציא הנתבע שכנגד אודות התובעת שכנגד, נדחית בהעדר כל ראיה לכך. התובעת שכנגד אף זנחה טענותיה בתיק זה בסיכומיה.

התוצאה

25. התוצאה היא כי התביעה מתקבלת והתביעה שכנגד מתקבלת באופן חלקי כך שחיובי הנתבע שכנגד יקוזזו מחיובי הנתבעת.
הנתבעת תשלם לתובע סך של 131,638 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית חוקית מיום 1.12.2011 ועד לתשלום בפועל.
כמו כן, הנתבעת תשלם לתובע הוצאות משפט בסך 6,000 ש"ח ושכ"ט עו"ד בסך 25,000 ₪ [כולל מע"מ] . סכומים אלה נקבעו לאור היקף ההליכים שנוהלו, הסכום שנפסק לחובת הנתבעת ובהתחשב בעובדה שסכום התביעה היה גבוה משמעותית מזה שנפסק.

ניתן היום, כ"ח כסלו תשע"ז, 28 דצמבר 2016, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: משה קרן
נתבע: א.מ.נ סאן סולאר בע"מ
שופט :
עורכי דין: