ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ברכה זייבלד נגד אנרבר תעשיות מזון בע"מ :

בפני כבוד הרשם שמעון רומי

משיבה/ זוכה

אנרבר תעשיות מזון בע"מ - ח"פ 513862706

נגד

מבקשת / חייבת
ברכה זייבלד - ת.ז. XXXXXX716

החלטה

ביום 27.12.15, ניתן פסק דין הדוחה את התנגדות המבקשת, מעת שלא התייצבה לדיון בבקשתה.

ביום 10.02.16 הגישה המבקשת על גבי 17 עמודים, בקשותיה: בקשה לביטול פסק הדין (מחובת הצדק ולחילופין עפ"י שיקול דעת) כמו גם בקשה לעיכוב הליכי הוצאה לפועל.

בהחלטה מיום 13/3/2016 זומנו הצדדים לדיון שתכליתו חקירת המוסר אשר על בסיס אישור המסירה והתצהיר שלו ניתן פסה"ד ביום 27/12/2015.

שני הצדדים חברו יחדיו בבקשתם לזמן את השליח, מר יוסי מנחם, לחקירה על תצהירו ועל עובדות המסירה ובעשותם כך הסכימו, כי גורל הבקשה ימוקד בהכרעה על בסיס חובת הצדק.

אישור המסירה השייך וכן תצהיר המוסר הוגשו כמוצג מש/1 א' וב' באישור המסירה נרשם מועד מסירה 20/12/2015 וכך גם בתצהיר.

בראשית הדיון שהתקיים ביום 3/7/2016 נסתבר, כי לבד מתצהיר המוסר מש/1 הנ"ל קיימים גם שני תצהירים נוספים של אותו מוסר והחקירה החלה בתצהיר המוסר שהוגש ע"י ב"כ התובעת בתגובתו (בקשה מס' 3) מיום 8/3/2016.

המוסר נשאל בחקירתו הנגדית, כי עשה את המסירה ברח' מנחם 14, וכשהופנה לעבר סעיף 2 של תצהירו שנעשה בפני עו"ד אדיר גורן ביום 7/3/2016 (שם נרשם כי המסירה הייתה ברח' משיב מנחם 14 דירה 4) אמר, כי מקום ביצוע המסירה היה ברח' משיב מנחם 14/14 בירושלים.

גם ביחס לסעיף 3 של תצהירו שנעשה בפני עו"ד אונגר ביום 22/2/2015, נשאל העד והעיד, כי מקום ביצוע המסירה היה ברח' משיב מנחם 14/14 וזאת בשונה מהאמור בסעיף 2 לתצהיר שנעשה ביום 7/3/2016, שם רשום דירה 4 באותו רחוב ירושלים.

כשנשאל לגבי מספר הדירה נוכח הפער בין שני התצהירים ענה: לגבי מספר הדירה אני לא יכול לזכור מהתאריך של המסירה עד עכשיו ולא יכול לזכור דירה ספציפית של כל חייב..."
כשנשאל העד מי זו משפחת רנד (בתצהיר מיום 22/12/2015) ציין המוסר, כי עם משפחת רנד בדירה 13 אימת את כתובת מגוריה של הנתבעת) וענה, כי אלו המאמתים אך לא יכול היה לזכור כיצד גרים הם ביחס למבקשת.
כשנשאל, האם ראה את המבקשת ענה, "משפחת רנד גרים קומה מתחת בדרך כלל סדר הדירות הולך 1,2...אני לא יכול לזכור את פרטי המקרה הקונקרטי ביום בו הייתי במקום המסירה וזאת אני עונה לאחר שביהמ"ש מזכיר לי בפעם השישית שאני צריך להעיד רק על עובדות שבידיעתי ולא על מה שאני עושה בדרך כלל".

משהופנה המוסר לתצהיר נוסף (החתום על ידו ומציין כי מסר את הכתב לידיו של הנמען) ביחס לאמור בסעיף 5 לתצהירו מיום 7/3/2016, שם הצהיר, כי לאור בקשת הנתבעת הושארה המעטפה על דלת הדירה – התבקש להסביר את הפער האם מסר לידיה או לא מסר וענה, מס רתי לה.
פער נוסף בין שני תצהירים אליהם הוסבה תשומת לבו של המוסר הוא, בין התצהיר מיום 20/12/2015 הנוקב במקום הביצוע ברח' משיב מנחם 14/14 י-ם, שם נכתב, כי אימת את מען הנתבעת עם משפחת רנד מדירה 13, לבין תצהיר מיום 7/3/2016 המתייחס למען הנתבעת כנמצא בין אותו רחוב ובאותו בנין בדירה 4.
העד אישר, כי אכן אימת את מגורי הנתבעת עם משפחת רנד ואת זהותה של הנתבעת אימת עם המאמתת (העד נשאל מה פירוש אימות עם המאמתת וענה כי הוא צלצל לנייד ודיבר איתה מעבר לדלת).
כשנשאל ע"י ביהמ"ש היכן זה כתוב בתצהיר הפנה לסעיף 3, אולם בסעיף 3 של התצהיר מיום 7/3/2016 לא נזכרת כלל טלפון אלא אך ציטוט "שוחחתי עמה מאחורי הדלת".
המוסר אישר, כי לא ראה את המבקשת וכשנשאל כיצד ידע שמישהו עומד מאחורי הדלת ענה כי דיבר איתה מהנייד ושמע אותה מדברת מעבר לדלת.
בהמשך עדותו אמר, כי אינו זוכר ואינו בטוח במאה אחוז אם היה לנתבעת נייד.
אח"כ אישר המוסר, כי לא ראה את המבקשת ולא מסר לידיה דבר.
בהמשך החקירה החוזרת העיד, כי לא יתכן שהמדובר בבית מס' 14/4, שכן היה זה ביום 14/4/2016 ולא זכר גם אם על הדלת היה שם משפחה .

סיכומי המבקשת קובעים, כי למבקשת לא נמסר זימון לדיון שהיה ביום 27/12/2015 בדרך כלשהי ואף לא בהדבקה במקום מגוריה.
על הדיון נודע לה רק לאחר שהחלו להינקט הליכי הוצאה לפועל.
כתובת מגוריה ברח' משיב מנחם 14.
המשיבה מסתמכת על המצאת הודעה על הדיון הנושא תאריך 8/11/2015 שנשלח לכתובת שאינה כתובתו ומעולם לא התגוררה בה והכל על מנת לזמנה לדיון ביום 27/12/2015.
המבקשת מציין, כי נציגי משרד ב"כ המשיבה שוחחו פעם אחת ויחידה עם בעלה, אולם לא נמסר בשיחה זו מועד דיון.
היו שתי שיחות נוספות עם פלוני שלא הזדהה, חרף בקשות הבעל, אולם נמסרו לו פרטים מדויקים לגבי המועד בו תשהה המבקשת בבית ואף הוצע לו להיפגש במקום אחר אך הוא ביכר שלא להגיע ולא למסור את שאמור היה למסור לידי המבקשת.
אישור המסירה על בסיסו ניתן פסה"ד הוא פיקטיבי ואין בו כל אמת. עובדה זו הוכחה לשיטת המבקשת בחקירת השליח אשר מסר את הכתב לידי המבקשת.
המבקשת מעולם לא פגשה את השליח, לא קיבלה ממנו דבר ולא ידעה על מועד היום ביום 27/12/2016.

חקירת השליח גילתה סתירות בין תצהיריו השונים.
השליח לא יכול היה לדעת האם היה בדירה 4 או בדירה 14 ובנוסף העיד, כי אינו יכול לזכור בין מועד המסירה לבין יום הדיון על דירה ספציפית.
אם אין די בכך גם בחקירה החוזרת שנשאל, האם יתכן כי קיים הבדל בין מספרי הדירות 4 ל-14, (שאלה עליה לא נשאל כלל בחקירה הנגדית מחד, ומאידך, לא הוצגה ההתנגדות לשאלה בחקירה החוזרת), שלל כל אפשרות זו מכל וכל.
השליח לא יכול היה להעיד אם על דלת ביתה של המבקשת היה רשום שם משפחתה אם לאו, כשהתבקש לתאר את מיקום דירתה של משפחת רנד, אשר לפי תצהירו אימתה את מגורי הנתבעת לא עלה בידו לעשות זאת בשל שכחה.
באשר לשאלה, האם נמסרה לידי המבקשת הזמנה לדיון אם לאו, עולה סתירה בין תצהיר אחד המציין כי נמסר לידיה (לבין האחרים שאינם מציינים זאת).
גם באשר לזהות הדמות שקיבלה את הזימון אין וודאות, כי הזיהוי כלל את המבקשת עצמה אלא אך את מענה ולצד כל אלו עלתה גרסה חדשה שאין לה כל זכר באישורי המסירה, לפיה התקשר מטלפון נייד אל המבקשת.

סיכומי המשיבה סוקרים הלכות הקשורות בסוגית ביטול פס"ד ובטיעון העובדתי (בעמוד 3) הדגש הוא על שיחה בין המשיבה לבין בעלה של הנתבעת ובכך אין מאומה עם סוגית המסירה.
את הטעות במספר הדירה להבדיל מכתובת הבניין מנצלת המבקשת שעה שמדובר במוסר העוסק מדי יום במסירת כתבים רבים ולא ניתן לצפות ממנו שלא יטעה באף פרט זניח.
עם זאת זכר, כי מדובר בבניין עם ארבע כניסות וכן כי מסר מכתב לידי שכן מר אהרון רנד שאם לא היה במקום לא היה יודע על קיומו (לא זכור לי כי בוצעה מסירה כלשהי לשכן ולא עולה כך מן הכתבים – ש.ר).

בסכמו את סיכומיו מציינת המשיבה, כי המבקשת ידעה אודות הדיון הראשון מפי בעלה שכן הם הודיעו טלפונית לזוכה פעמיים לפחות, כי אינם רואים צורך להשתתף בדיון ולכן לא הופיעו לדיון לא לראשון ולא לשני.
עוד מציינת המשיבה, כי המבקשת בתצהירה לא העלתה טענת הגנה מפורטת ומנומקת כנדרש ולכן יש לדחות בקשתה.
לחילופין, ואם תתקבל הבקשה עותרת המשיבה להותיר את העירבון שהופקד בתיק ההוצל"פ עד למתן פס"ד סופי.

תשובת המבקשת מיום 21/12/2016 מדגישה את הכשל השב ונשנה שעלה מחקירת השליח בפרטים מהותיים וכי האחרון הותיר רושם שלילי עז בתום חקירתו.
מספר הכניסות בבניין המגורים השייך הוא 2 וזה סותר את מניין הכניסות של השליח (4).
כאשר מדובר בביטול מחובת הצדק אין משמעות לסיכויי ההגנה מציינת התשובה.

מצאתי לנכון להורות על ביטול פסה"ד מחובת הצדק:

כך לטעמי מתחייב מהימצאם של שלושה תצהירים ביחס לאותה מסירה ממש.

בין שלושה התצהירים פער עובדתי אשר אינו מתיישב זה עם זה ודי בכך לטעמי, על מנת לקבוע, כי נפל פגם במסירה.

אין הדעת סובלת, כי מוסר יחתום על שלושה תצהירים בפער זמנים ניכר (התצהיר הראשון נעשה ביום 22/12/2015 והאחרון ב- 7/3/2016 ( והעובדות אינן עובדות בכלל ועובדות שהעיד עליהן המוסר בחקירתו כלל לא בא זכרן באישורי המסירה, כגון, שיחת טלפון שקיים עם הנתבעת.

תצהיר מוסר צריך לסמוך את העובדות העולות מאישור המסירה.
באישור המסירה כאמור לעיל, אין זכר לשום שיחת טלפון ונהפוך הוא, באחד מן האישורים צוין, כי המסירה נעשתה לידי הנתבעת שעה שמעדות המוסר עולה כי המדובר בהדבקה על דלת ביתה.
באחד מאישורי המסירה כלל לא צוינה שעת המסירה שיש לה משמעות רבה בעיקר לעת חקירת המוסר.
השליח העיד בעצמו, כי אינו יכול לזכור עובדות רבות ודי בכל אלו על מנת לקבוע, כי ספק ניכר עולה ביחס לאמיתות המסירה לאחר החקירה הנגדית והחוזרת של השליח.
לו טרח השליח לתעד כראוי את עובדות המסירה באישור המסירה מחד, ולסמוך אותן בתצהיר אחד ויחיד, מן הסתם התוצאה הייתה יכולה להיות אחרת.
מנגד, בהתנגדות ובנספחיה (הנספחים שמקורם במבקשת) לא מסרה המבקשת מען.
עם זאת, היא צירפה ספח תעודת זיהוי להתנגדות שהגישה ומענה ברח' משיב מנחם 14 בירושלים עפ"י הרשום שם.
בין אם לבניין 2, 3 או 4 כניסות, אין מחלוקת בין הצדדים, כי המוסר היה בבית מס' 14 באותו רחוב ממש.
על גבי טופס ההתנגדות שמילאה המבקשת בלשכת ההוצל"פ בתל-אביב מסרה היא כתובת משיב מנחם 14 ירושלים ולא ציינה מספר בית כזה או אחר.

כאמור לעיל, איני סבור שהמוסר שיקר וגם איני סבור, כי מסר את כל העובדות משום שהגשתם של שלושה תצהירים שאינם זהים זה לזה, אינה מאפשרת למסור את כל העובדות כהוויתן מחד, ומאידך, מחוללת ספקות רבים.

התוצאה היא, שתהנה המבקשת מן הספק שיצרה המשיבה ופסה"ד יבוטל מחובת הצדק.

לכן גם איני נזקק לעשות בסיכויי ההתנגדות להתקבל, אם לאו.

אני סבור, כי יש להותיר את העירבון שהופקד בתיק ההוצל"פ ובעתיו שוכלל עיכוב הליכים וביטול הליכים אחרים, על כנו וגורלו יחרץ בתום ההתדיינות שתהא בבימ"ש זה.

ברקע "עסקת היסוד" השייכת לשיק נשוא ההתנגדות מסכת עובדתית הכרוכה בחוזה שהיה בין הצדדים, הפרתו הנטענת, ונזקים שנגרמו בעתיה.
מכאן, ומבלי לקבוע עמדה נחרצת כלשהי, הרי שיש מקום לבחון את טענות ההתנגדות גם בלא הקביעה, כי מגלות הן הגנות של ממש מפני התביעה.

על כן ובנסיבות העניין אעשה שימוש בסמכות המסורה לי בתקנה 205(ג) בתקסד"א:

נתונה למבקשת הרשות להתגונן.

נוכח שווי התובענה (אינה עולה על 75,000.00₪) תתברר התובענה בסדר דין מהיר, בפני כבוד הרשמת הבכירה, קרן מרגולין פלדמן.

החלטה זו תועבר אל כבוד הרשמת.

אין צו להוצאות, עם זאת וכאמור לעיל העירבון שהופקד בתיק ההוצל"פ יוותר על כנו עד להכרעה בתובענה.

ניתנה היום, כ"ח כסלו תשע"ז, 28 דצמבר 2016, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: ברכה זייבלד
נתבע: אנרבר תעשיות מזון בע"מ
שופט :
עורכי דין: