ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין דוד עמנואל בן חור נגד אלעד שלום חלפון :

בפני כבוד ה שופטת רנה הירש

תובע

דוד עמנואל בן חור
ע"י עו"ד שחף היימן

נגד

נתבעים

  1. אלעד שלום חלפון
  2. נתיב אקספרס - תחבורה ציבורית בע"מ

ע"י עו"ד דמיאן קטוק

פסק דין

1. רכבו של התובע ואוטובוס הנתבעת 2 היו מעורבים בתאונת דרכים, וכל אחד מהנהגים טוען כי הנהג האחר סטה מנתיבו.
שמעתי את הנהגים וכן עד לאירוע , עיינתי בנספחי כתבי הטענות ובמוצגים שהוגשו לי, וביחד עם הנהגים וב"כ הצדדים, בחנתי את צילום האזור שלפני מקום התאונה, כפי שניתן לחזות בו באתר המפות של "גוגל".
2. התובע רשם במסמך המתאר את התאונה, אשר צורף לכתב התביעה, כי נסע בנתיב הימני, והאוטובוס שנסע משמאלו "חצה קו הפרדה עבה דחף אותו ופגע בי בדופן שמאלי של רכבי."
בחקירתו טען תחילה כי התמונות נ/1 צולמו במקום אחר, אך לאחר שהבחין ברכבו הנראה בתמונות לצד האוטובוס, תיקן וציין כי זה המקום, וכי "רואים פה את הפס העבה... הפס העבה הזה נותן לנו הגנה למסלול הימני". התובע לא ידע לומר מהיכן הגיע האוטובוס, ובחקירתו הנגדית אישר כי "יכול להיות" ש הדרך בה נסע מתחברת עם הנתיב שבו נסע האוטובוס, ושניהם יחד מצטרפים לכביש 2 בהמשך הדרך.
לא ניתן לקבל את עדותו של התובע. לטעמי, אין חולק כי התובע הגיע מכיוון אזור התעשייה של הרצליה פיתוח לכיוון כביש החוף (כביש 2), בדרך המשתלבת עם כביש העוקף תחנת דלק ובהמשך מצטרפת לכביש הראשי. עוד שוכנעתי כי האוטובוס נסע באותו כביש העוקף את תחנת הדלק, וכי לאוטובוס היתה זכות הקדימה, בשל שלט המוצב בכיוון נסיעת התובע. התמונות שצירף התובע מעידות כי התובע נסע בשול הדרך, אך לא ניתן להסיק על פיהן כי האוטובוס סטה מנתיבו.
על כן, לא עלה בידי התובע להרים את הנטל הנדרש כדי להוכיח כי גרסתו, לפיה האוטובוס סטה ימינה מנתיב הנסיעה ועבר את פס ההפרדה (העבה והמקווקו) לתוך נתיב נסיעת התובע, היא הגרסה הנכונה. לנוכח כניסת התובע לכביש בו נסע האוטובוס בלא להאט ולאפשר לאוטובוס להמשיך בנסיעה, קיימת לתובע אחריות לתאונה.
3. יחד עם זאת, מצאתי כי גם לנתבע 1 קיימת אחריות לתאונה, וזאת על בסיס עדותו, ודברי העד האובייקטיבי שזימן מטעמו.
העד מסר כי הבחין ברכב הנוסע לצד האוטובוס במשך מספר שניות, וחשש "שהולך לקרות פה משהו", ולכן אמר לנהג לעצור. עוד ציין העד כי למרות קריאתו לנהג האוטובוס לעצור, הנהג "לא הבין מה קורה... לא הבין למה אני אומר לו לעצור פתאום...". מכאן עולה כי נהג האוטובוס לא היה ער לנעשה בדרך, ולא ייחס די חשיבות (או לא הבחין כלל) לרכב הנוסע לצדם, לאחר שהשתלב מהכביש המגיע מימין מבלי לעצור ולתת לתובע זכות קדימה. נהג האוטובוס טען כי "אני נוסע בכביש הראשי" חרף העובדה שהוברר כי היה בכביש צדדי העוקף את תחנת הדלק במקום ומשתלב לאחר מכן עם כביש 2.
הנתבע 1 מסר בעדותו שהבחין ברכב הנוסע במקביל אליו, ונהג "תוך כדי שמירת עין עם מה שקורה, אני נוסע, ציפיתי שלא ייכנס לנתיב שלי...". מהעדות אני למדה, שהנתבע 1 הופתע ברגע האחרון כאשר רכב התובע סטה לנתיב נסיעתו, למרות שראה את הרכב ממשיך בנסיעה ולא עוצר לשם מתן זכות קדימה. עוד הוברר, כי נהג האוטובוס לא עצר עד לאחר שהנוסע (העד) קרא לו לעצור.
מכל אלה אני מסיקה כי נהג האוטובוס נסע בידיעה כי קיימת לו זכות הקדימה, בלא ליתן תשומת לב ראויה לרכבים המגיעים בדרך המשתלבת מימינו. למרות שרכב התובע נסע לצד האוטובוס במשך מספר שניות לפחות, נהג האוטובוס לא מצא לנכון להאט ולאפשר לרכב להשתלב לפניו, או למצער, לוודא כי הרכב משתלב מאחוריו באופן שלא תיגרם תאונה כאשר הנתיב שבו נסע הרכב נגמר סמוך לאחר מכן.
4. לכך יש להוסיף את העובדה שמראת הצד השמאלית של התובע התקפלה "החוצה", נזק שאינו מתיישב עם טענת הנתבע 1 שהרכב נסע מהר יותר מהאוטובוס כדי לעקוף את האוטובוס ו"להידחף" לתוך הנתיב, לפניו. לו נסע התובע כפי שהעיד הנתבע 1, ופגע בפינה הקדמית-ימנית של האוטובוס במהלך השתלבותו לנתיב הנסיעה, היתה המראה מתקפלת "פנימה", ולא להיפך.
אמנם, לבית המשפט אין ידיעה שיפוטית המאפשרת קביעת ממצא עובדתי חד משמעי על בסיס אופי הפגיעה במראה שברכב התובע, אך ניתן לקבוע כי הנזק אינו מתיישב עם גרסת הנתבע 1, באופן שפוגע במהימנותו.
5. בנסיבות אלו, ההכרעה בתיק מבוססת בעיקר על תמונות המקום, תמונות הנזק ועדות העד הניטראלי.
לאחר ששקלתי את מידת האשמה של 2 הנהגים המעורבים אני סבורה שיש לחלק את האחריות בין הצדדים כך ש-70% מהאחריות מוטלת על התובע ו-30% על הנתבע 1.
6. על בסיס האמור לעיל, אני מחייבת את הנתבעים, יחד ולחוד, לשלם לתובע את הסכומים הבאים:
א. סך של 1,617 ₪ (30% מסכום הנזק המוכח על פי ת/1, שהוא בסכום של 5,390 ₪).
ב. סך של 1,500 ₪ בגין שכר טרחת עו"ד.
ג. סך של 375 ₪ בגין אגרת משפט.
לנוכח שיעור האחריות המשמעותי שהטלתי על התובע, אינני פוסקת לטובתו הוצאות בגין התייצבותו לדיון.
זכות ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי.
המזכירות תשלח עותק פסק הדין לבאי כח הצדדים.

ניתן היום, כ"ח כסלו תשע"ז, 28 דצמבר 2016, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: דוד עמנואל בן חור
נתבע: אלעד שלום חלפון
שופט :
עורכי דין: