ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין צחי אליחן נגד הכח מכבי עמידר עירוני רמת גן בע"מ :

28 דצמבר 2016
לפני: כבוד השופטת אופירה דגן-טוכמכר

התובע:
צחי אליחן
ע"י ב"כ: עו"ד ל. דמרי בן שחר

-
הנתבע:
הכח מכבי עמידר עירוני רמת גן בע"מ (חל"צ)
ע"י ב"כ: עו"ד י. אבן עזרא

החלטה

בפני בקשה שהגישה הנתבעת לעיכוב ההליכים המשפטייים והעברת הסכסוך לבוררות על פי סעיף 5 לחוק הבוררות, התשכ"ה – 1965.

עיקרה עובדות הצריכות לעניין
התובע יליד 1991 שחקן כדורגל במקצועו.
לטענת התובע ביום 26/8/14 נחתם בינו לבין קבוצת מכבי עמידר (להלן : "הנתבעת") "הסכם שחקן" לפיו יועסק התובע על ידי הנתבעת בעונה 2014/ 2015 למשך 10 חודשים ובתמורה ישולם לו שכר כולל בסך 120,000 ₪ וכן התחייבה הנתבעת להשתתף בעלות שכר הדירה של התובע בסך 2,000 ₪ בחודש.
ביום 6/10/16 הגיש התובע כתב תביעה במסגרתו טען כי הנתבעת לא עמדה בתשלומים שאותם התחייבה לבצע על פי ההסכם, ונותרה חייבת לו סכום בסך כ- 59,000 ₪ בגין השכר החוזי שהוסכם וכן 16,000 ₪ בגין השתתפות בשכר דיר ה.
עוד טוען התובע, כי הנתבעת לא שילמה לו פדיון חופשה בסך 4,017 וכי הוא זכאי לפיצוי בגין הלנת שכר .

טענות הצדדים בבקשה לעיכוב ההליכים
ביום 21.11.16 הגישה הנתבעת בקשה לעיכוב ההליכים בתיק. לטענתה , בהתאם להוראות סעיף 10 לחוק הספורט התשמ"ח – 1988 ולכללים שנקבעו בתקנון ההתאחדות לכדורגל, ובכלל זה תקנון המוסד לבוררות, על הצדדים להביא את הסכסוך שביניהם להכרעת המוסד לבוררות של ההתאחדות לכדורגל. לפיכך לדידה, יש לעכב את ההליכים בתיק דנן ולהעביר את הסכסוך להכרעת המוסד לבוררות של ההתאחדות.
התובע השיב לבקשה וטען כי המוסד לבוררות איננו מוסמך לדון בזכויות קוגנטיות של התוע כעובד, ובכלל זה הזכות לשכר, לפיצויי הלנת שכר ולפדיון חופשה, באשר עניינים אלה נתונים לסמכותו היחודית של בית הדין לעבודה ואינם ברי בוררות . התובע מפנה לפסק הדין בבג"צ 760/79 דיין נ' בית הדין לעבודה. וכן לפסיקת בית הדין הארצי לעבודה בתיק ע"ע 791/05 דורון כץ ואח' נ' רועי ספיר ולבר"ע 575/09 מועדון הכדורגל הפועל ירושלים נ' רונן שוויג.

הכרעה

סעיף 10 לחוק הספורט קובע כדלקמן (ההדגשה אינה במקור):

10. (א) התאחדות או איגוד יתקינו תקנונים שיסדירו את הניהול התקין של הענף או של ענפי הספורט שהם מרכזים, לרבות תקנונים בדבר משמעת, שיפוט פנימי, ובכלל זה מוסדות השיפוט הפנימיים וסדרי הדין שלפיהם ידונו – בכפוף לסעיף 11, העברת ספורטאים – בכפוף לסעיף 11א, וכן בדבר שכר ותשלומים לספורטאים, למאמנים ולבעלי תפקידים אחרים.
(ב) בתקנונים כאמור ייקבעו הוראות בענין מתן הזדמנות שווה לפעילות נשים בספורט וכן ייקבעו בהם כללי אתיקה מקצועית לשופטי ספורט, למאמנים, למדריכי ספורט ולספורטים, בהתאמה לענפי הספורט, וכן לנושאי משרה, כהגדרתם בחוק החברות, התשנ"ט-1999, בהתאחדות או באיגוד, לפי העניין.
(ג) התקנונים האמורים יחייבו את אגודות הספורט, הספורטאים ובעלי התפקידים שבאותו ענף או באותם ענפי ספורט.

סעיף 11 לחוק קובע:
11. (א) הסמכות הבלעדית לדון ולהחליט בענינים הקשורים לפעילות במסגרת התאחדות או איגוד, תהיה בידי מוסדות השיפוט הפנימיים שנקבעו בתקנון לפי סעיף 10, ובהתאם להוראות שנקבעו בתקנון לפי אותו סעיף; החלטות ערכאת השיפוט הפנימית העליונה בענייני משמעת יהיו סופיות ואין לערער עליהן לפני בית משפט.

ברע"א 180/07 אמיר כץ נ' איגוד הכדורסל בישראל (פורסם בנבו) הבהיר בית המשפט העליון כי בענייננו מדובר ב תניית בוררות סטטוטורית, ולא בכזו שהיא פרי הסכמת הצדדים, ועמד על המשתמע מכך :

"ראשית, הבוררות בעניין שלפנינו איננה, כאמור לעיל, בוררות "רגילה" מכוחו של הסכם בוררות, כי אם בוררות סטטוטורית שהינה פרי מצוותו של המחוקק. סמכות השיפוט הבלעדית שהוקנתה למוסד לבוררת בעניינים המנויים בתקנון, הוקנתה לו על ידי המחוקק ולא על ידי הצדדים הפרטיים, דהיינו השחקנים, הקבוצות או האיגוד [ראו: פלפל, בעמוד 169], ויש הסבורים כי "בוררות כזו הינה, למעשה, בבחינת בית-דין מיוחד" על כל המשתמע מכך [ראו: דב לוין טריבונלים שיפוטיים במדינת ישראל – בתי דין מיוחדים ופנימיים 17, 20 (1969) (להלן: לוין)]."

בחוק הספורט אף הובהר במפורש כי מחלוקת בעניין שכר השחקנים הי א עניין הנתון להכרעתו של המוסד לבוררות, ובהתאם להוראות חוק הספורט הותקן תקנון המוסד לבוררות של ההתאחדות לכדורגל. סעיף 2 לתקנון קובע (המצוטט להלן באופן חלקי) :

לדידי, ערכאת הבוררות של ההתאחדות לכדורגל היא הגורם הראשוני והטבעי, המוסמך לדון במחלוקות שבין שחקני הכדורגל לבין הקבוצות המעסיקות אותם . למוסד לבוררות יש היכרות קרובה עם מערכת יחסי העבודה המיוחדת שבין שחקן כדורגל לבין קבוצתו, שהיא מטבע הדברים בעלת מאפיינים שונים מהמאפיינים של מערכת רגילה של יחסי עבודה באופן המחייב ביצוע "התאמות" .
כפי שאפרט להלן, בנסיבות העניין לא מצאתי טעם מיוחד שיצדיק את אי בירורו של הסכסוך בשלב ראשון בפני מוסד הבוררות הפנימי.
בעניין דנן, עיקר המחלוקת בהליך דנן נעוצה בתביעה לשכר חוזי (שהוא מעל לשכר המינימום) ולתשלום שכר דירה, עניינים אשר נתונים לסמכותו הברורה של המוסד לבוררות, שכן אין מדובר בזכויות שמקורן במשפט העבודה המגן . רק בשולי התביעה נכללת טענה בדבר פדיון, וכנגזרת גם התביעה להלנת שכר.
מן הראוי להזכיר בהקשר זה את פסק דינו של בית המשפט העליון בבג"ץ 760/79 דיין נ' בית הדין הארצי לעבודה , שם נקבע כי התביעה להלנת שכר היא הטפל ההולך אחרי העיקר. מאחר שנושא השכר החוזי הוא בסמכות המוסד לבוררות הרי שאין מניעה להעביר את העניין לדיון בבוררות.
אין לכחד כי התביעה לפדיון חופשה היא תבעה המבוססת על משפט העבודה המגן וככזו, לכאורה אין היא ברת בוררות. הדברים מקבלים משנה תוקף לאור התניה הקבועה בהסכם שבין הצדדים לפיו השכר שישולם לתובע כולל פדיון חופשה (קביעה המעוררת לכאורה קושי כשלעצמה). על אף האמור לעיל, לא מצאתי כי די בכך כדי להצדיק השארת הדיון בעניין בבית הדין לעבודה, כאשר עיקר התביעה היא בסמכות מובהקת של המוסד לבוררות , ובשים לב למתכונת ההעסקה הייחודית של השחקנים, אשר נמשכת 10 חודשים ואשר אפשר שמצדיקה הוראה מיוחדת לעניין ניצול חופשה.
העומס המוטל על בתי הדין לעבודה הוא בבחינת סוד גלוי, לנוכח האמור ומאחר שבידי הטריבונל הפנימים היכרות עם המאפיינים היחודיים של יחסי העבודה ו כלים עדיפים לבירור המחלוקת, אינני סבורה כי יש מקום שבית הדין יכנס בנעליו של בית הדין הפנימי בשלב מוקדם של בירור המחלוקת. לא מן הנמנע להזכיר כי שמורה לצדדים הזכות לפנות לבית הדין בבקשה לאישור / לביטול פסק דינו של בית הדין הפנימי, שמעמדו כשל פסק בוררות, בהתאם לעילות הקבועות בדין.
לנוכח כל האמור לעיל אני מורה על עיכוב ההליכים בתובענה. התובע רשאי להביא את עניינו לבירור בפני המוסד לבוררות שליד ההתאחדות לכדורגל.
בהעדר בקשה, אינני עושה צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ח כסלו תשע"ז, (28 דצמבר 2016), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


מעורבים
תובע: צחי אליחן
נתבע: הכח מכבי עמידר עירוני רמת גן בע"מ
שופט :
עורכי דין: