ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אלעד אוזן נגד מה בה תקשורת אינטרנט בע"מ :

בפני כבוד ה שופט יוסי ברכיה

התובע:

אלעד אוזן

נגד

הנתבעת:

מה בה תקשורת אינטרנט בע"מ

פסק דין

1. בפניי תביעה לתשלום פיצויים בסך של 22,000 ₪ בגין משלוח 20 הודעות פרסומיות ע"י הנתבעת , חברה העוסקת בענייני נדל"ן, לתיבת הדואר האלקטרוני של התובע, וזאת ללא הסכמתו (כך נטען) ובניגוד להוראות סעיף 30 א לחוק התקשורת (בזק ושירותים), התשמ"ב- 1982 (להלן- החוק ). ההודעות הפרסומיות התקבלו בתיבת הדואר האלקטרוני של התובע בין התאריכים: 23.8.15-19.11.15.

2. אין מחלוקת בין הצדדים כי כל 20 ההודעות שהתקבלו בתיבת הדואר האלקטרוני של התובע , נשלחו ע"י הנתבעת לתובע, כפי שהעיד מר רם רושקוביץ (להלן- רם) נציג הנתבעת: "כל מה שהתובע טוען שקיבל זה אנחנו שלחנו לו חד משמעית" (עמוד 5 ש' 31-32 ).

3. המחלוקת בין הצדדים הינה, האם התובע נתן אישור לנתבעת, מראש ובכתב לשלוח לו תוכן שיווקי, כאמור בסעיף 30 א (ב) לחוק:
"לא ישגר מפרסם דבר פרסומת באמצעות פקסימיליה, מערכת חיוג אוטומטי, הודעה אלקטרונית או הודעת מסר קצר, בלא קבלת הסכמה מפורשת מראש של הנמען, בכתב, לרבות בהודעה אלקטרונית או בשיחה מוקלטת...".

4. התובע טוען כי מעולם הוא לא ביקש מהנתבעת לקבל ממנה תוכן שיווקי, כך שההודעות נשוא התובענה שהתקבלו בתיבת הדואר האלקטרוני שלו, נשלחו ללא הסכמתו.

5. הנתבעת טוענת כי התובע ביקש ממנה לקבל תוכן שיווקי במספר הזדמנויות, כך שמשלוח ההודעות נשלח כדין ובהתאם להסכמתו.

דיון

6. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובצרופות שצורפו אליהם , ושמעתי את התובע ונציג הנתבעת שהעידו בפניי, הגעתי לכלל מסקנה כי אני מעדיף את עדותו של נציג הנתבעת, שהייתה עדות כנה, אמינה וסדורה על פני עדותו של התובע, שהייתה בחלקה מהוססת ומתחמקת. בנסיבות אלו, מצאתי לדחות את התביעה. להלן נימוקיי.

7. הנתבעת צירפה לכתב הגנתה שני מסמכים אותם היא ערכה והם כונו על ידה Data Base . מסמכים אלו לפי עמדתה של הנתבעת, הם מסמכים המרכזים את הנתונים עם הפניות של התובע לנתבעת באמצעות אתר האינטרנט לקבל תוכן שיווקי.

8. המסמך הראשון הוא טבלה ובה מספר עמודות. בעמודה הימנית של הטבלה תחת הכותרת "תאריך הרשמה" מצויינים תאריכים שונים בהם לטענת הנתבעת , התובע פנה להירשם אצלה. התאריכים המופיעים בטבלה, לפי הסדר הם: 27.12.2004, 9.11.2005, 15.8.2012, 27.12.2004, 9.11.2005, 15.8.2012, 27.12.2004 ו- 9.11.2005. לצד התאריכים מצויינים גם שעות הפניה . בעמודה השלישית מימין שכותרתה: "דואר אלקטרוני" מופיעה כתובת דואר אלקטרוני, שהתובע אישר כי זוהי כתובתו (עמוד 4 ש' 15-16 ) לאורך כל תאי הטבלה באותה עמודה . בעמודה הרביעית מימין שכותרתה: "ס טטוס" מופיע בכל השורות המילה "הוסר" לאורך כל תאי הטבלה באותה עמודה , ובעמודה החמישית מימין שכותרתה: "תאריך הסרה" מופיע בכל התיבות, למעט בתיבה אחת, התאריך 8.12.2015 שעה 09:25.

9. גם המסמך השני הוא טבלה שנערכה ע"י הנתבעת, בעמודה השלישית משמאל תחת הכותרת Message Dat e מופיעים התאריכים: 15.8.2012, 9.11.2005, 27.12.2004. בעמודה הרביעית משמאל שכותרתה : SenderFNameL מופיע השם "אלעד אוזן", הוא התובע בעברית ובאנגלית בכל התיבות. בעמודה החמישית משמאל שכותרתה : SenderPhone מופיעים פעמיים מספרי נייד זהה מול תאריכים 15.8.2012 ו- 9.11.2005 , התובע אישר כי מספר נייד זה הוא שלו (שם, ש' 6-8). בעמודה השישית משמאל שכותרתה: MessageHeaderL מופיעים הכיתובים הבאים: "מתעניין בפרוייקט קרקע חקלאית פרטית בבית חנן"- מול תאריך 15.8.2012, "בקשה להטבה במשכנתא" מול תאריך 9.11.2005, "מתעניין בפרוייקט מגדל פלורנטין" מול תאריך 9.11.2005, "ייעוץ פיננסי" מול תאריך 27.12.2004, ו"בקשה להטבה במשכנתא" מול תאריך 27.12.2004.

10. כאשר נשאל התובע ממתי הוא מכיר את האתר המדובר נשוא התובענה, האתר שמתפעלת הנתבעת ענה: "לא זוכר. אני נכנס לכל מיני אתרים" (עמוד 3 ש' 26-27 ). כאשר נשאל התובע מתי פעם ראשונה שידעת על האתר ענה: "לא יודע להגיד" (שם, ש' 28-29 ). כאשר נשאל האם לפני שקיבל את דברי הפרסום לתיבת המייל שלו הוא ה כיר את האתר ענה: "יכול להיות שכן ויכול להיות שלא. אני לא יודע" (שם ש' 30 וכן עמוד 4 ש' 1 ). כאשר נשאל התובע אם הוא התעניין בעבר בפרוייקטים הקשורים לנדל"ן ענה: "לא יודע" (שם ש' 26-27).

11. נעיין עתה בתשובות התובע לשאלות האם הוא ביקש להפסיק את משלוח הדואר אליו:
"שב"מ: האם ביקשת להפסיק את משלוח הדואר?
ת. ניסיתי. אני מיד אראה שניסיתי. כשקיבלתי את כתב ההגנה בדקתי עוד פעם את עצמי.
ש. למה לא טענת בכתב התביעה שניסית להסיר את הפרטים שלך?
ת. כי אני לא ביקשתי.
ש. למה לא ביקשת?
ת. לא יודע. אין לי תשובה." (עמוד 5 ש' 8-13 ).
בהמשך העיד התובע כי הוא ניסה להתנתק מהאתר פעמיים לפני כחודשיים, אך פעולות אלו לא צלחו על ידו, ואולם "בתקופות הרלוונטיות לתביעה בין אוגוסט- נובמבר 2015 לא ניסיתי כי כבר הגשתי את התביעה ואז הספאם נפסק" (שם, ש' 15-17 ).

12. מעת שישנו רישום מאת הנתבעת המראה כי מספר פעמים, לאורך שנים, התובע פנה לנתבעת לקבלת תוכן שיווקי (כאמור התובע אישר כי מספר הנייד וכתובת המייל הם שלו), היה מצופה כי התובע יספק תשובות ודאיות ולא מתחמקות כפי שהוא ענה לשאלות , האם הוא הכיר את האתר בעבר או התעניין בענייני נדל"ן . תשובותיו של התובע כגון: "לא זוכר", לא יודע", "יכול להיות" וכיו"ב לא הותירו בי רושם אמין.

13. מאידך, כפי שנאמר לעיל, עדותו של רם הותירה בי רושם אמין ומצאתי לקבלה . נבאר עתה את הסיבות לכך.

14. ראשית, רם לא התחמק מאחריות , לא הכחיש ולא הטיל כל אחריות על גורמים אחרים. רם הודה מיד כאמור לעיל , כי תשדורות המייל נשלחו על ידי הנתבעת.

15. שנית, על אף העובדה שכיום שמה של הנתבעת שונה משמה בעת הגשת התביעה: "נדל"ן קום ישראל בע"מ", לא התחמק רם מאחריות החברה היום על פעולות החברה בעת הגשת התביעה ומשלוח הודעות המייל, היינו: אוגוסט-נובמבר 2015. "מלוא האחריות עלי, למרות שאני לא הבעלים היום. ובכל מקרה אני לא מתכחש ולא מאחריות ככל שיש אחריות לתקופה שרלוונטית לתובענה" (עמוד 6 ש' 29-31 ).
עמדתו זו של רם מעידה על אמינות רבה.

16. גם שאר חלקי עדותו של רם מתקבלות על ידי בשל סבירותם .

17. רם העיד , כי מעת שאדם נכנס לאתר הוא יכול לשוטט בו כרצונו, א ך מרגע שהוא רוצה לקבל חומר הוא חייב להשאיר את פרטיו ולתת אישור לכך . החל מהרגע שהוא משאיר את פרטיו הוא מתחיל לקבל חומר שיווקי (עמוד 5 ש' 32-33 וכן עמוד 6 ש' 1 וש' 13 ). רם ציין כי התובע השאיר את פרטיו 4 פעמים בהתייחס לפרוייקטים שונים (שם ש' 14 ).

18. רם הדגים בפניי, את דרך קליטת הנתונים של לקוח באתר הנוכחי של הנתבעת. כאשר לקוח מבקש לקבל תוכן שיווקי, נפתח חלון ו "בו ממלאים את השם, כתובת המייל וטלפון ובחלק התחתון של החלון כתוב שאני מאשר קבלת מידע אודות מבצעים, כאשר אם הלקוח לא מסמן וי בקובייה שמאפשרת את קבלת המידע, אזי הוא יקבל רק את הנתונים על הפרוייקט הספציפי בו התעניין" (שם, ש' 17-19 ). כפי שעלה מהמסמכים שצירף רם חלק מהנתונים אודות התובע ניתנו בשנת 2004, בעת הזו רם לא היה חלק מהחברה, ואולם רם ציין כי "יש המשכיות, אנחנו קנינו את כל הזכויות וכל הפרטים והכל...אני ב- 2004 לא הייתי בחברה אבל קניתי את האתר והכל בהמשכיות, הכל רשום. דיגיטל עובד ב- 0 או 1 או שהדטה קיימת או שלא " (שם ש' 15-21 ).

19. רם העיד כי הנתבעת לא השתמשה בשירותיהן של חברות שיווק שמאתרות עבורה לקוחות פוטנציאליים ושולחים לה "לידים", ובהם פרטי הלקוחות (מספרי נייד ומיילים) להתקשרות ע מם (על שיטת הפעולה של חברות מסחריות וחברות שיווקיות ברכיש ה ובהעברת "לידים" של לקוחות פוטינציאליים, יעויין בפסק דינה המקיף של כבוד הש' כרמית בן אליעזר בת"ק (כפר סבא) 2809-05-16 אלון פנחס נ' טוטוקרד, פורסם בנבו, 15.8.16).

20. רם טען כי מעולם הם לא קנו "דטה" או עשו סחר ב"דטה" של לקוחות (שם, ש' 11-12 וכן ש' 21-22 ) מכאן, טען רם כי "אין שום דרך שנשיג את המייל שלו או את הנייד שלו" (שם, ש' 10 ), אלא אם הלקוח משאיר בעצמו את פרטיו.

21. רם עמד על כך כי התובע העביר באופן עצמאי את פרטיו לנתבעת ובמספר פעמים וכי המסמכים המתעדים את הרישום של הנתבע בתאריכים שונים משקפים את מצב הנתונים לאשורו והם אינם "העתקה של דף אקסל" כדברי התובע (עמוד 7 ש' 9-11 ) .

22. רם הסביר מדוע כאשר התובע רק לאחרונה ניסה להתנתק, הדבר לא עלה בידו, והסיבה היא: כי החל מנובמבר 2015 מועד הגשת תביעתו, התובע כבר נותק מהמערכת ולא היה מחובר, כך שברור למה אם כעת הוא מבקש להתנתק הדבר לא עולה בידו (שם, ש' 24-26 ).

23. רם העיד כי חברתו מעולם לא נתבעה בגין ספאם.

הכרעה

24. כפי שהובהר לעיל, לא מצאתי לקבל את עדות התובע. מאידך מצאתי לקבל את עדותו של רם.

25. אני קובע לפיכך, כי הטבלאות שצירפה הנתבעת ( Data Base ) אכן משקפות את המצב בפועל, וכי החל משנת 2004 פנה התובע אל הנתבעת להירשם במספר פעמים. אני קובע כי למרות שהנתבעת צירפה טבלאות ערוכות על ידה , הנראות לכאורה כטבלאות שניתן לערכן ו"לשפצן" לצורך המשפט, הרי שטבלאות אלו משקפות את מאגר הנתונים הנכון שהיה קיים אצל הנתבעת לאורך השנים.

26. האמור בטבלאות אלו נרשם בזמן אמת, ואיני מקבל את הטענה כי הנתבעת "בדתה" נתונים אלו מליבה, או ערכה אותם לצורך המשפט. בטבלאות מופיעים נתונים מדוייקים לרבות שעת קבלת הנתונים ולרבות פניה מסודרת עם בקש ות ספציפי ות של התובע לקבלת מידע. אין המדובר בנתוני סרק, ואני מקבל את עדותו של רם כי נתונים אלו משקפים לאשורן את מצב הנתונים שהיה קיים אצל הנתבעת בזמן אמת.

27. התובע נרשם בעבר בשנת 2004 ו- 2005 וגם בשנת 2012. אני מקבל את עדותו של רם לפיה, אין אפשרות לנתבעת לקבל את פרטי התובע ממקורות אחרים, מכיוון שהנתבעת לא הייתה בקשר עסקי עם חברות שיווק לקבלת בסיסי נתונים ("דטה") של לקוחות פוטנציאליים.

28. בנסיבות אלו, ברור כי הנתונים המצויים אצל הנתבעת יכלו להתקבל רק מלקוחותיה וביניהם התובע שפנו אליה באמצעות האתר.

29. לא עלה בידי התובע לסתור את המסמכים הכתובים שצירפה הנתבעת ובה ם פרטים מדוייקים של התובע (מספר טלפון, כתובת מייל ושם) שמהם עולה כי התובע פנה בעצמו לנתבעת ומסר את פרטיו. התובע לא סיפק כל תשובה הכיצד פרטיו המדוייקים הגיעו לנתבעת שכפי שקבעתי , הוכח בפניי ש לא ייתכן שאלו התקבלו ממאגרי מידע אחרים.

30. בנסיבות אלו, אני קובע כי התובע, שלא מצאתי לקבל את עדותו, שכאמור הייתה בחלקה מהוססת ומתחמקת, פנה אל הנתבעת לקבלת תוכן שיווקי והשאיר אצלה את פרטיו, מכאן שהנתבעת פעלה בהתאם לחוק לאחר שקיבלה הסכמה מראש ובכתב מאת התובע לקבלת התוכן השיווקי. יובהר: הפניות דרך האתר של הנתבעת ע"י התובע נחשבות כ"הסכמה בכתב" האמורה בחוק (יעויין בת"ק (הרצליה) 10093-08-11 וקסלר נ' הוט, פסק דין של כבוד הרשם צחי אלמוג, מיום 23.3.12 ).

31. אציין כי מקרה זה שונה מפסק דין שנתתי בעניין ת"ק (הרצליה) 42161-11-15 בראון נ' גרופר, פס"ד מיום 8.8.16 (להלן- עניין בראון), שם התקבלה תביעה של תובעת שקיבלה ללא הסכמתה מאות הודעות שיווקיות לתיבת הדואר האלקטרוני שלה.

32. גם בעניין בראון, הציגה הנתבעת טבלת אקסל ממנה היא ביקשה ללמוד על הסכמה מוקדמת של התובעת לקבלת תוכן שיווקי. ואולם עניין בראון שונה מענייננו. ראשית, בעניין בראון בשלב מאוחר יותר התובעת ביקשה באמצעות האתר שלא לשלוח לה תוכן שיווקי בעת שהיא ביצעה הזמנת קניה, ולמרות זאת, בסמוך לכך, היא החלה לקבל מאות הודעות לתיבת המייל שלה. שוני נוסף הינו, כי הטבלאות שצירפה הנתבעת כאן היו מפורטות יותר מהטבלאות שצירפה הנתבעת ב עניין בראון. בנדון שבפנינו, מופיע באחת הטבלאות שמו של התובע במפורש, ובשתי הטבלאות מופיעות השעות שבהן התקבלו בקשותיו של התובע להירשם ואף מספר הנייד שלו, פרטים אלו נעדרו במסמך האקסל בעניין בראון, ומכאן כי הטבלאות שצורפו בפנינו הינן מפורטות יותר, מובהקות יותר וניתן להסתמך עליהן, בצוותא כמובן עם עדותו המפורטת של רם.

33. סוף דבר, התביעה נדחית.

34. התובע הוא עורך דין כאמור בכתב תביעתו, והנתבעת הייתה מיוצגת בהתאם למבוקש על ידה ובהסכמת התובע גם ע"י עורך דין. בנסיבות אלו, ישלם התובע לנתבעת הוצאות משפט בסך כולל של 1,000 ₪.

רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בת"א בתוך 15 יום.

ניתן היום, כ"ח כסלו תשע"ז, 28 דצמבר 2016, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אלעד אוזן
נתבע: מה בה תקשורת אינטרנט בע"מ
שופט :
עורכי דין: