ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מעוף משאבי אנוש בע"מ נגד שחף תכנון מוצרי פלסטיקה בע"מ :

בפני כבוד ה שופטת תמי לוי יטח

התובעת
מעוף משאבי אנוש (מקבוצת מעוף) בע"מ

נגד

הנתבעת
שחף תכנון מוצרי פלסטיקה בע"מ

פסק דין

1. בפניי תביעה כספית לתשלום דמי השמה על סך של 10,709 ₪, בגין הש מתם של שני עובדים על ידי התובעת.

מבוא:
2. אין מחלוקת כי בין הצדדים נחתם הסכם התקשרות ביום 9.2.11 למתן שירותי השמת כוח אדם (להלן – " הסכם ההתקשרות"). בהתאם לסעיף 9 להסכם ההתקשרות, ככל שעובד השלים שלושה חודשי עבודה, זכאית התובעת לתשלום עמלת השמה חד פעמית , בסך השווה ל- 70% ממשכורתו החודשית של העובד.

בהתאם לסעיף 10 להסכם ההתקשרות במידה והעובד הועסק פחות מ- 3 חודשים תהיה התובעת זכאית לתשלום עמלת השמה בשיעור של 25% משכר העובד.

3. התביעה עוסקת בהשמתם של שני העובדים: יוספוב חיים (להלן – "י וספוב") ושפילקה ירון (להלן – " שפילקה") ובדמי ההשמה המגיעים לתובעת לכאורה מהנתבעת.

4. הצדדים חלוקים בנוגע לשיעור עמלת ה השמה לה זכאית התובעת בגין עבודתו של העובד יוספוב, וזאת נוכח העובדה כי עובד זה עבד 3 חודשים בדיוק ולא מעבר לכך. לפי טענת התובעת נוכח השלמת 3 חודשי עבודה מלאים, היא זכאית לעמלת השמה בשיעור של 70% ממשכורתו החודשית. בעוד שלטענת הנתבעת , התובעת זכאית לעמ לת השמה מופחתת שכן רק במידה והעובדה עבד אצלה מעבר ל-3 חודשים מלאים, התובעת הייתה זכאית לעמלה בשיעור 70% משכר העובד.

5. אשר לעובד שפילקה הצדדים חלוקים בנוגע לעצם זכאותה של התובעת לעמלת השמה בגין עבודתו, וזאת נוכח טענת הנתבעת כי עובד זה עבד בפועל אצל חב' טריניטו ולא אצל הנתבעת.

טענות התובעת:
6. העובד יוספוב השלים 3 חודשי עבודה מלאים אצל הנתבעת ולפיכך התובעת זכאית לעמלת השמה בשיעור של 70% ממשכורתו החודשית בסך של 5,377 ₪. כמו כן, הנתבעת היא זו שביצעה את הליך הקליטה וההשמה של העובד שפילקה. קודם לקליטת עובד זה, התובעת הציעה לנתבעת מספר עובדים והנתבעת בחרה בעובד זה.

7. העובד שפילקה השלים שלושה חודשי עבודה ולכן התובעת זכאית לעמלת השמה בשיעור של 70% ממשכורתו החודשית בסך של 5,332 ₪. במסגרת סיכומי התובעת הסכימה התובעת כי שיעור עמלת ההשמה המגיעה לה בגין עובד זה תועמד על סך של 3,757 ₪, כפי שצוין בסעיף 32 לתצהיר מנהל הנתבעת.

8. התובעת מתכחשת לטענת הנתבעת לפיה הנתבעת לא הייתה מעסיקתו של העובד אלא חברת טריניטו. התובעת לא התקשרה מעולם עם חברה זו וכל תהליך הקליטה של העובד היה מתחילתו ועד סופו אל מול הנתבעת.

9. מנהל התפעול של הנתבעת בזמנים הרלוונטיים, מר רפי אסייג, אישר בעדותו כי הסכם ההתקשרות זהה להסכמות שהועלו בין הצדדים בתכתובות דוא"ל שבינו לבין נציגת התובעת, והבהיר כי אין בתכתובות אלה כדי לשנות את האמור בהסכם זה.

10. סכום עמלת ההשמה שנדרש בגין העובד יוספוב, חושב על פי דיווחי השכר שדווחו על ידי הנתבעת לתובעת והנתבעת לא חלקה על בסיס השכר לחישוב עמלת ההשמה, אלא רק על שיעור עמלת ההשמה ( 70% או 25% משכר העובד).

11. על אף שהנתבעת טענה כי היה עליה לשלם לתובעת עמלת השמה מופחתת בשיעור 25%, היא לא שילמה לתובעת את העמלה המופחתת עד היום.

12. אשר לעובד שפילקה ירון. על הנתבעת לשאת בעלות דמי ההשמה מאחר והעובד נקלט אצל הנתבעת כעובד לאחר שעבר תהליך של קליטה והשמה ע"י הנתבעת. גם אם העובד לא עבד אצל הנתבעת אלא בחב' טריניטו עדיין תהליך הקליטה וההשמה בוצע על ידי הנתבעת, במשרדי הנתבעת, באמצעות מסמכיה ותוך שימוש בעובד שהופנה על ידי התובעת לנתבעת. הנתבעת מחויבת בכל מקרה בתשלום עמלת השמה בגין העובד שפילקה וזאת בהתאם להסכם ההתקשרות ובפרט לסעיף 3 להסכם.

13. מבלי לגרוע מהאמור שבה והדגישה התובעת כי בזמן-אמת לא ידעה כי מבוקש להעסיק את העובד בחברה אחרת, והנתבעת לא הזהירה את התובעת שלא כך הם פני הדברים. במעמד דיון ההוכחות הועלתה על ידי מנהל הנתבעת גרסה ראשונה ולפיה נציגת התובעת ידעה על כך שהעובד אמור לעבוד בחברה אחרת וכי התקיימה פגישה במעמד כל הנוכחים לרבות מטעם התובעת. בר ם, גרסה זו הינה שינוי חזית אסור.
הדברים מקבלים משנה תוקף שעה שהנתבעת מאשרת כי ביקשה לסייע לחב' טריניטו בגיוס עובד, חברה זו הינה בפירוק מאז 11.11.15 ומנהלה של חברה זו נפטר בחודש אוגוסט 2015 כחודשיים טרם קבלת העובד שפילקה לעבודה.

טענות הנתבעת:
14. התובעת מנועה מלטעון טענות עובדתיות סותרות ולפיהן העובד שפילקה היה עובד של הנתבעת ולחילופין הועבר על ידי הנתבעת לחברה אחרת וכי הנתבעת קיבלה אחריות על קבלתו לעבודה בחברה אחרת. כמו כן התובעת לא הוכיחה את רכיבי תביעתה, שכן ביחס לעובד יוספוב העדה מטעם התובעת הגב' מיטל קדוש לא ידעה להסביר מה היה שכרו הקובע של העובד יוספוב . על התובעת מוטל הנטל להוכיח מה השכר הקובע של העובד יוספוב ובהתאם לכך לדרוש את עמלת ההשמה המגיעה לה.

15. הנתבעת מתכחשת לזכאות התובעת לקבלת עמלת השמה בגין העובד יוספוב. עמדה זו הינה בהתבסס על שיחה ותכתובת דוא"ל שהוחלפה בין מר רפי אסייג לבין הגב' שגית ביטן, במסגרתן נעשתה הבהרה של ההסכמות החוזיות נשוא הסכם ההתקשרות . בהתאם להבהרה זו עבודה בפרק זמן של שלושה חודשים בדיוק אינה מזכה את התובעת בקבלת עמלת השמה בשיעור של 70% , אלא בשיעור של 25% בלבד . לאור האמור ולאור העובדה שהעובד יוספוב עבד 3 חודשים בדיוק, אין התובעת זכאית ל-70% אלא ל- 25% משכרו של העובד. הגב' שגית ביטן לא הובאה לעדות והדבר צריך להיזקף לחובת התובעת.

16. העובדה כי הנתבעת אינה חולקת על זכאותה של התובעת לעמלת השמה בשיעור של 25% משכרו של העובד יוספוב, עדיין אינה מחייבת אותה בתשלום סכום זה . כל עוד לא הוכח מהי עמלת ההשמה המגיעה לנתבעת וכל עוד לא הומצאה חשבונית מס מתוקנת כדין אין הנתבעת חייבת מאומה לתובעת .

17. התובעת לא הוכיחה את גובה שכרו ואת תקופת עבודתו של העובד שפילקה, . כמו כן מר אסייג רפי שעבד כמנהל תפעול מטעם הנתבעת, כתב מפורשות בתכתובת דוא"ל לגורמים בתובעת, כי מדובר בעובד המיועד למפעל פרקטים בעפולה עלית וכי במידה והעסקה זו לא תצלח הוא ישקול את העסקתו אצל הנתבעת.

18. גיוסו של העובד שפילקה היה מלכתחילה עבור חב' טריניטו ואין בעדותו של מנהל הנתבעת משום העלאת טענה חדשה. החובה לדאוג לחתימה על הסכם השמה חדש מול חב' טריניטו מוטלת לפתחה של התובעת ולא של הנתבעת. הנתבעת שימשה במקרה זה כשדכנית ומתווכת בלבד. הנתבעת אינה מתכחשת לכך שהיא זאת שיצרה את הקשר עם התובעים ושראיון הקליטה היה במשרדיה וזאת לאור הסיוע שניתן באותו זמן לחב' טריניטו. אין במילוי טופס של הנתבעת לקליטת העובד כדי ללמד אודות זהותו של המעסיק ובפרט שהתובעת לא ידעה בזמן-אמת על מסמך זה , אלא קיבלה אותו מהעובד מאוחר יותר. העובד עבד בפועל בחב' טריניטו ושכרו שולם בפועל על ידה.

19. רק במקרה של קליטת העובד אצל המזמין, כאמור בסעיף 9 להסכם ההתקשרות , מוקנית לתובעת הזכות לקבלת עמלת השמה ואולם במקרה זה העובד לא נקלט אצל הנתבעת. סעיף 3 להסכם ההתקשרות מתייחס למקרה שבו מועברים פרטים של מועמד לגורם אחר, ואולם במקרה זה הנתבעת הייתה מודעת לקיומו של הצד השלישי. מתן רשות שימוש על ידי הנתבעת לחב' טריניטו בשל צרכים ניהוליים שונים אינה יוצרת חזית משפטית לכיסוי חובותיה של טריניטו כלפי התובעת.

דיון והכרעה
20. לאחר ששמעתי טענות הצדדים, העדים מטעמם ולאחר עיון בכלל המסמכים שהובאו בפניי הנני מורה על קבלת התביעה בחלקה וזאת מהנימוקים שיפורטו להלן.

עמלת ההשמה המגיעה בגין העובד יוספוב:
21. אין מחלוקת כי בין הצדדים נחתם הסכם התקשרות ביום 9.2.11.

בהתאם לסעיף 9 להסכם זה נקבע כי "נקלט אצל המזמין מועמד שנשלח על ידי מעוף, תשולם למעוף עמלת השמה חד-פעמית בסכום השווה ל- 70% ממשכורתו החודשית ברוטו של המועמד במידה והשלים שלושה חודשי עבודה. וזאת כנגד חשבונית מס שתוציא מעוף למזמין ואשר תשולם בתנאי שוטף + 90 מיום החשבונית... ".

בהתאם לסעיף 10 להסכם ההתקשרות "במידה והעובד יועסק פחות מ- 3 חודשים יחויב המזמין בעמלה של 25% משכר העובד אשר שולם על ידי המזמין בתקופה בה הועסק".

22. הצדדים אינם חלוקים בנוגע לעובדה כי העובד יוספוב עבד אצל הנתבעת במשך תקופה בת 3 חודשים. (ראה בעניין זה סעיף 16 לכתב ההגנה).

23. התובעת סבורה כי בהתאם לסעיף 9 להסכם ומש"השלים שלושה חודשי עבודה" היא זכאית לסכום השווה ל- 70% ממשכורתו החודשית ברוטו של העובד. הנתבעת סבורה כי יש לקבוע כי במקרה של 3 חודשי עבודה בדיוק, יש לחייב את הנתבעת בתשלום עמלת השמה בשיעור המופחת , האמור בסעיף 10 להסכם ההתקשרות ולא בהתאם לזה הקבוע בסעיף 9 להסכם ההתקשרות.

24. ואולם, בניגוד לטענת הנתבעת, סעיף 10 להסכם ההתקשרות, קובע כאמור כי רק במידה והעובד יועסק "פחות מ- 3 חודשים" הנתבעת תחויב בעמלת ההשמה המופחתת.

ודוק: טענתה של הנתבעת אינה בהלימה לאמור בהסכם ההתקשרות ובפרט לאמור בסעיפים 10-9 המפורטים בו.

25. הנתבעת ניסתה ליישב סתירה זו ובהעלאת טענה לפיה בוצע לכאורה שינוי של הסכם ההתקשרות וזאת על בסיס שיחה טלפונית שהתקיימה בין מר רפי אסייג אשר שימש כמנהל תפעול בזמנים הרלוונטיים אצל הנתבעת וכן על בסיס תכתובת דוא"ל מיום 28.12.14 ביניהם (נספח א' לכתב ההגנה ולתצהיר הנתבעת ).

26. הנתבעת אף הגדילה לעשות, עת שטענה, בסעיפים 17 ו- 18 לכתב ההגנה, כי העובד יוספוב לא התאים לצרכיה ולדרישותיה של הנתבעת והיא נכחה בכך תוך זמן קצר בתחילת העסקתו ולאחר ש "כלו כל הקיצין – הוחלט להפסיק העסקתו לאחר תקופה בת 3 החודשים".

(ראה בעניין זה גם סעיפים 12-13 לתצהיר מנהל הנתבעת, זקס ערן).

27. ברם, גרסה זו של הנתבעת, לא נתמכה כלל ועיקר על ידי העד מר אסייג אשר שימש כאמור בזמנים הרלוונטיים כמנהל התפעול וכמי שהיה אחראי על העסקתו של העובד יוספוב. עוד יודגש כי מר אסייג הוא זה אשר ניהל את השיחה הנטענת עם הגב' שגית מטעם התובעת והיה צד להתכתבות דוא"ל.

28. מר אסייג התייחס בעדותו לעובד יוספוב, וכלל לא העלה כל טענה בדבר אי שביעות רצון מעבודתו של עובד זה ולמרבה הפלא, ובניגוד לתצהיר מנהל הנתבעת, אף ציין כי עובד זה עזב מרצונו ולא פוטר כלל.

מר אסייג העיד בעניין זה:

"ש. לשאלת בית המשפט, תתאר את קליטת העובדים.
ת. עם חיים, הוא בא לעבוד אצלנו בתור מנהל ייצור, כל הקשר היה מול שגית, וזה לא הצליח. כמה ימים או יום אחד, או באותו יום, בתום השלושה חודשים הוא הודיע שהוא עוזב. וזה נגמר. העובד הודיע שהוא עוזב, לא אנחנו העזבנו אותו.
ש. לשאלת בית משפט, זה בצירוף מקרים קרה בדיוק ביום ה- 90. מתי הודיע שבכוונתו לעזוב.
ת. אני לא יודע."
(עמ' 6 לפרוטוקול מיום 26.12.16 שורות 5-1)

29. לתמיכה בגרסת כתב ההגנה, הוגש כאמור תצהיר מטעם מנהל הנתבעת, מר ערן זקס.
מר זקס אישר בעדותו כי לא היה מנהלו הישיר של העובד יוספוב ולכן יש לייחס משקל רב יותר לעדותו של מר אסייג בעניין זה, כמי ששימש כמנהל תפעול אצל הנתבעת וכמי שמצוי עם העובדים בקשר ישיר.

מר ערן זקס, מנהל הנתבעת , אשר נכח באולם בעת שמיעת עדותו של מר אסייג, העלה בעדותו גרסה חדשה, השונה מזו שצוינה בתצהירו ובכתב ההגנה, וזאת בנוגע לטיב עבודתו של העובד יוספוב והן בנוגע לסיבת סיום עבודתו.

מר זקס העיד בחקירתו כי:

"ש. אתה היית נכון במשטח העבודה עם העובד יוספוב כדי לדעת אם עובד טוב או לא.
ת. אני הייתי בכללי. לא הייתי מנהל ישיר שלו.
ש. מדוע לא הגיע לפה אחד מהמנהלים להסביר שהוא עובד גרוע.
ת. הוא עזב מיוזמתו.
ש. לא ראיתי בתצהיר שהוא עזב מיוזמתו.
ת. יש לי היכרות לא עמוקה עם עובדים בסדר גודל של שלושה חודשים, אף אחד לא מפטר עובד אחרי שלושה חודשים בכדי לחסוך את העמלה של מעוף, זה טענה מופרכת. אנחנו מחפשים עובדים שיעבדו.
ש. אמרת שהסיבה שלא המשכת להעסיק אותו כי הוא עובד גרוע. עכשיו שמעת משהו חדש עם רפי שהוא עזב. איך זה מתיישב עם התצהיר שלך.
ת. יכול להיות שהוא גם עובד גרוע וגם עזב מיוזמתו.
ש. לא שמענו מעדותו של רפי שהוא עובד גרוע.
ת. למיטב ידעתי העובד היה לא מתאים ועזב מיוזמתו. אם היינו רוצים לחסוך את העמלה של מעוף, היינו מפטרים יום קודם. הויכוח לא על יום אחד. נתנו לו לסיים את החודש כי אנחנו מכבדים את העובדים".
(עמ' 11 לפרוטוקול מיום 26.12.16 שורות 28-17 ועמ' 12 שורות 3-1)

למותר לציין כי גרסה חדשה זו מהווה שינוי חזית אסור, אינה תואמת את כתב ההגנה ואת תצהיר מר זקס אשר הוגש לתיק. שינוי גרסה זה, כמו גם סתירות נוספות בעדות מר זקס, אשר תפורטנה בהמשך, פוגמות במהימנות גרסתו ובמשקל שיש לייחס לעדותו.

30. זאת ועוד: מר אסייג אישר בעדותו כי ההבהרות שניתנו בשיחה שנערכה בינו לבין נציגת התובעת ואשר באה לידי ביטוי בתכתובת דוא"ל, אינן שונות מהאמור בהסכם ההתקשרות משנת 2011, ואינן שונות מהאמור בסעיף 9 להסכם זה. ראה בעניין זה דברי מר אסייג:

"ש. לשאלת בית המשפט, היה הסכם שנחתם בין הצדדים בין שחף לתובעת, בהסכם בסעיף 9 כתוב, בשנת 2011 נרשם "שנקלט אצל המזמין מועמד שנשלח אצל מעוף.... " האם זה שונה ממה שדובר בשיחה.
ת. לא שונה".
(עמ' 7 לפרוטוקול מיום 26.12.16 שורות 4-1).

31. נוכח הבהרת מר אסייג, שהיה בעצמו צד לשיחה עם נציגת התובעת, כי לא ביצע כל שינוי של הסכם ההתקשרות, יש לדחות את טענת הנתבעת בדבר שינוי תנאי הסכם ההתקשרות.

32. משכך אני קובעת כי הסכם ההתקשרות הוא המחייב את הצדדים וכי לא נערך כל שינוי של תנאיו. לפיכך, יש לפעול בהתאם לסעיף 9 להסכם זה, ביחס לעבודתו של העובד יוספוב , ולשלם לתובעת את עמלת ההשמה המגיעה בגין עבודה זו.

בהתאם לסעיף 9 להסכם, התובעת זכאית לתשלום עמלת השמה עם השלמת שלושה חודשי עבודה. ביום שבו פוטר ו/או עזב העובד יוספוב הוא השלים 3 חודשי עבודה ומשכך התובעת זכאית לעמלת השמה בשיעור של 70% משכרו. התנאי לפיו היה על העובד לעבוד למעלה מ- 3 חודשים, אינו תואם את האמור בהסכם ההתקשרות. והסכם זה לא שונה כאמור.

33. נוכח עדות מר אסייג, אשר היה צד לשיחה הנטענת והיה הגורם הרלוונטי לקליטת העובדים מטעם הנתבעת , אינני נ זקקת לעדות הגב' שגית ביטן ו/או לעדות הגב' מיטל קדוש מטעם הנתבעת. ודוק, משהנתבעת ביססה את טענתה בדבר שינוי ההסכם על השיחה שהתקיימה בין מר אסייג מטעמה לגב' ביטן מטעם התובעת, ומטענה זו קרסה, לאחר שמר אסייג בעדותו לא אישר אותה, אין עוד צורך בעדויות בעניין מטעם התובעת.
למעלה מהצורך יצוין כי הגב' קדוש מיטל העידה בעדותה כי שמעה את השיחה שהתנהלה בין מר אסייג לבין הגב' שגית ביטן וכי אין באמור בשיחה זו כדי לשנות מהאמור בהסכם (ראה עמ' 2 לפרוטוקול מיום 26.12.16) .

34. אשר לבסיס השכר על בסיסו חושבה עמלת ההשמה המגיעה לתובעת בגין עבודתו של העובד יוספוב, הרי שנציגת התובעת הגב' מיטל קדוש העידה כי:

"ש. בכדי לחשב חשבונית אתם בודקים את תלושי השכר של העובד.
ת. אנחנו מסתמכים על המידע שמעביר מנהל התפעול, לגבי גובה השכר.
ש. קיבלתם את התלושים וראית בפועל.
ת. אנחנו לא מסתמכים על תלושי השכר, אנחנו מסתמכים על העדכון של הלקוח (שזה רפי) שהוא לא מעביר את התלושים אלא מדווח על השכר".
(ראה עמ' 4 לפרוטוקול מיום 26.12.16 שורות 6-1)

צא ולמד, כי התובעת חישבה את שיעור העמלה המגיעה לה בהתאם לדיווח שניתן לה על ידי מר אסייג מטעם הנתבעת, באשר הנתבעת לא נהגה להמציא תלושי שכר, אלא לדווח על שיעור השכר בלבד .

35. נוכח האמור, ובהתאם לדיווח שקיבלה התובעת מהנתבעת נשלחה על ידה חשבונית לנתבעת, בדרישה לתשלום עמלת השמה עבור העובד יוספוב. הנתבעת בתגובה לכך לא טענה כי בסיס השכר על פיו חושבה עמלת ההשמה הינו שגוי ולא צרפה למכתביה בעניין העתק מתלושי השכר של מר יוספוב על מנת לסתור את אופן החישוב של בסיס השכר ושל עמלת ההשמה. באותו אופן הנתבעת נמנעה מלצרף לכתב ההגנה מטעמה וכן לתצהיר מנהלה את תלושי השכר של העובד יוספוב . טענת הנתבעת, בכלל המסמכים האמורים, ה ייתה שהיא מכחישה את זכאותה של התובעת ל קבלת עמלת השמה בשיעור המוגדל, נוכח העובדה כי העובד לא עבד למעלה משלושה חודשים, אלא שלושה חודשים בדיוק.

36. למותר לציין כי נתוני השכר של העובד יוספוב, אשר אין מחלוקת כי עבד אצל הנתבעת, מצויים בחזקתה, בשליטתה ובידיעתה הברורה של הנתבעת.

מכאן – כי בהעדר ראיה לסתור את טענתה העובדתית של התובעת ולפי ה חישוב ע מלת ההשמה בוצע על בסיס שכר העובד יוספוב, כפי שדווח לה על ידי הנתבעת , יש לקבל טענה זו. הדברים מקבלים משנה תוקף מאחר ונתוני השכר של העובד אמורים להיות ידועים לנתבעת בהיותה מעסיקתו של העובד, ולמרות זאת הנתבעת לא טרחה לסתור את אופן חישוב עמלת ההשמה ו/או את בסיס השכר על פיו חושבה העמלה.

37. אשר על כן, אני קובעת כי התובעת זכאית לעמלת השמה בגין השמתו של העובד יוספוב בסך של 5,377 ₪ (כולל מע"מ) .

עמלת ההשמה המגיעה בגין העובד שפילקה:
38. לטענת התובעת לא הייתה כל התקשרות ישירה מול חב' טריניטו וכי אין כל מסמך אשר יכול להעיד על כך.

הנתבעת טוענת כי סייעה לחב' טריניטו לקבלת העובד שפילקה וכי לאחר מכן עובד זה עבד אצל חב' טריניטו ולכן הנתבעת אינה חייבת לתובעת עמלת השמה בגין עובד זה.

39. על פי שתי הגרסאות, הן של התובעת והן של הנתבעת, אין מחלוקת כי העובד שפילקה הגיע לידיעתה של הנתבעת מכוח התקשרותה עם התובעת. הדברים באים לידי ביטוי בין היתר בהתכתבויות דוא"ל שבין מר רפי אסייג מטעם הנתבעת עם הגב' שגית ביטן מטעם התובעת (ראה נ/1).

כך למשל בתכתובת דוא"ל מיום 18.6.15 נרשם כי "היי רפי מה שלומך. רציתי להתעדכן לגבי משרת איש אחזקה (עתודה ניהולית) למפעל פרקטים. שפילקה ירון היה בראיון והתרשמת ממנו לטובה. יש חדש לגביו? מועמד מצוין! חבל שנפספס אותו! בנוסף נשלחו המועמדים הבאים: .... מה לגביהם? זומנו לראיון? ממתינה לעדכון ממך".

מר אסייג משיב לדוא"ל האמור מהגב' ביטן ומציין כי: "כן גם אני התרשמתי נחליט בסוף השבוע".

מתכתובת זו עולה בבירור כי מר אסייג קיבל מהתובעת מספר מועמדים למשרת איש אחזקה וכי מועמדים אלה היו אמורים להיות מרואיינים על ידו. עוד עולה כי העובד שפילקה רואיין על ידי מר אסייג והוא אף התרשם ממנו לחיוב.

40. לאור האמור, לא יכולה להיות מחלוקת כי התובעת העבירה לידי מר אסייג כנציג הנתבעת מועמדים לצורך עבודה במשרת איש אחזקה. טענת הנתבעת כי התובעת ידעה בזמן-אמת כי העובד שפילקה מיועד לחברה אחרת שאינה קשורה כלל ועיקר לנתבעת אינה עולה בבירור מתכתובת זאת. אומנם נרשם כי מדובר במשרת איש אחזקה למפעל פרקטים ואולם התובעת אינה אמורה להתחקות אחר כל תחומי פעילותה של הנתבעת, אלא אמורה להתייחס לדרישות הלקוח שהוא הנתבעת, ביחס לכוח האדם המסופק על ידה. התובעת אינה אמורה להתחקות אחר כלל היקף פעילותה העסקית של הנתבעת ו/או אחר כלל המבנים המצויים ברשותה ובשימושה, וזאת כל עוד הפנייה אליה לקליטת עובדים מתבצעת על ידי הנתבעת עצמה ולא על ידי גורם אחר. ניסיונה של הנתבעת להתבסס על מיקום המפעל ו/או תחום עיסוקו, אינה יכולה לבסס את הידיעה המפורשת הנדרשת של התובעת לכך שהיא מתקשרת עם חברה אחרת לחלוטין, בעוד שמי שמבקש לקבל את הפרטים לידיו היא הנתבעת.

הגב' קדוש מיטל מטעם התובעת העידה כי היא זו שהציעה את העובד שפילקה וכי אין בעובדה כי העובד יועד לפי בקשת הנתבעת למפעל פרקטים כדי לשנות מאומה מבחינתה של התובעת. מנקודת מבטה של התובעת הבהירה הגב' קדוש כי:

" ש. במפעל של שחף מייצרים פרקטים.
ת. הלקוח פנה בדרישה צריך עובד. זה שאתם ביזניס ומעבירים לחברות, זה עניין שלכם. אני עובדת מולך.
ש. טריניטו היא חברת בת של שחף.
ת. אינני יודעת. הוא פנה אליי מתוך מערכת שנקראת שחף, שמבחינתי היא אחראית על כל מה שהולך שם. אני לא עשיתי חוזה מול טריניטו אלא מול שחף. מנהל התפעול פנה אליי לקבל עובד. הוא ביקש ממני עובד עם קריטריונים, שלחתי לו עובדים עם הקריטריונים והוא קיבל אותו לעבודה.
ש. האם זה נכון שרפי אסייג הגדיר לך מראש שהעובד שפילקה לא מיועד למפעל שחף אלא מיועד למפעל הפרקטים של טריניטו בעפולה.
ת. לא הגדיר לי שם של מפעל. אמר שיכול להיות שהוא יהיה מיועד לחברה.
ש. איפה המפעל של שחף.
ת. באיזור תעשיה אלון תבור. זה באזור עפולה.
ש. איפה נמצא המפעל של הפרקטים את יודעת.
ת. הוא אמר שבאזור עפולה".
(ראה פרוטוקול מיום 26.12.16 עמ' 2 שורות 32-23 ועמ' 3 מ- 5-1).

41. מעדות זו ניתן ללמוד כי בזמן-אמת לא הובא לידיעת התובעת כי מדובר בהתקשרות עם חברה אחרת שלנתבעת אין כל קשר ישיר ו/או עקיף אליה. הרושם המתקבל הוא כי המצגים שהוצגו בזמן-אמת ע"י הנתבעת ובפרט ע"י מנהל התפעול מטעמה, הינו כי נדרש על ידי הנתבעת עובד המתאים לביצוע עבודת אחזקה, התקבלו מהתובעת מספר מועמדים לתפקיד זה, וכי הנתבעת בוחנת את התאמתם ובפרט את התאמתו של העובד שפילקה שרואיין על ידי הנתבעת. בשים לב לאמור, ברי כי נתוני העובד הועברו לנתבעת מכוח ההתקשרות החוזית שביניהם, שכן נתונים אלו הם "מטה לחמה" של התובעת שהינה גוף מסחרי כלכלי המעוניין בהשאת רווחיו ובקבלת עמלות בגין שירותיו.

42. ככל שהנתבעת ביקשה להעביר את העובד לאחר קבלת נתוניו מהתובעת ולאחר שבראיון שבוצע על ידי הנתבעת הוא נמצא כמתאים, הרי שמדובר בעניינה של הנתבעת בלבד ובכל מקרה אין בכך כדי לנטרל אותה מחיוביה כלפי התובעת בגין השמתו של עובד זה.

43. הנתבעת לא הצליחה להוכיח כי נערכה התקשרות ישירה בין חב' טריניטו לבין התובעת וזאת על אף שנטען על ידי מנהלה כי נערכה לכאורה פגישה משותפת בנוכחות הגב' ביטן, מר רפי אסייג, מנהל חברת טריניטו והעובד שפילקה. (ראה בעניין זה פרוטוקול מיום 26.12.16 עמ' 13, שורות 30-32).

יוזכר כאמור כי הטענה כי נציגת התובעת (הגב' ביטן) נכחה לכאורה בפגישה הנ"ל, הועלתה לראשונה רק בעדות מנהל התובעת, מר זקס, ואין לה כל זכר בתצהירו של מר זקס. שוב מדובר בשינוי חזית ושינוי גרסה של מר זקס, תוך העלאת גרסה חדשה במעמד חקירתו של מר זקס.
מכל מקום, ככל שהייתה מתקיימת פגישה בנוכחות כלל הצדדים המעורבים , לרבות עם נציגת התובעת וחב' טריניטו , ואכן היה ברור כי העובד מיועד לחב' אחרת שאינה קשורה לתובעת, ברי כי היה נחתם הסכם התקשרות ישיר בין התובעת לחב' טריניטו.
ברם, הפגישה כפי הנראה לא התקיימה בנוכחות הגב' ביטן, ולכן גם לא נערך הסכם עם חברת טרניטו.

44. מר אסייג אשר נכח באותה פגישה כלל לא העיד על כך שהגב' ביטן מטעם התובעת נכחה בפגישה זו. לא זו אף זו: מר אסייג העיד כי דווקא כל תהליך הקליטה התבצע אצל הנתבעת וזאת מאחר ומנהל הנתבעת ביקש לסייע לחב' טריניטו וכי הליך הקליטה בוצע במשרד הנתבעת וכשהפקידה של הנתבעת נתנה לעובד טופס הקליטה של הנתבעת (ראה עמ' 7 לפרוטוקול מיום 26.12.16 שורות 11-9).

45. כמו כן מר אסייג לא הצליח להראות כי צוין במפורש, בהתכתבות שבין הצדדים (נ/1), כי העובד מיועד לחב' טריניטו וכי חב' זו אינה קשורה אל הנתבעת. כל שצוין בהתכתבות זו "מפעל פרקטים" ו"מפעל בעפולה עלית", ואולם ביטויים מסוג זה בוודאי שאינם ברורים ואין בהם כדי להבהיר מדוע למרות ההתקשרות ישירה בין הנתבעת לתובעת בנוגע לקליטת העובד שפילקה, יש לראות בהתקשרות זו כמנותקת מהסכם ההתקשרות שבין הצדדים וככזו שהנתבעת אינה צד לה. מר אסייג לא הצליח להצביע ולו על מסמך אחד שבמסגרתו צוין שם החברה טריניטו כמי שהינה צד לתהליך הקליטה של העובד שפילקה.

46. כמו כן, מר אסייג לא הצליח להבהיר מדוע הוא נדרש להיות חלק מראיון העבודה של העובד שפילקה, שעה שעובד זה כלל אינו מיועד לנתבעת ומדוע הוא אף ראה לנכון לחוות דעתו על העובד במסגרת ההתכתבות עם התובעת כפי שעשה בפועל .

47. הדברים מקבלים משנה תוקף שעה שעל פניו ניכר כי היה קשר בין הנתבעת לבין חב' טריניטו, מנהל חב' טריניטו נהג לשבת במשרדי הנתבעת לפחות פעם בשבוע תוך שהוא משתמש בשירותי משרד הנתבעת ובמקרה של העובד שפילקה אף במסמכי הנתבעת במסגרת הליך קליטתו של עובד זה.

48. אין כל היגיון בשימוש בטופס קליטת עובד של הנתבעת על ידי חב' טריניטו ובפרט שניתן היה למחוק את הלוגו של הנתבעת ולציין את חב' טריניטו. הטענה כביכול הנתבעת ביקשה לסייע לחב' טריניטו הינה בלתי סבירה בנסיבות המתוארות.

49. כלל המצגים שהוצגו על ידי הנתבעת בפני התובעת, לרבות הפניה לתובעת בנוגע לגיוס עובד אחזקה, ניהול תכתובות בעניין זה בין נציג הנתבעת לנציגת התובעת, קיום ראיון עבודה לעובד , על ידי מנהל התפעל של הנתבעת, במשרדי הנתבעת, קליטת העובד באמצעות מילוי טופס קליטת עובד של הנתבעת, מובילים למסקנה כי התובעת לא יכלה להבין בזמן-אמת כי מדובר בפעילות של התובעת אשר חורגת מהסכם ההתקשרות שבינה לבין הנתבעת, ובוודאי שלא מדובר בהתקשרות אשר אינה מזכה אותה בעמלת השמה מהנתבעת.

לאור האמור אני מקבלת את טענת התובעת כי מבחינתה הצד להתקשרות בעסקת ההשמה של העובד שפילקה הינה הנתבעת ולא גורם אחר.

50. הנתבעת טענה כי שימשה כגורם מסייע בלבד לחב' טריניטו לקליטת עובד של התובעת, וכי כגורם מסייע אין לחייב אותה אלא את חב' טריניטו אשר שימש כמעסיקה בפועל. הנתבעת טענה כי ההתקשרות הייתה עבור חב' טרינטו.

בהתייחס לטענת הנתבעת האמורה, טענה התובעת כי גם אם הייתה מתקבלת גרסה זו של הנתבעת, הגם שהיא מוכחשת על ידה, הדבר לא היה מסייע לנתבעת וזאת לנוכח סעיף 3 להסכם ההתקשרות. סעיף 3 להסכם קובע כי המזמין מתחייב שלא להעביר את פרטי המועמדים לגורם אחר וככל שיעשה כן יהיה מחויב בתשלום עמלת השמה בנוסף לסעדים אחרים.

טענה זו של התובעת , אינה טענה עובדתית חלופית ובוודאי שאינה מהווה הרחבת חזית. טענת התובעת הייתה לכל אורך הדרך כי הצד להתקשרות עמה בעניין השמתו של העובד שפילקה היה הנתבעת בלבד , וככל שהנתבעת החליטה על דעתה להעביר את העובד לחב' אחרת, הדבר אינו מעניינה של התובעת ואינו פוטר את הנתבעת מחובתה לשלם העמלה . על אף הטענה אמורה, התובעת רשאית לטעון כי תזה ו/או גרסה כלשהי המועלית על ידי הצד-שכנגד במסגרת תצהיריו ו/או כתב הגנתו , אף אם הייתה מוכחת (הגם שהיא מוכחש), לא הייתה מסייעת לנתבעת , וזאת לנוכח הסכם ההתקשרות.

51. הנתבעת אינה מתכחשת להסכם ההתקשרות שבינה לבין התובעת, ובפרט לסעיף 3 להסכם זה. משכך חזקה על הנתבעת כי היא מודעת לחובתה שלא להעביר את פרטי המועמדים לכל גורם אחר, ואם תעשה כן תחויב בתשלום עמלת ההשמה לתובעת.

52. אין מחלוקת כאמור כי פרטי המועמד שפילקה הועברו מלכתחילה על ידי התובעת למר אסייג מטעם הנתבעת. הנתבעת העבירה את פרטי המועמד שפילקה שהתקבלו בידיה לחב' טריניטו וכל זאת שעה שלא הייתה כל התקשרות ישירה בין התובעת לבין חב' טריניטו. הנתבעת לא הוכיחה כי קיבלה הסכמה מפורשת מהתובעת להעברת פרטי המועמד שפילקה לצד ג' . סביר כי ככל שהייתה ניתנת הסכמה שכזו הייתה התובעת פועלת להחתמת צד ג' על הסכם התקשרות עצמאי ולא הייתה אדישה להעברת פרטי המועמד ללא כל גיבוי חוזי לקבלת עמלת השמה.
חיזוק לאמור נמצא בעדות מר אסייג ממנה לא עולה כי נציגת התובעת נכחה במסגרת ראיון העבודה שבוצע למועמד שפילקה במשרדי הנתבעת. בשים לב לכך, אין מנוס אלא לקבוע כי הנתבעת נטלה על עצמה את הסיכון בעת שהעבירה את פרטי המועמד שפילקה לחב' טריניטו ללא קבלת הסכמה מפורשת מטעם התובעת. ככל שחב' טריניטו לא שילמה לתובעת את עמלת ההשמה, הנתבעת מחויבת לעשות כן, לרבות מכוח סעיף 3 להסכם ההתקשרות.

53. זאת ועוד , וכפי שפורט בהרחבה לעיל, מר אסייג העיד כי הלכה למעשה כל שלב הראיון והקליטה של העובד שפילקה בוצע על ידי הנתבעת, ורק לאחר מכן הועבר העובד לחב' טריניטו . סעיף 9 להסכם ההתקשרות קובע כי כאשר נקלט אצל המזמין מועמד שנשלח על ידי מעוף , תשולם למעוף עמלת ההשמה. ודוק: המועד הקובע הינה מועד קליטתו של העובד אצל הנתבעת ולא בהכרח העבודה בפועל.

54. במקרה דנן, קליטתו של העובד כפי העולה מטופס קליטת העובד אשר צורף כנספח ד' לכתב התביעה, ארעה ביום 29.6.15. קליטתו של העובד בוצעה על גבי טופס הנושא את הלוגו של הנתבעת לרבות כתובתה ופרטיה. טופס זה נמסר כאמור לידי העובד עצמו אשר רואיין למשרת עבודה במשרדי הנתבעת ובין היתר על ידי מנהל התפעול של הנתבעת מר אסייג.

משכך, ונוכח התנהלות הנתבעת וכלל המצגים שהוצגו על ידה, ולפיהם הנתבעת היא הגורם המזמין מועמדים למשרת אחזקה, היא הגורם המראיין את העובד במשרדיו וכן הגורם הקולט את העובד במשרדי ו ובאמצעות טפסי ו, הנתבעת מחויבת לשלם לתובעת עמלת השמה בגין העובד שפילקה, בהתאם סעיף 9 להסכם ההתקשרות כל זאת.

55. אשר לדמי ההשמה שהתבקשו עבור העובד שפילקה, הרי שהנתבעת ציינה בסעיף 32 לתצהיר מנהלה כי דמי ההשמה המגיעים לכאורה הינם בסך של 3,757 ₪+מע"מ ולא הסכום שהופיע בחשבונית שנשלחה על ידי התובעת. ב"כ התובעת הסכים בסיכומיו כי סכום זה יהיה דמי ההשמה המגיעים לתובעת.

אשר על כן, אני מורה לנתבעת לשלם לתובעת את עמלת השמה בגין העובד שפילקה בסך של 3,757 ₪+מע"מ, ובסה"כ 4,396 ₪.

סוף דבר
56. אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת עמלת השמה בגין העובדים יוספו ב ושפילקה בסך של 9,773 ₪ (כולל מע"מ) .

57. אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת שכ"ט עו"ד בסך של 2,500 ₪ + מע"מ וכן הוצאות משפט לרבות אגרה בסך של 1,000 ₪.

58. הסכומים האמורים ישולמו לתובעת תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישאו תוספת הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל.

המזכירות תמציא את פסק הדין לב"כ הצדדים.
ניתן היום, כ"ח כסלו תשע"ז, 28 דצמבר 2016, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: מעוף משאבי אנוש בע"מ
נתבע: שחף תכנון מוצרי פלסטיקה בע"מ
שופט :
עורכי דין: