ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד דניאל כהן :

בפני כבוד ה שופטת, סגנית נשיאה טל אוסטפלד נאוי

המבקשת

מדינת ישראל

נגד

המשיב

דניאל כהן

החלטה

בפני בקשה לפי סעיף 46ב לפקודת התעבורה [נוסח חדש] תשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה") לפסילת המשיב מלהחזיק ברישיון נהיגה עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.
כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עביר ה של גרימת מוות בנהיגה רשלנית, עבירה לפי סעיף 64 לפקודה. על פי עובדות כתב האישום, נהג המשיב, ביום 13.8.16 סמוך לשעה 22:30, ברכב משא מסוג איסוזו, ברחוב משה שרת לכיוון רח' הרצל בקריית עקרון.
באותה העת, חצה את הכביש הולך הרגל מר לקאו אוקה ז"ל יליד שנת 1930 (להלן: "המנוח"), משמאל לימין, כאשר הוא נעזר במקל הליכה. הנאשם המשיך בנסיעה שוטפת, ולאחר שחצה המנוח כ 6- מטרים מהכביש, פגע בו הנאשם עם חזית הרכב ובעקבות הפגיעה הוטח המנוח לכביש. לאחר הפגיעה במנוח, המשיך הנאשם בנסיעה אך הסתובב וחזר למקום התאונה.
בעקבות הפגיעה פונה המנוח לבית החולים שם נפטר מפצעיו ביום 25.8.16.

טענות הצדדים
המבקשת טענה כי בידיה ראיות טובות להוכחת אשמתו של המשיב ובהן, הודאת המשיב בקרות התאונה ובכך שלא הבחין במנוח עד סמוך לרגע הפגיעה; חוות דעת בוחן התנועה, לפיה התאונה היתה נמנעת, תיעוד מזירת האירוע, המציג שדה ראייה פתוח ותאורה תקינה; הודעת אשת המנוח בדבר אופן חציית הכביש; שחזורים שבוצעו על ידי המשיב ואשת המנוח.
עוד ציינה המבקשת, כי המ שיב נוהג משנת 2011 ולחובתו 7 הרשעות תעבורה קודמות.
לעניין המסוכנות, הפנתה המבקשת להוראות סעיף 46ב לפקודה הקובע חזקת מסוכנות למי שבנהיגתו הרשלנית הביא למותו של אדם.

ב"כ המשיב התנגד לקיומן של ראיות לכאורה, והפנה להודעתה של רעיית המנוח, שם מסרה כי רכב בצבע לבן פגע במנוח והדגישה: "אני אומרת עוד פעם הטנדר לא פגע בבעלי..." הסניגור טען כי התיק נחקר בצורה רשלנית ו אין בתיק החקירה ולו מזכר אחד המעיד על ניסיונות לאיתור רכב לבן.
ב"כ המשיב הפנה לדו"ח הבוחן מיום 16.8.16 בו ציין הבוחן כי נערך שחזור עם אשת המנוח, אולם המנוח נפטר רק ביום 25.8.16.
לטענתו, יתכן שהמשיב פגע פגיעה משנית במנוח, ובכך הודה, אולם הפגיעה העיקרית נעשתה על ידי רכב לבן אחר, אותו כלל לא ניסתה לאתר המשטרה.
בנסיבות אלו, לטענת המשיב, הכרסום בראיות כל כך משמעותי כך שבקשת המבקשת לפסילה אינה מוצדקת.

דיון והכרעה
סעיף 46ב לפקודה קובע:
"(א) הוגש כתב אישום נגד בעל רישיון נהיגה בעבירה שגרמה לתאונת דרכים שבה נהרג אדם, יורה בית המשפט על פסילתו מהחזיק ברישיון נהיגה עד למתן פסק דין בענינו.
(ב) בטרם יורה בית המשפט על פסילה כאמור בסעיף קטן (א), ייתן בית המשפט לנאשם הזדמנות נאותה לטעון את טענותיו, ורשאי הוא שלא להורות על פסילה כאמור, אם שוכנע, מנימוקים שיפרש, כי אין בנהיגה על ידי הנאשם משום סכנה לציבור."

בבפ"ת 12941-11-16, מדינת ישראל נ' פרנקו אשר ניתן לפני מספר ימים, הפניתי לבש"פ 6757/09 דוד מזרחי נ' מ דינת ישראל, בו עמד בית המשפט העליון על "חזקת המסוכנות" הייחודית לתאונות בהן קופדו חיי אדם ו יפים העקרונות אותם קבע אף לענייננו: (1) קיימת חזקת מסוכנות של כל נהג המעורב בתאונת דרכים קטלנית, הסעיף מורה, ככלל , כי יש למנוע את המשך נהיגתו עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו ; (2) מדובר בהיפוך נטל הראיה, כאשר אם יוכיח הנהג כי אין בהמשך נהיגתו מסוכנות, רשאי בית המשפט שלא להורות על פסילתו; (3) מלשון החוק ואף מדברי ההסבר להצעת החוק עולה כי די בהגשת כתב האישום כדי להורות על הפסילה עד תום ההליכים ולשון החוק כלל אינה מחייבת קיומן של "ראיות לכאורה"; (4) המחוקק העניק לבית המשפט סמכות שלא להורות על פסילה במקרים מסוימים, על-ידי מתן אפשרות לסתירת החזקה; (5). מלשונו של סעיף 46 ב כפי שחוקק, ניתן ללמוד כי המחוקק מבקש להחמיר עם מי שהואשמו בתאונות דרכים קטלניות, כדי להגן על הציבור ולהרתיע.

יישום האמור לעיל בעניין שלפניי מביאני לכלל מסקנה כי יש להורות על פסילת המשיב עד לגמר הדין.
ראשית, כאמור, פטורה אני מלדון ב"ראיות לכאורה" לאשמתו של המשיב, ובידי ההגנה, לעומת זאת, לא היה כדי להפריכן: המשיב קשר עצמו למקום התאונה ולפגיעה במנוח ו על רכבו נמצאו סימני ניגוב אבק המעידים, בהתאם לחוות דעת בוחן התנועה, על פגיעה במנוח. ב"כ המשיב ניסה לטעון כי רכב נוסף פגע, טרם פגיעת המשיב, במנוח. טענה זו, ראויה כמובן להתברר בתיק העיקרי, בשים לב להוראות סעיף 309 לחוק העונשין, אולם ודאי, שבשלב זה, אינה מביאה לכרסום משמעותי בראיות אשר יביא לדחיית הבקשה. אף עדות רעייתו של המנוח, אשר ניתנה בחלוף זמן מקרות התאונה ותחת מצבה הנפשי הנטען, תתברר, מן הסתם, במסגרת פרשת התביעה או פרשת ההגנה, אף בשלב זה – אין בה מספיק כדי לכרס ם בראיות התביעה.
אציין כי לא נעלמה מעיניי חומרתה של טענת ההגנה כי הבוחן תיארך לאחור (backdating) את דו"ח הבוחן ותיאורו של המנוח, ועניין זה ראוי להתברר לעמקו, אולם גם בכך אין כדי לכרסם בראיות התביעה.
ערה אני, כי עברו התעבורתי של המשיב אינו מכביד, אך מסוכנותו מתגלה מן העבירה עצמה.

לאחר ששקלתי ביני לביני בעניין קציבת תקופת הפסילה, הנני סבורה, כי לאור עדותה של אשת המנוח אשר מסרה גרסתה במשטרה לפיה "הטנדר לא פגע במנוח" כאשר מדובר בעדת ראיה יחידה לתאונה, עולה הדבר כדי להחליש את הראיות כך שיש להורות על קציבת תקופת הפסילה.

לאור האמור לעיל, הנני מורה על פסילתו של המשיב מלקבל או מלהחזיק ברישיון נהיגה.
הנני קוצבת את תקופת הפסילה ל-12 חודשים מהיום בו נפסל במסגרת הפסילה המנהלית.
חומר החקירה יוחזר לפרקליטות.

ניתנה היום, כ"ח כסלו תשע"ז, 28 דצמבר 2016, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: מדינת ישראל
נתבע: דניאל כהן
שופט :
עורכי דין: