ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ליבי פרידנר נגד חברת י. ח. ש יעוץ עסקי בע"מ :

החלטה בתיק רע"א 9121/16 בבית המשפט העליון

לפני: כבוד השופט י' עמית

המבקשת:
ליבי פרידנר

נ ג ד

המשיבים:
1. חברת י. ח. ש יעוץ עסקי בע"מ

2. מרדכי ברוינר

3. קמרון אחזקות בינלאומיות בע"מ

4. קמרון לימטד חברה ליברית - נמחקה

5. אמיזר ידע בע"מ - נמחקה

6. אמיזר ידע חברה ליברית - נמחקה

7. חב' קריה מציון בע"מ

8. בנק מזרחי טפחות

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי ירושלים בתיק תנג 024854-05-15 שניתנה ביום 30.10.2016 על ידי כבוד השופט אביגדור דורות

בשם המבקשת:
בעצמה

החלטה

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופט א' דורות) בתנ"ג 24854-05-15 מיום 30.10.2016, בגדרה חויבה המבקשת בהפקדת ערבון.

1. ביום 18.5.2015 הוגשה בקשה לאישור תביעה נגזרת בשם חברת י.ח.ש יעוץ עסקי בע"מ (להלן: החברה), על-ידי המבקשת המחזיקה ב-25% ממניות החברה ומכהנת בה כדירקטורית. במסגרת בקשת האישור, התבקש בית המשפט להורות על בטלותם של הסכמי מכר זכויות החברה בנכס מקרקעין שברח' תורה מציון בירושלים (להלן: הנכס) במסגרת הליכי הוצאה לפועל בשנת 2005. לפי הנטען, מכירת זכויות החברה נעשתה במסגרת הליכי כינוס פיקטיביים שיסודם בקנוניה לה היו שותפים כונס הנכסים, המשיב 1 (להלן: מר ברוינר) – בעל השליטה בחברה, ונושה של החברה שיזמה את הליכי הכינוס. נטען כי מר ברוינר "החליט לגרוף לעצמו את כל הרווחים על חשבון החברה ובעלי מניותיה" – וזאת על-ידי העברת זכויות החברה בנכס למשיבה 2 (להלן: חברת קמרון) המצויה אף היא בבעלותו, כנגד תמורה נמוכה משמעותית משוויין.

2. ביום 2.6.2016 ו-24.8.2016 הגישו מר ברוינר וחברת קמרון בקשות לחייב את המבקשת בהפקדת ערבון בסך 1.1 מיליון ₪ כל אחד, להבטחת הוצאותיהם בהליך. בתמצית, נטען כי הבקשה לאישור תביעה נגזרת היא הליך סרק שסיכויו קלושים – בין היתר, משהיא מבקשת לבטל למעשה ארבע עסקאות מכר שבוצעו לפני שנים, כאשר הראשונות בוצעו בהליכי ההוצאה לפועל וחוסות תחת הגנת סעיף 34א לחוק המכר, התשכ"ח-1968 (להלן: חוק המכר), והמאוחרות, לצדדים שלישיים, מוגנות על-ידי תקנת השוק במקרקעין. עוד נטען, כי מדובר בהליך שלישי בו נוקטת המבקשת באותו עניין; כי המבקשת נעדרת יכולת כלכלית וכי היא ובן-זוגה לא שילמו את הוצאות המשפט שחויבו באחד מההליכים הקודמים; וכן כי ייצוגה של המבקשת על-ידי בן-זוגה שאיננו עורך-דין מסבה למשיבים טרחה והוצאות גבוהות נוכח כתבי טענות רבים המוגשים בלא הצדקה.

3. לאחר תגובה ותשובה לתגובה, ניתנה ההחלטה מושא הבקשה דנן. בהחלטה עמד בית המשפט על שני ההליכים הקודמים שהגישה המבקשת – האחד נמחק על הסף והשני הופסק בהסכמת הצדדים לפי תקנה 154(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקסד"א) – ומצא כי גם בגלגול הנוכחי ניצבים בפני המבקשת "קשיים ניכרים". זאת, בהינתן שעסקאות המקרקעין בוצעו לפני כעשור ואושרו בהליכי הוצאה לפועל; לאור טענות התיישנות; עסקאות מאוחרות בהן נמכרו הזכויות בנכס לצדדים שלישיים; משהסעד המבוקש הוא השבת זכויות החברה במקרקעין להבדיל מתביעה כספית – ולשם כך על המבקשת לגבור על סעיף 34א לחוק המכר ותקנת השוק. נוכח קשיים אלה, התרשם בית משפט קמא כי סיכויי הבקשה לאישור "קלושים". כן נתן דעתו ל"מורכבות ההליך, שווי המקרקעין, טענות הצדדים והזמן הצפוי שיושקע על ידי ב"כ הצדדים המבקשים את ההפקדה, עד לסיום ההליך", וכן נלקח בחשבון מצבה הכלכלי של המבקשת וזכות הגישה לערכאות. בהתחשב בכל אלה, מצא בית משפט קמא לחייב את המבקשת בהפקדת ערבון בסך 50,000 ₪.

4. מכאן הבקשה שבפניי בגדרה נטען כי רק במקרים נדירים יחויב בעל דין בהפקדת ערבון, וכי בנסיבות המקרה דנן אין מקום לכך נוכח מצבה הכלכלית של המבקשת. עוד נטען, בין היתר, כי סעיף 34א לחוק המכר ותקנת השוק במקרקעין אינם רלוונטיים שכן קמרון הייתה צד לקנוניה ולכן אינה יכולה לטעון להסתמכות על החלטת רשות או לרכישה בתום-לב. ולבסוף, נטען כי אין בידי ב"כ החברה ייפוי כוח מטעם מוסמכי החתימה בחברה ולכן מלכתחילה לא היה מקום להידרש לתגובה שהוגשה על-ידו.

5. דין הבקשה להידחות אף מבלי שאדרש לתגובת המשיבים.

כידוע, לערכאה הדיונית נתון שיקול דעת רחב בשאלה אם לחייב בהפקדת ערבון; בהתאם, ערכאת הערעור נוטה שלא להתערב בהחלטות בעניין זה, אלא במקרים בהם ניתנה ההחלטה בניגוד לדין או שמובילה היא לעיוות דין (רע"א 8575/14 חאמד נ' חברת אלוואטן בע"מ, פס' 10-9 (30.12.2014); רע"א 9124/16 דביר נ'JKV BETEILIGUNEGES GmbH, פס' 7 (29.11.2016); רע"א 7706/12 עיריית ירושלים נ' שרותי מזון בע"מ, פס' 6 (7.11.2012)).

אכן, כטענת המשיבה, חיוב בהפקדת ערבון לפי תקנה 519 לתקסד"א הינו החריג ולא הכלל. בפסיקה נקבע כי "על בית המשפט לנהוג 'במתינות'" בעניין זה, משעומדת על הכף זכות הגישה לערכאות, ומשהסנקציה הכרוכה באי הפקדת ערבון הינה דחייתה של התביעה (רע"א 3462/14 גנאם נ' מדינת ישראל – משרד הבריאות, פס' 6 (17.9.2014); רע"א 2142/13 נעמאת נ' קרמין 13.11.2014); רע"א 5738/13 אבו סעלוק נ' שירותי בריאות כללית (14.11.2013)). ואולם, התרשמתי כי בנסיבות המקרה דנן, בשים לב למלוא השיקולים שנמנו בהחלטה ופורטו לעיל בתמצית, לא נפל פגם באיזון שערך בית משפט קמא המצדיק את התערבות ערכאת הערעור.

לפנים משורת הדין, ועל מנת ליתן למבקשת שהות נוספת להיערך להפקדת הערבון, מצאתי להאריך המועד להפקדתו עד ליום 15.2.2017.

בנסיבות העניין, ומשלא התבקשה תגובה, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ‏כ"ח בכסלו התשע"ז (‏28.12.2016).


מעורבים
תובע: ליבי פרידנר
נתבע: חברת י. ח. ש יעוץ עסקי בע"מ
שופט :
עורכי דין: