ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין סיירוקס ישראל בע"מ נגד היהלום ל.ע.ד. ניסור וקידוח בבטון זיווד... :

החלטה בתיק ע"א 8793/16 בבית המשפט העליון

ע"א 8793/16
רע"א 8794/16

המבקשת:
סיירוקס ישראל בע"מ

נ ג ד

המשיבים:
1. היהלום ל.ע.ד. ניסור וקידוח בבטון זיווד ותשתיות בע"מ (בפירוק זמני)

2. עו"ד יוסי ניר, המפרק הזמני

3. דוד חי עסור

4. כונס הנכסים הרשמי

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים בפר"ק 14282-10-16 מיום 27.10.2016 שניתנה על-ידי השופט ד' מינץ

בשם המבקשת:
עו"ד יגאל עיני; עו"ד אופק עיני

בשם המשיב 2:
בעצמו

בשם המשיב 4:
עו"ד מיכל בן עמי (ליבוביץ); עו"ד זהבית שחרור

החלטה

1. בקשת רשות ערעור – ובקשה לעיכוב ביצוע הכרוכה עמה – על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט ד' מינץ) בפר"ק 14282-10-16 מיום 27.10.2016, בגדרה הוחלט שהמפרק הזמני, עו"ד יוסי ניר (להלן: המפרק הזמני או המנהל המיוחד), שמונה לחברת היהלום ל.ע.ד ניסור וקידוח בבטון זיווד ותעשיות בע"מ (להלן: החברה) ולמנהל המיוחד של נכסי בעל מניותיה הבלעדי של החברה, דוד חי עסור (להלן: החייב), ימשיך לכהן בתפקידו, ובסמכותו לממש את נכסי החברה במסגרת הליך הפירוק; ועל החלטה מיום 31.10.2016, בגדרה נדחתה בקשת המבקשת להורות על מכירת חלק מנכסי החברה במסגרת הליך ההוצאה לפועל.

רקע
2. החברה נמצאת בבעלותו המלאה של החייב. בשלב מסוים, רכשה החברה מהמבקשת, חברת סיירוקס ישראל בע"מ (להלן: המבקשת), מכונה לניסור בטון ואמצעים שונים הנדרשים לשם הפעלתה (להלן: המטלטלין).

3. החייב נקלע לקשיים כספיים והמבקשת נמנית הן על נושיו, הן על נושי החברה. ביום 21.12.2015 ניתן צו כינוס בפש"ר 41114-12-15 על-ידי בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטת ע' כהן) ועו"ד ניר מונה למנהל המיוחד על נכסי החייב.

4. ביום 1.8.2016, במסגרת הליכי הוצאה לפועל שניהלה המבקשת נגד החברה, נתפסו המטלטלין, ואלה הועברו למחסני ההוצאה לפועל לשם מכירתם. בד בבד, נודע למנהל המיוחד, כי החייב רכש מכונה נוספת מאת צד ג' ושילם עבורה מקדמה בסך של כ-90,000 ₪. המנהל המיוחד פעל להטלת עיקול על סכום כסף זה, וביום 16.8.2016 ניתן צו המורה על עיקול כספים המצויים בידי צד ג' ועל המכונה (להלן: הצו). ביום 21.8.2016 נעתר בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטת ע' כהן) לבקשת המנהל המיוחד, והבהיר כי הצו אוסר על העברת כספים ששולמו עבור המכונה הנוספת ועל העברת המכונה הנוספת, לידי אביו של החייב או לחייב עצמו.

5. ביום 10.10.2016 הגיש המנהל המיוחד בקשה במעמד צד אחד, לבית המשפט המחוזי בירושלים, בגדרה התבקש בית המשפט להורות על מינויו כמפרק זמני של החברה, לפי הוראות סעיף 300(ב) לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983 (להלן: פקודת החברות). בהחלטתו מיום 13.10.2016, נעתר בית המשפט לבקשה, והורה על מתן צו פירוק זמני לחברה ועל מינויו של המנהל המיוחד למפרק הזמני של החברה. עוד נקבע, כי סמכויותיו של המפרק הזמני תהיינה כשל מפרק קבוע, למעט סמכותו לממש נכסים קבועים של החברה.

החלטת בית המשפט המחוזי מיום 27.10.2016
6. ביום 27.10.2016 התקיים דיון בבקשה לפני בית המשפט המחוזי, ובסופו נדחתה טענת המבקשת בדבר ניגוד העניינים שבו מצוי לכאורה המפרק הזמני של החברה, באשר הוא מכהן גם כמנהל המיוחד של נכסי החייב, ונקבע כי ימשיך לכהן בתפקידו, וכי בסמכותו לממש את נכסי החברה גם במסגרת הליך הפירוק הזמני.

החלטת בית המשפט המחוזי מיום 31.10.2016
7. ביום 30.10.2016 הגישה המבקשת בקשה לבית המשפט המחוזי, למתן הוראות בענין אופן מימוש המטלטלין המעוקלים המצויים במחסני לשכת ההוצאה לפועל, בגדרה התבקש בית המשפט לקבוע, כי אלה ימכרו במסגרת הליכי ההוצאה לפועל, וכי סכום הכסף שיתקבל מהמכירה לא יובא בחשבון בעת פסיקת שכר טרחת המפרק הזמני. ביום המחרת, דחה בית המשפט את הבקשה, בציינו כי בקשות אלה נדונו במהלך הדיון שנערך ביום 27.10.2016, וכי אופן מימוש המטלטלין מצוי במסגרת שיקול דעתו של המפרק הזמני.

8. בו ביום, הגישה המבקשת לבית המשפט המחוזי בקשה לעיכוב ביצוע החלטותיו מיום 27.10.2016 ומיום 31.10.2016, על מנת לאפשר לה להגיש ערעור על החלטות אלה לבית משפט זה. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה בהחלטתו מיום 2.11.2016, בה קבע כי אינו סבור כי המפרק הזמני מצוי בניגוד עניינים עקב מינויו גם כמנהל המיוחד לנכסי החייב, וככל שיוכח הדבר, אין בו כדי להצדיק את עיכוב ביצוע מכירת המטלטלין אשר יסב נזק לכלל הנושים, או את עצם מינויו של המפרק הזמני. על החלטה זו הגישה המבקשת בקשה לעיון מחדש, משום שלא ניתן לה לממש את זכותה להשיב לתגובת המפרק הזמני. ביום 7.11.2016, לאחר שהתיר למבקשת להגיש את תשובתה לתגובת המפרק הזמני, החליט בית המשפט המחוזי כי אינו רואה לנכון לשנות מהחלטתו מיום 2.11.2016.

9. על החלטות בית המשפט המחוזי מיום 27.10.2016 ומיום 31.10.2016, הגישה המבקשת ערעור אזרחי (ע"א 8793/16), ולמען הזהירות, הגישה גם את הבקשה שלפני, וכרכה עמם בקשה לעיכוב ביצוע זמני. בהחלטתי מיום 16.11.2016, הוריתי על עיכוב ביצוע ארעי לגבי מימוש המטלטלין המעוקלים במחסני ההוצאה לפועל, בכפוף להפקדת ערבון על-ידי המבקשת.

עיקרי טענות המבקשת
10. תחילה טוענת המבקשת, כי יש לסווג את החלטות בית המשפט מושא הערעור, כ"פסק דין" ולא כ"החלטה אחרת", וזאת משום שהחלטות אלה מסיימות את ההליך המשפטי בענין זהותו של המפרק הזמני, ובנוגע לאופן מכירת המיטלטלין.

11. לטענת המבקשת, בית המשפט המחוזי שגה בקביעתו כי המפרק הזמני אינו מצוי בניגוד עניינים. לטענתה, קיים ניגוד אינטרסים אינהרנטי בין תפקידו של מפרק חברה לבין תפקידו של המנהל המיוחד לנכסי החייב, כאשר תכלית ההליכים שונה, והנושים בכל אחד מהם שונים אף הם. ניגוד עניינים זה מתעצם לטענת המבקשת, כאשר בעל המניות היחיד של החברה בענייננו הוא החייב.

12. עוד טוענת המבקשת, כי שגה בית המשפט המחוזי בדחותו את בקשתה להורות על מכירת המטלטלין בהליכי ההוצאה לפועל. זאת, משום שהליך זה הוא המיטבי לביצוע המכירה בנסיבות הענין, ועוד זאת – שאין לכלול בשכר טרחתו של המפרק הזמני את התשלום עבור מכירה זו.

עיקרי תגובות המשיבים
13. לטענת המפרק הזמני והכונס הרשמי (להלן: הכנ"ר), ההחלטות בדבר מתן צו פירוק זמני ומינויו של מפרק זמני, הן החלטות זמניות אשר אינן מסיימות את בירור המחלוקת באופן סופי, ואינן סוגרות את ה"יחידה הדיונית", שעניינה במתן צו פירוק ומינוי מפרק לחברה, בהתאם להוראות סעיף 300 לפקודת החברות. עוד טוענים המשיבים, כי הסמכויות שהוענקו למפרק הזמני הן כלליות, ומובן שכל פעולה שיעשה נתונה להתנגדות הנושים וכפופה לאישור בית המשפט. משכך, סיווג ההליך הנכון הוא "החלטה אחרת" ולא "פסק דין". כך גם ביחס להחלטת בית המשפט המחוזי מיום 31.10.2016, בגדרה נדחתה בקשת המבקשת להורות על אופן מימוש המטלטלין, אשר הוגשה, לטענת המשיבים, במסווה של בקשה לעיון חוזר בהחלטת בית המשפט מיום 27.10.2016.

14. באשר לטענת ניגוד העניינים שבו מצוי לכאורה המפרק הזמני, לטענת המשיבים, הרי שטענה זה נטענה באופן כוללני, ללא ביסוס, כאשר לגופו של ענין, פעולותיו של המפרק הזמני מפוקחות הן על-ידי הכנ"ר, הן על-ידי בית המשפט, וככל שיעלה חשש ממשי וקונקרטי במהלך מילוי תפקידו של המפרק הזמני, הרי שחזקה עליו כי יביא את פעולותיו, לרבות אישור שכר טרחתו ומימוש המטלטלין, לאישור בית המשפט, ובכל מקרה בפני המבקשת קיימת האפשרות להשיג על פעולותיו, בהתאם להוראות הדין. בנוסף, לטענת המשיבים, בנסיבות שבהן קיימת זהות בין חובות החברה לחובות החייב, ומשחובות אלה נובעים ברובם מערבויותיו האישיות של החייב לחובות החברה, הרי שקיימת זהות אינטרסים בהליך זה, ואין חשש לניגוד עניינים. לבד מכך, משבית המשפט המחוזי נתן דעתו על טענה זו ומצא שאין בה ממש, הרי שבהתאם להלכה הפסוקה, ערכאת הערעור תיטה שלא להתערב בשכמותה.

15. עוד טוענים המשיבים, כי המבקשת לא הצביעה על הנזק שיגרם לה, ככל שיוחלט שלא לעכב את ביצוע ההחלטות מושא הערעור, ומדובר בעיכוב ביצוע על חיוב כספי, שכשלעצמו הוא נדיר. המפרק הזמני ציין בתגובתו, כי אופן הליך המימוש באמצעות ההוצאה לפועל לא יניב בוודאות תמורה רבה יותר, ויתכן כי אף ההפך מכך, כפי שקבע בית המשפט המחוזי בהחלטתו מיום 2.11.2016. נוסף לכך טוענים המשיבים, כי כפי שציין בית המשפט המחוזי, עיכוב מכירת המטלטלין מסב נזק לכלל הנושים, מחמת הירידה בערכם, ועקב התשלום החודשי ללשכת ההוצאה לפועל עבור דמי האחסון.

דיון והכרעה
16. לאחר שנדרשתי לטענות ב"כ הצדדים מזה ומזה, ולפנים משורת הדין עיינתי גם בתשובת המבקשת לתגובות המשיבים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין בקשת רשות הערעור להידחות.

17. תחילה אפנה לדון בשאלת סיווגן של החלטות בית המשפט המחוזי, נושא הבקשה שלפני. כפי שציינו המשיבים בתגובתם לבקשה, המבקשת אינה משיגה על עצם צו הפירוק הזמני שניתן ועל מינוי מפרק זמני לחברה, אלא אך על זהות המפרק הזמני שמונה ועל הדרך שבה יש לממש את המטלטלין.

18. ההחלטות נושא בקשה זו ניתנו במסגרת הליכי פירוק חברה בטרם סיומם. כידוע, בהתאם להוראת סעיף 291 לפקודת החברות, המשטר הדיוני החל בהליכי ערעור על צו או על החלטה, הוא על-פי כללי הערעור הרגילים. הלכה פסוקה היא, כי כאשר בית המשפט מכריע במסגרת הליכי פירוק חברה במחלוקת קונקרטית ומתוחמת, שהיא בגדר "יחידה דיונית", וכאשר ההכרעה בה מהווה הכרעה סופית במובן המהותי במחלוקת שבין הצדדים באותו ענין, הרי שהכרעה זו תהא "פסק דין" ולא "החלטה אחרת" (רע"א 627/88 סולל בונה בע"מ נ' אחים גולדשטיין חברה לשיכון ופיתוח בע"מ, פ"ד מב(4) 393 (1988); רע"א 2549/09 חברת אי.סי.אמ. יצרני מיזוג אוויר בע"מ נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ, פסקה 5 לפסק דינו של השופט א' גרוניס (28.7.2010); רע"א 7213/12 שטיחים בסנטר ב.ש. בע"מ נ' אייס אוטודיפו בע"מ (10.12.2012); ע"א 7774/12 ד.כ. חניות להשכרה בהרצליה הצעירה בע"מ נ' חברת אברהם כהן ושות' חברה קבלנית (בכינוס נכסים) (16.5.2013); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 1451-1450 (מהדורה 12, 2015)).

19. החלטות בית המשפט המחוזי הנדונות כאן – זהות המפרק הזמני שמונה ודחיית בקשת המבקשת להורות על מימוש המטלטלין בדרך של מכירה באמצעות לשכת ההוצאה לפועל, הן זמניות, אינן בגדר "יחידה דיונית" עצמאית, אלא הן חלק מיחידות דיוניות רחבות יותר, אשר עליהן לא נסתם הגולל. גם "משקלן הסגולי" של החלטות אלה, אינו מטה את הכף להגדרתן כ"פסק דין", שכן הזכות הממשית להשיג על פעולותיו של המפרק הזמני, ככל שיממש את המטלטלין בדרך מסוימת, או ככל שיתעורר חשש ממשי וקונקרטי שפעל בניגוד עניינים, לא נחסמה בפני המבקשת או צדדים נוספים, ומדובר כאמור על החלטות שבמהותן הן זמניות.

הסיווג הנכון להחלטות בית המשפט המחוזי הנדונות כאן הוא אפוא "החלטה אחרת" (ראו למשל רע"א 6050/99 בלייזר השקעות בע"מ נ' בלפור מימון השקעות בע"מ (16.5.2000); רע"א 6517/13 בארי נ' עו"ד גולדבלט לוי (30.10.2013)).

20. כידוע, רשות ערעור על החלטה של בית המשפט המחוזי תינתן "אם שוכנע בית המשפט כי אם הערעור על ההחלטה יידון במסגרת הערעור על פסק הדין ולא באופן מיידי, יהיה בכך כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להיגרם לצד להליך נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה" (סעיף 41(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984; רע"א 6992/14 חברת החשמל לישראל בע"מ נ' קיבוץ אושה, פסקה 12 (29.12.2014)). לא שוכנעתי כי תנאים אלה מתקיימים במקרה שלפני.

21. המבקשת לא הצביעה על נזק ממשי שיגרם לה, ככל שלא תתקבל בקשתה – כך לענין שיקול דעתו של המפרק הזמני לממש את המטלטלין לא רק בהליכי ההוצאה לפועל, כפי שחפצה המבקשת, וכך גם לגבי עצם מינויו של המפרק הזמני. כפי שצוין לעיל, החלטות בית המשפט המחוזי אינן יוצרות מצב בלתי-הפיך, שערי בית המשפט המחוזי עודם פתוחים לגבי פעולותיו של המפרק, ובאם תהיה לה עילה, תוכל המבקשת להשיג עליהן; כזכור, פעולותיו של המפרק הזמני נתונות לפיקוחו של הכנ"ר, וטעונות אישור של בית המשפט (ראו למשל, סעיף 307(ג) לפקודת החברות).

סוף דבר
22. בקשת רשות הערעור נדחית; משנדחתה – עיכוב הביצוע הארעי לפי החלטתי מיום 16.11.2016 בטל בזאת; משקבעתי כי ההליך הנכון שבו היה על המבקשת לנקוט הוא בקשת רשות ערעור ולא הגשת ערעור בזכות, הרי שהערעור שהוגש באותו ענין (ע"א 8793/16) ובקשת העיכוב ביצוע שהוגשה ביחד עמו, נמחקים בזאת.

בנסיבות הענין, המבקשת תישא בהוצאות המשיבים 2 ו-4 בגין בקשה זו, בסך של 5,000₪ לכל אחד.

ניתנה היום, ‏י"א בכסלו התשע"ז (‏11.12.2016).


מעורבים
תובע: סיירוקס ישראל בע"מ
נתבע: היהלום ל.ע.ד. ניסור וקידוח בבטון זיווד ותשתיות בע"מ
שופט :
עורכי דין: