ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יעקב ריכטר נגד בנימין כהן :

החלטה בתיק ע"א 8506/15

וערעור שכנגד

לפני: כבוד הרשמת ליאת בנמלך

המערערים:
1. יעקב ריכטר

2. יהודית ריכטר

נ ג ד

המשיבים:
1. בנימין כהן

2. מרים (מארי) יעקבי

3. עמירם (עמי) יעקבי

4. עו"ד יעקב הרכבי

5. בצלאל גיא

בקשה לדחיית הערעור שכנגד על הסף

בבית המשפט העליון

החלטה

1. בפניי בקשת המערערים לדחיה על הסף של הערעור שכנגד אשר הוגש בידי המשיבים 1-3. לחלופין עותרים הם לדחיית ערעורו של המשיב 1, וכן עותרים הם, גם זאת לחלופין, למחיקת פרק 3 לכתב הערעור שכנגד. המערערים מבססים בקשתם על שלוש טענות: האחת, כי הערעור שכנגד הוגש באיחור; השניה, העדר זיקה עניינית בין נימוקי הערעור לבין חלק מנימוקי הערעור שכנגד; והשלישית, מצג שיצרו המערערים שכנגד לפיו הם מקבלים את קביעות פסק הדין, מצג אשר בשלו, כך נטען, היו מנועים הם מלהגיש את הערעור שכנגד. אדון בטענות אלו כסדרן.

א. הטענה כי הערעור שכנגד הוגש באיחור

2. המחלוקת בין הצדדים ביחס למועד האחרון להגשת הערעור שכנגד נובעת מכך שבעת הגשת הערעור התבקשו המערערים, על ידי מזכירות בית המשפט, לתקן את "דף הפתיחה" להודעת הערעור, כך ששמות הצדדים יופיעו באופן הזהה לזה בו הופיעו בכותרת פסק הדין של בית המשפט המחוזי. בהתאם לתיקון זה נשמטו המשיבים 2-3 ו-5 מ"דף הפתיחה", כאמור לפי דרישת המזכירות, זאת למרות שלאמיתם של דברים "דף הפתיחה" אותו ביקשו המערערים להגיש תחילה שיקף את הצדדים "האמיתיים" להליך. בהמשך לכך הגישו המערערים בקשה "לתיקון טכני של הודעת הערעור", בה בקשו כי "דף הפתיחה" המקורי אותו ביקשו להגיש יתקבל לרישום כך שכל הצדדים להליך קמא יופיעו כמשיבים להליך הערעור, כמצוות הוראת תקנה 424 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי), ובקשתם זו התקבלה (החלטה מיום 11.1.2016). הצורך בתיקון ובהבהרה בנוגע לצדדים להליך הוביל למרבה הצער למחלוקת ולעיכוב בנוגע לערבות הבנקאית אותה הפקידו המערערים. זאת שכן תחילה הופקדה ערבות בנקאית להבטחת הוצאות המשיבים 1 ו-4 (המשיבים שהופיעו ב"דף הפתיחה" שהוגש בהתאם להנחיית המזכירות), אך מטבע הדברים עם תיקון הצדדים להליך נדרש היה לתקנה כך שהיא תופנה להבטחת הוצאות המשיבים כולם.

באותה נקודת זמן הגישו הצדדים מספר בקשות מזה ומזה - המשיבים 1-3 עתרו למתן ארכה להגשת ערעור שכנגד (בשל חלופי ייצוג, אך חזרו בהם מן הבקשה משהבהירו כי בכל מקרה המועד להגשת הערעור שכנגד יחלוף בתוך שלושים ימים למן המועד בו תינתן להם הודעה על הפקדת ערבות בנקאית מתוקנת) וכן ביקשו להורות על דחיית ההליך בשל אי הפקדת עירבון; והמערערים עתרו להחלפת הערבות הבנקאית ולמחוק את בקשת המשיבים 1-3 לדחיית הערעור (תוך שהדגישו בכתבי טענותיהם כי לעמדתם המועד להגשת הערעור שכנגד עבר).

דהיינו, כבר באותה נקודת זמן חלקו הצדדים האם המועד להגשת הערעור שכנגד נמנה למן מועד הפקדת הערבות הבנקאית הראשונה או זו המתוקנת. מכל מקום המערערים הפקידו לבסוף ערבות בנקאית מתוקנת ביום 3.4.2016 (ראו החלטת כבוד הרשם ג' שני מיום 31.3.2016), וביום 15.5.2016 הגישו המשיבים 1-3 ערעור שכנגד.

3. המחלוקת בין הצדדים לגבי המועד אשר ממנו יש למנות את הימים הנתונים להגשת ערעור שכנגד צפה ועלתה בשנית במסגרת בקשתם הנוכחית של המערערים למחיקת הערעור שכנגד. בבקשתם זו שבים המערערים וטוענים כי הערעור שכנגד הוגש באיחור, שכן הודעה על הערבות הבנקאית המקורית הומצאה למערערים שכנגד יום לאחר הפקדה בבית המשפט, ביום 24.12.2015. המערערים טוענים בהקשר זה כי הערבות הבנקאית המקורית היתה תקינה, ואף אושרה על ידי מזכירות בית המשפט. כן טוענים הם כי המערערים שכנגד "משכו" זמן במגעים בנוגע לנוסח הערבות הבנקאית, ועתה מנצלים הם את נכונותם של המערערים לשאת ולתת עימם לצורך הגשת ערעור שכנגד באיחור. על כן, כך נטען, המערערים שכנגד רשאים היו להגיש ערעורם עד ליום 23.1.2016 (ולחלופין עד ליום 10.2.2016, שלושים ימים למן מועד תיקון הודעת הערעור), ולא היה באפשרותם להגישו במועד בו הוגש (15.5.2016). לחלופין נטען כי המועד להגשת הערעור שכנגד חלף בכל הנוגע למשיב 1-המערער שכנגד 1, שכן הוצאותיו הובטחו גם בערבות הבנקאית המקורית.

המערערים שכנד טוענים מצידם כי רק לאחר שהופקדה ערבות בנקאית תקינה להבטחת הוצאותיהם נוצרה ודאות כי הערעור אכן יישמע, וממועד זה נמנה פרק הזמן שנתון היה להם להגשת ערעור שכנגד. בין היתר הדגישו המערערים שכנגד כי הפגם אשר נפל בערבות הבנקאית המקורית לא היה פגם טכני - שכן קיימת יריבות בינם לבין המשיב 4, אשר הערבות הופנתה כלפיו וכלפי המשיב 1 ביחד (ולא ביחד ולחוד כנדרש) וכן כיוון שזו לא הופנתה כלפי כל המשיבים להליך. עוד טוענים המערערים שכנגד כי ההחלטה מיום 31.3.2016, בה התאפשר למערערים להפקיד ערבות בנקאית מתוקנת, מלמדת מיניה וביה כי הערבות המקורית לא היתה תקינה, ועל כן אין יסוד לנטען בעניין זה בבקשה. המערערים שכנגד מוסיפים כי המערערים ידעו על כוונתם להגיש ערעור שכנגד ועל עמדתם לעניין המועד אשר ממנו יש למנות את המועד להגשתו, וזאת נוכח בקשת הארכה והבקשה למחיקת בקשת הארכה אותן הגישו.

4. לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים ובכל החומר שבפניי הגעתי לכלל מסקנה כי אין מקום לקבוע על בסיס השתשלות הדברים המתוארת כי הערעור שכנגד הוגש באיחור.

הגשת ערעור שכנגד מוסדרת בהוראת תקנה 434 לתקנות סדר הדין האזרחי, הקובעת כך:

"היה בדעת המשיב לטעון בשעת הדיון בערעור שהחלטת בית המשפט בערכאה הקודמת טעונה שינוי, יגיש על כך הודעה לבית המשפט בפירוט נימוקים, תוך שלושים ימים מהיום שבו הומצא לו כתב הערעור לפי תקנה 420 או ניתנה החלטת הפטור לפי תקנה 432(א) אם ניתנה במעמד המשיב, או נמסרה ההודעה לפי תקנה 432(ב) אם ניתנה שלא במעמד המשיב, אולם לא יאוחר משבעה ימים לפני התחלת הדיון בערעור, והעתק מההודעה יומצא לכל בעל דין העלול להיפגע מטענה זו".

הנה כי כן, תקנה 434 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כי הודעת ערעור שכנגד תוגש בתוך שלושים ימים ממועד המצאת כתב הערעור "לפי תקנה 420" לידי המשיב או ממועד המצאת החלטה הפוטרת את יוזם ההליך מהפקדת עירבון.

החלופה הראשונה הקבועה בתקנה 434 לתקנות סדר הדין האזרחי מפנה כאמור להוראת תקנה 420 לתקנות, תקנה הקובעת את המסמכים שיש להמציא למשיב, ואלו הם: (1) עותק של כתב הערעור; (2) העתק ההחלטה שעליה מערערים; (3) הודעה על הפקדת עירבון או ערובה או הודעת הרשם על החלטתו לפטור ממתן עירבון. שילובן של הוראות אלו פורש בפסיקה באופן בו המועד להגשת הערעור שכנגד נמנה מעת המצאת הודעה על הפקדת עירבון או החלטה בדבר פטור מהפקדתו לידי המשיב ולחלופין ממועד המצאת הודעת הערעור, לפי המאוחר (ראו ע"א 746/15 פלוני נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ (5.5.2015)).

"דחיית" מרוץ המועדים להגשת ערעור שכנגד עד לאחר המצאת ההודעה על הפקדת העירבון בידי המערערים נועדה להגשים אינטרסים של יעילות, כך שהמשיב לא יידרש להגיש ערעור שכנגד מטעמו כאשר לא קיימת וודאות כי בשלו התנאים לשמיעת הערעור העיקרי וכי המערער עשה את כל הדרוש מצידו כדי שזה יישמע (ראו: יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 842-843 (1995); חמי בן נון וטל חבקין הערעור האזרחי 413-416 (2012) (להלן: בן נון וחבקין); ע"א 2400/11 מויאל נ' חברת החשמל לישראל בע"מ, פסקה 7 (30.8.2011)).

5. בענייננו נוצר מצב דברים ייחודי, כאשר בשל כותרת פסק הדין של בית המשפט המחוזי והנחיית המזכירות נוצרה אי בהירות בנוגע לצדדים להליך. המערערים הגישו בקשה לתיקון שמות הצדדים להליך, אך טרם שניתנה החלטה בבקשתם הקדימו והפקידו ערבות בנקאית המופנית כלפי המשיבים שהופיעו בהודעת הערעור לפני תיקונה, כך שנוצר מצב בו הערבות הבנקאית שהופקדה בבית המשפט לא הופקדה להבטחת הוצאות המשיבים 2-3 ו-5. את טענתם המשתמעת של המערערים לפיה תיקון הצדדים להודעת הערעור לא הצריך תיקון של הערבות הבנקאית לא ניתן לקבל - שהרי העירבון או הערבות הבנקאית נועדו להבטחת הוצאות כל המשיבים להליך - ונראה כי גם הם לא סברו כך "בזמן אמת" שהרי יש להניח כי אחרת לא היו פועלים לתיקון הערבות הבנקאית, כפי שעשו בפועל (ובכל מקרה אין בידם להיאחז באישור המזכירות אשר ניתן טרם תיקון הצדדים להליך). תיקון הערבות הבנקאית אכן ארך פרק זמן לא קצר. המערערים טוענים כי הדבר נגרם בעטיים של המערערים שכנגד, אך דומני כי לו חפצו המערערים "לקצר זמנים" יכולים היו להגיש ערבות בנקאית מתוקנת להבטחת הוצאות כל המשיבים מבלי לערוך משא-ומתן לעניין ניסוחה.

מכל מקום, כל עוד לא הופקדה ערבות בנקאית להבטחת הוצאות כל המשיבים אכן לא ניתן היה לומר כי הופקדה ערבות בנקאית כדין, וממילא, ונוכח התכליות העומדות בבסיס הכלל לפיו הימים הנתונים להגשת ערעור שכנגד נמנים למן המועד בו נמסרת למשיבים הודעה על הפקדת עירבון, איני רואה לקבוע בענייננו כי מניין הימים החל למן המועד בו נמסרה למשיבים או לחלקם הודעה על הפקדת ערבות בנקאית "חלקית". דומה הדבר למצב בו היוזם הליך ערעורי מפקיד במזומן חלק מן הסכום שנקבע להפקדה. כשם שלא ניתן לומר כי לאחר הפקדה חלקית כזו בשלו התנאים לשמיעת הערעור (או לשמיעת הערעור כלפי חלק מן המשיבים), אלא יש להמתין להשלמת הסכום במלואו, כך ערבות בנקאית המופנית כלפי חלק מן המשיבים אינה מקיימת אחר הנדרש בעניין. האמור נכון לטעמי גם לעניין המשיב 1-המערער שכנגד 1, שכן לו נצייר מצב בו לא היתה מופקדת ערבות בנקאית מתוקנת, היה הערעור כולו נדחה, כך שעקרון הוודאות והיעילות עליו עמדנו לעיל חל במידה שווה גם בעניינו שלו, וסבורני כי גם שיקולי מדיניות כלליים תומכים במסקנה זו.

מטעמים אלו הגעתי למסקנה כי אין מקום למחוק את הערעור שכנגד מחמת איחור בהגשתו.

ב. הטענה בדבר העדר זיקה עניינית בין הערעור לבין הערעור שכנגד

6. כאמור בפי המערערים טענה נוספת והיא כי הערעור והערעור שכנגד עוסקים בעניינים נפרדים ומובחנים - האחד עוסק בעסקת המשכנתה והשני עוסק בעיקרו בעסקת המכר - וכי המערערים שכנגד העלו בערעורם טענות "שאין להן כל נגיעה לעניינים שהועלו במסגרת הערעור".

המערערים שכנגד טוענים כי אין מקום לקבל טענות אלו וכי קיימת זיקה עניינית בין הערעור לבין הערעור שכנגד.

7. עיינתי בפסק הדין, בהודעות הערעור והערעור שכנגד ובטיעוני הצדדים, והגעתי לכלל מסקנה כי אין מקום להורות על מחיקה של הערעור שכנגד.

פסק הדין מגולל את מערכת היחסים ואת ההסכמים שנחתמו בין הצדדים בנוגע לנכס שבמוקד ההליך. בין היתר נחתם שטר משכנתה לטובת המשיב 1, וכן נחתם הסכם מכר לפיו המשיב 1 רכש את הנכס מבעליו הרשום, המשיב 4. בית המשפט פירט את נימוקי הכרעתו לגבי עסקת המשכנתה ולגבי עסקת המכר באופן נפרד וגם מסקנתו לגבי כל אחת מן העסקאות היתה שונה - לגבי עסקת המשכנתה נקבע כי זכותו של המשיב 1 (והמשיבים 2-3) גוברת על זכותם של המערערים; ואילו לגבי עסקת המכר נקבע כי הבעלות היא של המערערים וכי הערת האזהרה לטובת המשיב 1 תמחק מהמרשם. ואולם, בשונה מעמדת המערערים איני סבורה כי בנתון זה יש כדי ללמד על העדר זיקה בין שתי הסוגיות או בין המחלוקות שהתגלעו בין הצדדים ביחס אליהן. כאמור, אותן שתי עסקאות הן חלק מפרשה אחת, לה היו מספר הסתעפויות, והן שזורות זו בזו. בין היתר יצוין כי בתביעה שהגיש המשיב 1 בבית המשפט המחוזי עתר הוא לאכיפת הסכם המכר ולחלופין לאכיפת הסכם המשכנתה, ובתביעה שכנגד שהגישו המערערים עתרו הם להורות על בטלותם של הסכם המשכנתה והסכם המכר, כך שגם מן הסעדים שהתבקשו במסגרת התביעה ובמסגרת התביעה שכנגד ניכר הקשר הענייני בין שתי העסקאות. עוד אציין כי גם ה"תוספת" עליה חתמו הצדדים בד בבד עם החתימה על הסכם המכר (סעיף 20 לפסק-הדין) מלמדת על הקשר הענייני בין אותן העסקאות.

יוזכר בהקשר זה כי דרישת הזיקה העניינית בין הערעור לבין הערעור שכנגד פורשה בפסיקתו של בית משפט זה בהרחבה, כך שדי ב"זיקה כלשהי, ולו מצומצמת בהיקפה" (ע"א 10800/06 סלמן נ' פקיד שומה טבריה, פסקה 14 (13.7.2011). כן ראו: ע"א 41/99 גריזולין יצור ושיווק שמנים בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ (12.6.2001); ע"א 8644/06 רבינוביץ נ' מולכו, פסקה 8 (24.6.2007)). עוד נפסק כי ספק בנוגע לזיקה בין הערעור שכנגד לבין הערעור צריך לפעול "לטובת אותו בעל דין שביקש לשים קץ לסכסוך על ידי אי-הגשת הערעור, כדי לאפשר לו להגיש את הערעור שכנגד" (בש"א 4691/91 מדינת ישראל נ' אוזן, פ"ד מה(5) 695, 704 (1991)). גישה זו, המעניקה פרשנות מרחיבה לדרישת הזיקה העניינית, מקדמת את התכליות שביסוד מוסד הערעור שכנגד אשר נועד לאפשר למשיב בערעור, שאולי היה מוכן להשלים עם פסק הדין שניתן בעניינו, להשיג עליו משהסתבר לו כי יריבו ערער עליו, וזאת כ"מעין שוט כלפי הצד שכנגד החפץ בהגשת ערעור ראשי מצידו" (בש"א 3868/90 יעד אלקטריק שירות ובצוע עבודות חשמל בע"מ נ' לה טלמכניק אלקטריק ס.א., פ"ד מה(1) 256, 263 (1990)). ככזה, מקדם הערעור שכנגד את התכלית של מניעת ריבוי הליכים, שכן הוא מבטיח לבעלי דין המוכנים להשלים עם פסק-הדין ולוותר על הליך ערעורי שיוכלו לחזור בהם אם הצד שכנגד יבחר לצאת להתדיינות נוספת, ובנוסף הוא מעמיד לפני בעל-דין השוקל לערער את הסיכון כי הצד שכנגד לא יהא כבול בוויתורו (ראו בן-נון וחבקין, 408-409).

בענייננו - חלק הערעור שכנגד הנסב על סוגיית גובה הריבית של עסקת המשכנתה צולח בקלות את משוכת הזיקה העניינית כפי שפורשה בפסיקה (ולמעשה גם המערערים אינם טוענים אחרת), וכאמור לטעמי גם חלקו האחר, המופנה כלפי ההכרעה בעניין עסקת המכר, עומד באמות המידה שהותוו בפסיקה בעניין זה. מסקנתי היא אפוא כי אין מקום למחוק את הערעור שכנגד על הסף מחמת היעדר קשר ענייני.

ג. הטענה בדבר השתק ומניעות

8. עוד טוענים המערערים כי המערערים שכנגד יצרו מצג לפיו הם מקבלים את קביעות פסק הדין בעניין הסכם המכר, ונוכח מצג זה מנועים היו הם מלהגיש את הערעור שכנגד, ועל כן יש לדחותו על הסף.

המערערים שכנגד חולקים על טענות אלו של המערערים, ולאחר עיון בטענות ההדדיות סבורני כי טענות המערערים בעניין זה אינן מצדיקות לנקוט בצעד הדרסטי של דחיית הערעור על הסף, בשלב דיוני מקדמי זה. עם זאת אציין כי ככל שהמערערים עומדים על טענותיהם בעניין, רשאים הם להעלותן בפני הרכב השופטים אשר יישב בדין (מבלי להביע עמדה לגופם של דברים).

9. סיכומם של דברים - הבקשה לדחיית הערעור שכנגד (ולחלופין לדחיית הערעור שכנגד מטעם המערער שכנגד 1 או למחיקת חלק מהודעת הערעור שכנגד), נדחית.

המערערים יישאו בהוצאות המערערים שכנגד בסך של 4,000 ש"ח.

בנסיבות העניין המועד שנקבע לדיון יידחה, והתיק יועבר ליומן בית המשפט להוצאת צו סיכומים מתוקן (לערעור ולערעור שכנגד) ולקביעת מועד דיון חלופי (עד לסוף חודש אפריל 2017).

ההחלטה תתויק בתיקי השופטים.

ניתנה היום, ‏י"א בכסלו התשע"ז (‏11.12.2016).

ליאת בנמלך


מעורבים
תובע: יעקב ריכטר
נתבע: בנימין כהן
שופט :
עורכי דין: