ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ע.מ נגד נעם יוסף אבנון :

בפני כבוד השופטת אביגיל כהן

המבקשת - המערערת

ע.מ
ע"י עו"ד יחיאל כץ

נגד

המשיבים

  1. נעם יוסף אבנון
  2. הפניקס חברה לביטוח בע"מ
  3. אבנר איגוד ביטוח נפגעי רכב בע"מ

ע"י עו"ד שלמה ברקוביץ

פסק דין

1. לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב (כבוד הרשמת הבכירה עידית קצבוי) מיום 13/10/16 בת.א. 47060-12-12. הבקשה הוגשה ביחס לדחיית בקשה למינוי מומחה בתחום האנדוקרינולוגיה.

2. התביעה בבית משפט קמא היא תביעת פיצויים לנזקי גוף שהוגשה בשנת 2012 בגין תאונה מיום 23/9/98 לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה – 1975 (להלן: "חוק הפלת"ד").
ב"כ המבקשת ביקש למנות מומחים ב-9 תחומים: אורתופדיה, שיקום, פסיכיאטריה, נורו-פסיכולוגיה, עיניים, נוירולוגיה, אנדוקרינולוגיה, כבד, ראות.
בהחלטה מיום 13/10/16 נעתרה כבוד הרשמת הבכירה למינוי מומחים בתחום האורתופדי והנוירולוגי בלבד.
נקבע, כי לאחר עיון בטענות הצדדים ובמסמכים הרפואיים נמצאה ראשית ראיה רק לגבי מומחים אלו.

באשר לתחום ריאות וכבד – נקבע, כי מתיעוד ראשוני עולה כי נגרמו קונטוזיות בריאות ובכבד אך לא צריך תיעוד נוסף, וככל שהוא קיים – יש לצרפו בתוך 20 יום.
כמו כן נקבע, כי המסמכים שצורפו אינם מצביעים על קשר בין הפגיעה בתאונה לבין סכרת שאובחנה מספר שנים לאחר התאונה ועל כן, על סמך התיעוד שצורף אין מקום "בשלב זה" למינוי מומחה בתחום.

מכאן הבר"ע שלפני, אשר מופנית רק בנוגע לאי מינוי מומחה בתחום האנדוקרינולוגיה.

3. ב"כ המבקשת טען, כי היה מקום למנות מומחה בתחום האנדוקרינולוגי, כיוון שבית משפט אינו מומחה בתחום האנדורקרונולוגי באופן שהוא יכול לשלול קשר סיבתי בין התאונה משנת 1998 ובין מחלת הסכרת שהתגלתה כבר בשנת 2002.
צוין, כי בסיכום המחלה מיום 27/7/02, אז התגלתה מחלת הסכרת, נכתבה התאונה . סיכום המחלה לא שלל קשר סיבתי בין התאונה למחלה , והקשר הסיבתי לא נבדק עד היום.
ב"כ המבקשת מדגיש, כי בידי המבקשת תיק עב כרס עם מסמכים רפואיים ביחס למחלת הסכרת ואלו לא צורפו, כיוון שלצורך מינוי מומחה די בראשית ראיה.

4. ב"כ המשיבים בתגובתם מבקשים לדחות את הבר"ע. הם מסכימים לכך שבית משפט ידון בבר"ע כבערעור לפי תקנה 410 לתקסד"א.
ב"כ המשיבים מדגישים, כי מחלת הסכרת התגלתה רק 4 שנים לאחר התאונה ואין בתיעוד הרפואי ולו רמז לקשר אפשרי בין התאונה לבין פרוץ המחלה.
הודגש, כי לא די בראשית ראיה לקיומה של נכות, אלא גם לראשית ראיה לקיומו של קשר סיבתי בין הנכות ובין התאונה. (רע"א 10012/05 חנן מורנו נ' נגה חברה לביטוח בע"מ. 23.3.2006 – להלן: " עניין חנן מורנו").

5. לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי למסקנה ולפיה יש ליתן רשות לערער ויש לקבל הערעור וזאת מהנימוקים כדלקמן:

א) המבקש רשות ערעור על החלטות ביניים צריך להראות כיצד עניינו נכנס בין אותם "מקרים נדירים בהם "עלה בידי מבקש רשות הערעור להראות כי דחיית הדיון בהשגה על ההחלטה לשלב הערעור על פסק הדין, עלולה להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים; עלולה לגרום לנזק של ממש, או עלולה להביא לקיומו של הליך מיותר או שגוי"" (ראו רע"א 7913/14 תרכובת ברום בע"מ נ' חצב, פסקה 7 לפסק דינו של כבוד השופט צ' זילברטל (8.2.15)).

אני סבורה, כי יש מקום להכריע כבר בשלב זה בסוגיה, על מנת שניתן יהיה לנהל את שלב חישוב הפיצוי באופן נכון ומלא, ולפיכך מצאתי לנכון ליתן רשות ערעור על החלטת הביניים.

ב) בית משפט העליון כבר קבע לא אחת, כי יש לנקוט במשנה זהירות כאשר נדחית בקשה למינוי מומחה רפואי בתביעה לפי חוק הפלת"ד. ראה לעניין זה רע"א 4402/16 פלוני נ' הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ (ניתן ביום 21/8/16) וכן נקבע, כי במקרה של ספק, עדיף למנות מומחה ואולי יתברר כי המינוי היה מיותר, מאשר שלא למנות מומחה כאשר קיים ספק. (ראה גם רע"א 3007/12 פלונית נ' הראל חברה לביטוח בע"מ – ניתן ביום 30/5/12).

ג) המקרה שלפני הוא מקרה גבולי ואינני חולקת על קביעתו של בית משפט קמא ולפיה בתיעוד שצורף לא ניתן למצוא קשר בין המחלה ובין התאונה.
למרות זאת, אני סבורה, כי במקרה דנן עדיף מינויו של מומחה בתחום האנדוקרונולגי על מנת שיבחן התכנות לקשר סיבתי בין המחלה ובין התאונה, ממצב שבו תימנע לחלוטין מהמבקשת האפשרות להוכחת קשר סיבתי שכזה. לכל היותר יימצא – כי אין קשר והמשיבים ימצאו בחסרון כיס של שכר המומחה. נזק גדול יותר עלול להיגרם מבקשת, לו לא ימונה מומחה כמבוקש ואז – לא תוכל לעולם להוכיח קשר סיבתי, שהיא טוענת לו.
לעניין זה אציין, כי בהחלטת כבוד השופט ריבלין בעניין חנן מורנו, נדחתה בר"ע בגלגול שלישי על החלטה שלא למנות מומחה בתחום הנפשי, אך נקבע מפורשות: "סבורני, כי עצם העובדה שבעיותיו של המבקש בתחום הנפשי תועדו לראשונה שנתיים לאחר התאונה איננה שוללת, כלשעצמה, את האפשרות שישנו קשר סיבתי בינו לבין התאונה".

התובעת – המבקשת היא ילידת שנת 1991. בעת התאונה (1998) היתה כבת 7 שנים. כארבע שנים מאוחר יותר – כלומר בגיל 11 לערך , התגלתה אצלה מחלת הסכרת.
אין הדבר דומה לדוגמא שמביא ב"כ המשיבה בתגובתו. (לפיה נפגע תאונת דרכים שיקבל 4 שנים לאחר התאונה התקפת לב, יבקש למנות אוטומטית מומחה בתחום הקרדיולוגי כדי לבדוק קשר סיבתי בין התאונה לבין התקפת הלב).
הגם שמחלת הסכרת איננה נדירה, אין צורך במומחיות מיוחדת על מנת לקבוע שמספר הילדים החולים בסכרת, נמוך משמעותית ממספר המבוגרים החולים במחלה ובוודאי נמוך ממספר המבוגרים הלוקים בהתקפי לב.
בזהירות אציין, כי מחלת סכרת בגיל 11 היא איננה עניין של מה בכך, ויש לאפשר למבקשת לנסות ולהוכיח קשר סיבתי בדרך היחידה העומדת לרשותה. דהיינו – מינוי מומחה מטעם בית משפט בתחום האנדוקרינולוגי.

6. לסיכום:
א) לאור האמור לעיל, דין בקשת רשות הערעור להתקבל ודין הערעור להתקבל.

ב) בית משפט קמא ימנה מומחה בתחום האנדוקרינולוגי.

ג) לא מצאתי לנכון לחייב בהוצאות, תוך התחשבות בכך שלאור התיעוד הרפואי הדל. ההכרעה בעניין היא הכרעה במקרה גבולי.

ד) המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ט חשוון תשע"ז, 30 נובמבר 2016, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: ע.מ
נתבע: נעם יוסף אבנון
שופט :
עורכי דין: