ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין עוזי סלע נגד אילנה חובב :

לפני: כבוד ה שופט יהושע גייפמן

התובעים:

  1. עוזי סלע
  2. מרדכי פנחסוב

ע"י ב"כ יצחק אבירם

נגד

הנתבעים:

  1. אילנה חובב
  2. ערן חובב

ע"י ב"כ עו"ד גד לנדאו

פסק דין

1. התובעים 1-2 הינם הנושים של הנתבע 2. החיוב הכספי נקבע בפסק בוררות שניתן ב-27.4.11, ואושר ע"י בית המשפט המחוזי .

הנושים הגישו תובענה להצהיר שהחוב של הנתבע 2 [להלן: "ערן"] הינו חוב משותף של בני הזוג - הנתבעים 1-2, ושהנתבעת 1 [להלן: "אילנה"] חייבת ביחד ולחוד עם הנתבע 2 לשלם את החוב מכוח פסק הבוררות.

הנתבעים 1-2 הינם בני זוג, שנישאו ב-3.6.84, וחל עליהם משטר איזון המשאבים של חוק יחסי ממון בין בני זוג תשל"ג- 1973 , להבדיל ממשטר איחוד המשאבים של הלכת השיתוף.

2. אילנה הגישה תביעה כנגד ערן והנושים, ובה עתרה להצהיר שהיא בעלת מחצית מזכויות החכירה בנחלה בכרמי יוסף [בית המגורים של בני הזוג] הרשומה בבעלות ערן, ולבטל את העיקול לטובת הנושים ביחס למחצית הזכויות בנחלה [ת.א 36442-11-11]. בית המשפט המחוזי בפסק דינו נעתר לתביעה , וקבע :

[א] "משתביעת הנושים מסכנת את זכויותיה הנטענות של התובעת [מחצית זכויותיה בנחלה- בית המגורים-י.ג] מצאה היא [אילנה-י.ג]... לעמוד על זכויותיה, ואין לראות בכך... נסיון להבריח את הרכוש מהנושים" [עמ' 4 שורות 14-15].

[ב] "נישואי בני הזוג לא פקעו, ואין עסקינן באיזון משאבים אלא בתובענה להצהיר על בעלותה של התובעת במחצית הזכויות בנחלה, היינו שיתוף ספציפי בנכס מכוח הדינים הכלליים"[עמ' 5 שורות 1-3].

[ג] "מדובר בבית המגורים של המשפחה מאז הנישואין ועד היום... כל המשאבים שהושקעו בנחלה לאחר הנישואין הם משאבי מאמץ משותף. לפני הנישואין לא הושקע מאומה ...קיים שיתוף ספציפי בנכס הזה"[עמ' 6 שורות 5-14].

[ד] "חובו של הנתבע [ערן-י.ג] כלפי הנתבעים 2-4 [הנושים של ערן-י.ג] הוא חוב משותף לו, לאביו ושני אחיו במסגרת עסקיהם, ואין לחוב זה כל זיקה לנחלה"[עמ' 7 שורות 32-33].

3. עפ"י חומר הראיות שהונח בפני בית המשפט לא ניתן להיעתר לעתירה לקבוע שהחוב שחב ערן לתובעים 1-2, מכוח פסק הבוררות, הינו חוב משותף של שני בני הזוג והאישה אילנה חבה בו ביחד ולחוד עם בעלה. פועל יוצא מכך שדין התביעה להידחות.

הטעמים לקביעה זו הינם כדלקמן:

ראשית, בני הזוג נישאו ב-3.6.84 ולא חלה עליהם הלכת השיתוף אלא משטר איזון המשאבים של חוק יחסי ממון בין בני זוג תשל"ג-1973. הוראת חוק יחסי ממון קובעת שהאיזון יבוצע עם התרת הנישואין או פקיעת הנישואין עקב מוות , ומועד זה טרם הגיע. בני הזוג חיים בשלום בית ואין קרע ביניהם.
באשר לתקופת הנישואין עד למועד האיזון , ס' 4 לחוק יחסי ממון מורה , שבמהלך הנישואין אין בקיומם כדי להקנות לאחד מהם זכות בנכסי השני או להטיל עליו אחריות לחובות השני.

שנית, לא הוכחה כוונה לשיתוף ספציפי של האישה בחובות שחב בעלה לתובעים 1-2 ולא הונחה תשתית ראייתית המאפשרת קביעה שהחוב הוא חוב משותף מכוח הדין הכללי.

בבקשה לעיקול, שהוגשה לבית המשפט המחוזי במסגרת חוק הבוררות [בש"א 12745-09 – נספח 3 לתצהיר התובעים] , טענו התובעים : "כל פעולה שביצעו הנתבעים [ערן ואחיו-י.ג] הם ביצעו במרמה, בידיעה כי הם פועלים במניות שאינן שייכות להם ..."[ס' 50 לבקשה], "העבירו הנתבעים [ערן ואחיו-י.ג] מניות שהחזיקו בנאמנות עבור התובעים אל תאגיד אחר "[ס' 48 לבקשה], "הסתירו הנתבעים [ערן ואחיו-י.ג] מהתובעים...את עובדת העברת המניות של התובעים בגונדר אל חב' פלורה"[ס' 59 לבקשה].

בפסק הבוררות נקבע: "לטענת התובעים ...חלקם של התובעים הוחזק ע"י הנתבעים [ערן ואחיו-י.ג] בנאמנות ..."[ס' 9 לפסק], "טוענים התובעים...רימו אותם הנתבעים...הפרו את חובת הנאמנות...גזלו את מניותיהם של התובעים"[ס' 15 לפסק], "הנתבעים ואמריוס הם נאמנים של הנתבעים על מניות ...והתחייבו לרישומם "[ס' 43 לפסק], "התובעים לא ידעו על העברת מניותיהם לוורגו ולפלורה... הנתבעים הסתירו מהתובעים את דבר המניות וכי הדבר התגלה לתובעים באיחור ניכר. גם כשהתגלה הסתירו הנתבעים מידע מהתובעים"[ס' 44 לפסק].

החיוב הכספי שהוטל על ערן לטובת התובעים נעשה בגין העברת מניות התובעים, שהוחזקו ע"י ערן ואחיו בנאמנות לטובת התובעים, לתאגיד גרמני כדי לאפשר הנפקה בבורסה, וזאת ללא הסכמת התובעים וללא ידיעתם.

התובע 1, עוזי סלע, העיד בחקירתו :"המניות ...שלנו הוחזקו בנאמנות ע"י השותפים ... ש. השותפים זה הכוונה האחים ? [ערן ואחיו-י.ג] ת. כן. לקחו את המניות בלי רשותנו. העבירו אותם לצד ג' שהנפיק אותם בבורסה בגרמניה וכך נגרם לנו נזק רב. על זה...הבוררות . ש. הבוררות היתה מול 3 אחים ? ת. כן" [עמ' 11 שורות 22-28 ].

ערן הודה בחקירתו: "התובעים תבעו אותנו על זה שבעצם אנחנו היינו נאמנים למניות שלהם...רצו שנעשה איזושהי חתימה ...למדתי מה זה חתימה, שהמניות עוברות אלינו כדי שנוכל להנפיק בבורסה ואחרי זה נחזיר להם "[עמ' 15 שורות 13-25], "אילנה לא ידעה כלום מזה "[עמ' 16 שורות5-6], "אח שלי היה המנכ"ל, ומי שהובימהלך מולם [מול התובעים-י.ג] . זה אח שלי הצעיר אלון חובב שהוא זה שהוביל מולם"[עמ' 16 שורות 8-9].

בע"א 1967/90 גיברשטיין נ' גיברשטיין, פ"ד מו (5) 661, 667 קבע כבוד השופט גולדברג בס' 5 לפסק הדין:

"עניין לנו בעסקה שערך אחד מבני הזוג, הנראית מפוקפקת על פניה, כשמאזן ההסתברויות לגביה ...נוטה לכיוון הפעילות האישית החריגה, ולא לכיוון של הפעילות הרגילה בחיי השיתוף ... במשפט לא הובאה כל ראיה הקושרת את הבעל לעסקה, ובהתחשב באופיו המיוחד של החוב – לא מצאתי הצדקה מספקת לייחסו לבעל".

גם בענייננו האישה לא הייתה קשורה ולא ידעה על העברת מניות התובעים, שהוחזקו בנאמנות, לתאגיד גרמני, ללא הסכמת התובעים וללא ידיעתם. המדובר בפעולה חריגה, הנראית מפוקפקת על פניה, ולא ניתן לקשור אותה לפעילות רגילה ביחסי שיתוף של בני זוג. אין הצדקה לייחס את החוב הכספי שהוטל על ערן ואחיו - בגין הפרת חובת הנאמנות ועשיית דיספוזיציה במניות התובעים ללא הסכמתם וידיעתם של התובעים – לאשתו של ערן כחוב משותף שנוצר במהלך הנישואין.

שלישית, פעילות ערן ואחיו , שהיוותה את העילה להטלת החיוב הכספי לטובת התובעים, נעשתה במסגרת חברה שהוקמה בחו"ל. אילנה לא עבדה בחברה הנ"ל, לא הייתה מעורבת בה ולא הייתה מודעת לנעשה בחברה.

אילנה העידה בחקירתה בעמ' 24 שורות 5-10: "התעסקתי בכלל בדברים שלא קשורים לפרויקטים שהם עשו בחו"ל...עם עוזי ומוטי ...לא היה לי מעולם מניות [בחברה בחו"ל- י.ג], לא ישבתי בישיבות שמקבלות החלטות, לא ידעתי מה קורה שמה למעלה ... אני עבדתי ... חצי משרה כי גידלתי 4 ילדים, ולא הייתי מודעת למה שקורה בחו"ל".

לאילנה לא היה קשר לפעולות שנעשו בחו"ל ע"י אחיו של ערן, אשר היוו את העילה לחיוב כספי בו חויב הנתבע ואחיו בבוררות. אילנה לא עשתה שימוש במניות של התובעים או בתמורה שנתקבלה עבורם, ולא היה לה כל מידע על האמור.

התובע 1 הודה בחקירתו בעמ' 12 שורות 12-20: "ש. האם גב' חובב הייתה חלק מהליך הבוררות ? ת. היא לא הייתה חלק מהליך הבוררות ...ש. באיזה חב' היא עבדה ? ת. גד חקלאות...זו חב' ישראלית שלא קשורה לעסקה שלנו".

ערן העיד בחקירתו: "אשתי לא עבדה בחב' הזאת. היא עבדה בחב' אחרת" [עמ' 14 שורה 26],"תבעו אותנו על זה שאנחנו היינו נאמנים למניות שלהם...אילנה לא ידעה כלום מזה ...אח שלי היה המנכ"ל, ומי שהוביל את המהלך מולם"[ עמ' 15 שורה 13, עמ' 16 שורות 6-9].

רביעית, כאשר הייתה כוונה של אילנה לשיתוף בחובות - אילנה הביעה זאת במפורש ע"י חתימה על מסמכים. אילנה העידה בעמ' 23 שורות 1-2: "ש. את שעבדת את הזכויות שלך במשק גם לבנק וגם לעו"ד ? ת. לעו"ד כן".

בענייננו המדובר בפעולה חריגה שנעשתה בחו"ל, ללא ידיעת אילנה ומעורבותה, על פיה מניות של התובעים שהוחזקו בנאמנות הועברו לתאגיד גרמני ללא הסכמת התובעים וללא ידיעתם.

לא הונחה ראשית ראיה לעניין כוונת אילנה לשיתוף בחוב נשוא הדיון. לעניין זה יפים הדברים שנאמרו ע"י כבוד השופט רובינשטיין בסעיף ג' לפסק דינו בע"א 7750/10 בן גיאת נ' הכשרת הישוב ביטוח בע"מ, תק-על 2014 (2) 2391 :

"הטענה לשיתוף בחובות עשויה הייתה להיות רלוונטית אילו חלה הלכת השיתוף, ואולם, בהעדר אינדיקציה ספציפית לכוונת שיתוף בחובות לפי הדין הכללי, ובפרט שאין המדובר בחובות הקשורים לדירה, אין שיתוף כאמור בחובות נובע מעצם הכוונה הנקודתית לשיתוף בדירה".

חמישית, גם על זוגות שנישאו לפני 1.1.74, שחלה עליהם הלכת השיתוף – יש להבחין בין נכסים משפחתיים מובהקים לבין יתר הזכויות והחובות. השיתוף בחובות וביתר הזכויות מתגבש רק במועד קריטי ועד למועד הקריטי הוא מרחף על כלל הזכויות והחובות כ מעין שעבוד צף. המועד הקריטי בחיי הנישואין יכול ויהיה מות אחד מבני הזוג או סכנה משמעותית לחיי הנישואין או כניסת בן זוג להליכי פשיטת רגל וכדומה.

כחריג לכלל זה נקבע שיחול שיתוף מיידי, ביחס לבני זוג שנישאו לפני 1.1.74, ככל שהמדובר בנכס המשפחתי – בית המגורים של בני הזוג. השיתוף המיידי בבית המגורים מנביע שיתוף מיידי גם בחובות הקשורים ישירות לבית המגורים של בני הזוג [ראו רע"א 8791/00 שלם נ' טווינקו, תק-על 2006 (4) 3794].

בהתדיינות בין הצדדים בת.א 36442-11-11 נקבע שאין לחוב נשוא הדיון כל קשר לנחלה – לבית המגורים של הצדדים. אין המדובר בחוב שנוצר לצורך רכישת בית המגורים או השבחתו , ולכן אין המדובר בשיתוף מיידי בחובות . גם עפ"י הלכת השיתוף אין החוב נשוא הדיון חוב משותף של שני בני הזוג.

4. סוף דבר

[א] התביעה נדחית.

[ב] התובעים ישלמו לנתבעת 1 הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 20,000 ₪ צמוד למדד ונושא ריבית מיום הפסק ועד לתשלום בפועל.

ניתנה היום, כ"ט חשוון תשע"ז, 30 נובמבר 2016, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: עוזי סלע
נתבע: אילנה חובב
שופט :
עורכי דין: