ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין בריל תעשיות נעליים נגד מועצה אזורית מנשה :

לפני: השופטת יעל וילנר

המבקשת:

בריל תעשיות נעליים ח.פ 520038647
ע"י ב"כ עוה"ד ע' ורד ואח'

נגד

המשיבה:
מועצה אזורית מנשה
ע"א ב"כ עוה"ד א' פישר ואח'

פסק דין

1. לפניי עתירת המבקשת לפסוק לה גמול ושכר טרחה לבא כוחה לאחר שהמשיבה הגישה הודעת חדילה בהתאם להוראת סעיף 9( ב) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלו: "החוק").

עניינם של התובענה והבקשה לאשרה כייצוגית ( להלן: "בקשת האישור") בטענה כי למשיבה אין סמכות להטיל ולגבות אגרת שילוט בהעדר קביעת תעריפי אגרת שילוט בחוק העזר ( להבדיל מתעריפי האגרה הקבועים בחוק זה למודעות). לחילופין נטען כי שיטת החישוב בה נוהגת המשיבה - עיגול שטח השלט כלפי מעלה לצורך קביעת האגרה - אינה כדין. בהמשך טענה המבקשת כי המשיבה עורכת חישוב אגרת השילוט בהתאם ליחידות אורך מעוגלות כלפי מעלה.

2. במהלך ניהול ההליך הגישה המשיבה הודעת חדילה במסגרתה הודיעה כי תחדל מעיגול שטחי השלטים כלפי מעלה וכן תשנה את שיטת החיוב באגרת השלטים באופן שהחישוב יערך על פי שטח השלט ( להבדיל מחישוב על פי אורך). הודעה זו כללה גם חדילה מחובות העבר. בנוסף, הוסכם בדיון שהתקיים לפניי, ומבלי שהמשיבה הודתה בכל טענה בעניין זה, כי היא תפעל לתיקון חוק העזר כך שייוחד סעיף מפורש לאגרת שילוט.

3. משהודיעה המשיבה על חדילה נותר אפוא להכריע בשאלת הגמול למבקשת ושכר הטרחה לבא כוחה. בעניין אחרון זה הגיש כל אחד מן הצדדים סיכום טענותיו באריכות יתרה שלא לצורך.

המבקשת עותרת לגמול בסך של 20,000 ₪ ושכר טרחה בסך של 100,000 ₪ בתוספת מע"מ, וכן 5,000 ₪ בתוספת מע"מ בגין הכנת חוות דעת כלכלית שצורפה לבקשת האישור. עוגן לסכומים אלו מוצאת המבקשת בין היתר בנימוקים הבאים: הודעת החדילה כמוה כהודאת המשיבה כי פעלה זה שנים שלא כדין; לבקשת האישור קדמה פנייה מוקדמת והודעת החדילה ניתנה אך נוכח הגשת בקשת האישור; התועלת שהוסבה לחברי הקבוצה ולציבור בכללותו, לרבות התועלת החינוכית-הרתעתית; התחייבות הרשות לתקן את חוק העזר; לו הייתה מחושבת אגרת השילוט בשנים 2015-2014 כפי המתחייב לאחר הודעת החדילה היה פוחת החיוב בשיעור של כ- 46%, ובסך הכל מדובר בחיסכון של כ- 300,000 ₪ בתקופה זו. לסכום זה יש להוסיף את החיסכון בתקופה בה התנהל ההליך ( כ- 100,000 ₪) וכן את החיוב הלא חוקי ביתרות חוב שלא נגבו. המבקשת מעריכה כי נחסך לציבור סכום של כ- 600,000 ₪; ההשקעה המרובה בבקשת האישור ובהליך בכלל; הסיכון שבניהול ההליך, ועוד.

המשיבה סבורה כי יש לפסוק לטובת המבקשת ובא כוחה גמול ושכר טרחה בסכומים סמליים בלבד. המשיבה טוענת בין היתר כי המבקשת הסבה נזק כלכלי לחברי הקבוצה. בניגוד לנטען על ידי המבקשת, מציינת המשיבה כי חברי הקבוצה הם כל אותם בעלי שלטים המחויבים באגרה ( ולא רק מי אשר חויב ביתר בשיטת החישוב הקודמת). בעקבות הבקשה יבוצע חיוב חדש לפי שטחו של כל שלט ( ולא לפי אורכו, בין אם עוגל האורך ובין אם לאו) וחישוב זה אינו בהכרח מיטיב עם כולם. לשיטת המשיבה, למרבית מבעלי השלטים ( למעלה מ- 2/3) חושב החיוב מבלי שעוגל אורך השלט. חישוב החיוב לתת קבוצה זו על פי שטחו של השלט מלמד כי החיוב הקודם היה בחסר. יתר בעלי השלטים, אלו שחיובם חושב תוך שעוגל אורכו של השלט, נחלקים לשתי קבוצות משנה - אלו שהחיוב החדש ( שטח שלט ללא עיגול) מלמד על חיוב קודם בחסר ואלו שהחיוב הקודם היה ביתר. בראייה של כלל חברי הקבוצה, מרביתם חויבו בחסר על פי שיטת החישוב הקודמת והלכה למעשה בעקבות התובענה הייצוגית החיובים שלהם יהיו גבוהים יותר. עוד בפי המשיבה הטענה כי נושא עיגול השטחים הועלה ונדון בתובענות ייצוגיות רבות לרבות על ידי בא כוח המערערת דכאן ועל כן הסיכון בניהול ההליך נמוך מאוד וכזהו גם המאמץ שנדרש ממנו. התועלת הציבורית מתמצית בעיקר בהסדרה המתיישבת עם מנהל תקין. כמו כן, טוענת המשיבה כי יש להביא בחשבון את הודעת החדילה ובכך חסכה מזמנו של בית המשפט ומעלויות הקופה הציבורית וכן כי הכספים אשר יפסקו כגמול ושכר טרחה יוצאו מן הקופה הציבורית. בעניין חוות הדעת שצורפה לבקשת האישור, נטען כי היא סתמית, אינה דורשת מומחיות ולא הוצגה ראייה בדבר התשלום בו נשאה המבקשת. על כן סבורה המשיבה כי אין להשית עליה כל חיוב בגין חוות דעת זו.

4. סמכותו של בית המשפט לפסוק גמול ושכר טרחה מקום בו הודיעה הרשות על חדילה מעוגנת בסעיף 9( ג) לחוק. השיקולים לעניין שיעור הגמול ושכר הטרחה קבועים אף הם בגדרו של החוק - סעיפים 22( ב) ו- 23(ב), בהתאמה. רשימת שיקולים זו אינה סגורה או ממצה, ואליה מצטרפים שיקולים נוספים בהתאם לנסיבות המקרה העומד להכרעתו של בית המשפט ( ראו לדוגמה עע"מ 2395/07 אכדיה סופטוור סיסטמס בע"מ נ' מדינת ישראל (27.12.10) (להלן: "עניין אכדיה")).

5. בענייננו, בקשת האישור הביאה בסופו של דבר להסדרה מהותית בנושא אגרת שילוט בתחומי המשיבה. המשיבה התחייבה להביא לתיקון חוק העזר, כך שייוחד בו סעיף לעניין גביית אגרת שילוט. בנוסף, החישוב ייערך לפי שטחו של השלט ( ולא אורכו), ואף לא ייערך עיגול של השטח לצורכי אגרה. בעצם ההסדרה, וזה העיקר וראשון במעלה, הסבה אפוא בקשת האישור תועלת מהותית לחברי הקבוצה ולציבור בכללותו. עוד יש להביא בחשבון את הפנייה המוקדמת המפורטת של המערערת אל הרשות קודם הגשת בקשת האישור. בנוסף יש להביא בחשבון קיומם של דיונים וחלוף הזמן עד שהוגשה החדילה המלאה. שיקולים אלו ועוד תומכים בפסיקת גמול ושכר טרחה. מן העבר השני, הליך זה אינו מורכב במיוחד; התקיימו הליכים נוספים בסוגיה זו ובסוגיות דומות ועל כן מידת הטרחה והסיכון של המבקשת ובא כוחה אינם רבים. כמו כן, כספי הגמול ושכר הטרחה יוצאים בסופו של יום מן הקופה הציבורית ויש לנהוג בהם בזהירות, תוך איזון עניינה של המבקשת מול האינטרס הציבורי ( ראו דבריה של כבוד השופטת א' פרוקציה בסעיף 32 לפסק הדין בעניין אכדיה). בהתחשב בשיקולים שמניתי לעיל, במחלוקת בין הצדדים בדבר התועלת הכלכלית שהסבה בקשת האישור לחברי הקבוצה, אם בכלל, וביתר טענות הצדדים אני סבורה כי יש לפסוק גמול בסך של 3,000 ₪, ושכר טרחה בסכום של 20,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק. כמו כן, תישא המשיבה בעלות חוות הדעת שצורפה לבקשת האישור בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממועד התשלום בפועל, כפוף להמצאת קבלה על שמה של המבקשת.

6. סוף דבר, אני מאשרת את הודעת החדילה, ובתוך כך מורה על דחיית התובענה והבקשה לאישורה כתובענה ייצוגית.

המשיבה תישא בגמול, שכר טרחה ועלויות חוות הדעת, כמפורט בסעיף 5 לעיל.

ניתן היום, כ"ט חשוון תשע"ז, 30 נובמבר 2016, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: בריל תעשיות נעליים
נתבע: מועצה אזורית מנשה
שופט :
עורכי דין: