ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שרון פור נגד מ.ר.נ השקעות בע"מ :

בפני כבוד סגן הנשיא, השופט גיל דניאל

תובע

שרון פור

נגד

נתבעת

מ.ר.נ השקעות בע"מ

פסק דין

התובע, אשר עוסק בביצוע עבודות חשמל, הגיש לביצוע בלשכת ההוצל"פ שיק של הנתבעת על סך של 59,649 ש"ח.

הנתבעת, שהינה חברה בעלת אולם אירועים בנס-ציונה, הגישה בקשה בטענת "פרעתי" והתנגדות לביצוע השטר.

לטענת הנתבעת, היא שילמה לתובע את תמורת השיק. הנתבעת טוענת, כי עבור ביצוע עבודות חשמל ניתנו לתובע שני שיקים, השיק נשוא תיק ההוצל"פ ושיק נוסף על סך 59,000 ₪. השיק נשוא תיק ההוצל"פ הופקד בחשבון הבנק של הנתבעת אך לא כובד, ועל כן הנתבעת העבירה לתובע את סכום השיק בהעברה בנקאית ובכך פרעה את השיק. למרות שהתובע נתבקש להחזיר את השיק, התובע סרב לעשות זאת וטען כי הוא מחזיק בו כערבון להבטחת התשלום עבור עבודות נוספות שביצע לטענתו באולם האירועים. כל זאת, בניגוד לעמדתה של הנתבעת ולא בהסכמתה.

הנתבעת טוענת, כי שעה ששילמה את מלוא תמורת השיק נשוא הדיון לידי התובע, אין התובע רשאי לעשות בשיק שימוש ולדרוש את פירעונו פעם נוספת.

לאחר שניתנה רשות להתגונן, הגישו הצדדים תצהירי עדות ראשית.

התובע בתצהירו טוען, כי ביצע עבודות בהיקף שעות רחב עבור הנתבעת. בתחילה, פעלה הנתבעת בהתאם לסיכום בין הצדדים והעבירה לו שיקים דחויים בגין חשבוניות שהוציא, אולם בהמשך נקלעה הנתבעת לקשיים והגיעו תלונות של קבלנים אחרים שעבדו במקום על כך שהנתבעת אינה מעבירה את התשלומים המגיעים להם.

כאשר הגיע מועד פירעון השיק, השיק חזר עקב העובדה שחשבון הנתבעת היה מוגבל. לגרסת התובע בתצהירו, הוא הגיע למשרדי הנתבעת ודרש לקבל את התמורה הנקובה בשיק וכן דרש שיקים עבור העבודות שביצע אשר לגביהן טרם קיבל שיקים.

לגרסת התובע, בתו של בעלי הנתבעת אמרה לו שהיא תבדוק את העניין עם אביה שלא היה במשרד. בהמשך, אמרה לו שהיא תבצע העברה בנקאית של סכום השיק וכי עליו לשמור את השיק בידיו כבטחון לתשלום יתר הסכומים. זאת, על מנת שהתובע לא יעצור את העבודות. נוכח הבטחה זו, הורה התובע לעובדים להמשיך בעבודה.

לטענת התובע, כיום עדיין מגיע לו סך של 135,000 ₪ (בתוספת מע"מ) ונוכח אי תשלום התמורה המגיעה לו, הוא זכאי לקבל את סכום השיק, הואיל והשיק ניתן לו כבטוחה לתשלום עבור יתר העבודות.

מטעם הנתבעת הוגשו תצהירים של הבעלים והמנהל של הנתבעת וכן של בתו, אסתר.

בעלי הנתבעת טוען בתצהירו, כי עבור ביצוע עבודות חשמל ניתנו לתובע שני שיקים, השיק נשוא הדיון ושיק נוסף על סך 59,000 ₪. השיק נשוא הדיון הופקד בחשבון הבנק של הנתבעת אך לא כובד, ועל כן הנתבעת העבירה לתובע את סכום השיק בהעברה בנקאית ובכך פרעה את השיק.

לגבי העבודות שביצע התובע נטען, כי התובע לא ביצע את כל העבודות שהתחיל בביצוען וכן ביצע עבודות בצורה לקויה ועל כן הנתבעת נאלצה לבצע את התיקונים באמצעות איש מקצוע אחר.

למרות שהתובע נתבקש להחזיר את השיק, התובע סרב לעשות זאת וטען כי הוא מחזיק בו כערבון להבטחת התשלום עבור עבודות נוספות שביצע לטענתו באולם האירועים. כל זאת, בניגוד לעמדתה של הנתבעת ולא בהסכמתה.

בתו של בעלי החברה הנתבעת מסרה בתצהירה, כי לאחר שהשיק שנמסר לתובע לא כובד, התקשר אליה התובע ודרש את תשלום תמורת השיק המגיעה לו ובתגובה אמרה לו שהסכום ישולם לו באמצעות העברה בנקאית.

לאחר ביצוע ההעברה הבנקאית היא התקשרה לתובע ואמרה לו שבוצעה העברה בנקאית של התשלום המגיע לו עבור השיק וביקשה ממנו להחזיר את השיק. בתגובה, ענה התובע כי הוא מסרב להחזיר את השיק והוא יחזיק את השיק כערבון להבטחת תשלום עבור עבודות נוספות שלטענתו הוא התבקש לבצע באולם האירועים.

לגרסת העדה, היא התנגדה להודעה זו של התובע ואף התפלאה מדוע הוא מבקש להשאיר בידיו שיק שחזר ולא ניתן לעשות בו שימוש, אולם התובע סרב להחזיר לידי הנתבעת את השיק.

כעולה מהמפורט לעיל, המחלוקת היסודית הנדונה בתביעה זו נוגעת לשאלה האם התובע אוחז בשיק שהוגש לביצוע כשיק לבטחון הניתן לפרעון בגין עבודות נוספות (שבוצעו לפי טענתו) או שמא מדובר בשיק שניתן כתשלום בגין עבודות ספיציפיות, אשר הסך הנקוב בו שולם ולפיכך מדובר בשיק שנפרע.

לאחר שהוגשו תצהירי העדות הראשית, הצגתי בפני הצדדים שאלות הנוגעות לבירור המחלוקת הנוספת הקיימת בין הצדדים לעניין גובה החוב הקיים כלפי התובע בגין עבודות שבוצעו אך תמורתן לא שולמה. מחלוקת זו הינה רחבה יותר מאשר המחלוקת המוגדרת, הנדונה בתיק זה.

כך גם הבהרתי בפני הצדדים כי הכרעה במחלוקת הבסיסית הנוגעת לתוקפו של השיק, לא תביא להכרעה במכלול המחלוקות בין הצדדים, שעה שבכל מקרה טוען התובע לקיומו של חוב כספי גבוה יותר מסכום השיק, והודיע על רצונו בהגשת תביעה כספית בגין החוב לו הוא טוען.

עם זאת עלה כי הצדדים מבקשים לברר כבר בשלב זה את המחלוקת הנוגעת לשיק נושא התביעה. זאת כאשר ברור לשני הצדדים כי בירור המחלוקת האמורה וההכרעה בה, יביאו לפתרון בכל הנוגע לשאלת פרעונו של השיק, אך לא יביאו לפתרון מכלול הסכסוך בין הצדדים (שעה שהתובע, ככל הנראה, עתיד להגיש תביעה כספית על מלוא סכום חוב הנטען, אשר במסגרתה תתברר המחלוקת הנוגעת להיקף העבודות והתשלום המגיע לתובע בגינן).

בהתאם לכך, נשמעו העדויות בתיק בהתאם למסגרת הדיון כאמור.

התובע, בעל החברה הנתבעת ובתו, אשר מסרו תצהירי עדות ראשית, העידו בבית המשפט ונחקרו בחקירה נגדית.

בתום הדיון, סיכמו באי כוח הצדדים את טיעוניהם.

לאחר ששמעתי את העדויות ושקלתי טענות הצדדים הגעתי למסקנה לפיה דין התביעה המבוססת על השיק נושא הדיון – להידחות.

המחלוקת בין הצדדים בתיק זה מתמקדת כאמור בשאלה, האם מדובר בשיק לבטחון הניתן לפרעון בגין עבודות נוספות (שבוצעו לפי טענת התובע) או בשיק אשר הסך הנקוב בו שולם ולפיכך נפרע.

מהעדויות עלה, כי נוכח העובדה כי השיק לא כובד בחשבון הבנק של הנתבעת, בוצעה העברה בנקאית לזכות התובע של סכום השיק.

לגבי משמעותו של השיק עצמו וכיצד יש לנהוג בו, הובאו בפני בית המשפט גרסאות סותרות כאשר מצד אחד טוען התובע כי הנתבעת באמצעות נציגיה הסכימה שהשיק יישאר בידיו כבטחון לתשלומים עבור עבודות נוספות ומצד שני טוענים עדי הנתבעת כי לא היתה הסכמה כזו והתובע השאיר את השיק בידיו למרות שנפרע במסגרת ביצוע העברה בנקאית.

במחלוקת האמורה, מאזן ההסתברות נוטה לצד עמדת הנתבעת.

בכלל זאת יש לציין, כי הסכום שהועבר במסגרת העברה בנקאית לטובת התובע היה סכום מדויק, בסך של 59,649 ₪. התאמת הסכום האמור לסכום השיק מלמדת, כי מדובר בפרעון של השיק.

נתון נוסף המחזק את גרסת עדי הנתבעת נוגע לכך ששיק נוסף שנמסר לתובע לפרעון במועד מאוחר יותר, על סך 59,000 ₪, אומנם נפרע על ידי הבנק .

לאחר שהשיק נושא הדיון נפרע (בהעברה בנקאית) , הרי שנדרשת הסכמה של הצדדים להפיכתו משיק שנפרע לשיק בטחון אשר יכול לשמש גם לצורך פרעון עבודות נוספות אחרות (לגביהן יש מחלוקת בין הצדדים). במקרה זה, בשים לב לאי הבהירות הקיימת נוכח הגרסאות הסותרות, הרי שלא ניתן לקבוע באופן ברור קיומה של הסכמה כזו.

כן יש לציין, כי אין זה מקובל ששיק אשר כבר חזר ולא כובד, ימשיך לשמש כשיק לבטחון. לפיכך, ניתן להבין את טענת בתו של בעלי החברה הנתבעת, כי הבינה שלא ניתן לעשות עוד שימוש בשיק ובפרט לאחר שסכום השיק שולם במסגרת העברה בנקאית ולכן לא המשיכה ודרשה מהתובע את החזרת השיק.

ההסכמה הנטענת בדבר הפיכתו של השיק לשיק לבטחון לא עלתה על הכתב ולא קיבלה ביטוי חיצוני. וכך, לא נרשם על גבי השיק כי הוא שיק לבטחון.

מכאן עולה, כי הנתבעת פרעה את השיק בהעברה בנקאית ואם התובע דורש כספים נוספים בגין עבודות נוספות אשר בוצעו לפי טענתו, אין הוא יכול להשתמש בשיק אלא עליו להגיש תביעה כספית בגין החוב הנטען.

מכל מקום, ראוי שהמחלוקת בין הצדדים לעניין ביצוען של עבודות נוספות ושאלת קיומו של חוב כספי לתובע בגינן תתברר לגופה ובקשר לכך הודיע התובע כי בכוונתו להגיש תביעה כספית בגין החוב, אשר לעמדתו עומד על סכום גבוה יותר מסכום השיק.

התביעה בתיק זה נדחית.

התובע יישא בתשלום הוצאות המשפט של הנתבעת בהליך זה בסך של 3,000 ₪.

ניתן היום, כ"ט חשוון תשע"ז, 30 נובמבר 2016, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: שרון פור
נתבע: מ.ר.נ השקעות בע"מ
שופט :
עורכי דין: