ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין דן שחר נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני: כבוד השופטת שרה מאירי – אב"ד
נציגת ציבור עובדים גב' אורלי מלי
נציג ציבור מעסיקים מר רון שפיר

התובע
דן שחר
ע"י ב"כ עו"ד טל נוי (ס.מ)

-

הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד שירלי וינגרטן- צ'רניקר

החלטה

א. בפנינו 2 בקשות שהגיש התובע, לאחר דיון הוכחותמ- 10.7.16, בו נשמעו התובע ו-3 עדיו:

בבקשה הראשונה (שהוגשה ב-31.7.16) עתר לצרף את תצהירה של המעסיקה.
טוען התובע, כי סירבה אז לחתום על תצהיר ולא זומנה בשל טעות בתום לב של בא כוחו "משהניח", כי הודעתה הוגשה לביה"ד. משהובהר בדיון ההוכחות, כי עליו לזמן המעסיקה לעדות בכל מקרה, ולו ע"מ שתוגש הודעתה – שב ופנה אליה ונענתה לבקשתו.
עדותה וצרופותיה "חיונית" ביותר לגילוי האמת ונוגעת לשאלות שבמחלוקת.
לבקשה צורף תצהירה על צרופותיו ("הבקשה הראשונה").

ב בקשה השניה (שהוגשה ב-2.8.16) עתר להגיש פירוט הנסיעות וזמני הנסיעות שלו בתקופה 2.2.14 – 30.6.14 כמפורט בכרטיס "רב קו".
טוען התובע, כי בשמיעת הראיות "נודע לו כי היות ועשה שימוש בתחבורה הציבורית להגיע אל ומעבודתו, יכול הוא לתמוך עדותו בתעוד זמני הנסיעה, ובמיוחד ביום הארוע.
מדובר בפרוט רלוונטי וחיוני לשאלות שבמחלוקת, ולפיכך, חרף השיהוי בהגשתו ומשעסקינן בענייני בטחון סוציאלי, ביקש להתיר לו להגישם בצירוף תצהירו.

ב. בתגובת הנתבע מ- 6.9.16 עתר לדחיית הבקשות משבדיון הקד"מ נדרש התובע להגיש כל עדויותיו ואכן הגיש "ספר עב כרס" כתצהיר ע"ר אליו צורפו עוד 4 תצהירים, תמונות, העתקים מיומנו, מכתב המעסיקה וכו'.
התובע לא מצא להגיש תצהיר המעסיקה או פירוט נסיעות ו אין לו אלא להליך על עצמו. לא יעלה על הדעת, כי דיון הוכחות יהווה מקצה שיפורים להשלים כל הסתירות שעלו בעדותו.
הנתבע טען אף לגופא ביחס למה שצורף.

ג. ולהחלטתנו –
נוהג נפסד זה של צדדים המבקשים לתקן/לשפר לטייב ראיותיהם וגרסאותיהם, קנה לו לצערנו "שביתה" בעת האחרונה, תוך שימוש בטענת "תום לב", כי על ביה"ד לעשות צדק ולמען חקר האמת ובענייננו, כי עסקינן בתחום הבטחון הסוציאלי.

דא עקא, עסקינן בהתנהלות לא ראויה, שאינה ראויה כלל להליך משפטי. ודאי כך, כשעסקינן בתובע, בתחום הבטחון הסוציאלי, לאחר שתביעתו נדחתה ע"י הנתבע, המיוצג ע"י לשכת הסיוע המשפטי ושהגיש לא מעט ראיות, תוך שטען בלהט בדיון המוקדם להיותו אדם אמין והן לכך שיש לו ראיות למכביר והן לכך שהחקירות (טרם דחיית התביעה) "נוהלו בהיקף לא רגיל" וכי עסקינן "בטירחה בלתי רגילה בשביל 12 ימים של אי כושר"!

ונבהיר – ראשית, שומא על הנתבע לבחון תביעה שבפניו, משעסקינן בבחינת זכאות עפ"י החוק ואם "טירחה" נגרמה לתובע – בל ילין, שהרי עצם הטענה מקורה, בכל הכבוד, בטעות (שהרי לא "רק" 12 ימי אי כושר עומדים בבסיס התביעה).

עוד נזכיר כי התובע "ניהל סניפים של בנקים" – קשה לקבל איפוא , כי לא הבין/לא ידע /לא שקל הצורך להביא כל ראיותיו!, או כי רק עת נחקר הבין נחיצות העדויות/הראיות!
עד כאן התייחסותנו להיבט הכללי.

ולגופא – לא נתייחס לראיות עצמן, כפי שמצא התובע להגיש ולטעון – כשהנתבע אף הוא התייחס , ולו בקצרה לכך.

בבקשה כאמור לא היה מקום, עפ"י הדין, לצרף הראיות והתצהירים – אל א לאחר שביה"ד יתיר הגשתם! – כך ראוי בהליך משפטי.

חרף כל האמור – משטרם קמנו משבתנו בהליך – מצאנו לקבל הבקשות שבפנינו, משעסקינן בהליך מתחום הבטחון הסוציאלי.

התובע והעדה יתייצבו לדיון הוכחות הנקבע בזאת, עפ"י יומננו, ליום 7.5.17 לשעה 13:30.
התובע יבצע מסירה אישית מיידית לעדה.
יובהר, כי לא תותרנה עדויות /ראיות נוספות מטעם התובע.
לעניין ההוצאות נדרש בתום ההליך.

ניתנה היום, כ"ח חשוון תשע"ז, (29 נובמבר 2016), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם

נ.צ.(ע) גב' אורלי מלי

שרה מאירי, שופטת -
אב"ד

נ.צ. (מ) מר רון שפיר
נחתם על ידי נ.צ. ביום 29.11.16.


מעורבים
תובע: דן שחר
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: