ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין הכשרה חברה לביטוח בע"מ נגד מורן פחימה :

בפני כבוד ה שופט נצר סמארה

תובעת

הכשרה חברה לביטוח בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד ילנה גומלסקי

נגד

נתבעות

1.מורן פחימה
2.ישיר חברה לביטוח בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד אמיר עזר

פסק דין

1. לפניי תביעת שיבוב, בסדר דין מהיר, בגין תגמולי ביטוח ששילמה התובעת למבוטחה בעקבות נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים מיום 02.09.2015, בין כלי רכב, מ"ר 49-861-74 (להלן: "רכב התובעת") לבין כלי רכב, מ"ר 62-751-74 שבעת התאונה היה נהוג בידי הנתבעת 1 ומבוטח על ידי הנתבעת 2 בביטוח אחריות לנזקי צד ג' (להלן: "רכב הנתבעות") (ולהלן: "התאונה").

2. המחלוקת בין הצדדים היא הן בשאלת חלוקת האחריות לקרות התאונה, הן בשאלת זכותה של התובעת לקבל שכ"ט עו"ד והוצאות משפט לנוכח אי משלוח מכתב דרישה מקדים טרם הגשת התביעה נגד הנתבעת 2, והן בשאלת היקף הנזק.

3. התקיימה לפני ישיבת הוכחות במסגרתה הוצגו ראיות הצדדים ונשמעו נהגות הרכבים המעורבים בתאונה ונשמעו סיכומי טענות הצדדים בעל פה.

4. בתום הדיון בתביעה, ולאחר שמיעת טיעוני ב"כ הצדדים, הגיעו ב"כ הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא גבולות אך עם הנמקה, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבל אותה באופן חלקי.

5. על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדות, ולאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל חלקית, באופן שאחריותה של נהגת רכב הנתבעות לקרות התאונה תעמוד על שיעור של 25% ואילו אחריותה של נהגת רכב התובעת תקרות התאונה תעמוד על שיעור של 75%.

הגם שב"כ הצדדים הסמיכוני לפסוק על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי ליתן הנמקה תמציתית לביסוס מסקנתי:

5.1. לטענת ב"כ הנתבעות לאחר הגשת התביעה שילמה הנתבעת 2 לתובעת שיעור של 85% מנזקיה, תוך קיזוז אשם תורם בשיעור של 15% מאחר ומדובר בתאונת צומת. אולם, אין כל אסמכתא התומכת בתשלום זה.

5.2. למעלה מזאת אומר כי במספר פסקי דין נתתי את דעתי בעניין קיזוז אשם תורם שנעשה על ידי חברת ביטוח, ללא כל בסיס איתן, ללא הסכמת הצד שכנגד, או ללא הכרעה שיפוטית.

בנסיבות העניין, כפי שאראה להלן, הקיזוז שנעשה על ידי הנתבעת 2, אם בכלל, נעשה לקולא. ומשום כך, סבורני כי הוא נעשה ללא כל בסיס איתן, ומשיקולים השמורים עם הנתבעת 2.

אציין כי בעצם אי חידוד המחלוקות והחלטת ב"כ הצדדים ועמידתם על כך כי יש לשמוע את התיק באופן מלא , הם בעצם פתחו את הדרך במודע כי בית המשפט יכריע בתיק על פי החומר המונח לפניו ,לרבות גרסאותיהם של נהגי רכבי הצדדים, מבלי שיהיה כבול לכל התנהלות קודמת של מי מהצדדים , תוך לקיחת הסיכון והסיכוי באופן מפורש.

5.3. לאחר שבחנתי את גרסאות ת נהגות הרכבים המעורבים בתאונה, סבורני כי עיקר האחריות לקרות התאונה חל על נהגת רכב התובעת.

מעדותה של נהגת רכב התובעת עולה כי היא נכנסה לצומת מבלי לבחון אם מגיעים רכבים מימינה, תוך הסתמכות על ידיעה כי מוצב תמרור "תן זכות קדימה" המוצב בכיוון נסיעת רכב הנתבעות. תיאורה של נהגת רכב התובעת לאופן קרות התאונה מתיישב היטב עם מוקדי הנזק, שלפיו רכב הנתבעות היה לקראת סיום חציית הצומת, שהרי הפגיעה ברכב התובעת היא בחזית ואילו הפגיעה ברכב הנתבעות היא בדופן השמאלית האחורית. לכן, סביר כי רכב הנתבעות קדם לרכב התובעת בכניסה לצומת, והיה לקראת סיום חצייתו בעת המפגש בין הרכבים.

אולם, איני פוטר את נהגת רכב הנתבעות מכלל אחריות לקרות התאונה. סבורני, כי נהגת רכב הנתבעות לא נתנה די דעתה לאפשרות כי רכב עלול היכנס לצומת מכיוון נסיעתו של רכב התובעת.

מכאן, חלוקת האחריות לקרות התאונה כפי שקבעתי בפתח סעיף 5 לעיל.

5.4. באשר למחלוקת בעניין היקף הנזק הנטען, מאחר שהנזק נתמך בחוות דעת שמאי, ומאחר שהצד שכנגד לא הגיש שומה נגדית, שככלל באמצעותה ניתן היה לסתור את היקף הנזק הנטען, ואף לא ביקש לחקור את שמאי התובעת על חוות דעתו, הרי שסכום התביעה בדין יסודו.

5.5. באשר לזכותה של התובעת לקבל הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד, אומר כי לא עלה בידי ב"כ התובעת להציג לבית המשפט, ואף לא לב"כ הצד שכנגד מכתב דרישה שלטענתה נשלח לנתבעת 2 טרם הגשת התביעה. למעשה לא רק שאין כל אינדיקציה לכך שמכתב הדרישה הגיע ליעדו, קרי לנתבעת 2, אלא אין כל אינדיקציה לכך שמכתב הדרישה נשלח ליעדו.

לא מן הנמנע כי אם מכתב הדרישה היה נשלח ומתקבל אצל הנתבעת 2, הרי שייתכן שתובענה זו כלל לא הייתה נולדת.

לפיכך, מסקנתי היא כי מדובר על שימוש לרעה בהליכי משפט, ולכן אין התובעת זכאית לקבל את הוצאותיה בגין קיום ההליך לרבות שכ"ט עו"ד.

לפיכך, אני מקבל את התביעה חלקית, כפי האמור בפתח סעיף 5 לעיל.

6. הנתבעות, באמצעות הנתבעת 2, תשלמנה לתובעת, תוך 30 יום, סך של 6,168 ₪, שהינו 25% מסכום התביעה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל.

7. הנתבעת 2 תישא בשכר העדה מטעמה כפי שנפסק בדיון.

8. המזכירות תמציא את פסק הדין לבאי כוח הצדדים בדואר רשום ותסגור את התיק.

ניתן היום, כ"ח חשוון תשע"ז, 29 נובמבר 2016, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: הכשרה חברה לביטוח בע"מ
נתבע: מורן פחימה
שופט :
עורכי דין: