ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ליאור צפרי נגד אילן יהודה :


בפני כבוד ה שופטת ד"ר איריס רבינוביץ ברון

מבקשים

  1. ליאור צפרי
  2. עדית צפרי

ע"י ב"כ עו"ד סורין גנות

נגד

משיבים

  1. אילן יהודה
  2. מיכל יהודה

החלטה

מבוא
המבקשים שהינם התובעים הגישו בקשה לסעד זמני לפיו יימנעו הנתבעים 6-5 (להלן: "המשיבים") מבנייה ו/או פעולה אחרת הקשורה בנכס מקרקעין הידוע כתת חלקה 1, חלקה 49 בגוש 4274 ברחוב צה"ל 68, בראש העין.
הבקשה הוגשה ביום 21.9.16 במסגרת תובענה שהוגשה על ידי המבקשים ביום 29.9.14 כתביעה לפירוק שיתוף כנגד המשיבים וכנגד שאר בעלי הזכויות במקרקעין.
במאמר מוסגר יצויין כי התביעה הוגשה בבית משפט השלום והועברה בהחלטת בית משפט השלום לבית המשפט המחוזי ביום 27.5.15.
המבקשים הגישו בקשה לתיקון כתב תביעה, ובהחלטה מיום 30.10.16 ניתנה להם רשות לעשות כן . במסגרת כתב התביעה המתוקן עותרים התובעים לסעד של פירוק שיתוף במקרקעין בדרך של חלוקה בעין , סעד הצהרתי לפיו יוצהר כי שטח מגרשם של המבקשים הוא כפי שרשום בנסח הרישום וכי הסכם השיתוף המחייב הוא הסכם שיתוף נוסף מיום 31.3.05 (ולא זה הרשום בלשכת רישום המקרקעין) וכן למתן צו עשה, כמפורט בכתב התביעה.
קיים הסכם שיתוף הרשום במרשם המקרקעין וכן, לפי הנטען, הסכם שיתוף חתום נוסף מאותו יום (להלן: "הסכם השיתוף הנוסף"), אשר התובעים עותרים לסעד הצהרתי כי הוא הסכם השיתוף המחייב. בהתאם לרישום הזכויות בלשכת רישום המקרקעין למבקשים 18/100 חלקים במקרקעין ואילו למשיבים 14/100 חלקים במקרקעין. בהתאם להסכם השיתוף הרשום שטח המגרש של התובעים הינו 248 מ"ר ואילו בהתאם להסכם השיתוף הנוסף שטח המגרש של התובעים הינו 271 מ"ר. בהתאם לחלקים במקרקעין הרשומים על שם התובעים בטאבו, השטח שלהם אמור להיות 271 מ"ר.
הבקשה למתן סעד זמני נשלחה לתגובת המשיבים. לא הוגשה תגובה בהתאם להחלטה.
בהחלטת בית המשפט מיום 28.9.16 נקבעה הבקשה לדיון.
המשיבים הגישו בקשה לדחיית מועד הדיון, הדיון נדחה והמשיבים שבו וביקשו דחייה נוספת של מועד הדיון.
המבקשים הסכימו לדחיית מועד הדיון, ובלבד שיינתן צו מניעה ארעי עד למועד הדיון הנדחה.
המשיבים הגישו תגובה לבית המשפט ובה ציינו כי הם מסכימים למתן צו ארעי עד למועד הדיון, מבלי להסכים לקיום עילת הצו, כמפורט בתגובה מיום 6.10.16.
בהחלטת בית המשפט מיום 6.10.16 הדיון נדחה כמבוקש ונקבע ליום 30.10.16, ולנוכח ההסכמה ניתן צו ארעי לפיו "על המבקשים להימנע מלבצע עבודות בנייה במקרקעין בהתאם למבוקש בבקשה לסעד זמני וזאת עד להחלטה אחרת של בית המשפט".
בהחלטה מיום 6.10.16 אף ניתנה למשיבים ארכה להגשת תגובתם לבקשה למתן סעד זמני עד ליום 26.10.16.
תגובת המשיבים הוגשה רק ביום 30.10.16. לתגובה לא צורף תצהיר.
בדיון שמעתי את טיעוני ב"כ הצדדים.
ב"כ המבקשים טען בדיון כי הבקשה למתן סעד זמני מתייחסת לבניה שנעשית בשטח שלפי הנטען שייך למבקשים. עוד נטען כי מדובר בבניה הנעשית ללא היתר.
המבקשים עתרו לאפשר להם לצרף מפת מדידה לביסוס טענתם לפיה הבנייה של המשיבים נעשית בשטח שלפי הנטען שייך להם.
בדיון המשיבים עמדו על טענתם לפיה אין מקום להיעתר לבקשה לסעד זמני ובכלל זאת טענו לשיהוי וחוסר סמכות .
בהחלטה מיום 1.11.16 ניתנה למבקשים רשות להגיש עד ליום 7.11.16 מפת מדידה המתייחסת לשטח בו מתבצעת לטענתם הבנייה. זאת, כך שניתן יהיה ללמוד מהמפה על מיקום הבנייה ביחס למגרש המבקשים הן לפי התשריט שצורף להסכם השיתוף הרשום בלשכת רישום המקרקעין והן ביחס למגרש המבקשים על פי הסכם השיתוף הנוסף, אשר המבקשים טוענים כי הוא הסכם השיתוף המחייב.
ביום 7.11.16 הגישו המבקשים מפות מדידה בהתאם להחלטה. באותו היום הוריתי למשיבים להגיש תגובתם עד ליום 13.11.16.
יצויין כי בין לבין, הוגשה על ידי המשיבים בקשה לשחרר את בא כוחם מייצוגם. לאחר שלא נתקבלה תגובתו לבקשה, הבקשה התקבלה.
המשיבים הגישו ביום 13.11.16 תגובה למפות המדידה שהוגשו על ידי המבקשים, וצירפו חוות דעת של מודד מטעמם. ביום 18.11.16 הגישו המשיבים "המשך תגובה", אשר לה צירפו תוספת לחוות הדעת שהוגשה על ידם.
ביום 18.11.16 הגישו המבקשים בקשה למתן החלטה, במסגרתה התבקש בית המשפט להותיר את צו המניעה על כנו עד להכרעה סופית בתביעה.
ביום 21.11.16 הוריתי למבקשים להגיש תשובה לתגובת המשיבים.
ביום 27.11.16 הגישו המבקשים "תגובה לבקשה לתוספת חוות דעת מומחה".

תמצית טענות הצדדים
המבקשים טוענים כי המשיבים מבצעים חריגות בנייה במקרקעין . לטענתם, פתחה העיריה תיק כנגד המשיבים עוד בשנת 2009. בשנת 2014 בוצעו על ידי המשיבים חריגות בנייה נוספות. בשנת 2015 המשיכו המשיבים בעבודות בנייה ללא היתר ובנובמבר 2015 הוצא כנגדם צו הפסקת עבודה. לפי הנטען בבקשה, לאחרונה התברר למבקשים כי המשיבים ממשיכים בביצוע עבודות הבניה בחלקים מעבר לשטח המגרש שלהם ובתוך שטחם של המבקשים. פניות מחודש אוגוסט 2016 לעיריה לא הועילו ובשל כך הוגשה הבקשה לקבלת סעד זמני מבית המשפט.
לטענת המבקשים, ככל שתתקבל התביעה עלולים המבקשים למצוא את עצמם בפני קושי בהשבת המצב לקדמותו.
לאחר שהוגשו מפות המדידה הוסיפו המבקשים וטענו כי עולה ממפות המדידה שהוגשו מטעם שני הצדדים כי העבודות פולשות למגרש התובעים.
בתגובה מטעם המשיבים נטען כי הבקשה לסעד זמני לוקה בשיהוי ניכר, שכן אף לטענת המבקשים המדובר בבנייה שהחלה בשנת 2014.
עוד נטען כי בית משפט זה אינו מוסמך לדון בבקשה לסעד זמני. תביעה לעניין השגת גבול יש להגיש לבית משפט השלום.
בתגובה המשלימה שהוגשה לאחר שהוגשה מפת המדידה, צוין על ידי המשיבים כי עבודות הבנייה בעיצומ ן, כי הם מתגוררים בשכירות והתקשרו עם בעלי מקצוע ונגרמים להם נזקים כתוצאה מהפסקת העבודות.
בתגובה של המבקשים נטען, בין היתר, כי אין בתגובה של המשיבים התייחסות לכך שהעבודות נעשו ללא היתר כדין וכי המודד מטעם המשיבים מודה כי העבודות חרגו ממגרש המשיבים.

דיון והכרעה
בכל הנוגע לסוגית הסמכות העניינית, אמנם הסמכות העניינית לדון בתביעה להשגת גבול או לגבי שימוש במקרקעין נתונה לבית משפט השלום. אך, בענ ייננו, המדובר בבקשה לסעד זמני אשר המבחן בקשר אליו הינו האם הסעד הזמני נדרש, על מנת להבטיח את קיומו התקין של ההליך או את ביצועו היעיל של פסק הדין. מאחר והסעדים המתבקשים במסגרת התביעה העיקרית נוגעים לזכויות של המבקשים ב חלק מסוים במקרקעין, הרי שככל שהסעד נועד למנוע בנייה בשטח לו טוענים המבקשים בהתאם לנטען בכתב התביעה המתוקן , באופן שלפי הנטען אי מתן הצו והמשך העבודות עלול לה קשות על ביצוע פסק הדין ולגרום נזקים למבקשים , הרי שבית משפט זה מוסמך לתת את הסעד הזמני .
באשר לטענה לשיהוי, לפי הנטען בדיון, אמנם בוצעו אף בעבר עבודות על ידי המשיבים, אך באוגוסט 2016 החלו המשיבים לבצע עבודות חדשות. המבקשים פנו תחילה לעיריה בנ יסיון להפסיק את העבודות המבוצעות, לטענתם, ללא היתר. לאחר שלא קיבלו מענה מהעיריה, פנו לבית המשפט. בנסיבות אלו, אמנם היתה השתהות מצד המבקשים, ויש להביא זאת בחשבון בשקילת מכלול השיקולים, אך אין בשיהוי זה בפני עצמו כדי להביא לדחיית הבקשה.
יש לבחון האם הראו המבקשים כי מתקיימת עילת תביעה לכאורה. כפי שצוין לעיל, בהתאם למפות המדידה שצורפו על ידי שני הצדדים, קיימת "פלישה" של העבודות לשטח המבקשים, הן לפי הסכם השיתוף הרשום והן לפי הסכם השיתוף הנוסף אשר המבקשים טוענים כי הוא המחייב.
בנסיבות אלו, אני סבורה כי המבקשים הראו קיומה של עילה לכאורה שכן המשיבים חרגו אף בהתאם להסכם השיתוף הרשום .
יחד עם זאת, מבחינת ההיקף של הצו, הבקשה מתייחסת למניעת עבודות לא רק בשטח מגרש התובעים בהתאם להסכם השיתוף הרשום אלא בשטח לו טוענים המבקשים בהתבסס על הסכם השיתוף הנוסף, שאינו הסכם השיתוף הרשום.
לעניין זה, התובעים תוקפים את תוקפו של הסכם השיתוף הרשום. לטענת התובעים, הם הוטעו בשעה שחתמו על הסכם המכר על ידי הנתבע 5 ולכן חתמו על הסכם לפיו נרכש על ידם שטח של 248 מ"ר בעוד שלמעשה שטח המגרש שנרכש על ידם היה 271 מ"ר, כפי שרשומות זכויותיהם בלשכת רישום המקרקעין.
המשיבים טוענים כי בהתאם להסכם המכר רכשו המבקשים 248 מ"ר בלבד, כי הסכם השיתוף הרשום בלשכת רישום המקרקעין הוא המחייב ותואם את החלוקה בשטח , כי גודל מגרש מינימלי לבנייה הינו 240 מ"ר וכי ככל שתתקבל התביעה, שטח המגרש שלהם יהיה קטן משטח מגרש מינימלי לבנייה על פי התב"ע .
אכן, קיים קושי כאשר התובעים טוענים לזכויות בשטח גדול יותר מהשטח שרכשו בהתאם להסכם המכר והמפה המצורפת לו. יחד עם זאת, אין מחלוקת כי הסכם השיתוף הרשום איננו תואם את השטח של המבקשים בהתאם לרישום זכויותיהם בטאבו. כך עולה אף מחוות דעת המודד שהוגשה מטעם המשיבים שם צוין כי " ע"פ נסח הטאבו החלקים של זוגות הרוכשים הינם 14/100 – ו 18/100 המהווים 211.54 ו-271.98 מ"ר בהתאמה ".
במצב דברים זה, כאשר קיימת אי התאמה בין הזכויות הרשומות לבין הסכם השיתוף וכאשר ישנם לכאורה יותר מהסכם שיתוף אחד חתום ומאושר על ידי עורך דין מאותו יום, וכאשר יש לבחון את ההשלכות של מכלול ההסכמים הקיי מים, התביעה מעוררת שאלות המצריכות בירור עובדתי. לפיכך אני סבורה כי, בזהירות המתבקשת, ניתן לומר כי קיימת עילה לכאורה המצריכה בירור, למרות הקשיים שפורטו לעיל.
בכל הנוגע למאזן הנוחות, המבקשים טוענים כי המשך העבודות בשטח שהם טוענים ששייך להם, יקשה על ביצוע פסק הדין בשל הקושי שיהיה כרוך בהריסת הבנייה, ככל שיזכו בתביעתם . עוד הם טוענים כי עצם קיומן של חריגות בנייה יוצר להם קושי. המבקשים טענו בתביעה כי חריגות הבנייה של המשיבים מונעות הוצאת היתרים לבנייה. לטענתם, הפלישה לשטחם אף פוגעת באפשרות שלהם לעשות שימוש ברכושם, והמשיבים אף גידרו גם את השטח של המבקשים.
המשיבים, מצידם, מציינים כי הם נקלעו להוצאות , ערכו התקשרויות לצורך ביצוע השיפוץ והעבודות ומתגוררים עתה בשכירות.
שקלתי את טענות הצדדים. כפי שצוין לעיל, אף בהתאם למפת המדידה של המשיבים ישנה פלישה לשטח המבקשים, גם בהתאם להסכם השי תוף הרשום.
המודד מטעם המשיבים ציין בחוות דעתו כך:
"כמו כן נבנתה גדר רעועה וארעית מחוץ לגבולות מגרש 1/2 לצורך מרחב עבודה בלבד. תופעה זו מקובלת בכל מקרה שבונים בסמוך למגרש ריק. גם כאשר בונים בסמוך למגרש בנוי יש צורך לבוא בדברים עם הבעלים של המגרש הבנוי ע"מ שיאפשר מרחב עבודה לבניית הקיר המשותף והביסוס שלו.
מצאתי גם כי קיימת עבודת תפסנות ליציקת רצפה בשלבי ביצוע. תפסנות זו טרם עוגנה סופית. כאשר התפסנות תחוזק ותוצמד לגבול מגרש 1/2 – לא תהיה סטייה. כמו כן, נמסר לי ע"י מר אילן יהודה כי הוא מוכן לקבל את קביעת המודד אשר ערך את תשריט החלוקה המאושר – (נספח ו' לחוות הדעת) ואשר ערך את המפה – נספח ז' לחוות הדעת, לגבי מיקום התפסנות הסופי..." (ההדגשה במקור).
בהתאם למפורט בחוות דעת המודד מטעם המשיבים מדובר, אם כן, בעבודות של תפסנות ליציקת רצפה. המשיבים לא נתנו מענה לטענה של המבקשים כי מדובר בעבודות המבוצעות ללא היתר. כפי שעולה מהטענות שהועלו על ידי המבקשים ופורטו בתביעה , קיומן של חריגות בנייה עלול לפגוע גם ביתר בעלי הזכויות בחלקה.
מטיעוני ב"כ המבקשים בדיון עולה, כאמור, כי הבקשה מתייחסת למניעת בנייה בשטח המגרש אשר המבקשים טוענים לזכויות בו (ר' עמ' 20 לפרוט' הדיון) .
בנסיבות אלו, אני סבורה כי יש מקום להיעתר לבקשה למנוע ביצוען של עבודות נוספות של המשיבים בשטח אשר המבקשים טוענים לזכויות בו, עד להכרעה בתובענה.
לפיכך, אני נעתרת לבקשה למתן סעד זמני וניתן בזאת צו מניעה זמני לפיו על המשיבים להימנע מביצוע פעולות בניה בשטח המגרש המשויך ל מבקשים בהתאם לתשריט שצורף להסכם השיתוף הנוסף (נספח 16 לכתב התביעה המתוקן), בנכס המצוי בגוש 4274 חלקה 49 תת חלקה 1, ברחוב צה"ל 68, ראש העין וזאת, עד להכרעה בתובענה.
בשים לב לכך שהשטח לו טוענים המבקשים בהתאם להסכם השיתוף הנוסף הינו נרחב יותר משטח המגרש שלהם לפי הסכם השיתוף הרשום, והסעד הזמני ניתן ביחס לכל השטח האמור, אני מוצאת כי מן הראוי להתנות את צו המניעה, בהתאם להוראות תקנה 364 לתקנות סדר הדין האזרחי, בנוסף להתחייבות העצמית שהוגשה, בהפקדת ערבות צד ג' על סך 75,000 ₪ וכן בערבון בסך 20,000 ₪. ניתנת ארכה להפקדת ערבות צד ג' והערבון תוך 7 ימים. ככל שלא יופקדו בתוך אותו מועד, יתבטל צו המניעה הזמני.
זכות להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון כחוק.

ניתנה היום, כ"ט חשוון תשע"ז, 30 נובמבר 2016, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: ליאור צפרי
נתבע: אילן יהודה
שופט :
עורכי דין: