ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין איזילי שרותי לוגיסטיקה בינלאומיים בע"מ נגד אופנת אגזוז בע"מ :


לפני כבוד הרשם השופט דורון חסדאי

המבקשת
איזילי שרותי לוגיסטיקה בינלאומיים (ישראל) בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד אליהו עמר

נגד

המשיבים

  1. אופנת אגזוז בע"מ
  2. ערן ברנע

ע"י ב"כ עו"ד רוני אקלר

החלטה

1. לפני בקשת המבקשת להתיר לה לצרף ראיה נוספת בדמות ערבות אישית עליה חתם המשיב מס' 2 (להלן: "המשיב") לטובתה (ר' נספח 1).

2. ברקע הדברים דיון שהתקיים ביום 20.7.16 בבקשת המבקשת לעיקולים זמניים. ביום 29.5.16 נעתר בית המשפט לבקשת המ בקשת במעמד צד אחד והורה על עיקול זמני על זכויות המשיבים ונכסיהם עד לסך של 2,896,531.09 ₪. במסגרת הדיון בבקשה הנ"ל, הגישו הצדדים סיכומים, כאשר בד בבד עם הגשת סיכומי המבקשת הגישה היא אף את הבקשה דנן.

3. בבקשה, הנתמכת בתצהירו של מנהל במבקשת, נטען בין היתר כי מדובר בראיה חשובה ללב המחלוקת שבין הצדדים ולעובדה כי הוטלו עיקולים כדין על נכסי המשיבים, ובפרט נכסי המשיב. לטענת המבקשת, הראיה שצירופה מתבקש – כתב הערבות – נחתם על ידי המשיב אשר התחייב לשלם את כל הכספים המגיעים לה או שיגיעו לה ללא הגבלה בסכום. עוד נטען כי כתב הערבות עליו חתום המשיב לא צורף לבקשה להטלת עיקולים מחמת טעות. לטענת המבקשת, צורפו במקום 12 כתבי מטען של ספק אחר מתוך 14, כאשר יש שני כתבי ערבות רלוונטיים לשטר המטען שקשור לסחורה שקיבלו המשיבים, כאשר לגבי 12 שטרי המטען המשיבים הביאו אישור מהספקים שאליהם מתייחסים שטרי המטען שאין חוב, ואילו מהספק שלגביו נותרה יתרת חוב ובגינה הוגשה התביעה, ויש שני שטרי מטען על סך 17,259 דולר ועל סך 21,580 דולר שצורפו ולגביהם אין כל התייחסות ואין אישור מהספק שאין חוב על כל המשתמע מכך (ר' נספח 2). עוד נטען כי המשיבים הודו ביתרת חוב בגין עמידות נכס בסך של 230,000 ₪.

4. עוד טוענת המבקשת כי המשיב נחקר על כתב הערבות בדיון מיום 20.7.16 ואישר את חתימתו (ר' סעיפים 10–11 לבקשה). לדבריה, אין בכתב הערבות בכדי להפתיע. הצגתו בפני בית המשפט נדרשת על מנת להביא את התמונה הנדרשת להכרעה במלואה ושיקול זה גובר על שיקול פרוצדורה. לדבריה, בתי משפט אף התירו הגשת ראיה נוספת בשלב הערעור כאשר מדובר בראיה חשובה.

5. המשיבים מתנגדים לבקשה. לטענתם, הבקשה אמורה להיות מוגשת בתיק העיקרי ולא בבקשה לעיקול זמני, ולא ניתן לצרף את המסמך ללא בקשה לתיקון כתב תביעה ובקשה לתיקון הבקשה לעיקול זמני, שהרי כתב הערבות אינו מוזכר כלל בכתבי בית הדין שהוגשו עד היום על ידי המבקשת. לטענת המשיבים, מטרת הבקשה לנסות להשפיע על החלטת בית המשפט בבקשה לעיקול זמני, על בית המשפט בדונו בבקשה להתייחס רק לחומר הראיות שצורף אליה ואשר למשיבים הייתה אפשרות להתייחס אליה ולחקור עליו.

עוד טוענים המשיבים כי עצם הגשת הבקשה מהווה הודאה של המבקשת כי בעת הגשת כתב התביעה והבקשה להטלת עיקול, לא הייתה הצדקה לעיקול הזמני על נכסי המשיב, והמבקשת מנסה כעת "לקצר הליכים" בלא מתן הסבר מניח את הדעת מדוע לא צורפה הראיה בשלב מוקדם יותר, כאשר היא מצויה תחת ידיה.

6. עוד טוענים המשיבים כי אם נותר חוב בגין שני שטרי מטען ( חוב המוכחש על ידם), סכומם המצרפי של אלה עולה כדי 39,000 דולר, ולא סך של כ-669,000 דולר כפי שמופיע בבקשה להטלת העיקול, ומכאן ניתן להסיק כי הבקשה להטלת העיקול נולדה בחטא וללא הצדקה. המשיבים אף טוענים כי ביחס לשני שטרי המטען, כי גם הם שולמו לספק הסיני (ר' סעיף 13א לבקשה לביטול העיקול הזמני). באשר לטענת המבקשת בסעיף 6 לבקשה (חוב בסך 230,000 ₪) טוענים המשיבים כי המשיב בהגינותו הודה בקיום חוב זה אך טען ופירט בסעיף 50 לתצהירו כי יש לקזזו.

7. המבקשת בתשובתה חוזרת על האמור בהודעתה וטוענת כי אי־התייחסות המשיבים לכתב הערבות האישית שהינו רלוונטי ומהותי, מצביע על התחמקותם מתשלום חובם למבקשת. לשיטתה, הבקשה להוספת ראיה יכולה להיות מוגשת ללא קשר להליך העיקרי, ולבטח אין הבקשה מוגשת על מנת להשפיע על שיקול דעתו של בית המשפט. כמו כן טוענת המבקשת כי המשיבים לא הוכיחו ולו בראשית ראיה את הנטען על ידם הן לתשלום והן במסגרת טענת קיזוז, כאשר נטל ההוכחה מוטל על שכמם. לדבריה, לא יכול להיות שהמשיבים יציינו כי לא חתמו על ערבות, ולאחר התערבות בית המשפט הודה המשיב שזוהי חתימתו על המסמך וכעת מנסים המשיבים להציג את המסמך כלא רלוונטי.

המסגרת המשפטית

8. זימון עדים והיתר להבאת ראיות הם עניינים מובהקים שבסדרי דין, שלערכאה הדיונית שיקול דעת רחב בהם, ואשר ערכאת הערעור תימנע ככלל מלהתערב בו (ראו: רע"א 2148/09 עיריית גבעתיים נ' חיוטין (לא פורסמה, 6.4.09) והאסמכתאות שם), אלא במקרים חריגים (ראו לדוגמה: רע"א 8562/06 פופיק נ' פזגז 1993 בע"מ (לא פורסם, 15.4.2007) ).

החלטות ביניים, שבמהותן הן החלטות דיוניות – ניהוליות, מסורות לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית, וערכאת ערעור ממעטת להתערב בהחלטות מסוג זה, ובלבד שאין מדובר בהחלטה החורגת ממתחם הסבירות או מעוררת חשש לעיוות דין ( ראה לעניין זה: רע"א 7598/14 תיאופילוס ג'אנופולוס ("תיאופולוס השלישי) נ' הימנותא בע"מ – סעיף 13 (ניתן ביום 6 .1.15) ורע"א 6354/15 עיריית תל אביב יפו נ' יצחק בריל ואח' סעיף 10 (ניתן ביום 11.1.16).

9. בע"א 73/49 ויסרברג נ' מייסדי חדרה , פד"י (ד) 776- 780, נקבע:
".... כלל גדול הוא בדין המתחיל בראיות אומרים לו: גמור והוא חייב למצות את ראיותיו עד תומן (TO EXHAUST HIS EVIDENCE), כלומר: להגישן חבילה אחת תוך פרשת העדויות שלו ואינו רשאי לפלגן ולשייר את מקצתן עד לאחר סיום פרשת יריבו... [וזאת] כאשר בעל הראיות חייב להוכיח את טענתו הוא...".
(ר' גם רע"א 3584/09 ש. שרבט נ' מינהל מקרקעי ישראל (1.6.09) ).

10. ברע"א 4579/15 כהן נ' טטיאנה (פורסם בנבו, 5.8.15), נפסק בין היתר כי הכלל הוא כי על בעלי הדין להביא ראיותיהם במרוכז. הגיונו של הכלל הוא להבטיח את זכויות הצד שכנגד ושמירה על ניהולו התקין של ההליך. יחד עם זאת, במקרים חריגים יתיר בית המשפט סטייה מן הכלל, כאשר תרומתה של הראיה לגילוי האמת כה רבה גם תוך פגיעה בכללי הפרוצדורה ושיקולים דיוניים (ר' רע"א 2715/13 ורדה נ' מנהל מקרקעי ישראל (28.11.13); רע"א 2948/15 חוסין נ' רשות הפיתוח (1.7.15)). במסגרת זו אף יתחשב בית המשפט בין היתר באופייה של הראיה הנוספת; בשלב אליו הגיע המשפט; והאם הצד המבקש להגיש את הראיה ידע או היה עליו לדעת על קיומה בשלב מוקדם יותר (ר' רע"א 2137/02 ממן נ' פז חברת נפט (30.7.02); רע"א 8366/14 דפני נ' עמותת אוהל רחל (27.1.15) ; רע"א 6165/15 אירוטל בע"מ נ' סלקום ישראל ואח' (פורסם בנבו, 13.12.15) ).

דיון והכרעה

11. לאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים, מצאתי להיעתר לבקשה לצירוף הראיה.

12. עניין לנו בראיה בעלת חשיבות בקשר עם חבותו האישית (ערבותו) של המשיב 2 לחובותיה של המשיבה 1. הראיה הינה ראיה רלוונטית לצורך הכרעה אף בבקשה לעיקולים הזמניים.

סבורני כי הגשת הראיה חיונית לחשיפת האמת ואף להכרעה בהליך דנן על רקע המחלוקת שבין הצדדים בעניין חבותו האישית של המשיב 2.

13. המדובר בשלב ראשוני של ההליך (התיק העיקרי). בית המשפט מצווה אף עתה לערוך איזון בין ערך גילוי האמת מחד לבין שמירת ערכי יעילות והוגנות ההליך מאידך.

14. בסופו של יום, אף אם נצא מתוך נקודת הנחה שהמסמך היה מצוי בידי המבקשת טרם הגשת התובענה והבקשה לסעד הזמני, מצאתי לקבל את טענתה כי המדובר בטעות (שאינה זדונית), ואשר בסופו של יום אינה גורמת לעיוות דין וניתן למחול על טעות זו כפי שיפורט להלן, במתן אפשרות למשיבה להגיש תצהיר נגדי בהתייחס לראיה שצירופה מתבקש וכן בפסיקת הוצאות מתאימות במסגרת הבקשה דנן (ר' גם: פש"ר (תל אביב) 13231-03-15 בר לב (גאידמק) נ' גלמור (פורסם בנבו, 25.5.16); ת"א (מרכז) 44016-10-13 טנסור מערכות נ' Eaton Manufacturing LP (פורסם בנבו , 10.3.16)).

15. אשר על כן, הנני נעתר לבקשה לצירוף הראיה.

16. הנני מאפשר למשיבים, ככל שרצונם בכך, להגיש תצהיר נגדי בהתייחס לראיה שצורפה וזאת עד ליום 12.12.17, או להודיע בתוך מועד זה כי הם מוותרים על הגשת התצהיר, שאז יפנה בית המשפט למתן החלטה מתאימה בבקשה לעיקול זמני, אשר הצדדים השלימו הגשת הסיכומים בעניינה.

17. ככל שיוגש תצהיר כאמור, ייקבע מועד דיון בהקדם לצורך חקירת שני הצדדים על הראיה הנוספת (ר' בעניין זה תצהירו של מר אסף שני שצורף לבקשה מיום 4.9.16), ולאחר השלמת סיכומים קצרה בנקודה זו, תינתן ההחלטה בבקשה לעיקולים הזמניים.

18. הנני מחייב את המבקשת בהוצאות בקשה זו בסך כולל של 4,000 ₪, אשר ישולמו למשיבים בתוך 30 ימים מהיום, וממועד זה ואילך יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

ההחלטה ניתנה על ידי בתפקידי כרשם בית המשפט.

המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים בהקדם בפקס' + אישור טלפוני .

ניתנה היום, כ"ט חשוון תשע"ז, 30 נובמבר 2016, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: איזילי שרותי לוגיסטיקה בינלאומיים בע"מ
נתבע: אופנת אגזוז בע"מ
שופט :
עורכי דין: