ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שאווקי נואטחה נגד מדינת ישראל :

בפני כבוד ה שופטת עירית הוד

תובעים

1.שאווקי נואטחה
2.נביל נוואטחה
3.עז' סמיר נוואטחה (המנוח)
4.עפיפה נוואטחה
5.עימאד נוואטחה
6.אימאן עזיזי
7.נארימאן נוואטחה
8.עאמר נוואטחה
9.עז' עאוני נוואטחה
10.לואיס נוואטחה
11.מריאנה נוואטחה
12.פאדי נוואטחה

נגד

נתבעת
מדינת ישראל

פסק דין

בדיון שהתקיים ביום 13.11.16 ביקשו התובעים, כי יינתן פסק דין סופי על פי ממצאי חוות הדעת שהוגשה על ידי השמאי הממשלתי מטעם הנתבעת וזאת לאחר שהנתבעת לא כפרה בזכויות התובעים וכן לא כפרה בכך שעד מועד זה לא שולמו לתובעים פיצויי הפקעה. בנוסף, התובעים מסכימים, כי המועד הקובע לעניין תשלום הפיצויים הוא פרסום ההודעה לפי סעיף 19 לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943 (להלן:"הפקודה") . התובעים מבקשים בנוסף, לפסוק להם פיצויים עבור שנת 2016 שאינה כלולה בחוות דעת השמאי הממשלתי על פי הערכים של שנת 2015. לכל סכום שייפסק מבקשים התובעים להוסיף שכר טרחת עו"ד.

הנתבעת הגישה תגובתה לבקשה. במסגרתה, היא אינה חולקת על זכות התוב עים במקרקעין נשוא התביעה ובזכותם לקבל פיצוי מהמועד הקובע הוא מועד פרסום סעיף 19 לפקודה . המחלוקת היחידה בין בעלי הדין הינה באשר לגובה שכר טרחת עו"ד וכן תוספת דמי חכירה ממועד הגשת התביעה ועד מועד פסק הדין. הנתבעת טוענת שככל שמבוקש סכום פיצוי נוסף מעבר לשנת 2015 יש להזמין שומה מעודכנת ועל כן לא ניתן ליתן פסק דין סופי אלא להמשיך בניהול התיק.

מתגובת הנתבעת עולה, כי לא נותרו כל סוגיות עובדתיות או משפטיות שבמחלוקת בין בעלי הדין הדורשות שמיעת התיק וזאת לאחר שכאמור התובעים מקבלים במלואה את עמדת הנתבעת על פי חוות הדעת שהגישה. ממילא סוגיית שכר הטרחה הינה במסגרת שיקול דעת בית משפט.

ביום 10.11.16, הגישה הנתבעת חוות דעת מטעמה שמטרתה להעריך את גובה הפיצוי בחלקות נשוא התביעה שהופקעו במסגרת ההליך שלפני.

על פי חוות דעת השמאי הממשלתי מטעם הנתבעת, סך גובה דמי החכירה המצטברים בהתאם לסעיף 13 לפקודת הקרקעות בחלקות שבנדון הם כמפורט בסעיף 10.2 לחוות הדעת ובנספח ד' (עמ' 38 לחוות הדעת) ושיעור דמי החכירה הינו 5% לכל היותר. את החישוב ערך השמאי עד סוף שנת 2015.

מחלוקת ראשונה בין הצדדים הינה באשר לתשלום פיצויים עבור שנת 2016. לטענת הנתבעת, יש לפסוק לתובעים פיצוי רק בהתאם למה שנתבע בכתב התביעה שהגישו. התובעים מבקשים כי ישולם להם פיצוי גם עבור שנת 2016 על פי הערכים של שנת 2015.

בסעיף 13 לפקודת הקרקעות נקבע, כי: "מקום שקנה שר האוצר החזקה בקרקע כל-שהיא, בהמשך להודעה לפי סעיף 7, ישלם פיצויים לבעליה של אותה קרקע ולכל בני-אדם הזכאים בזכות או טובת-הנאה כל-שהן בה, בשל אבדן דמי- חכירה לתקופה שבין הזמן, אשר בו קנה שר האוצר אחיזה כנ"ל, והזמן אשר בו שולמה השכירות, המגיעה על אותה קרקע לפי הסכם, לאדם הזכאי בה, או הזמן שבו שולמו פיצויים בגין אותה קרקע לאותו אדם או לבית-המשפט לפי קביעות הפקודה הזאת, הכול לפי המועד המוקדם יותר. בתנאי כי מקום שהציע שר האוצר בכתב לתובע כל-שהוא סכום כל-שהוא כפיצויים בגין אותה קרקע, והסכום שגמלו בית המשפט לאותו תובע, או שקיימו התובע ההוא, אינו עולה על הסכום המוצע, ישלם שר האוצר לאותו תובע-פיצויים בשל אבדן דמי- חכירה רק בגין התקופה שבין הזמן, שבו קנה שר האוצר אחיזה כנ"ל, והזמן שבו הוצעה אותה הצעה" .

לאור האמור בסעיף 13 לעיל, הרי הגשת תביעה לא תעצור את מניין הזמן לפיצוי בגין אובדן דמי חכירה. משכך, ברי, כי המועד בו הוגשה התביעה אינו המועד הרלוונטי אשר עד אליו מוטל על הנתבעת לשלם פיצוי על פי סעיף 13 ועל הנתבעת לשלם פיצוי בגין אובדן דמי חכירה עד למועד תשלום הפיצוי בפועל עבור הקרקע המופקעת. מלשון החוק עולה, כי סעיף 13 לפקודת הקרקעות מעניק לנפקע זכות לפיצוי בגין אובדן דמי חכירה עד למועד בו שולמה השכירות המגיעה על הקרקע או הזמן בו שולמו פיצויים בגין אותה קרקע. בנסיבות אלו, ברי, כי על פי דין לתובעים מגיע פיצוי בגין שנת 2016 משטרם שולמו הפיצויים , הגם אם התביעה הוגשה בשנת 2015.

מעיון בנספח ד' לחוות דעת השמאי הממשלתי עולה, כי משנת 2012 עד שנת 2015, השינויים משנה לשנה של דמי השימוש בחלקות הרלוונטיות נעים בין 1,000 ₪ ל- 5,000 ₪ לערך. בנסיבות אלו, לאור גובה השינוי הלא משמעותי שאינו מצדיק להערכתי עיכוב התיק והזמנת חוות דעת נוספת רק לשנת 2016 אשר ממילא חובה על הנתבעת לשלם פיצוי בגינה , ניתן לעשות חישוב על דרך של ממוצע שלוש השנים שקדמו לשנת 2016. כך שדמי השימוש לחלקה 34 לשנת 2016 יעמדו על סך של 41,179 ₪. דמי השימוש לחלקה 20 יעמדו על סך של 44,219 ₪. דמי השימוש לחלקה 52 יעמדו על סך של 56,481 ש" ודמי השימוש לחלקה מס' 56 יעמדו על סך של 43,051 ₪.

לסיכום, דמי השימוש עבור חלקה 34 בגוש 17531 עד סוף שנת 2016 הינם 670,685 ₪. דמי השימוש עבור חלקה 20 בגוש 17531 עד סוף שנת 2016 הינם 720,197 ₪. דמי השימוש עבור חלקה 52 בגוש 17531 עד סוף שנת 2016 הינם 919,908 ₪. דמי השימוש עבור חלקה 56 בגוש 17531 עד סוף שנת 2016 הינם 701,177 ₪.

על פי חוות דעת השמאי הממשלתי מטעם הנתבעת, סך גובה דמי החכירה המצטברים בהתאם לפי סעיף 13 לפקודת הקרקעות בחלקות שבנדון בשלמות הם כאמור כמפורט בסעיף 10.2 לחוות דעתו לרבות התוספת של שנת 2016 לעיל. על מנת לקבוע את שיעור הפיצוי המגיע לתובעים, יש להכפיל את הסך האמור בסעיף 10 לעיל לפסק הדין בשיעור החלק היחסי של התובעים.

התובעים רשאים להגיש פסיקתא לחתימתי בהתאם לאמור בפסק דין זה.

מחלוקת נוספת הנסובה בין בעלי הדין היא באשר לשיעור שכר הטרחה. התובעים מבקשים, כי ייפסק לזכותם שכר טרחה בשיעור 15%. לטענת הנתבעת, בשים לב שבסופו של יום התובעים אימצו את חוות הדעת מטעמה ועל כן ככל שהיו פונים אליה טרם הגשת התביעה, יתכן והתביעה הייתה מתייתרת ולאור העובדה שלא התקיימו הרבה דיונים בתיק, אזי יש מקום לפסוק לזכות התובעים שכר טרחה בשיעור נמוך משמעותית מזה המבוקש.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים לרבות מספר הדיונים שהתקיימו בתיק והשלב בו הסתיים התיק, היקף העבודה שהושקעה וכן העובדה שהתובעים אימצו את חוות דעת הנתבעת, מצאתי לפסוק לטובת התובעים סכום גלובאלי כולל בגין הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך של 65,000 ₪. בנוסף, הנתבעת תשיב לתובעים את אגרת המשפט ששולמה משוערכת להיום.

כל הסכומים הנקובים לעיל ישולמו בתוך 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין, שאם לא כן יישאו הסכומים הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד מועד התשלום בפועל.

ניתן לסגור את התיק.

המזכירות תמציא לצדדים.

ניתן היום, כ"ט חשוון תשע"ז, 30 נובמבר 2016, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: שאווקי נואטחה
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: