ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין עמנואל אנקונינה נגד מלונות פתאל בע"מ חברות :

לפני:

כבוד השופטת שרה שדיאור
נציג ציבור (עובדים) מר שמואל ריבלין
נציג ציבור (מעסיקים) מר נתי ביאליסטוק

התובע
עמנואל אנקונינה ת.ז. XXXXXX328
ע"י ב"כ: עו"ד יואל רוטמן
-
הנתבעת
מלונות פתאל בע"מ חברות 510678816
ע"י ב"כ: עו"ד אייל ריבנר

פסק דין

לפני בית הדין תביעת התובע לתשלום השלמת פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, דמי הבראה, השלמת שכר עבור שעות נוספות, אכיפת החלטת הועדה הפריטטית ופיצויים בגין עוגמת נפש ופגיעה בשם הטוב.
הנתבעת טענה כי יש לסלק את התביעה על הסף ולחילופין לגופה. לטענת הנתבעת, התובע קיבל את כל הזכויות המגיעות לו על פי דין, בהתאם להחלטת הועדה הפריטטית בעניינו ובהתאם להסכם העבודה הקיבוצי הכללי בענף המלונאות החל על הצדדים, וכעולה מתלושי השכר של התובע.

העובדות:
התובע הועסק אצל הנתבעת בתפקיד משגיח כשרות החל מיום 23.3.98 ועד ליום 7.9.10.
ביום 17.3.10 זומן התובע לשימוע שהתקיים ביום 24.3.13, טרם קבלת ההחלטה בדבר סיום העסקתו אצל הנתבעת. לטענת התובע זומן לשימוע ע"י מנכ"ל המלון.
ביום 14.6.10 הוחלט על ידי הוועדה פריטטית (להלן: "הוועדה הראשונה") על סיום עבודתו של התובע. במסגרת זו הוחלט כי הנתבעת תשלם לתובע פיצוי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, השלמת כספים והפרשות לקופות עד לשיעור של 100% מגובה המשכורת המלאה. כמו כן הוחלט כי הנתבעת תשלם לתובע לסילוק כל תביעותיו מענק בשיעור של שישה חודשי שכר. לטענת התובע, הנתבעת לא חתמה על החלטה זו.
ביום 26.8.10 התכנסה ועדה פריטטית נוספת (להלן: "הוועדה השנייה") בה התקבלה החלטה זהה להחלטת הוועדה הראשונה ובכללה החלטה על פיטורי התובע. לטענת התובע, הוא סירב לחתום על החלטה זו ולאמץ את תוכנה.
בין הצדדים הוחלפו מכתבים.

המחלוקת
האם לבית הדין סמכות להתערב בהחלטות הוועדה הפריטטית.
האם רשאית הוועדה הפריטטית להתנות על חוקי העבודה בכלל וחוקי המגן בפרט בנוגע לזכויות התובע. לטענת התובע אינו מחויב להחלטות הוועדה מאחר שהנתבעת לא הסכימה להחלטת הוועדה הראשונה והתובע לא הסכים להחלטת הוועדה השנייה.
האם תביעת התובע הוגשה בשיהוי המצדיק סילוקה על הסף ו האם תביעת התובע הינה תביעה קנטרנית ולכן יש לדחותה.
האם הנתבעת שילמה לתובע את הסכומים בהתאם להחלטת הוועדה הפריטטית. התובע טוען כי ביום 10.10.10 קיבל מהנתבעת סך 31,829 ₪ ללא כל הסבר ופירוט בדבר רכיבי השכר הנכללים בסכום ואופן חישובו. הנתבעת טוענת כי בחודש 9/10 ערכה גמ"ח לתובע והעבירה לו 31,839 ₪ הכוללים, בין היתר, את התשלומים בהתאם להחלטת הועדה הפריטטית.
מהו שכרו הקובע של התובע, ובכלל זה האם השכר בגין שעות הנוספות מהווה כחלק מהשכר הקובע לחישוב פיצויי פיטורים.
מה היו נסיבות סיום העסקתו של התובע וכפועל יוצא מכך האם זכאי התובע לפיצויי פיטורים. האם שילמה הנתבעת לידי התובע סכומים עבור מרכיב הפיצויים במסגרת הסכומים אותם שילמה לתובע. מה שיעור הפיצויים להם זכאי התובע.
האם הנתבעת מסרה לתובע מכתבי שחרור לקופות הגמל השונות.
האם זכאי התובע לדמי הודעה מוקדמת, האם היה על הנתבעת לתת לתובע הודעה מוקדמת בפועל, חרף החלטת הועדה הפריטטית אשר קבעה כי התובע פוטר לאלתר. ככל שכן באיזה שיעור.
האם זכאי התובע לתשלומים בגין דמי הבראה, פדיון ימי חופשה, שעות עבודה נוספות.
האם זכאי התובע לתשלום בשיעור של שש משכורות בגין סילוק תביעותיו.
האם זכאי התובע לפיצויים בגין עוגמת נפש.

הכרעת הדין
העובדות שציינו הצדדים לעיל אינן מתארות את העובדות במלואם. כעולה מהמסמכים שהוגשו ומן העדויות עולה כי העובדות הרלוונטיות הן:
בתאריך 29.12.09 התכנסה הועדה הפריטטית לראשונה.
בתאריך 2.2.10 ניתנה החלטת הועדה הפריטטית לפיה: " לאחר דיון ארוך לא הצליחו הצדדים להגיע להסכמה בעניינו של העובד. אשר על כן, הוחלט לאפשר לצדדים להתדיין ביניהם באמצעות עורכי הדין ובמידה ולא יגיעו אל העמק השווה תתברר התביעה בבית הדין לעבודה שיפסוק בסוגיה זו".
ביום 17.3.10 קיבל התובע הזמנה לשימוע.
השימוע נערך ביום 24.3.10.
ביום 14.6.10 ניתנה החלטת הועדה הפריטטית לפיה:
"1. העובד יסיים את עבודתו במלון.
2. לעובד יינתן מכתב הפסקת עבודה.
3. לעובד ישולמו פיצויי פיטורים והודעה מוקדמת כחוק, לרבות השלמה של הכספים הצבורים בקופות בהתאם לחוק, ל-100% מהמשכורת המלאה כפול שנות עבודה. לעובד ישולם גמר חשבון על פי חוק.
4. לעובד ישולם כנגד כל תביעותיו בגין תקופת עבודתו מענק בגובה 6 חודשי שכר.
5. העובד יחתום על סילוק כל תביעותיו כנגד המלון בגין תקופת עבודתו של העובד במלון שרתון מוריה פלאזה לשעבר וגם כנגד מלון לאונרדו פלאזה ים המלח".
על החלטה זו חתמו התובע ונציגי הועדה: מר שמואל בן שעיה מטעם הסתדרות עובדי המלונות ומר יואב בכר, מטעם התאחדות המלונות. בכתב יד נרשם: "נכון ליום 26.8.10". הצדדים לא הבהירו מתי נרשמה הערה זו ועל ידי מי (להלן: "ההחלטה הראשונה").
ביום 26.8.10 ניתנה החלטה דומה של הועדה הפריטטית. בהחלטה זו הוספו המילים: " לאור התנהלות העובד הוחלט לסיים את עבודתו במלון". התובע סרב לחתום על החלטה זו (להלן: "ההחלטה השניה").
ביום 7.9.10 קיבל התובע מכתב על הפסקת עבודה.

החלטת הועדה הפריטטית
התובע טען כי חתם על ההחלטה הראשונה של הועדה הפריטטית, אולם היות שהנתבעת לא חתמה על החלטה זו, התובע משוחרר מההסכמות שתועדו בהחלטה. ביחס להחלטה השנייה טען התובע כי החלטה זו אינה מחייבת אותו וציין כי סרב לחתום עליה הן בשל התוספת ברישא, הנוגעת להתנהלותו, והן בשל אי פירוט הסכומים להם הוא זכאי בעקבות ההחלטה, וזאת לאחר שב"כ פרטה את הזכויות להם טען. לטענתו, נוכח טענת הנתבעת לפיה ההחלטה השנייה של הועדה הפריטטית מחייבת, עליה לשלם לתובע, לכל הפחות, את מלוא הרכיבים שנקבעו במסגרתה, בנוסף לזכויות הקוגנטיות להן זכאי התובע, אף שלא נזכרו בהחלטת הועדה, היות שלא ניתן לוותר או להתנות על זכויות קוגנטיות.
הנתבעת טענה כי התובע קיבל הסכומים בהתאם להחלטת הועדה הפריטטית ללא כל מחאה ולו הי יתה הנתבעת יודעת שהתובע יגיש נגדה תביעה על אותם עניינים, לא הייתה משלמת לתובע סכומים אלו. זאת ועוד, התובע טוען לזכויות שונות מכוח החלטת הועדה השנייה, כך שגם התובע סבור שהוראותיה תקפות. הנתבעת טענה כי משניתנה החלטת הועדה הפריטטית, בתחום סמכותה, החלטתה מחייבת את הצדדים. הרואה עצמו נפגע מההחלטה רשאי לבקש את ביטול ההחלטה על ידי פניה לערכאה השיפוטית המוסמכת, אך לא יכול לעשות דין לעצמו ולא לקיימה. עוד טענה הנתבעת כי הוועדה הפריטטית מורכבת מנציגי הצדדים להסכם הקיבוצי, העובד רשאי להשמיע טענותיו בפני הוועדה, אך הוא אינו צד להתדיינות בה, חתימתו על החלטת הועדה היא אקט פורמלי בלבד, ואין בהעדר חתימה כדי לאיין או לשלול את תוקפה של ההחלטה, ומשכך אין משמעות לשאלה האם ההחלטה נחתמה על ידי מי מהצדדים. התובע התייצב בפני הוועדה, לא כפר בסמכותה, אלא טען את טענותיו ומשכך הוא מנוע מלכפור בהחלטה. הנתבעת טענה כי החלטת הוועדה הפריטטית מיום 26..8.10 השתכלל ה לכדי החלטה שמחייבת את הצדדים, ואין התובע רשאי לתבוע סכומים כספיים נוספים, מעבר לאלה שכבר הוענקו לו במסגרת הוועדה כתנאי למיצוי תביעותיו כנגד הנתבעת.
בהתאם להלכה הפסוקה, וועדה פריטטית, מעצם טבעה, מורכבת מנציגי הצדדים להסכם הקיבוצי ואין העובד, כפרט, צד לה. כך הדבר בסקטור הציבורי, וכך הדבר בסקטור הפרטי. העובד, שעניינו נדון בוועדה, הוא "'צד מעוניין בדיונים', ובתור שכזה יש לו, מכוח עיקרי הצדק הטבעי , אינטרס שהוא רשאי לייצגו, לטעון לו ולהגן עליו (עאח (ארצי) 72/05 מרקו בלילתי נ' חברת מלונות דן בע"מ; דב"ע לו/33- 3[7], בע' 55). צד שהופיע בפני הוועדה הפריטטית וטען טענותיו, מנוע מלכפור במסקנותיה (דב"ע לא/3- 2[9], בע' 62; דב"ע לז/11- 2[10], בע' 38; דב"ע מה/30- 3[8] , בע' 232).
ביחס להתערבות בית הדין בהחלטות הוועדה הפריטטית נקבע כי הוועדות הפריטטיות הן יציר כפיהם של הצדדים ליחסי העבודה הקיבוציים, ובתור שכאלה - משקלן רב, ובית הדין, אשר לו הפיקוח השיפוטי על פעולתן, י יתן להחלטותיהן נפקות מלאה, כל עוד מילאו אחר כללי הצדק הטבעי ולא חרגו מהסמכות שהוקנתה להן בהסכם שהקימן (דב"ע מה/30- 3[8], בע' 230 ; ת"ב (עבודה ארצי) 3-186/נה משה שמעון נ' מדינת ישראל, דב"ע לא/29- 3[6], בע' 164; עב (י-ם) 3255/04 נורית שלומי נ' מועצה אזורית בקעת הירדן).
נוכח הפסיקה, החלטת הועדה הפריטטית מחייבת את הצדדים ולחתימת או העדר חתימת מי מהצדדים אין כל נפקות.
בעניינו של התובע ניתנו כאמור מספר החלטות. במסגרת ההחלטה מיום 2.2.10 לא התקבלה החלטה אופרטיבית, אלא שהצדדים ימשיכו לנהל מו"מ. ההחלטות מיום 14.6.10 ומיום 26.8.10 זהות בחלקן האופרטיבי ומשכך אין צורך להכריע איזו מההחלטות יש להעדיף.

האם יש לתת תוקף להחלטת הועדה הפריטטית בעניינו של התובע לשם כך יש לבחון, בהתאם לפסיקה, האם מילאה הוועדה אחר כללי הצדק הטבעי והאם פעלה בהתאם לסמכות שניתנה לה בהסכם הקיבוצי.
ברי כי הכרעה בניגוד לחוקי העבודה, תוך פגיעה בזכויות קוגנטיות של העובד, הנה בניגוד לכללי הצדק הטבעי, ומשכך בטלה.
מעיון בהחלטת הוועדה הפריטטית בעניינו של התובע עולה כי ההחלטה ניתנה בהתאם לחוקי העבודה, התובע לא טען לפגמים בהחלטות הוועדה, מעבר לאי חתימת הצדדים ומשכך נחה דעתנו כי לא נפל פגם בהחלטת הוועדה הפריטטית בעניינו של התובע. וודאי שלא כאלה שהן פגיעה בכללי הצדק.
יחד עם זאת, לא הובאו בפנינו טיעוני הצדדים כפי שנטענו בפני הועדה הפריטטית. מנוסח ההחלטה עולה כי הכרעת הועדה הפריטטית עוסקת בסיום העסקת התובע, ואין במסגרתה התייחסות לזכויות התובע הנובעות מתקופת עבודתו. בנסיבות אלה, ככל שהתובע לא קיבל זכויותיו בתקופת העבודה, הרי שאין בהחלטת הועדה כדי למנוע מהתובע להעלות טענותיו בעניין זה בפני בית הדין. מעבר לצורך יצוין כי המדובר בזכויות קוגנטיות, אשר הנתבעת מחויבת בהן.

טענות סף
הנתבעת טע נה כי התביעה הוגשה בשיהוי ניכר וחסר תקדים, על סף ההתיישנות והתנהלותו זו מצדיקה סילוק התביעה על הסף.
התובע סיים לעבוד בנתבעת ביום 7.9.10, והגיש את התביעה ביום 29.11.12. בשים לב לתקופת ההתיישנות, העומדת על 7 שנים, לא מצאנו כי מדובר בשיהוי ניכר, או על סף ההתיישנות כנטען.
זאת ועוד, הנתבעת לא טענה כי הגשת התביעה בשיהוי כנטען פגעה באפשרותה להתגונן או גרמה לה נזק ראייתי או אחר כלשהו, וגם מטעם זה דין הטענה להידחות.
עוד טענה הנתבעת כי התביעה קנטרנית ומשכך יש לדחותה. הטענה אינה מבוססת ומשכך נדחית.
יודגש כי בהתאם להלכה הפסוקה, בירור המחלוקת לגופה לעולם עדיף, וסילוק תביעה על הסף יינתן במשורה, ובמקרים חריגים. לא מצאנו כי מקרה זה נופל בגדר אותם חריגים וההליך התברר לגופו כנדרש.

הסכומים ששילמה הנתבעת לתובע
התובע טען כי ביום 10.10.10 קיבל מהנתבעת סך 31,829 ₪ ללא כל הסבר ופירוט בדבר רכיבי השכר הנכללים בו ואופן חישובו.
הנתבעת טענה כי בחודש 9/10 ערכה גמ ר חשבון לתובע והעבירה לו 31,839 ₪ הכוללים, בין היתר, את התשלומים בהתאם להחלטת הועדה הפריטטית.
הפער בין טענות הצדדים נובע מכך שהתובע טוען לפי השכר ששולם נטו והנתבעת לפי השכר לפני הניכויים עומדים על סך של 9.93 ₪.
הצדדים הגישו העתק מפירוט תשלומים וניכויים שנערך לתובע ביום 7.10.10 (להלן: " גמר חשבון" (נספח ט"ז לתצהיר התובע ונספח 6 לתצהיר הנתבעת).
מגמר החשבון עולה כי לתובע שולמו הסכומים הבאים:
חלף הודעה מוקדמת (פ) בסך 24,892.8 ₪.
חלף הודעה מוקדמת (ח) בסך 4978.56 ₪.
השלמת חופשה בסך 479.74- ₪.
פדיון חופש גמר חשבון בסך 1,088.51 ₪.
הבראה כגמר חשבון בסך 661.87 ₪.
פיצויים חייבים במס בסך 697 ₪.

הזכאות לפיצויי פיטורים
אין מחלוקת כי התובע פוטר.
הנתבעת לא טענה כי התובע פוטר בנסיבות השוללות זכאות התובע לפיצויי הפיטורים, ולא טענה כנגד זכאות התובע לפיצויי פיטורים.
זאת ועוד, בסעיף 3 להחלטת הועדה הפריטטית נקבע כי לתובע ישולמו פיצויי פיטורים.
נוכח האמור, התובע זכאי לפיצויי פיטורים.

הבסיס לחישוב פיצויי הפיטורים
בסעיף 3 להחלטת הועדה הפריטטית נקבע ביחס לפיצויים הפיטורים:
"לעובד ישולמו פיצויי פיטורים והודעה מוקדמת כחוק, לרבות השלמה של הכספים הצבורים בקופות בהתאם לחוק, ל-100% מהמשכורת המלאה כפול שנות עבודה...".
התובע טען כי בהתאם להחלטת הועדה הפריטטית, יש לכלול את השעות הנוספות שבהן עבד, כחלק מהמשכורת המלאה שקיבל, וזאת נוכח אופי עבודתו המיוחד והחריג, לפיו רכיב השעות הנוספות הנו אינהרנטי לתנאי העסקתו. לפיכך טען כי לצורך חישוב פיצויי הפיטורים, משכורתו המלאה עמדה על סך של 6,472 ₪.
הנתבעת טענה כי מעיון בגמר החשבון עולה שחישוב פיצויי הפיטורים לתובע בוצע לפי שכר מלא בהיקף משרה מלאה, היינו לפי משכורת של 4,978.56 ₪ (176 שעות X 28.29 ₪ לשעה) וזאת בהתאם להחלטת הועדה הפריטטית, שאלמלא כן, פיצויי הפיטורים היו מחושבים כחוק, היינו לפי ממוצע השכר במשך 12 החודשים האחרונים לעבודת התובע, היינו לפי שכר של 3,677.7 ₪. לטענת הנתבעת, אין לכלול את השעות הנוספות לצורך חישוב פיצויי הפיטורים.
בתקנה 1 (א) לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964 (להלן: " תקנות פיצויי פיטורים") נקבעו הרכיבים שיובאו בחשבון שכר העבודה לענין תקנות פיצויי פיטורים, והם:
(1) שכר יסוד;
(2) תוספת ותק;
(3) תוספת יוקר המחיה;
(4) תוספת משפחה.
שעות נוספות אינן נכללות בגדר רכיבים שבאים בחשבון שכר העבודה לצורך חישוב פיצויי פיטורים.
בסעיף 2 לתקנות פיצויי פיטורים נקבע:
"השכר שישמש בסיס לחישוב פיצויי פיטורים יחושב על פי ההוראות שבהסכם הקיבוצי החל על המעביד והעובד...".
בהסכם הקיבוצי הכללי בענף המלונאות לא נקבע אחרת מהקבוע בתקנות בענין זה (דיון מז/60-3 (ארצי) גדעון ליפשיץ נ' בית מרגוע מעלה החמישה).
התובע לא ביסס טענתו בדבר אופן החישוב, כנטען על ידו. חישוב זה אינו עולה בקנה אחד עם החוק וההסכם הקיבוצי.
לא ניתן לקבל את הפרשנות לה טוען התובע ביחס לסעיף 3 להחלטת הועדה הפריטטית, שכן באם הועדה היתה מבקשת לקבוע בסיס חישוב המיטיב עם התובע מעבר לקבוע בחוק, הרי שהיה על הועדה לקבוע זאת באופן מפורש. משלא עשתה כן הועדה, יש לחשב את בסיס השכר לצורך פיצויי הפיטורים בהתאם לחוק, להסכם הקיבוצי ולפסיקה, היינו, בהתאם לשכרו של התובע, ללא השעות הנוספות, ובסך הכל לפי סך של 4,978.56 ₪ לחודש .
התובע עבד אצל הנתבעת 149.26 חודשים, ולפיכך זכאי לפיצויי פיטורים בסך 61,925 ₪.
במסגרת גמר החשבון לא שולמו לתובע פיצויי פיטורים.
מאישור חברת מנורה מבטחים גמל בע"מ מיום 20.12.10 (נספח 7 לכתב ההגנה) עולה כי הנתבעת הפרישה לתובע סך של 67,479.59 ₪ עבור פיצויי פיטורים.
ביום 29.9.10 שלחה הנתבעת לחברת מבטחים החדשה הודעה על הפסקת עבודת התובע ובקשה לשחרר את התגמולים שנצברו ולהעבירם לטובת התובע, לרבות רכיב הפיצויים.
בנסיבות אלה, רכיב פיצויי הפיטורים שולם לתובע במלואו .התובע אינו זכאי להשלמת פיצויי פיטורים ותביעדח ית.

שעות נוספות
התובע טען כי הוא זכאי להשלמת שכר בגין עבודה בשעות נוספות. לטענתו, הנתבעת שילמה לו עבור שעות נוספות, אך כעולה מחוות דעת שערכה בעניינו רו"ח עליזה סיבוני, מדובר בתשלום חסר. התובע עתר להשלמת שכר בגין שעות נוספות בסך של 20,650 ₪.
הנתבעת טענה כי לתובע שולמה תמורה מלאה עבור השעות הנוספות, בהתאם להוראות ההסכם הקיבוצי החל על הצדדים. הנתבעת טענה כי מחוות הדעת שנגיש תובע לא ניתן להבין כיצד בוצע החישוב על ידי רו"ח סיבוני. התובע הודה כי קיבל תשלום עבור שעות נוספות ומעדות רו"ח סיבוני עולה כי לא נפל דופי באופן תשלום השעות הנוספות לתובע במהלך ימי החול ולרוב הוא אף קיבל שעות נוספות ביתר.
ביחס לשעות הנוספות בימים שישי ושבת, רו"ח סיבוני נחקרה והסבירה חישוביה במסגרת עדותה. היא נשאלה לגבי שעות החול וכן ביחס לשבתות וחגים. מעדותה עולה כי עשתה את ההפרדה, קיזזה מה ששולם ביתר, לא לקחה ימי חופשה בחשבון ומתוך חקירתה הנגדית עלה כי חישוביה נעשו באופן נכון ומדוייק למציאות על פי דו"ח הנוכחות (ע' 18 ש' 12-30).
ב"כ הנתבעת טען כי חישובי רו"ח סיבוני ביחס לאופן חישוב השכר בימי המנוחה השבועית התבססו על נתונים שאינם נכונים, ופרט מספר דוגמאות בעניין זה , אולם לא ערך תחשיב מדויק ומפורט מטעמו בדבר השעות הנוספות להן היה זכאי התובע, והתשלום ששולם בפועל. על כן לא הוצגה גרסה תחשיבית מטעם הנתבעת.
זאת ועוד, מר שטרית עד הנתבעת נחקר ארוכות בנושא השעות הנוספות. הוא לא עיין בחוו"ד רו"ח סיבוני ולא ידע דבר בעניין שעות עבודת התובע ואופן חישובן (פר' ע' 38 ש' 18-31 ע' 39 ש' 1-14). מחקירתו עולה כי לא בדק תלושים ולא חישב את השע"נ. משכך לא נסתרה גרסת התובע.
בהתאם לאמור בחוות הדעת, החישובים נערכו בהתאם להסכם הקיבוצי החל על הצדדים, תוך קיזוז ההפסקות וקיזוז הסכומים ששולמו לתובע ביתר.
נוכח האמור, הנתבעת לא הפריכה את חוות הדעת שהגישה רו"ח סיבוני.
בנסיבות אלה, הנתבעת תשלם לתובע סך של 20,866 ₪ עבור השלמת שכר בגין שעות נוספות.

הודעה מוקדמת
משאין מחלוקת כי התובע פוטר, ברי כי הוא זכאי לדמי הודעה מוקדמת.
כך גם קבעה מפורשות הועדה הפריטטית בעניין התובע.
כעולה מגמר החשבון הנתבעת שילמה לתובע בגין הודעה מוקדמת סך של 4,978.56 ₪.
התובע לא חלק על כך, אך טען כי על הנתבעת להשלים עבור רכיב זה סך של 1,493 ₪, כיוון שהבסיס לתשלום ההודעה המוקדמת צריך לכלול גם את השעות הנוספות.
בסעיף 6(א) לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, תשס"א-2001 נקבע:
"מעסיק רשאי להודיע לעובד, בהודעה מוקדמת לפיטורים, כי הוא מוותר על נוכחות העובד ועל עבודתו בפועל בתקופת ההודעה האמורה, כולה או מקצתה, ובלבד שישלם לעובדו פיצוי בסכום השווה לשכרו הרגיל של העובד בעד התקופה שלגביה ויתר על עבודתו ".
שכרו הרגיל של התובע אינו כולל עבודה בשעות נוספות, ובסיס החישוב לעניין ההודעה המוקדמת, זהה לבסיס החישוב לצורך תשלום פיצויי פיטורים.
נוכח האמור לעיל, הנתבעת שילמה דמי הודעה מוקדמת כדין.
התובע אינו זכאי להשלמת שכר בגין הודעה מוקדמת, ותביעה זו נדחית.

דמי הבראה
התובע טען כי זכאי לפדיון דמי הבראה עבור 5.25 ימים, ובסך הכל לסך של 1,181 ₪.
הנתבעת טענה כי דמי ההבראה שולמו לתובע במסגרת גמר החשבון באופן יחסי ובהתאם למספר ימי עבודתו בפועל בשנת 2010, בהתאם להסכם הקיבוצי החל על הצדדים, ולפיו עובד שעבד פחות מ-240 ימי עבודה במהלך השנה יהיה זכאי למכסת ימי הבראה יחסית למספר ימי העבודה בפועל. התובע עבד מאפריל 2010 עד ספטמבר 2010 במשך 17 ימי עבודה בלבד.
בהתאם לגמר החשבון התובע צבר 1.95 ימי הבראה, בגינם שולם סך של 661.87 ₪.
התובע לא הוכיח טענתו בדבר ימי ההבראה שצבר, הסותרים את הרישום בתלושי השכר. טענת התובע נטענה בעלמא, ללא כל ביסוס או ראיה.
בנסיבות אלה, התביעה לדמי הבראה נדחית.

פדיון ימי חופשה
התובע הודיע כי לאחר שחישוב היתרה המשוערת המגיעה לו בגין רכיב זה נמצאה זניחה, הוא החליט שלא לעמוד על זכויותיו במסגרת רכיב זה (סעיפים 100-101 לסיכומי התובע).
נוכח האמור, התביעה בגין פידיון ימי חופשה נדחית.

פיצוי בגובה שש משכורות
התובע טען כי קיבל בגין רכיב זה סך של 24,983 ₪ ועל הנתבעת להשלים סכום זה, שכן שכרו החודשי עמד על סך של 6,472 ₪, תוך חישוב השעות הנוספות.
הנתבעת טענה כי שילמה לתובע מענק בגובה ששה חודשים, בהתאם לשכרו השעתי האחרון (28.29 ₪ לשעה), במכפלת היקף עבודה במשרה מלאה (176 שעות חודשיות), היינו סך של 4,979 ₪, וזאת מבלי לקחת בחשבון שעות נוספות, בהתאם לחישוב השכר לצורך פיצויי פיטורים והודעה מוקדמת.
כאמור לעיל, יש לחשב את שכרו של התובע ללא השעות הנוספות, אף לעניין רכיב זה, שכן אחרת, היה על הועדה הפריטטית לציין זאת במפורש. משכך, מקובל עלינו אופן החישוב כפי שטענה הנתבעת.
יחד עם זאת, בהתאם לחישוב הנתבעת עצמה, עולה כי הנתבעת שילמה לתובע עבור 5 חודשים בלבד, בניגוד להחלטת הועדה הפריטטית שהעמידה את הפיצוי על 6 משכורות.
לפיכך, על הנתבעת לשלם לתובע הפרש בסך של 4,979 ₪ נוספים, על מנת להשלים את הפיצוי ל-6 משכורות כפי שקבעה הועדה הפריטטית.

פיצויים בגין עוגמת נפש
התובע תאר את התנהלות הנתבעת, כפי שעלה מהראיות שהובאו במסגרת ההליך, ועתר לפיצוי בגין עוגמת נפש, צער וסבל, המהווים נזק לא ממוני.
הנתבעת טענה כי טענות התובע ליחס משפיל והתעמרויות לכאורה מצד הנתבעת עמדו בפני הועדה הפריטטית ונדונו על ידה, כפי שהתובע אף הודה בעדותו והחלטת הועדה הפריטטית לקחה בחשבון את טענות התובע בעניין זה.
בהחלטת הועדה נקבע מפורשות:
"4. לעובד ישולם כנגד כל תביעותיו בגין תקופת עבודתו מענק בגובה 6 חודשי שכר.
5. העובד יחתום על סילוק כל תביעותיו כנגד המלון בגין תקופת עבודתו של העובד במלון שרתון מוריה פלאזה לשעבר וגם כנגד מלון לאונרדו פלאזה ים המלח".
בניגוד ליתר הרכיבים שנטענו לעיל, מדובר ברכיב שאינו קוגנטי, ומשכך משוויתר התובע באופן מפורש על כל תביעותיו, אין לדון ברכיב זה במסגרת התביעה.
התובע מסר בעדותו כי הדרישה לעוגמת נפש היתה בפני הוועדה הפריטטית (עמ' 12 שו' 24), ומשכך טענותיו בענין זה נדונו והוכרעו בועדה הפריטטית שהייתה מוסמכת לכך וקביעתה עולה בקנה אחד אף עם הפסיקה. אין מקום להתערב בהחלטתה כעולה מהפסיקה אותה הבאנו בראשית פסק הדין.
מעבר לצורך יצוין כי התובע העמיד את תביעתו בגין רכיב זה על סך של 30,000 ₪. הפיצוי במסגרת הועדה הפריטטית עומד על סך של 29,962 ₪ וגם מטעם זה אין מקום להתערב בהחלטת הועדה.
נוכח האמור, אף איננו נזקקים להידרש לטענות התובע בעניין התנהלות הנתבעת, הרי שהתובע קיבל פיצוי בגין כל הרכיבים שאינם קוגנטיים, כאמור לעיל.
התביעה לפיצויים בגין עוגמת נפש, נדחית.
סוף דבר:
התביעה נדחית ביחס לרכיבים:
השלמת פיצויי פיטורים, השלמת פיצוי חלף הודעה מוקדמת, השלמת פדיון דמי הבראה, פדיון ימי חופשה ופיצויים בגין עוגמת נפש.
הנתבעת תשלם לתובע בגין הרכיבים המפורטים מטה:
בגין השלמת שכר עבור שעות נוספות בסך של 20,866 ₪.
ובגין השלמת הפיצוי ל-6 משכורות, בסך של 4,979 ₪.
בנוסף תשלם הנתבעת שכ"ט עו"ד התובע בסך 5,000 ₪.
סכומים אלו ישולמו תוך 30 יום, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית ממועד מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

ניתן היום, כ"ט חשוון תשע"ז, (30 נובמבר 2016), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .
החתימה המקורית של נציג הציבור מצויה בתיק בית הדין.

נציג ציבור עובדים
מר שמואל ריבלין

נציג ציבור מעסיקים
מר נתי ביאליסטוק

שרה שדיאור, שופטת


מעורבים
תובע: עמנואל אנקונינה
נתבע: מלונות פתאל בע"מ חברות
שופט :
עורכי דין: