ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יעקב שרון נגד המסלול הנכון :

30 נובמבר 2016
לפני: כבוד השופט תומר סילורה

התובע:
יעקב שרון
ע"י ב"כ: עו"ד שלמה בכור

-
הנתבעת:
המסלול הנכון - המיכללה הארצית למקצועות התחבורה בע"מ
ע"י ב"כ: עו"ד אורית זילוני

החלטה

1. בפניי בקשת הנתבעת ליתן צו לגילוי מסמכים ספציפיים.

להלן המסמכים שהתבקש גילויים:

א. העתקי הדו"חות השנתיים המפורטים שהגיש התובע למס הכנסה, כולל דו"חות הכנסות והוצאות ודו"חות (מאזני) רווח והפסד.
ב. העתק הדו"חות התקופתיים שהגיש התובע למע"מ.
ג. פנקסי התשלומים של התובע לביטוח לאומי.
ד. כל מסמך הנוגע להוצאות, שהוצאו על ידי התובע בקשר עם מתן השירותים לנתבעת.
ה. העתקי מלוא החשבוניות שהוציא התובע לנתבעת ולגופים שלישיים.
ו. כל מסמך בדבר ביצוע הפרשות לקופות גמל לעצמאיים.
ז. כל דו"חות הפעילות שלטענת התובע שלח לגורמים שונים בנתבעת לאורך השנים.

ההליך העיקרי
2. עניינה של תביעה זו, לטענת התובע בזכאותו לפיצויי פיטורים, פדיון חופשה, דמי הבראה והפרשות לקרן פנסיה.

3. התובע שימש מרצה ובוחן תעבורה בנתבעת החל מחודש אוגוסט 2004 ועד פברואר 2015, לאחר הגעתו לגיל פרישה. לטענתו התקיימו יחסי עובד ומעביד בין הצדדים, שכן השתלב בנתבעת והיה אחד מסגל העובדים, היה נתון למרותם ופיקוחם של מנהלי הנתבעת, הרצה בחדרי הנתבעת בפתח תקווה בימים ובשעות שנקבעו על ידה ועוד. בנוסף, לא היה לו עסק משלו ולא העסיק עובדים מטעמו ומסר חשבוניות מס תמורת שכרו בשל דרישות הנתבעת.
4. לטענת הנתבעת לא התקיימו יחסי עובד ומעביד בין הצדדים וההתקשרות הייתה כקבלן עצמאי, לפי החלטתו ובחירותו של התובע. בהתאם, היקף העסקתו תואם מולו נוכח התחייבויותיו והעדפותיו והתמורה השעתית שקיבל הייתה גבוהה משמעותית מזו שהיה מקבל אילו היה מועסק כשכיר.
המסגרת המשפטית
5. התקנה הרלבנטית לענייננו הינה תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב - 1991 (להלן: "התקנות") הקובעת כדלקמן:
"בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי ו/או לעיון במסמכים אם היה סבור שיש צורך בכך, כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות".
6. הליך הגילוי והעיון מטרתו לאפשר דיון יעיל. בהתייחס למידת הרלבנטיות של המסמך מבוקש לצורך ההכרעה בשאלות שבמחלוקת, נקודת המוצא של הליך גילוי מסמכים ועיון בהם היא של גילוי מירבי ורחב ככל האפשר של המידע הרלבנטי למחלוקת, שכן ביסוד ההליך השיפוטי עומדת חשיפת האמת. על כן, כל מסמך שיש בו לסייע לקו החקירה וכל מסמך הכולל מידע המאפשר לצד לקדם את עניינו - רלבנטי הוא (ראו: בג"ץ 844/06 אוניברסיטת חיפה נ' פרופ' אברהם עוז, 14.5.2008 ; ע"י 482/05 שלומי משיח - בנק לאומי לישראל בע"מ, 22.12.2005 ; ע"ע 1185/04 אוניברסיטת בר אילן - ד"ר צמח קיסר, 24.3.2005 ; ע"ע 28222-05-10 מכתשים מפעלים כימיים בע"מ - יהודה פלצ'י, 21.9.2010).
7. הלכה פסוקה היא, כי כאשר ניתן צו לגילוי מסמכים, שנקבע שהם רלבנטיים למחלוקת שבין הצדדים, יש להימנע ממתן צו גורף ורחב, ויש לפרט את הנתונים הדרושים (דב"ע נא/160-3 בנק הפועלים בע"מ - אליהו מרגלית, פד"ע כג 384; דב"ע נב/118-3 עזבון יצחק וייס ז"ל - הוצאת מודיעין בע"מ, פד"ע כה 429; דב"ע נד/16-4 בנק איגוד לישראל בע"מ - ההסתדרות הכללית, פד"ע כז 255). במסגרת זו תעמוד תמיד שאלת הרלבנטיות של המסמכים אותם מבקשים לגלות ושאלת איזון האינטרסים שבין בעלי הדין (דב"ע מג/123-3 וינר - אוניברסיטת בן גוריון בנגב, פד"ע טו 206).
8. בבסיס הליך הגילוי והעיון עומדים, אפוא, שני אינטרסים: אינטרס היעילות והאינטרס של גילוי האמת. אולם, הזכות לגילוי מסמכי הצד שכנגד ולעיון בהם אינה מוחלטת. מנגד עומדים אינטרסים לגיטימיים של הצד המגלה ומניעת פגיעה באינטרסים של צדדים שלישיים.
9. אשר למבחן הרלבנטיות נפסק על ידי בית הדין הארצי בעניין ע"ע 494/06 מדינת ישראל - נציבות המים - אבנצ'יק, 28.3.07 (להלן: "פרשת אבנצ'יק") כדלקמן -
"שני תנאים להתקיימותו של מבחן הרלבנטיות: תנאי הסף, בו נדרשת הוכחת קיומה של זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקר. זהו ההיבט הצר של מבחן הרלבנטיות, שקיומו הוא תנאי הכרחי לקיומו של 'דיון יעיל' כנדרש בתקנה 46 לתקנות. אולם אין תנאי זה מספיק. התקיים תנאי הסף, יוסיף בית הדין ויידרש להיבט הרחב של מבחן הרלבנטיות. במסגרת זו תיבחן הבקשה לגילוי מסמכים, על רקע נסיבותיו של המקרה הנדון; בשים לב לאמות המידה הקיימות ומשקלן מנקודת מבטו של מבקש גילוי המידע; ההשלכות על ההליך העיקרי ועל האינטרסים של הצדדים; ומידת תרומתם של כל אלה לקיומו של 'דיון יעיל' בהליך העיקרי".
10. כן נפסק, כי נוכח הסמכות הרחבה שהוענקה לבתי הדין בסוגיות גילוי ועיון במסמכים, יש מקום להשתמש בסמכות זו בזהירות, תוך עריכת איזון בין האינטרסים השונים העומדים על הפרק, ובעיקר בהתחשב בנזק שייגרם לכל אחד מהצדדים, ולצדדים שלישיים מגילוי או אי גילוי המסמך. כמו כן, אין להורות על גילוי מסמכים גורף ורחב (דב"ע נב/3-118 עזבון המנוח יצחק וייס - הוצאות מודיעין בע"מ, פד"ע כה 429, 433 (1992); דב"ע נד/4-16 בנק איגוד לישראל בע"מ - ההסתדרות הכללית ואח', פד"ע כז 255, 256 (1994)).
11. לפיכך, השאלה הראשונה אותה יש לברר בעת דיון בבקשה לגילוי מסמכים היא שאלת הרלבנטיות של המסמכים המבוקשים להליך. המבחן שנקבע לצורך כך הוא מבחן כפול: ראשית האם קיימת "זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי" (ההיבט הצר), ושנית מהי מידת תרומתו של הגילוי לקיומו של "דיון יעיל" בהתחשב בכלל נסיבות ההליך (ההיבט הרחב), לרבות מהות הסעד המבוקש בהליך ומידת הפגיעה במבקש ככל שהמידע לא יימסר לו (ראו פרשת אבנצ'יק וגם ע"ע 129/06 טמבור בע"מ - אברהם אלון, 7.5.2006).

12. ככל שמתקיים מבחן הרלבנטיות על שני היבטיו, יש לעבור ולבחון האם קיימים אינטרסים נגדיים המצדיקים למנוע את הגילוי או לצמצמו, תוך עריכת איזון המתאים לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה. מלאכת האיזון נעשית על פי אמות מידה של מידתיות כאשר שלבי הבדיקה משליכים זה על זה. היינו, ככל שהמסמך המבוקש רלבנטי יותר למחלוקות מושא ההליך וחיוני יותר לצורך גילוי האמת – ייתכן שהאינטרס לגלותו יגבר על אינטרסים אחרים מעורבים, ולהיפך (ראו רע"א 9322/07 Gerber Products Company - רנדי בע"מ, 15.10.2008). בית הדין אף רשאי לאזן בין האינטרסים השונים באמצעות פתרונות ביניים (פרשת אבנצ'יק).
מן הכלל אל הפרט
13. לטענת הנתבעת יש במסמכים המבוקשים כדי להוכיח ניהול עצמאי על ידי התובע (העמסת הוצאות, הכנסות ורווח מהעסק), מידע הרלבנטי לעניין הפן השלילי של מבחן ההשתלבות והינו מהותי בקיום דיון בתובענה. להלן אבחן את המסמכים:
א. העתקי הדו"חות השנתיים המפורטים שהגיש התובע למס הכנסה, כולל דו"חות הכנסות והוצאות ודו"חות (מאזני) רווח והפסד; העתק הדו"חות התקופתיים שהגיש התובע למע"מ; פנקסי התשלומים של התובע לביטוח לאומי - ה תובע ציר ף מסמכים אלה לתגובת ו ולכן הכרעתי מתייתרת בעניינים אלה.
ב. כל מסמך הנוגע להוצאות שהוצאו על ידי התובע בקשר עם מתן השירותים לנתבעת ; כל מסמך בדבר ביצוע הפרשות לקופות גמל לעצמאיים; כל דו"חות הפעילות שלטענת התובע שלח לגורמים שונים בנתבעת לאורך השנים - לטענת התובע המסמכים הנ"ל אינם נמצאים ברשותו.
ג. העתקי מלוא החשבוניות שהוציא התובע לנתבעת ולגופים שלישיים - לטענת התובע מקור החשבוניות שהוציא לנתבעת נמצאות בידיה. לטענת הנתבעת בי דה מצויות החשבוניות שהמציא התובע לה בלבד ואין בידה חשבוניות שהוצאו לגופים שלישיים. מהחשבוניות שהוציא לנתבעת עולה כי מספריהן הסידוריים אינם רצופים ועל כן בהכרח הוציא התובע חשבוניות לגורמים אחרים. שאלת היקף העסקים שניהל התובע עם גורמים שלישיים והכנסותיו מהם היא רלבנטית לפלוגתאות שבין הצדדים. לטענת התובע אין בידיו חשבוניות אחרות מלבד אלה המצויות אצל הנתבעת.
14. בהחלטה מהעת האחרונה של בית הדין הארצי עולה שוב כי:
"לא ניתן לחייב בעל דין לגלות מסמכים שאינם בחזקתו ובידיעתו, לפי תצהיר שנתן, אולם חייבו לגלות מתי יצאו מסמכים מרשותו, בנסיבות שבהן לא זכור לו, לפי הצהרתו, אם מסמכים מעין אלה היו בכלל ברשותו, בנסיבות שבהן אין מידע פוזיטיבי על הימצאותם של המסמכים המבוקשים אצל בעל הדין" (בר"ע 39603-09-16 דפוס ידיעות תקשורת בע"מ - ענת באום, 13.10.16).

15. אם כן, בהתאם לפסיקה לא ניתן לחייב בעל דין להעביר מסמך אשר הוא טוען כי אינו נמצא ברשותו. יחד עם זאת יגיש התובע תצהיר מטעמו לפיו אין בידיו מסמכים אלה.

סוף דבר:

16. הבקשה לגילוי מסמכים מטעם הנתבעת – נדחית בכפוף להעברת תצהיר גילוי מסמכים משלים מטעם התובע בדבר אי הימצאות המסמכים בידיו .

17. התיק יקבע לדיון הוכחות בפני מותב. החלטה בנוגע למועד דיון ההוכחות תשלח לצדדים בנפרד.

ניתנה היום, כ"ט חשוון תשע"ז, (30 נובמבר 2016), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


מעורבים
תובע: יעקב שרון
נתבע: המסלול הנכון
שופט :
עורכי דין: