ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אביגדור פלד נגד מלון שלום בע"מ :

בפני כבוד ה שופט אמיר ויצנבליט

התובע

אביגדור פלד

נגד

הנתבעת

מלון שלום (אילת) בע"מ

פסק דין

1. בפניי תביעה על סך 15,000 ש"ח בטענה שהמלון המופעל על-ידי הנתבעת, שבו התארח התובע, לא הותאם כראוי לבעלי מוגבלויות.

2. התובע הוא נכה צה"ל, ומתנייד באמצעות כסא גלגלים. בחודש אפריל 2016 הוא התארח במלון המופעל על-ידי הנתבעת. על-פי הפרסומים של המלון, הוא מוצג כמלון המותאם לבעלי מוגבלויות. על אף פי כן, לדברי התובע, כשהגיע אל המלון התברר לו שלא כך הוא הדבר. בפי התובע מספר טענות. הטענה הראשונה היא כי למרות שבמקום מצויים שלטים המציעים עזרה לבעלי מ וגבלויות עם מזוודות יהם, לא הוגשה לו עזרה כזו. הטענה השניה היא, כי "שירותי הנכים נמצאים רק בתוך שירותי הנשים" [ההדגשה במקור]. הטענה השלישית היא, ש בניגוד לדרישות הדין, בבריכת המלון אין "מעלון" המסייע לנכים לרחוץ בה. לטענת התובע, כל אלו פגמו עד מאוד ביכולתו ליהנות משהותו במלון.

3. הנתבעת, מנגד, מכחישה את כל טענותיו של התובע. לטענתה, ראשית, פקיד במלון בשם סמי סייע לתובע להוביל את מזוודותיו לחדרו לאחר מספר דקות של המתנה. בנוסף, שירותי הנכים אינם נמצאים בתוך שירותי הנשים, אלא סמוך להם. לבסוף, בבריכה קיים מעלון להורדת נכים לבריכה, כנדרש ברישיון העסק של הבריכה. לעניין זה מוסיפה הנתבעת כי בבריכה קיים שילוט המכווין בעלי מוגבלויות להיעזר בצוות המלון לצורך הפעלת המעלון. על כל אלו מוסיפה הנתבעת כי התובע לא העלה את טענותיו בזמן אמת בפני עובדי המלון. יתרה מכך, לטענת הנתבעת התובע אף האריך את שהותו במלון בלילה נוסף מעבר לזה שהוזמן מראש, ללמדנו שאין ממש בטענותיו בדבר אי-הנאתו מהשהות במלון.

4. אין צורך להכביר מילים בדבר החשיבות הרבה בהנגשת מקומות ציבוריים, לרבות מלונות, לבעלי מוגבלויות. כפי שנקבע בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח-1998, "זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות ומחויבותה של החברה בישראל לזכויות אלה, מושתתות על ההכרה בעקרון השוויון, על ההכרה בערך האדם שנברא בצלם ועל עקרון כבוד הבריות" (סעיף 1 לחוק), וזאת, על מנת "להגן על כבודו וחירותו של אדם עם מוגבלות, ולעגן את זכותו להשתתפות שוויונית ופעילה בחברה בכל תחומי החיים" (סעיף 2 לחוק). על בית מלון להיות נגיש לבעלי מוגבלויות (ראו, פרט 7 לתוספת הראשונה לחוק). על כך אין חולק. מקום שבו בית מלון מפר את הוראות החוק בדבר הנגשתו לבעלי מוגבלויות, הרי שיש למצות עימו את הדין וללא היסוס. עם זאת, בתביעה זו מתעוררת מחלוקת עובדתית. הצורך בהנגשת המלון המופעל על-ידי הנתבעת לבעלי מוגבלויות הוא ברור, אולם השאלה היא האם עלה בידי התובע להעמיד את טענותיו על תשתית עובדתית נאותה. לאחר שבחנתי את ראיות הצדדים ולאחר שהתרשמתי מעדויותיהם, דעתי היא כי דין התביעה להידחות.

5. אפתח דווקא בטענת התובע שלפיה שירותי הנכים במלון נמצאים בתוך שירותי הנשים. בדיון טען נציג הנתבעת שטענה זו אינה נכונה, שכן שירותי הנכים נמצאים סמוך לשירותי הנשים, ולא בתוכם. במענה לכך חזר בו התובע מתביעתו בעניין זה, והודה, כי אכן, שירותי הנכים נמצאים סמוך לשירותי הנשים ולא בתוכם. לשאלת בית המשפט מדוע בכתב התביעה כתב הוא, במפורש, כי שירותי הנכים נמצאים "רק בתוך" שירותי הנשים, כשהוא מוסיף ומדגיש מילים אלו, לא הצליח התובע ליתן מענה מספק. נמצא, שדין טענת התובע בהקשר זה להידחות. למותר לציין, כי קיים טעם רב לפגם בהתנהלות התובע בכל הנוגע לטענה זו בכתב התביעה .

6. עתה לטענת התובע כי במלון לא קיים מעלון המסייע לבעלי מוגבלויות להיכנס למי הבריכה. בעניין זה הציג התובע בדיון סרטון של מעלון מבריכה אחרת , והשווה אותו לסרטון של "רמפה" להורדת בעלי מוגבלויות במדרגות. התובע הסביר, כי רמפה זו המותקנת במלון, כלל אינה מסייעת לבעלי מוגבלויות להיכנס למים, אלא רק לרדת במדרגות המובילות לשטח הסובב את הבריכה. משך דקות ארוכות של דיון בבית המשפט הסביר התובע וטען כי מובן שאותה רמפה אינה מספקת, שכן אין היא מסייעת לבעל המוגבלות לרחוץ במי הבריכה, אלא רק להגיע לשטח הקרוב אליה (עמ' 1 שורות 21-16 לפרוטוקול). רק לאחר מכן, לאחר שנציג הנתבעת טען שבניגוד לנטען, בבריכה קיים גם קיים מעלון המסייע לבעלי מוגבלויות להיכנס אל מי-הבריכה, הבהיר לפתע התובע שאותו סרטון של הרמפה שהציג קודם לכן, כלל אינו קשור ל מלון הנתבעת, אלא צולם במקום אחר. לא השכלתי להבין, איפוא, מדוע סרטון זה הוצג מלכתחילה, ומדוע נתן התובע לבית המשפט להבין משך זמן לא מועט כי הוא משקף את המתקנים הקיימים במלון.

בשלב זה נציג הנתבעת ביקש לקיים הפסקה בדיון, כדי שיוכל ליצור קשר עם עובדי המלון באילת שיצלמו סרטון של המעלון הקיים במלון ו המדגים את אופן הפעלתו. לאחר ההפסקה הוצג בפני בית המשפט סרטון של המעלון הקיים בבית המלון. מדובר במעלון המסייע להורדת בעלי מוגבלויות למי-הבריכה. התובע השיב לכך שמעלון זה אינו מספק, שכן מדובר במעלון נייד ואילו על-פי דין על המעלון להיות מקובע (עמ' 3 שורה 21 לפרוטוקול). מובן שמדובר בהרחבת חזית של טענות התובע יחסית לכתב התביעה, שבו טען שבמלון לא קיים מעלון כלל. בנוסף, התובע הציג בדיון את התקינה הנדרשת למעלונים בבריכות (מוצג ת/1), ובזו נרשם במפורש שהמעלון יכול להיות נייד. התובע הוסיף וטען בדיון שהמעלון שהוצג אינו במידות המתאימות, אולם טענה זו לא הוכחה, וגם היא מהווה שינוי בטענות התובע יחסית לטענתו הראשונית בכתב התביעה . על אלו יש להוסיף, כי נציג הנתבעת הציג בדיון רישיון בתוקף להפעלת הבריכה, והסביר כי רישיון זה לא ניתן אלא אם עומדת הבריכה בכל דרישות הדין בדבר הנגשה לנכים. הסברים אלו מקובלים עלי. נמצא, שדין הטענה בדבר המעלון בבריכה להידחות גם כן.

7. נותרה טענת התובע כי לא ניתן לו סיוע עם מזוודותיו. נציג הנתבעת טען שנמסר לו במפורש על-ידי עובד המלון שהוא סייע לתובע בהעלאת המזוודות לחדרו. אכן, עובד המלון לא הגיע ליתן עדות בבית המשפט, והעדות שמסר נציג הנתבעת היא בגדר עדות שמועה. עם זאת, בהתחשב בגמישות בדרך שמיעת הראיות הקיימת בבית משפט לתביעות קטנות, בטירחה הכרוכה בנסיבות העניין בהבאת עד מאילת, ובעיקר, בהתחשב בהתרשמותי מהמשקל שיש לייחס לעדותו של התובע בדיון , אינני מוצא מקום לקבל את טענת התובע גם בהקשר זה.

8. התביעה נדחית. התובע יישא בהוצאות משפט לטובת הנתבעת בסכום של 500 ש"ח.

ניתן היום, כ"ט חשוון תשע"ז, 30 נובמבר 2016, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אביגדור פלד
נתבע: מלון שלום בע"מ
שופט :
עורכי דין: