ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין סלמאן זנון נגד מכתשים מפעלים כימים בע"מ :

בפני כבוד ה שופטת אביגיל כהן

המבקש - המערער

סלמאן זנון
ע"י עו"ד שרה יונית זורניצר

נגד

המשיבות

1.מכתשים מפעלים כימים בע"מ
2.הראל חברה לביטוח בע"מ
ע"י עו"ד אורית ברטוב

3.היועץ המשפטי לממשלה
ע"י עו"ד יוסף קנפו (פרקליטות מחוז ת"א – אזרחי)

פסק דין

1. לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב (כבוד הרשם הבכיר אמיר צ'כנוביץ) מיום 21/7/16 בת.א. 57096-01-16 ולפיה נדחתה בקשת המבקש – התובע לקבלת פטור מאגרה.

2. המבקש, מתגורר בצריף שנמצא בתחום שבט אל עזאזמה שבנגב, אב ל-13 ילדים כאשר 6 מתוכם מתחת לגיל 18.
המבקש הגיש תביעה כספית על סך 567,900 ₪ בגין נזקים שנגרמו לעדר הכבשים שלו, לטענתו כתוצאה מהתנהלות שהנתבעות – המשיבות 1-2 אחראיות לה.

3. בקשתו לקבלת פטור מאגרה נדחתה, לאחר שנקבע כי לא עמד בנטל השכנוע והראיה להוכחת היעדר יכולת לשלם האגרה.
נקבע, כי המבקש ישלם האגרה בפריסה של תשלומים חודשיים שווים ורצופים על סך 400 ₪. (סכום המחצית הראשונה של האגרה הוא כ- 7,099 ₪. עד כה שולמו התשלומים החודשיים עבור ספטמבר, אוקטובר ונובמבר 2016 ובסך הכל: 1,200 ₪).

4. המבקש טוען, כי היה צריך ליתן לו פטור מתשלום אגרה. הוא פרס בפני בית משפט קמא את מלוא התשתית העובדתית ממנה עולה, כי אינו יכול לכלכל את משפחתו. הוא ומשפחתו מתגוררים בתנאים מחפירים, ללא שירותים וללא מקלחת. מאישור עובדת סוציאלית ניתן לראות כי לעיתים המשפחה סובלת מחרפת רעב. יש לו חשבון בנק אחד ויחיד – בנק הדואר, לשם נכנסת קצבת המל"ל. גם לאשתו יש חשבון בנק אך בשל סכסוך עימה, הוא אינו יכול לצרף דפי חשבון בנק שלה.
נטען לגבי קביעת בית משפט קמא: כי לא פירט מקורות הכנסת התא המשפחתי, כי וון שפשוט אין מקורות כאלו.
נטען, כי בית משפט קמא שגה כאשר קבע, כי לא פורט מדוע נ שללה ממנו קיצבת המל"ל משנת 2016: כי הקצבה לא נשללה כלל וצורף אישור על כך.
המבקש טוען, כי צירף תיעוד מלא בדבר מצבו הכלכלי, הנפשי והבריאותי, החרפת מצבו עקב מות בנו בתאונת דרכים. כמו כן נטען, כי ב"כ המבקש שילמה עבורו על חוות דעת מומחה ועל השלמת הוצאות שנפסקו בבית משפט בק רית גת. (תביעה שהגיש קודם לכן שם באותו עניין במסגרת ת.א. 29529-01-12, שם ניתן לו פטור מתשלום אגרה והתביעה נמחקה לבקשתו, משלא יכל לשלם כספים עבור חוות דעת מומחה).

5. ב"כ היועמ"ש – המשיב 3 גם בערכאה זו וגם בערכאה קמא טען, כי אין לו מידע בכל הנוגע להליך ואף בכל הנוגע ליכולת הכלכלית של המבקש מעבר לנטען בבקשה.
נטען, כי נראה שלא נפל פגם בהחלטת בית משפט קמא המצדיק התערבות ערכאת ערעור.

6. ב"כ המשיבה 1 מתנגדת לקבלת הבקשה ממספר נימוקים:
א) בקשת רשות ערעור הוגשה באיחור (13/11/16) רק לאחר שבית משפט הסב תשומת לב המבקשת לכך שהליך הנכון אינו ערעור. (ערעור אשר הוגש ביום 25/9/16); וזאת מבלי שהתבקשה הארכת מועד, ומבלי שניתנה הארכת מועד.

ב) לבקשה כלל לא צורפה ההחלטה עליה הוא מבקש לערער; וצורף במקום זאת תצהיר וצורפו מסמכים אשר לא הוגשו לבית משפט קמא. (זכאות להבטחת הכנסה בשנת 2016 ואישור משטרה מיום 31/1/16).

ג) להליך בית משפט בתל אביב קדם הליך בקרית גת אשר נמחק תוך חיוב המבקש בהוצאות.
בפועל, שילם המבקש סך 8,190 ₪ ואין זה מתיישב עם טענתו ולפיה אין לו יכולת לשלם כספים וכיצד הוא ממן את ההוצאות, מה עוד, שהוא משלם סך 400 ₪ לחודש על חשבון האגרה כפי שנקבע ע"י בית משפט קמא.

ד) נטען, כי החלטת בית משפט קמא נכונה ואין מקום לשנותה.

ה) המשיבה טוענת, כי אין לפטור מאגרה גם בשל העדר סיכוי להליך, הגם שהיא מודעת לכך שבית משפט קמא לא קבע זאת בהחלטתו.

6. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים הגעתי למסקנה ולפיה יש ליתן רשות ערעור ויש לקבל הערעו ר בחלקו וזאת מהנימוקים הבאים:

7. אני סבורה, כי אין לראות בהליך דנן כהליך אשר הוגש באיחור. ביום 25/9/16 הוגש "ערעור על החלטה" והמזכירות "פתחה" את התיק כבר"ע (רע"א 57203 -09-16). בשל חוסר הוודאות בדבר כוונת ב"כ המבקש בנוגע לסיווג ההליך ועל מנת שגם ב"כ היועמ"ש יהיה צד להליך, ביקשתי בהחלטותיי הקודמות להגיש בקשת רשות ערעור באופן מסודר וכך נעשה.
משנפתח ההליך, טרם חלף המועד להגשת בר"ע על החלטת בית משפט קמא, אין לראות בו כהליך שהוגש באיחור.

8. אזכיר מושכלות יסוד לפיהן השגות בעלי דין על החלטות ביניים של הערכאה הדיונית יידונו, ככלל, במסגרת ערעור על פסק הדין, למעט במקרים נדירים בהם "עלה בידי מבקש רשות הערעור להראות כי דחיית הדיון בהשגה על ההחלטה לשלב הערעור על פסק הדין, עלולה להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים; עלולה לגרום לנזק של ממש, או עלולה להביא לקיומו של הליך מיותר או שגוי".
(רע"א 7913/14 תרכובת ברום בע"מ נ' חצב, סעיף 7 להחלטת כבוד הש' צ' זילברטל (8.2.15)).

במקרה דנן, ככל שלא תשולם אגרה וההליך ימחק / ידחה יגרם נזק ממשי לתובע – המערער.
גם בהנחה שהמערער ימשיך לשלם תשלומים של 400 ₪ לחודש על חשבון האגרה כפי שעשה ב- 3 החודשים האחרונים, אזי יגרם לו נזק של ממש, אם לא תינתן לו רשות לערער, כיוון שכל עוד הוא לא יסיים לשלם את האגרה כפי שנקבע, ההליך בבית משפט קמא אינו מתנהל. עדיין לא הוגש כתב הגנה בתיק והוא אמור לסיים את התשלומים החודשיים בגין המחצית הראשונה של האגרה רק בחודש פברואר 2018.

9. סמכות בית המשפט לפטור בעל דין מתשלום אגרה מעוגנת בהוראת תקנה 14(ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז – 2007 –
"הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית המשפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה, רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה"

הסעיף כולל שני תנאים מצטברים שעל המבקש להוכיח קיומם, ואלו הם:
(1) העדר יכולת כלכלית לשאת בתשלום האגרה;
(2) כי ההליך נשוא בקשת הפטור מתשלום אגרה מגלה עילת תביעה.

בהתייחס לתנאי הראשון הלכה היא כי על המבקש "לפרוש תמונה מלאה על מצבו הכלכלי", שאם לא כן דין בקשתו להידחות ולו מטעם זה בלבד (ראה: ע"א 229/89 מצא נ' מצא ואח', בש"א 7664/99 סופר נ' סופר).

10. במקרה דנן נקבע על ידי כבוד הרשם הנכבד, כי ההליך מגלה עילה לצורך קבלת פטור מאגרה. ("לא ניתן בשלב דיוני זה ובטרם שמיעת ראיות לקבוע כי לא עומדת למבקש עילת תביעה לכאורית נגד המשיבים").

באשר למצבו הכספי של המערער:
אני סבורה, כי גם מבלי להיזקק למסמכים הנוספים שלא הוצגו לערכאה קמא, ניתן לקבוע כי המערער עמד בנטל המוטל עליו. הוא יכל לצרף רק מסמכים קיימים ולא יכל לציין מקורות הכנסה נוספים, שאינם קיימים.

באת כוחו בבר"ע עומדת על כך שהיא שילמה עבור המערער כספים (ראה סעיף 7 לבר"ע). היא אף ציינה דברים דומים בתגובתה לבית משפט קמא (סע' 1 לתגובה) ודוגמני, כי ב"כ המשיבים בתגובתה (ראה למשל סעיף 33) מתעלמת מכך.
אינני נדרשת לסוגיה אתית בנוגע למימון הוצאות הליך ע"י עורך דין , שכן זו לא הסוגיה בה אנו דנים עתה. אך אין לומר – כי בנסיבות העניין לא עמד המבקש – המערער בנטל להוכיח כי אין לו אפשרות לשלם האגרה ואין לו אפשרות לקבל כספים אלו מקרובי משפחתו.

יצוין, כי בתביעה הראשונה שהגיש בעניין בית משפט בקרית גת הוא קיבל פטור מאגרה. התביעה נמחקה לבקשתו בשל חוסר יכולת לממן חוות דעת. כלומר – מצבו הכלכלי הקשה מנע ממנו למצות זכויותיו.
המדינה, היא בעלת הדין העיקרית בכל הקשור לנושא האגרות, לא היה למדינה מידע הסותר את טענות המערער וכך ציינה גם בתגובתה בבית משפט קמא וגם כאן.
אני סבורה, כי לאור המסמכים שתמכו בטענות המבקש – המערער בבית משפט קמא ולאור הטענות שהועלו, אזי ניתן להסתפק בתשלום ששולם עד כה על חשבון אגרת בית משפט, ואין לחייב המערער בסכ ומים נוספים בגין אגרות בית משפט, כך שינתן לו פטור חלקי מתשלום אגרה.
באופן זה לא יצא המערער "פטור בלא כלום", ומאידך – למרות יכולתו הכלכלית המוגבלת, יוכל לנהל ההליך בבית משפט. זכות המוקנית לא רק לבעלי ממון.

11. לסיכום:
א) לאור האמור לעיל, דין הבקשה להתקבל ודין הערעור להתקבל באופן שבו ניתן למערער פטור מתשלום יתרת האגרה.

ב) לאור התוצאה אליה הגעתי, לא אפסוק הוצאות.

ג) המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ט חשוון תשע"ז, 30 נובמבר 2016, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: סלמאן זנון
נתבע: מכתשים מפעלים כימים בע"מ
שופט :
עורכי דין: