ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין גלידת שטראוס בע"מ נגד אורן שחר :


בפני כבוד הרשם הבכיר נועם רף

מבקשת

גלידת שטראוס בע"מ

נגד

משיב

אורן שחר

החלטה

בפני בקשת המבקשת לתיקון כתב תביעתה באופן שבו תצורף נתבעת נוספת בתיק , אשת המשיב, הגברת מעיין שחר.

תיק זה עניינו בקשה לביצוע שטר.

ביום 12.07.16 ניתנה למבקש רשות להתגונן ונקבע כי לאור סכום השטר ידו ן התיק בסדר דין מהיר.

לטענת המבקשת יש לאפשר תיקון כתב התביעה ולצרף את אשת המשיב כנתבעת נוספת בתיק וזאת לאור הטענה כי הינה חתומה על שטר החוב נשוא הבקשה לביצוע וחתמה בהרשאה בשמו של המשיב.

לטענת המשיב לא ניתן לצרף את אשת המשיב לתביעה מהטעם שלא ניתן לייחס לאשת המשיב כל שאלה עוב דתית או משפטית הקיימת בבקשה לביצוע שטר החוב. עוד נטען כי אין לאשר את צירופה לתביעה השטרית מאחר וכל הטענות העולות בתביעה מופנות כלפי המשיב בלבד.

המשיב מוסיף וטוען כי במידה והמבקשת תבקש להוסיף נתבעת נוספת לבקשה לביצוע שטר עליה להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה.

עוד טוען המשיב כי העובדות המצוינות בבקשה לתיקון כתב התביעה היו ידועות למבקשת עובר הגשת התביעה ומשכך היה על המבקשת לצרף את אשת הנתבע בבקשה לביצוע שטר המקורית שהוגשה מטעמה.

בתשובת המבקשת לתגובת המשיב טענה המבקשת כי יש לצרף את אשת המשיב לתביעה מאחר ויש לבחון האם חתימת אשת המשיב הייתה בשליחות המשיב, שהיה בעל העסק, שאז הדבר מחייב את המשיב, או שחתמה אשת המשיב בחריגה מהרשאה, אזי יש לחייבה באופן אישי.

דיון והכרעה:

תקנה 92 ל תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות), מקנה לבית המשפט סמכות להתיר לבעלי הדין בכל עת לשנות או לתקן את כתבי טענותיהם על מנת שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות ששנויות במחלוקת בין בעלי הדין.

הלכה היא שעת נדרש בית משפט לבחון השאלה אם יש להיעתר לבקשה לתיקון כתב תביעה יש לבחון שתי שאלות: הראשונה – האם כתב התביעה המתוקן מעמיד הפלוגתא האמיתית לדיון והשנייה – האם יש בתיקון כדי לגרום לצד השני עוול שפיצוי כספי אינו יכול לתקנו (ר' לדוג' ר"ע 330/85 אלבו נ' רבינטקס (פורסם בנבו).

ברע"א 1808/16 אמסלם נ' אלון (פורסם בנבו) נקבע:

"כידוע, לשונה של תקנה 92 לתקנות היא לשון רחבה:
כי מחוקק המשנה העניק שיקול דעת רחב לבית המשפט להפעיל את סמכותו בכל עת, ובלבד ששוכנע שהדבר מוצדק על מנת להכריע בשאלות שבאמת שנויות במחלוקת בין בעלי הדין הנצים. תקנה זו זכתה לפסיקה עקיבה, המלמדתנו כי אכן גישת בתי המשפט לתיקון כתבי טענות היא ליברלית ביותר, בייחוד מקום שבו מדובר בשלב מוקדם של ההליך, בטרם החל בירור התובענה לגופה (ע"א 3092/90 אגמון נ' פלדבוי, פ"ד מו(3) 214, 218 (1992); רע"א 2345/98 דנגור נ' ליבנה, פ"ד נב(3) 427, 431 (1998) (להלן: "עניין דנגור "); רע"א 7192/14 דוד צוקר ובניו חברה לבניין ולהשקעות בע"מ נ' צוקר, [פורסם בנבו] פסקה 13 (1.1.2015); רע"א 8203/15 עובדיה נ' ולנשטין, [פורסם בנבו] פסקה 7 וההפניות שם (25.1.2016) (להלן: "עניין עובדיה")). ברוב המקרים, ניתן יהיה לרפא את הנזק שנגרם למשיב בבקשה באופן של פסיקת הוצאות. הדברים אמורים ביתר שאת נוכח המעמד העל-חוקתי לו זכתה במשפטנו זכות הגישה לערכאות, בסכסוך שבין פרטים לבין עצמם ובסכסוך בין פרט לבין רשויות השלטון (רע"א 733/95 ארפל אלומיניום בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ, פ"ד נא(3) 577, 590 (1997)).

ברם, גם זכות זו אינה נותרת ללא גבול. מולה שומה עלינו לבחון את הנזק הדיוני הנגרם לבעל הדין שכנגד כתוצאה מהתיקון המבוקש, ובהתחשב בנסיבות ההליך. כפי שנקבע בפסיקה, מקרים אשר עלולים להצדיק סירוב לבקשה לתיקון הם למשל מקרים בהם נהג המבקש בשיהוי רב או בחוסר תום-לב, או מקרים שבהם התיקון ישלול מהצד שכנגד הגנה שהיתה קמה לו אילו הוגשה הבקשה מחדש, כגון טענה להתיישנות (עניין דנגור, 431). מקרה אחר בו יקמוץ בית המשפט את ידו במתן היתר לתיקון כתב התביעה, הוא מקום בו מבקש התיקון מעונין להוסיף עילת תביעה חדשה, שהראיות לגביה שונות מאלו הדרושות להוכחת העילה שבכתב התביעה המקורי. בהקשר זה נקבע כי לצורך כך תינתן למונח "עילה" פרשנות רחבה, ככזו המתייחסת לאו דווקא לאותן העובדות המקימות את הסעד המבוקש, אלא לעסקה או לזכות הנטענת על ידי בעל הדין". ראה רע"א 8203/15 עובדיה נ' ולנשטין, [פורסם בנבו] ".

בעניינו אנו, שטר החוב הוגש לביצוע ובבקשה לביצוע שטר נרשם כי השטר בחתימת המשיב.

מעיון בשטר עולה באופן שאינו משתמע לשתי פנים שהמשיב אינו חתום על השטר ונחזה שהחתומה על השטר הינה הגב' מעין שחר, מבלי להתייחס בשלב זה לשאלה אם זו אכן חתימתה.

לפיכך, צודק המשיב בטענתו כי על המבקשת היה ליתן על כך הדעת עוד בשלב הגשת הבקשה לביצוע השטר.

יחד עם זאת, הגישה לתיקון כתב טענות הינה גישה ליברלית. יתירה מכך נקבע כי יש ליתן למונח "עילת תביעה" פרשנות רחבה ככזו שמתייחסת לאו דווקא לעובדות המקימות את הסעד המבוקש, אלא לעסקה או לזכות הנטענת על ידי בעל הדין.

השאלה האם הגב' מעין שחר חתמה בהרשאתו של המשיב אם לאו נכנסת בגדר העסקה או הזכות הנטענת ע"י המבקשת בבקשה לביצוע שטר.

לסיכומם של דברים, הנני נעתר לבקשת המבקשת לתקן את הבקשה לביצוע באופן שתגיש כתב תביעה מתוקן בהליך של סדר דין מהיר.

כתב התביעה יוגש תוך 30 ימים מהיום ויימסר לנתבעים בהתאם להוראות הדין.

בכל הנוגע לסוגיית ההוצאות, מאחר ונושא החתימה על השטר היה ברור בעת הגשת הבקשה לביצוע ובכל זאת הבקשה הוגשה כאשר נטען שהמשיב הוא זה אשר חתם בידו על השטר, המבקשת תישא בהוצאות המשיב בסך של 1,500 ₪. הסכום ישולם תוך 30 ימים מהיום. במידה והסכום לא ישולם במועד הנקוב לעיל, יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום מתן ההחלטה ועד ליום התשלום המלא בפועל.

בשלב זה התיק ייקבע לת.פ. 90 ימים מהיום.

ניתנה היום, כ"ט חשוון תשע"ז, 30 נובמבר 2016, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: גלידת שטראוס בע"מ
נתבע: אורן שחר
שופט :
עורכי דין: